גברים מעל גיל 35 עייפים יותר מנשים

[תלתלים123]

גברים מעל גיל 35 עייפים יותר מנשים

נתקלתי בשני מחקרים. האחד מוכיח שהאשה משקיעה בבית יותר שעות מאשר הגבר גם במאה ה-21. (נו, באמת). השני - מאמר מעניין בהקשר של התחלה חדשה: "35% מהנשים בגילאי 35-40 בישראל התחילו קריירה שנייה לעומתן 38% מהגברים בטווח גילאים זה, הודיעו שהם עייפים, ומעדיפים את המשפחתיות. לתשומת ליבכן הנשים... ..מתברר שבגילאי 40-50, הנשים מתחברות לצד הגברי שלהן, מחפשות תחומי עניין וקריירה שנייה ואילו הגברים מתחברים לאינטימיות המשפחתית, מאטים את הקצב"... מה ש"תפס" אותי לא היה הענין של השינוי בקריירה אלא זה שנשים הן כמו טורבינה...כל הזמן עמלות...בבית, בעבודה, ופתאום באמצע החיים עוד מחפשות קריירה שניה. עד עכשיו חשבתי שהגברים הם אחוזי התזזית. מה דעתכם על זה? בכלל, אם מישהו כאן עשה מהפכה באמצע החיים - שיספר/תספר לנו בבקשה איך זה. תלתל

אני לא פמיניסטית. אני רק אשה

 

[skito]

מעניין

אצלי זה לגמרי הפוך. מאמר מעניין אבל!!! מרגיז שעדיין מתעסקים בהבדלי המינים?

 

[skito]

צ.ל, הבדלי המינים. ? = נקודה

 

[תלתלים123]

הבהרה

כל עוד הגבר רוצה אשה והאשה רוצה גבר - יש הבדל....שאחרת....

אבל ברצינות, מה דעתך על להתחיל לעבוד במקצוע חדש היום? נשמע כמו טירוף, נכון? חברות שלי אמרו לי שזה בדיוק מה שהן חושבות לעשות. הבעלים שישבו עימנו אמרו עליהן "זו לא נחה לרגע". למה זה ככה? לא 'תכוונתי לחדד דיון על הבדלים. זה רק יוצא ככה. אני דווקא רוצה שיישארו כמה הבדלים. כי ככל שיהיו פחות מאלה, ככה אצטרך לעבוד יותר קשה...

תלתל

 

[skito]

דעתי

את שואלת אותי כגבר, ואני יוצא מנקודת הנחה שאני בן אדם ולא משנה מהו מיני, התשובה שאתן היא תשובה חיובית ממש במקרה אני טיפוס מגוון שובר שגרה כי זה שגרע, זה אכן טירוף להחליף מקצוע, טירוף מבחינתי במובן החיובי.

 

[kisslali]

מאד הגיוני לדעתי

באופן כללי חושבת שכל עובדה או נתון מתפרש לפי סוג המשקפיים שמרכיב המפרש. אישית חושבת שמסיבות שונות לנשים אין בחירה, הן בד"כ עושות מה שצריך ולא מה שהן רוצות בייחוד בשלבים המוקדים של החיים ולכן כשהן משתחררות מעול ה"צריך" הן מתחילות לעשות מה שהן רוצות. מודה שאני אדם שמאמין בתאוריות קונפירציה על גווניהן וגם בחיברות מתוך כוונה לשימור ההגמוניה הגברית בחברה ולכן זו הפרשנות שלי... בקשר להתנסות אישית: בשונה מחברותי שכולן הלכו ללמוד ולא התחתנו לפני גיל 30, התחתנתי צעירה מאד בחרתי לגדל את ילדי ולכן לא עבדתי שבע שנים. בגיל 37 התחלתי ללמוד לתואר ראשון ורק אז הבנתי שהייתי צריכה לעשות את זה בגיל 20. המסקנה הכי מהותית היא שצריך לנסות כל דבר לפני שמחליטים אם הוא טוב או רע ואם הוא מתאים או לא. ברור לי שזה משהו דמיוני לגמרי... מספיק להתפלצף ללי

 

[פּרפרית]

בי נשבעתי

שלא קוראת מאמרים יותר השנה, ולכן אגיב רק למה שכתוב. אני כן חושבת שיש הבדלים בין המינים בעשיה היומיומית ופה אני שולחת אצבע מאשימה לכל הפמיניסטיות למינהן שגרמו לנו להיות נשות קריירה מתפרנסות ועקרות בית למופת בו זמנית. אני מסכימה עם ללי שאמרה בהתחלה עושים מה שצריך ואח"כ מה שרוצים רק שאני חושבת שזה תואם את שני המינים (תמשיכי להתפלצף ללי, אני אוהבת שאת כותבת) מכאן בא "משבר אמצע החיים" או "משבר גיל העמידה" לא? לא יודעת אבל הקטע של שינויים נשמע לי שזה יותר עניין אישיותי של כל אחד וללא קשר לסוג או מין הבנאדם

 

[kisslali]

את בטח האדם היחיד

הפמיניסטיות לא גרמו לנו לשבר האיום שתיארת, מה שגורם לזה הוא שאריות ההגמוניה הגברית בעולם - קונספירטיבית אמרתי? הכוונה לקודם מה שצריך ואח"כ מה שרוצים היא שאצל נשים קודם צריך משפחה אצל גברים קודם צריך קריירה וככה הם מתחילים לקדם את הנושא בשלב מוקדם לעומת נשים. תכף אשוב ואמשיך ללי

 

[kisslali]

וההמשך

סליחה, הפרנסה קודם... ברור שיש קשר בין אופיו של האדם למוכנותו ורצונו לשינויים, בכל זאת, סטטיסטית מסתבר שנשים ששות לעשות שינויים בתחום הקריירה לעומת גברים שלא. זה אומר שהם רוצים לעשות היפוך תפקידים? אולי הם פשוט מרוצים ממה שהם עושים ואילו נשים לא? הרבה שאלות ומעט תשובות כרגיל. ללי

 

[תלתלים123]

מנערת את ראשי

עד לפני רגע כעסתי על הפמיניסטיות שגם לקחו ממני את הפינוק של להיות אשה (יש ניואנסים שהלכו לעולמם לצערי) וגם גרמו לי לעבוד כמו חמור בשתי קריירות מקבילות (בית ועבודה). פתאום באת ללי וכתבת בחוכמה על שאריות ההגמוניה והרסת לי את התיאוריה...

חושבת שהרבה גברים לא מרוצים ממה שעושים ולמרות הכל לא ששים אלי שינוי כמו נשים. לא יודעת למה. אולי בגלל שנשים יש להן יותר סיבות - או שהן חייבות להתפרנס כי איבדו את מקור פרנסתן העיקרי (בעל?) או שהבעל מקנן והילדים גדלו ופתאום יש להן גם זמן וגם התבשלו די לקראת הגשמה עצמית. ואז זה פשוט פורץ מהן. במחקר הזה לא ציינו סטטוס משפחתי...לא אתפלא אם יש לזה השפעה. תלתל

 

[פּרפרית]

אוי...קונספירציות...אוי...

אהמממ...יש לך קשר עם אילין? עד היום לא הבנתי בדיוק על איזו קונספירציה נשית היא דיברה..... אז ככה, כשנשים רוצות משפחה הן לא יכולות לעשות זאת לבד, אלא אם כן את מכירה דרך שאני לא יודעת עליה. והפרטנר שהן בוחרות עוזר בפרנסה ואני לא חושבת שיש מישהו שכל כך מכור/אוהב את העבודה או הקריירה שהוא בחר לעצמו בגיל העשרים... הירהורי אומרים שלאישה יותר קל לעשות שינויים בגלל הגבר שלצידה ש"תקוע" בעבודה +20 שנים, אולי אני טועה? אולי... (אמרה זאת שמגדלת לבד את בניה ולא מפסיקה לשנות להשתנות ותמיד הייתי מרוצה- מן יצור שכזה

)

 

[kisslali]

העלית לי חיוך רחב

או אילין אילין... געגעתי גם אליה.... היא אכן דיברה על קונספירציה אבל לדעתי כוונה למשהו טיפה שונה... בקשר לנשים - אייקון של פרצוף מופתע - "כשנשים רוצות משפחה הן מה?!? את לא מכירה דרכים אחרות?!? פרטנר שעוזר בפרנסה?!? על מה את מדברת בדיוק? מה עם כל החד הוריות והגרושות כמוך והאלמנות כמוני שמעולם לא קיבלו עזרה בפרנסה????? סביבי וסביבך גם יש בלי סוף גברים שהתחילו מסלול בגיל 21-22-23 ומאז ועד היום זזים איתו, חלק מהר יותר וחלק לאט יותר, אבל הם במסלול מסוים. מסכימה שהם לא שואלים את עצמם אם הם שם כי הם אוהבים את זה אבל מצד שני גם לא נראה לי שהם ממש "מתאבדים" לחפש חלופות... אנחנו לא דנות בכל אדם ואדם כי אם באחוזים סטטיטיים ולכן, השאלה צריכה להיות מדוע חלק גדול יותר של נשים מאשר גברים רוצות שינוי/חידוש/התחלה חדשה? התשובה לדעתי תגיע מהבנים שאת ואני גידלנו. מה הם יעשו בחיים? איזה מסלול הם יבחרו והאם ירגישו צורך לנסות דברים חדשים בשלב כלשהו. הבנים ובעצם גם הבנות שגדלו בבתים בהם המפרנסת היית בעיקר או רק האם חוו בד"כ תהליך חברות שונה ולכן הערכים שלהם צריכים להיות שונים - ONLY TIME WILL TELL. נשיקות ללי

 

[פּרפרית]

O.K

המצב שלי או שלך הוא לא דוגמא! כך אני חושבת- בד"כ גרושה בניגוד אלי מקבלת מזונות, לא? אני אומרת את דברי ממה שאני רואה סביבי- איך הגלגל התהפך ואותם גברים שטיפחו קריירה כשהאישה נכנסה להריון עבדה וגידלה וכדו' אותם אלה תקועים היום בקריירה שבנו לעצמם ואילו האישה ש"עול אחזקת" הילדים פחת מוצאת את עצמה עם יותר זמן פנוי לשינויים. לא יודעת...בסוף אקרא את המאמר כדי לא לצאת כאן בורה לגמרי.

 

[kisslali]

אז זהו, שלא ממש

המצב שלי ושלך הוא מאד מאד דוגמא למה שקורא כיום! גם אם גרושה מקבלת מזונות היא בד"כ מקבלת משהו בסביבות ה-1200 ש"ח לחודש לילד אחד וזה לא מכפיל את עצמו בשני! מכאן שמזונות הם לא מה שמפרנס ילד. (לא לקפוץ - יש רוב ויש גם אחרים!). אני נשענת על מחקרים שקראתי ולא יכולה לצטט כרגע שברגע שמשפחה מתפרקת מצבה הכלכלי של האישה (ויחד אתו של ילדיה) צונח פלאים (וכן, הרוב סובל ממצוקה כלכלית גם) ואילו מצבו הכלכלי של הגברים נשאר כשהיה. טוב זה לא היה הנושא. ובקשר לחלק השני של מה שאמרת, כן יש סביבך אינפלציה של נשים שהתפנה להן זמן ו.... אז מה שאני מנסה להגיד שהזמן הזה שהתפנה, היה פנוי אצל הגברים מאז ומעולם. נקודה קטנה שכדאי להזכיר היא שיש בהחלט משפחות בהן עול הפרנסה נופל על הגבר אבל, וזה האבל הגדול - כמעט שאין משפחות בהן נשים לא צריכות לעבוד גם. האין זו הטענה לגבי המצב הכלכלי? שאפילו שתי משכורות לא מאפשרות רמת חיים סבירה?!? התמונה שלפיה הגבר עבד ופרנס ואילו אישתו גידלה את הילדים וטיפלה בבית ועכשיו משהם בגרו היא פנויה לעיסוקיה לא ממש מדוייקת. בד"כ שניהם עבדו, הוא עבד יותר כי היא גידלה את הילדים וטיפלה בבית ועכשיו כשהילדים גדלו יש לה זמן לעסוק בדברים נוספים לעבודתה ו/או להתחיל קריירה חדשה שדורשת יותר זמן. ולמען הסדר הטוב, אין ספק שיש גם סיטואציות אחרות, דיברתי רק על הרב מבחינה סטטיסטית. ללי

 

[פּרפרית]

זאת הנקודה ללי

לא מבינה בסטטיסטיקות (על אף הציון הלא נורמלי שקיבלתי, בטח טעות...) לא קוראת מאמרים או מחקרים (כבר ציינתי) ונמחקו לי אלה שכבר קראתי. טוב נו, לא התכוונתי שנשים נשארו בבית לגדל את הילדים אלא, שהן התפשרו על משרה שתאפשר להן גם טיפול בילדים (בדיוק מה שכתבת בסוף ה"התפלצפות" שלך), ובהחלט מסכימה שלגברים תמיד היה הזמן הפנוי הזה שפתאום נשאר לנשים כשהילדים גדלו ומכוח הרגל של עשיה הן ממשיכות לתחומים אחרים... או שמוצאות מאהב ועוזבות את הבית

 

[seeyou]

חשבתי-../images/Emo132.gif-שיש לי תשובות

ממש "מתאבדים" לחפש חלופות? ולמה כן לחפש חלופות? הכוונה חלופות לבת זוג או למקום עבודה! גם אני הייתי בסרט הזה ומבין שחבל על הזמן! אם טוב לך במקום מסויים לא לחפש טוב יותר-זה יכול רק לקלקל. גבר בגיל 35 נמצא אחרי מספר נסיונות וחלופות,גם במסגרת עבודה וגם בבת זוג, הם אמורים להבין את המסר של החיים. אין חדש תחת השמש וגם הדשא אצל השכן לא ירוק יותר- ובת 20 לא תמיד טובה יותר מאשר בת 40... לרוב זאת אשליה. יוסי

 

[skito]

ועוד משהו

דיייי להשפלות

 

[noa128]

בהרגלי בקודש - לוקחת מכל אחת משו..

מדברת אליי פרשנותך תלתל - על התזזיתיות - הסוף הוא שאלה דפקא הגברים שמקננים...

וגם מה שאומרת ללינק'ה - על "עושות מה שצריך" ורק אחר כך מה שרוצות... ואני מודה שתכונות התעוזה שמיוחסות בפרשנות של שתיכן לנשים, מקבלות משנה תוקף אם חושבים על כך שאפשרויות שינוי הכיוון והקריירה השנייה הינן למעשה נגישות יותר לגברים לכל אורך חייהם, ובכל זאתלפי המחקרהזה - הגברים מנצלים את הנגישות הזו הרבה פחות... (לא לקפוץ עליי בנים.. לא כולכם בבת אחת לפחות

) ואני באמת סקרנית - מה חושבים הגברים שבחבורה על העניין?

 

[skito]

נתקלתי בעוד

מחקר: נשים מחייכות יותר מאשר גברים החברה המערבית מצפה שנשים יחייכו יותר מאשר גברים - כך מגלה מחקר שפורסם לאחרונה מרים דישון-ברקוביץ' נשים הן רגשניות יותר מאשר גברים ואף נוטות להפגין את רגשותיהן יותר מגברים - זוהי כמעט קלישאה של התרבות המערבית, אשר יש לה תימוכין במחקרים רבים. ממחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Psychological Bulletin על ידי Marianne LaFrance ועמיתיה עולה כי נשים גם מחייכות יותר מאשר גברים. מדוע גברים מחייכים פחות? מתן מענה לשאלה זו קשה, והוא עוד מתגבר כאשר לוקחים בחשבון את המשמעויות הרבות הטמונות בחיוך. פעמים רבות חיוך קשור לתחושות ולרגשות חיוביים, אולם אנשים מחייכים גם כשהם נבוכים, אומללים, נעלבים ועוד. פעמים אחרות החיוך אינו נובע בהכרח מרגש שחש המחייך אלא הוא כלי חברתי שתפקידו להעביר מסרים שונים לזולת. למשל, החיוך נפוץ על שפתי פוליטיקאים בעת ניסיונות שכנוע של מצביעים והוא הכרחי כחלק מהגדרת העיסוק של תפקידים שונים (למשל, אנשי מכירות ושירותים). מתברר כי החברה המערבית מצפה כי נשים יחייכו יותר מאשר גברים. ציפיות אלה מתחילות כבר בילדות, והן גבוהות במיוחד כאשר נשים נמצאות במרכז הסיטואציה החברתית או כאשר הן מצויות בסיטואציה בה הן נתונות להערכה. אולם, כאשר נשים וגברים נמצאים במעמד חברתי זהה או כאשר הם מבצעים משימה חברתית זהה תכיפות חיוכיהם זהה. ההבדלים בתדירות החיוכים גדלים כאשר הסיטואציה טעונה ברגשות שליליים או במתחים, מאחר שהציפייה החברתית בסיטואציות מעין אלו היא שנשים (ולא גברים) יהיו אלו שיישרו את ההדורים. לבסוף, ההבדל בתדירות החיוך בין גברים לנשים מושפע גם מהתרבות הכללית בה מעוגנים המחייכים. בקרב ארצות המערב, הפער בין תדירות החיוכים של נשים וגברים גבוה ביותר עבור תושבי ארצות הברית ונמוך ביותר עבור תושבי... בריטניה

 

[kisslali]

וואלה סקיטו!

ישר נזכרתי איך היו אומרים לי "מה קרה? למה את עצובה?" אם לא חייכתי.... איך אני שונאת את הדברים האלו שאמרו לי כשהייתי ילדה והיום בטח לא היו מעיזים... ללי