כל אחד ודרכו, אבל יש שתי גישות מרכזיות
בכל הנוגע להכנסת חתול חדש לבית שיש בו כבר חתול בוגר:
1. הכנסת החדש קודם כל לחדר נפרד, עם ארגז חול וכל מה שצריך, והרגלה איטית של בן הבית לנוכחות החדשה באמצעות החלפת ריחות (שימוש במטלית נקייה, שאיתה מנגבים את החדש ואז מביאים לבן הבית להריח).
2. לא להפריד, אלא לאפשר לכולם גישה לכל מקום ולתת להם להסתדר באופן טבעי. זה אומר שבהתחלה כן יהיה קצת רעש ופרצופים מכוערים אבל כל זמן שלא מדובר בתקיפה עם דם, רואים בזה תהליך טבעי של יצירת אופי הקשרים בבית, יצירת היררכיה איזושהי וקביעת סדרים בסגנון "כאן אני יושב".
 
בדרך כלל אצלנו בהתחלה התחלתי עם חדר נפרד, בין השאר כדי לוודא שאין פטריות עור וכו'. בדרך כלל אחרי שכולם נרגעים קצת, הוטרינר בדק וכל בעיה רפואית טופלה, פתחתי את הדלת ואפשרתי לצאת לחקור. גורים צעירים מאוד הוחזרו בהתחלה לחדר שלהם כשלא יכלתי להשגיח על המתרחש, או לשינת הלילה. בהדרגה ולפי המצב שחררתי, אבל לא מיהרתי בשום מצב לייצר נסיבות של ארגז חול יחיד לחדש יחד עם בן הבית.
 
אכן גם יועצי חתולים בשתי הגישות לא ממליצים להתחיל מיד עם ארגז חול משותף. בהחלט כדאי, לפחות לתקופה הראשונה, לסדר שני ארגזי חול בבית כדי להפחית את הסיכוי שמישהו מהם יתעצבן או ייבהל עד כדי כך שלא ישתמש בכלל בארגז. על הארגזים להיות רחוקים האחד מהשני, כי זה תורם לתחושת הבטחון במצב של מתח. רצוי גם שיהיו שני כלי אוכל, כדי שאם שניהם רוצים לאכול שיהחה לשניהם לאן לגשת מבלי לריב (גם אם לא בהכרח כל אחד ניגש תמיד לאותו כלי).
 
על פי רוב, לבוגרים לוקח זמן רב להתרגל לפלישה החדשה לבית. אולי לעולם לא יהיו חברים, ואולי יפתיעו אותך וכן יתחברו באיזה שלב, אבל המטרה היא בעיקר פשוט שלא יריבו בצורה פעילה: "שלום קר". מצב כזה מאפשר לכולם לחיות באותו בית בשקט גם בלי להיות חברים אוהבים.
 
ולסיום, כל הכבוד על ההירתמות! ברור שזה לא פשוט ומצריך מאמצים ניכרים. מאחר שאני לא טיפוס של פייסבוק, אחרים בפורום אולי יוכלו לתת טיפים לפרסום.
