גורי גולדן רטריבר למכירה!!!

rivm

New member
גורי גולדן רטריבר למכירה!!!

בני שבעה שבועות מקסימים וחברותיים בטירוף. האמא נמצאת במקום. לשני ההורים יש תעודות. נעמה 058-589864 משה 053-311858
 

lilithmm

New member
בארץ מומתים בכל שנה100,000 ../images/Emo107.gif

בארץ מומתים בכל שנה מעל ל-100,000 כלבים! כרגע נמצאים בצער בעלי חיים, רח´ הרצל 159 שני גולדן רטריבר גזעיים! אמצו אותם, הצילו חיים!
 

זיו25

New member
בשורה התחתונה,

כולם מחפשים בית חם. אישית, הייתי הולך על אימוץ ולא על קניה. גם טולי מאומצת, ואנו שמחים על הרגע שבו היא הגיעה לביתנו. בברכה, זיו.
 

ד ו ר י ס

New member
לא, זאת לא השורה התחתונה

השורה התחתונה היא תמיד "השורה הכלכלית", עפ"י חוקי ההיצע והביקוש. כל עוד יהיה מי שיקנה כלבים, יהיה גם מי שימשיך "לייצר" אותם כדי למכור. להגיד שהשורה התחתונה היא שכולם מחפשים בית חם זה אולי יפה, אפילו יפה מאוד, אבל זה לא נכון. השורה הזו שציינת נמצאת איפשוהו באמצע, ממש לא בסוף, ואפילו היא תומכת מוסרית דווקא באימוץ ולא בקנייה. השורה התחתונה היא שורה של מוות (של כלבים שמומתים) ושל אנשים שמרוויחים כסף מהמוות הזה (המוכרים). כמו רוב השורות התחתונות בחיים - היא לא יפה ולא נחמדה. ועכשיו לשורה התחתונה בהודעה שלי: מי שקונה כלב מעודד את המשך ייצורם של כלבים, בשעה שכלבים ממשיכים להיות מומתים מדי יום.
 

זיו25

New member
יש בזה משהו.

זו הסיבה שבגללה בחרתי לאמץ כלב , ולא לרכוש אחד. יחד עם זאת, ניתן לסייג זאת, כי ישנם אנשים שנורא חשובה להם ה"תעודה" ו"אילן היוחסין" של הכלב, וזהו הקהל העיקרי של קוני הכלבים. כמו כן, יש גזעים נדירים שאנשים מוכנים לשלם בשבילם הרבה מאוד כסף. יש לי חבר שקנה גורת פקינז ב 1500 שקל(!!), ואמרתי לו שלפי דעתי הוא עשה טעות, וזרק את כספו לריק. (לעומת זאת, עוד כלב מצא בית, כך שלפחות זו נקודת הרווח). בברכה, זיו.
 

ד ו ר י ס

New member
הדיון הזה אמנם טחון לחלוטין

ואני מניחה שכל חבר בכל אחד משני הפורומים יודע טוב מאוד מה דעתו של כל חבר אחר בנושא, אבל בכל זאת אני רואה לנכון לחדד את הנקודה: אין נקודת אור בכך שעוד כלב מצב בית, כי הכלב הזה לא צריך היה להוולד מלכתחילה, וכי ברגע שנקנה יהיה בכך משום עידוד להוולדם של רבים נוספים. גם אני משתדלת לראות נקודות אור בערימה של ח*א בדרך כלל, אבל בקטע הזה אני חולקת על דעתך - הדרך היחידה לפסיק את הסחר והייצור של כלבים היא להפסיק את הקנייה. כל עוד תהיה קניה - תהיה מכירה. אי אפשר להתפס לכך ש"אם הכלב כבר קיים עדיף שיהיה לו בית" - כי ברגע שעשית זאת עודדת את המשך הקיום של השוק הזה. מעבר לכך אנחנו גם יכולים להיות ישרים עם עצמנו ולשאול את השאלה הבלתי נמנעת - אדם שקונה כלב ובוחר אותו על סמך תעודות ויחוס - האם זה היחס שהיינו רוצים ושואפים שכלבים יקבלו במני אדם? של רכוש? של סמל סטאטוס? אני לא יודעת מה איתך (למרות שאני מנחשת שתסכים איתי), אבל לדעתי כלב זה יצור חי, הוא לא סמל סטאטוס, לא מכונית חדשה ממפעל טוב, לא ג´ינס "נחשב". אני לא יכולה שלא לתהות - אדם שבוחר כלב, יצור חי ונושם, עפ"י מדדים מקובלים לבחירת חפץ חסר חיים, סמל סטאטוס - האם הייתי ורצה להיות הכלב שלו? מי שבאמת אוהב כלבים ויש לו 1500 ש"ח מיותרים - עדיף שישקיע אותם במזון לכלבי וחתולי רחוב או יתרום אותם לאגודה כלשהי, מאשר שיגדל את הכלב שקנה כרכוש ואח"כ ירביע אותו כדי "להחזיר הוצאות", ובכך ימשיך את מעגל הקסמים. לקיבוץ בו אני גרה מגיעים מדי שנה (בעיקר בקיץ, ב"אדיבות" המטיילים) עשרות כלבים נטושים, ככה צ´יקו שלי אימץ אותי - איזה חלאה זרק אותו פה והוא בחר בי להיות לו לאמא, לשמחתי הרבה. אתה יודע כמה כלבים מסכנים נזרקים פה? אתה יודע כמה זה כואב לראות אותם, נטושים, מבולבלים, מפוחדים, לא מבינים למה זרקו אותם? אתה יודע כמה דלמטים נטושים ראיתי מאז שהם "יצאו מהאופנה"? וזאת הנקודה - מי שקונה כלב כי הוא "באופנה" עכשיו, גם עלול לזרוק אותו כש"יצא מהאופנה". להמשיך לייצר כלבים כשכל כך הרבה כלבים נזרקי ורחוב ומומתים זה לקחת חלק בזוועה, לקנות כלב זה לתת יד להמשך הייצור שמביא את הזוועה.
 

kasa

New member
דוריס, אני ממש חולקת עלייך,

לא כל מי שקונה כלב - קונה אותו למטרות סטטוס, ייחוס או מעמד. ממש לא. פעמים רבות אנשים מחפשים גזע ספציפי כי זה הגזע שהם מכירים ואוהבים. וכשיש לך גזע ספציפי - קל לך יותר לדעת מהם תכונות האופי, והיופי (עם שיער, בלי שיער...וכו´), למה הוא זקוק (האם הוא כלב שזקוק למרחבים או אולי למנוחה מירבית ?), בעיות בריאות אופייניות וכד´. ובד"כ - הוא פשוט סתם אוהב את הגזע הזה. וריבונו של עולם - מה רע בזה ????????? לא כל מי שקונה כלב גזעי קונה אותו למטרות סטטוס, ו"אופנה" ולא כל מי שקונה כלב גזעי - סופו של הכלב להיזרק לרחוב. זה כ"כ רחוק מן המציאות. מי שקונה כלב גזעי וזורק אותו לרחוב - היה זורק גם כלב מעורב לאחר שיגלה כי הוא "משיר שערות" או "נובח" (רחמנא ליצלן), או "הורס את הגינה" וכד´. וזה ממש לא קשור לגזעי או לא. הפתרון צריך להיות ע"י יצירת פיקוח ובקרה על כל נושא הילודה, שנכון להיום היא לגמרי פרוצה ובלתי מבוקרת, וזה מה שגורם למצבם העגום של הכלבים - גזעיים ומעורבים כאחד. וחשוב גם להבין שגם אימוץ דרך עמותה הוא לא בדיוק בחינם ! לפעמים כשאדם עושה חשבון אם לשלם לעמותה 400 ש"ח עבור כלב מעורב (שאין לו מושג וחצי מושג על אופיו העתידי) או 400 ש"ח עבור גור גזעי ממשפחה - התוצאה היא כמעט ברורה ! בקיצור - די לקטול את הגזעיים !!! גם להם מגיע לחיות ובכבוד !!!
 

ד ו ר י ס

New member
אין לי בעיה עם כלבים גזעיים

יש לי בעיה רצינית עם מי שמייצר אותם. תסתכלי לרגע על עצם העובדה שההודעה הזו מופיעה פה - הוכחה חד משמעית לכך שמי שפרסם אותה לא חשב היטב ולא מצא "קונים" לפני שהתחיל בתהליך ה"ייצור". עכשיו - נניח לרגע שלא ימצא פה או בשום מקום אחר קונים - יתכן ויחליט לא להכניס את הכלבה להריון שנית. אם ימצא פה קונים - סביר שיעשה זאת שוב, נכון? לכן, כדאי שידע כל מי שיקנה ממי שפרסם את ההודעה הזו - שהוא אחראי לקיומם של הגורים הבאים ממש כמו זה שייצר אותם, לטוב ולרע. כדאי שידע שאם בהמלטה הבאה הגורים יזרקו לרחוב או יומתו - הוא עצמו מהווה חלק מהגורמים שהביאו לכך. יש לי בעיה עם אנשים שמחפשים גזע ספציפי, בעיה גדולה. מי שמחפש כלב עם "אופי מסויים" הוא בעל סיכויים גבוהים יותר לזרוק אותו אם יתגלה ש"זה לא האופי שרציתי לקנות!". לעומת זאת - מי שאימץ כלב בידיעה שאין ודאות לגבי אופיו, בידיעה שאין ודאות לגבי בריאותו - הסיכוי שהכלב יזרק לרחוב בהופעת הבעיה ההתנהגותית הראשונה נמוך הרבה יותר. כלב זה לא מכונית שמזמינים עם אביזרים מסויימים ומחזירים ליצרן אם "משהו חסר"! אני לא זוכרת מתי בדיוק זה היה , אבל התפרסמה פעם כתבה ב- 7 ימים, כתבה ארוכה מאוד, על אנשים שהם "לקוחות מאוכזבים" של מוכרי כלבים מסויימים. הם קנו במיטב כספם כלב גזעי, שעם הזמן והגדילה הסתבר שהוא "לא מה שהוא אמור להיות", לא עומד בתקני הגזע וכו´. חלק נכבד מהכלבים האלו נמסרו לעמותות, עפ"י המסופר בכתבה. האם בנאדם שאוהב כלבים היה מוסר אותו כי הוא לא עומד בתקני גזע??? לא נראה לי. זה מאוד נכון שמי שזורק כלב כזה, אם מדובר בכזה שלא עומד בתקני גזע או בדלמטי שיצא מהאופנה, יזרוק כל כלב בכל מקרה - ופה הנקודה. אם מדובר באדם שממילא יזרוק את הכלב בסופו של דבר, חבל מאוד שלפני כן הוא מזרים כסף לתעשיה שמייצרת כלבים כאלו. חבל מאוד שהוא מזרים כספים לכיסו של בעלים שאחרי שהצליח למכור פעם אחת - "ייצר" גם בפעם השניה והשלישית. מעבר לכך, כפי שאמרת בעצמך - אנשים קונים כלבים כדי להיות בטוחים יותר ב"אופיים". עכשיו תשאלי את עצמך מה קורה כשלכלב, ישמור השם, יש אופי משלו? או חלילה בעיות התהגותיות? אז כן - מי שמחפש "מוצר מסויים" הוא בעל סבירות הגיונית גבוהה יותר להשליכו כשהוא יסתבר כ"מוצר פגום" - וכאלה יש הרבה. ההבדל בין לאהוב כלבים ללאהוב כלבים גזעיים הוא כמו ההבדל בין לאהוב אנשים ללאהוב אנשים עשירים עם כסף. ליתר דיוק - ההבדל הוא כמו ההבדל בין לאהוב אנשים ללאהוב אנשים מגזע מסויים. ונניח שאני אגיד לך עכשיו שאני רוצה חתן ממוצא מסויים כי התרבות של המוצא הזה מוכר עלי ואהוב עלי? אני אקרא גזענית... נניח שבעל מועדין יכריז שהוא מכניס למועדון שלו רק אנשים ממוצא מסויים כי למוצא האחר יש סטטיסטיקת אלימות גבוהה יותר? הוא יקרא עבריין... גזענות היא גזענות, גם כשהיא עוסקת בכלבים וחתולים, ואני נגד גזענות. כל אדם וכל כלב הם בפני עצמם ובזכות עצמם. לא לאדם ולא לכלב מגיע להשפט לפי אילן היוחסין שלהם. אני מאוד בעד שכלבים גזעיים יחיו בכבוד. אני פשוט חושבת שלהקנות ע"י אדם שחשב שאתה "מהגזע הנכון" זה לא כבוד, ממש כפי שלא הייתי רואה זאת ככבוד לו בנזוגי היה אומר לי שהוא בחר אותי להיות זוגתו כי אני בלונדינית. זה לא כבוד, זה סחר ושיפוט שטחי.
 

GAUDI

New member
אם זה היה אמת אז היה נורא

קל לפטור את בעיית הכלבים והחתולים המשוטטים הסבר - לכל מי שלוקח כלב מאחת האמותות ניתן סכום כסף מסויים וכל שנה ינתן תגמול כספי עבור טיפוח הכלב . נכון שאת יכולה לומר שזה לא כלכלי ואז הטענה שלך חוזרת להיות אקטואלית אבל זה לא נכון מישום שיותר כלבים מטופחים זה אומר יותר עבודה לוטרינרים ,לחברות המזון והתכשירים , למאלפים ולאנשי המיקצוע בתחום וכ"ו הבעיה היא לא בעיקרה כלכלית מישום שמי שקונה כלב ב90 אחוז מהמיקרים לא רואה החזר לכספו מבחינה כלכלית . הבעיה היא גם לא ההמתה מישום שאם כך היה אפשר ביום מסויים להמית את כל הכלבים המשוטטים והלא גזעיים ובסך הכל הכללי היו מתים פחות כלבים אם תקחי בחשבון את הסיכום הכללי לאורך מספר שנים של הרג חיות. השורה התחתונה לדעתי היא מודעות ואנושיות ולפי דעתי אין קשר לתעודות מישום שגם כלבים גזעים ננטשים ומורדמים.
 

ד ו ר י ס

New member
זאת עדיין האמת.

קח מצב היפוטתי - בעל כלבה גזעית, שוקל להכניסה להריון, אך יודע שאין לו סיכוי למכור אפילו גור אחד (עולם מושלם שכזה, אתה יודע...). האם לא פוחתים הסיכויים שהוא יעשה זאת? תסכים איתי שכל עוד יש מי שיקנה יש גם מי שייצר? תסכים איתי שאם לא היה אפילו אחד שיקנה - הייצור היה פוחת? אני לא בהכרח טוענת שגורים של כלבה גזעית מחזירים את העלויות, אני יודעת שלא. אני טוענת שאף אחד לא ייצר מה שאי אפשר למכור. לגבי הפן האנושי - הרחבתי על כך בהודעה הנוספת שלי לזיו. אקצר ואומר שלו הייתי כלב שנדרש לבחור בין בעלים ששילם עליו כעל סמל סטאטוס, שבחר אותו לפי אילן היוחסין שלו, לבין בעלים שאימץ אותו מאגודה או מהרחוב - הייתי בוחרת באפשרות השנייה. נראה לי שמי שבאמת רוצה רק בטובתם של הכלבים לא יתן יד לעסק שתוצאתו הסופית היא מוות של כלבים. נראה לי שלבחור כלב שאח"כ צריך לטפל בו שנים רבות עפ"י אילן יוחסין זה כמו לבחור כלה עפ"י חשבון הבנק - זאת לא אהבה. (וגם אני מתנצלת על ההודעה קצת מבולבלת, גם אני עייפה...)
 

GAUDI

New member
תראי בסופו של דבר

אנחנו נלחמים בדבר אחד והוא לא מי שמגדל או אפילו מוכר כלבים גזעים אלא באלו שאפשר להגדירם - סוחרים . מגדל ירביע את כלבתו ובמיקרים מסוימים אפילו לא ימכור את הגורים מישום שהוא עושה זאת מתוך רצון לשפר את הגזע אותו הוא מגדל וזה יכול להיות מבחינה בריאותית או קראטריאלית או אפילו למטרת "יופי" אל אף פי שאלו בדרך כלל ה"סוחרים"
 

kasa

New member
גם כשאתה מאמץ דרך עמותה

אתה משלם לא מעט כסף.... נכון שלפחות אתה יודע (או חושב שאתה יודע) שהכסף הולך למטרות טובות ולא לכיס הפרטי.... (כשהתנדבתי ב-SOS הוצעה כלבת בוקסר גזעית (ודי מכוערת) למכירה ב-800 ש"ח !!! כשהגיע זוג חמוד ונחמד והסכים לשלם "רק" 500 ש"ח - הם לא היו מוכנים למסור לו אותה....אז - אני כבר לא ממש בטוחה מה עדיף - לקחת כלב מעמותה שלוקחת את הכסף לכיסה, ולא תמיד אחראית לתוצאות, או לקחת גור מאנשים שידוע מי הוריו ומצב בריאותו, פחות או יותר....) וכמובן - הכי עדיף להציל כלב מעמותה שבאמת זקוקה לכל תרומה !
 

ד ו ר י ס

New member
הכי עדיף זה להיות בר מזל כמוני

שמלאך יאמץ אותך ברחוב... לא תרמתי שקל לשום עסק כזה או אחר ואני גאה להגיד שהיו כמה אנשים בקיבוץ שרצו אותו, אבל הוא בחר אותי.... לנושא העמותות העדפתי לא להגיב באף הזדמנות, כי אני ממש לא מצוייה בו. מעולם לא אימצתי כלב מעמותה, מעולם לא מסרתי לאימוץ בעמותה. (יצא לי הרבה פעמים להיות מעורבת באימוצים אך לא בעמותות. לשמחתי מרבית הכלבים שננטשים פה בקיבוץ לא מגיעים אפילו לעמותה ומאומצים לפני כן). מה שכן, לגבי השאלה שלך: "מה עדיף - לקחת כלב מעמותה שלוקחת את הכסף לכיסה, ולא תמיד אחראית לתוצאות, או לקחת גור מאנשים שידוע מי הוריו ומצב בריאותו, פחות או יותר...." יש לי דווקא תשובה. לדעתי עדיף לאמץ מעמותה, משוחתת כל שתהיה. למה? אה... כי כמה שלא תהיה העמותה מושחתת, וקראתי הרבה על עמותות משוחתות בעת האחרונה, לא שמעתי עדיין על עמותה שמעודדת ריבוי של כלבים... כי אף עמותה לא תתחיל מחר (אני מקווה...) לייצר כלבים כדי שתוכל להמשיך ולמכור. כי אני חושבת שבכלב צריך להתאהב כדי לחיות איתו באהבה אח"כ, וכמו שלא ידעתי מי הם הוריו של בנזוגי כשהתאהבתי בו - אני גם לא יודעת מי הוריו של צ´יקו. כי אני חושבת שמי שהשיקול שלו, העיקרי, הוא כלב בריא - עלול לזרוק את הכלב אם יחלה חלילה למרות היחוס המלכותי שלו. למיטב הבנתי גם כלבים גזעיים נוטים לחלות, יש טענה שאפילו יותר ממעורבים. כי מי שאוהב כלב אוהב אותו בלי קשר להוריו, מצבו הבריאותי או ה"אופנתיות" שלו. אני לא יודעת בקשר לעמותות הרבה, אבל אני נוטה להאמין (מקווה שלא יתקנו אותי) שהן לא מעודדות את הריבוי שאני מאמינה שתסכימי איתי שהוא מיותר ומזיק. לכן - עדיפה עמותה.
 

kasa

New member
דוריס, דוריס, ממש לא הבנת אותי ../images/Emo4.gif

כשדיברתי על "מצבו הבריאותי" - לא התכוונתי לחולה או בריא. לגמרי לא. הכוונה היתה שכשאת לוקחת כלב גזעי - ברור לך, פחות או יותר, מאילו מחלות הוא סובל, במה את צריכה לטפל (לדוגמא: אם החלטת לקחת כלב רוח הדורש פעילות גופנית מרובה - לא תוכלי להתענג כל היום על הספה מול הטלויזיה כי את יודעת מה הדרישות הבריאותיות שלו ועלייך לספק לו אותן על-מנת לשמור על רמת בריאות תקינה כשאת מאמצת כלב גזעי - את יודעת אם יש לו רגישות בכבד, בלבלב, במערכת הנשימה, בלב, בגפיים, ומהם צרכיו, ומה עלייך לעשות עבורו. ולפעמים - הקרבתך לו רבה יותר (דווקא בגלל דריותיו המיוחדות...) טוב, יש לי הרבה מה לומר, אבל אני חייבת לרוץץץץ
 

ד ו ר י ס

New member
אם את מתכוונת לטעון שאנשים קונים

כלבים מסויימים כי הם רוצים לטפל במחלות מסויימות, אז אני חושבת שכדאי שתחשבי על זה שוב... בואי ניקח את כלב הרוח כדוגמא: הלך אדם שרץ כל בוקר 10 קילומטר וקנה לו שותף על 4 לריצה היומית. לאחר מספר חודשים הסתבר שלשותף יש בעיה רפואית בלתי צפוייה כלשהיא, או שחלילה קורית לו תאונה או פציעה. הו לא! עכשיו קנייה לא משרתת את מטרתה! מה עכשיו? אולי הוא יזרוק את הכלב רוח הלא יעיל הזה וישיג לעצמו אחד חדש שרץ כמו שצריך? או לחילופין - קנה אדם כלב אחר, שאמור להיות כזה מתאים לחיים בדירת חדר וחצי, שלא דורש הרבה פעילות ותנועה. אחרי כמה שבועות מסתבר שהכלב המסויים הזה דווקא אוהב לרוץ, להשתולל, לשחק... מה יהיה עכשיו? אולי הוא יזרוק את הכלב וימצא לו אחד עצלן יותר? או שאולי הוא פשוט לא יספק לו את הפעילות שהוא אוהב? כך או כך - התעללות. כשאני אימצתי את צ´יקו לא ידעתי עליו דבר - לא ידעתי מאיפה הוא בא, מהן תכונותיו, איזה מחלות הוא יחטף בעתיד (חלילה וחס). עם הזמן, מה שהסתבר הוא שכמו רבים מהכלבים שננטשו ע"י בעליהם, הוא חסר אמון באנשים, סובל מחרדת נטישה, לא מסוגל לעלות על רכב מאז שעלה על כזה וננטש בסוף הנסיעה. הסתבר שהוא כלב נמרץ מאוד לעיתים - ושטיח בזמנים אחרים... כלב מאוד קיצוני שמסוגל לעבור ממצב שטיח למצב ריצה מטורפת בשנייה. הסתבר שהוא פחדן לא נורמלי שמסוגל להשאיר אותי ערה לילה שלם כי הוא מפחד מהרעמים. זה דרש ממני הרבה - לקנות את האמון שלו בבני אדם בחזרה, ללמוד להיות גמישה וקשובה למצב רוח הנוכחי והמשתנה שלו, להעביר לילות לבנים אין ספור בכל חורף ובכל פעם שלחיזבאללה מתחשק למרר לצ´יקו את החיים, להשאר במשך שנתיים בעבודה ששנאתי אך אפשרה לי לקחת אותו איתי כל יום לעבודה, והיום - להשאר בקיבוץ שאני לא אוהבת ובלי עבודה באזור - כדי שתנאי חייו לא יורעו במעט. זה לא משהו שמישהו היה "מזמין" בעת ה"קנייה", תהיי בטוחה בזה. ואת יודעת מה? גם ילד היפראקטיבי זה לא משהו שמישהו היה "מזמין" בעת ה"קנייה", ואני בספק אם את תומכת בהנדסה גנטית שתייצר אנשים מושלמים. "לדעת מה אתה קונה" זה טוב כשמדובר במכוניות, בבתים, במחשבים, שמכונות כביסה ומקררים. אם משהו "מתקלקל" תמיד אפשר להחזיר ליצרן ולדרוש את הכסף חזרה. זה רע מאוד כשמדובר בייצור חי. לרצות לדעת "מה אתה קונה" כשמדובר בייצור חי, זה רצון שלא מצביע על הרבה אהבה, אבל נותן מושג די ברור מה יקרה אם משהו "לא צפוי" יקרה להתנהגות או הבריאות של הכלב.
 

kasa

New member
דוריס,

קודם כל, בואי נבהיר דבר אחד: רוב האנשים בעולם אינם ברי מזל כמוך, שכלב נפלא ומקסים כמו צ´יקו בוחרם בהם. בד"כ המצב הוא הפוך לגמרי. דבר שני, מכוון שאינך מכירה עמותות - אין לך מושג כמה כלבים לא-גזעיים (כן,כן,לא גזעיים !!!) מוחזרים לעמותה לאחר שאומצו ו/או נזרקים לרחוב כי הם "לא בדיוק מה שהבעלים חשבו או קיוו שיהיו זה בכלל לא קשור לכלב גזעי או לא. זה קשור לטבע האדם - ועליו כבר באמת אין מה להכביר במילים. אני בטוחה ששתינו נסכים. אנשים לא לוקחים כלב גזעי כי הם מראש רוצים לטפל במחלה מסויימת שלו, אלא כי הם אוהבים את הגזע הזה, מסיבות שונות. הם אוהבים את מראהו. את אופיו. כי הוא - מוצא חן בעיניהם, יש לו שיער ארוך/קצר, יש לו צבע לבן/שחור (כן, מה לעשות, יש לאנשים שונים העדפות שונות וזה בסדר ולגיטימי), והכי חשוב - הגזע הזה ידוע כגזע רגוע או אנרגטי, וכו´. וחוצמזה, ברור להם כשהם לוקחים סוג מסויים - הם חשופים לסוג מחלות מסויים. כך שבעצם, ניתן לומר כי הם אלו שבאמת אוהבים את הכלבים ולא אלו המאמצים מעורב, שמראש ברור שסיכוייו לחלות הרבה יותר פחותים. מקווה שעכשיו הבנת את דבריי. כשאת לוקחת כלב גזעי - ברור לך, פחות או יותר למה לצפות. ולבחור את הגזע שהכי מתאים לך !!! כשאת לוקחת כלב לו גזעי - זו הגרלה. זה חתול בשק. או שהוא יתאים לך או שלא. ואז מה ?!? - הוא יוחזר לעמותה או ייזרק לרחוב. מיותר לציין, שדווקא מאוד קל למצוא ברחוב דווקא כלבים לא-גזעיים. הם נזרקים יותר. ננטשים יותר. נכון ?!? אולי זה משום שאנשים אימצו משהו שלא היה ברור להם לגמרי איך הוא יהיה. אז אולי, בעצם, זו הבעיה ?!? אולי עדיף לעקר כל כלבה לא-גזעית, ולפקח ולבקר את הילודה של הגזעיים ?!? ושוב, לא כולם ברי מזל כמוך. מהתנדבותי בעמותות - לא פעם ולא פעמיים הוחזר כלב לא-גזעי לאחר שאומץ כי הבעלים גילו שהוא "לא ממש מתאים להם". כמו שאמרתי - אני נגד נחרץ של הרבעות לא מבוקרות. אבל מפה ועד קטילת אנשים המעדיפים כלבים גזעיים - הפער הוא רב. אנשים מתחברים לאנשים אחרים או לחיות אחרות עפ"י כל ששת החושים ולא רק על סמך הגיון בריא. אנחנו בוחרים חברים מסויימים עפ"י צבע, עפ"י מראה, עפ"י ריח, וכו´ וכו´ (זו הסיבה, למשל, שאת נמשכת אל בן זוגך, ולא אל מישהו אחר. מעבר לתכונות האופי שלו). ומה עשות ? כמו שטעמנו שונה בבחירת בני זוג, כך טעמנו שונה בבחירת חיית המחמד. וזה לגיטימי בעיניי. ולסיכום: אין כל הגיון לצאת בחורמה נגד הכלבים הגזעיים או מרביעהם ! יש הגיון רב להכניס למודעות הציבור את החובה לעקר כל כלבה מעורבת, ולבקר ולפקח על כל כלבה גזעית, כפי שנעשה במדינות מתוקנות אחרות.
 

ד ו ר י ס

New member
תגובה

נו, יופי, אז אמרנו כבר - בין הכלבים שנזרקים לרחוב או לעמותות יש גזעיים ומעורבים. מה הוכחנו בזה? במקרה הרע - כלום. במקרה הטוב - שאני צודקת: שיש מספיק כלבים מסכנים ונטושים, ביניהם יש גם גזעיים. שהדבר האחרון שהכלבים בעולם הזה צריכים זה "חברים" נוספים. שמי שרוצה דווקא כלב גזעי - יכול למצוא כזה גם בעמותות, מה שמבטל את הצורך לכאורה בהמשך הריבוי. כתבת מה לדעתך יכולות הסיבות לכך שמישהו יעדיף כלב גזעי, בואי ונבחן אותן באופן יסודי: "אוהבים את מראהו" - נניח אני אספר לך עכשיו שפגשתי בחור. הוא מקסים, נחמד, חכם, מצליח, מצחיק וכיף לי להיות איתו - אבל זה לא ילך כי הוא לא מה שאני מחפשת, אני מחפשת מישהו בלונדיני ולו יש שיער שחור. האם תגידי שאני שטחית? תגידי, ובצדק. זה בדיוק מה שאני חושבת על מי שהמדד שלו לבחירת כלב הוא החיצוניות שלו. הוא שטחי. הוא לא מבין שהחיצוניות של הכלב זה לא דבר שיעמוד במבחן הזמן, שאהבת החיצוניות היא לא מה שמביא אנשים להקריב את מעצמם את מה שצריך להקריב כשמגדלים כלב. "את אופיו" - לשכנה שלי יש שתי לברדוריות גזעיות לחלוטין. לכל אחת מהן אופי שונה לחלוטין. מה זה אופי? אם ההגדרה של המאמץ/קונה הפטונציאלי לאופי היא ההגדרה שלי לאופי - אופי של כלב הוא דבר לחלוטין בלתי צפוי ולא לגמרי תלוי גזע. כמו אצל בני אדם שהוכח במחקרים שהאופי שלהם מורכב מחלק גנטי וחלק סביבתי - גם אופי של כלב מתפתח במשך השנים בהתאם לסביבה שלו. מה תהיה הסביבה - זה כבר תלוי בבעלים בעיקר. ואם האופי מאכזב? אם הכלב מעיז ברוב חוצפה להיות בעל אופי שלא מתאים ל"תיאור הגזע"? מה יעשה אז הבעלים שקנה את הכלב במיטב כספו כי ציפה לאופי מסוג מסויים? כנ"ל לגבי "והכי חשוב - הגזע הזה ידוע כגזע רגוע או אנרגטי, וכו´." "יש לו שיער ארוך/קצר" - אם את רומזת פה לשיקולי נוחות של "שלא ילכלך לי את הבית עם השערות שלו" אז באמת עדיף שאני לא אגיב לזה. לאדם כזה הייתי מציעה לא להביא גם ילדים לעולם, יש להם נטייה מעצבנת לכלך את סביבתם. בסופו של דבר, אם כל הסיבה מתחילה ונגמרת ברצון לודאות מסויימת לגבי אופיו, גודלו, מראו ובריאותו של הכלב - יש דרך מצויינת לדעת בדיוק עם מה יש לך עסק - לאמץ כלב בוגר מעמותה. כנראה שלא זו הסיבה, אחרת היו הרבה פחות כלבים בוגרים נטושים בעמותות ומחכים לבית.זה אמנם תירוץ מצויין "אני רוצה לדעת מה אני לוקח", אבל זה בכל זאת תירוץ, כזה שנשמע יפה אמנם, אפילו מוסרי, אבל עדיין תירוץ. גם המוסריות של התירוץ הזה מוטלת בספק. הרי גם כשמביאים ילד לעולם לא ממש יודעים "מה יצא", אפילו לא יודעים אם יהיה בן או בת. ובכל זאת, אני לא רואה שכל קוני הכלבים הגזעיים מובילים מאבק למען הנדסה גנטית של בני אדם. אחרי הכל, מה שעושים מרביעי הכלבים הגזעיים זה בדיוק זה - הנדסה גנטית למתחילים. "כך שבעצם, ניתן לומר כי הם אלו שבאמת אוהבים את הכלבים ולא אלו המאמצים מעורב, שמראש ברור שסיכוייו לחלות הרבה יותר פחותים" אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. את מדברת על אנשים שנותנים יד לתעשיה של כלבים שאפילו את מודה שהם בעלי נטייה גבוהה יותר לחלות וקוראת לזה "אהבת כלבים"? אני צריכה להצביע פה על הפרדוקס או שהוא ברור? "כשאת לוקחת כלב גזעי - ברור לך, פחות או יותר למה לצפות. ולבחור את הגזע שהכי מתאים לך !!! כשאת לוקחת כלב לו גזעי - זו הגרלה. זה חתול בשק. או שהוא יתאים לך או שלא. ואז מה ?!? - הוא יוחזר לעמותה או ייזרק לרחוב." גם כשאביא ילד לעולם לא יהיה ברור לי מה יצא ממנו. לא יהיה לי ברור אפילו אם יהיה זה בן או בת, ובכל זאת - לא הייתי רוצה להיות מסוגלת "לכוון" אפילו למין ה"נכון". ואם הילד שלי לא יהיה "מה שרציתי" אני מקווה שאת מבינה שאין לי כוונה למסור אותו לעמותה... כלב גזעי זה לא דבר כל כך בטוח, ראי הכתבה שהתייחסתי אליה. גם אצל כלבים גזעיים יש "חריגות תקן". ההבדל הוא הפוך ממה שניסית לתאר: כשלוקחים כלב לא גזעי תוך ידיעה שלא ברור למה יש לצפות - מוכנים לקחת את ה"סיכון". דווקא כדי לקבל את אי הודאות צריך את סוג האהבה שלכלבים מגיע לקבל - זו שמקבלת אותם כמי שהם ובגלל מי שהם - לא בגלל צבע הפרווה או אילן היוחסין. "אנחנו בוחרים חברים מסויימים עפ"י צבע, עפ"י מראה, עפ"י ריח, וכו´ וכו´ (זו הסיבה, למשל, שאת נמשכת אל בן זוגך, ולא אל מישהו אחר. מעבר לתכונות האופי שלו)" אנא, דברי בשם עצמך. אני לא בוחרת את החברים שלי לפי צבע עורם או שיערם, גם לא לפי המוצא של ההורים שלהם, ממש לא. לגיטימי והגיוני להמשך פיזית לגבר / אישה בגלל מראה חיצוני מסויים, אבל לו הייתה נוצרת תעשיה של פיתוח נשים בלונדיניות "כי זה מה שרוצים הגברים" אני בטוחה שלא היית מקבלת את זה בכזו שלוות נפש. אני בטוחה שלו היית נמצאת בסיטואציה עם גבר והוא היה מסביר לך שאת לא בשבילו כי לא מוצא חן בעיניו מוצאם של הורייך - לא היית אוהבת את זה. את בוחרת גברים עפ"י מוצאם? אני לא בוחרת כך לא אנשים ולא כלבים. לסיכום: ניסית הרבה למשוך לכיוון הטענה שאנשים מעדיפים כלבים גזעיים כי "הם יודעים עם מה יש להם עסק". כפי שכבר כתבתי זו טענה בלתי הגיונית ביחס למציאות. הרבה מאוד כלבים שיודעים בדיוק מי הם ומה יצא מהם (כלבים בוגרים) נמצאים בעמותות. מדובר על כלבים שלא יהפכו את עורם, לא ישנו צבע או אורך פרוותם ואין סכנה שיגדלו למימדים בלתי צפויים. למה הם שם? איפה כל אלו שרוצים לדעת עם מה יש להם עסק? אה, נכון - קונים כלבים גזעיים. אין לי שום דבר נגד כלבים גזעיים, ואני לא יוצאת לשום מלחמות חורמה נגדם. אני בהחלט מתנגדת באופן מוחלט לאנשים שאחראים לריבוי הכלבים הגזעיים והלא גזעיים כאחד. אין שום סיבה להביא ולו כלב אחד נוסף לעולם היום, גזעי או לא גזעי. מי שבאמת אוהב כלבים ימצא ללא כל קושי כלב מתאים בדיוק לתנאיו - בכל עמותה. מי שרוצה כלב בגלל מראהו או אילן היוחסין שלו - עדיף שיקנה מכונית "מבית טוב". היא לפחות לא תסבול טראומות לכל החיים אם תוחזר ליצרן אחרי שיתגלה ש"היא לא מה שהיתה אמורה להיות".
 

lilithmm

New member
ד.א. ../images/Emo32.gif

הייתי בהודו. לא ראיתי שם שום כלב גזעי. המשוטטים ברחוב כנראה התרבו כולם עם כולם במשך הזמן, וכל הכלבים שם נראים אותו דבר. חכמים במיוחד. מסתדרים ברחוב...מעולה. ממש מחזה לראות כלב רץ בין המכוניות ועוצר באמצע הכביש במקום שהמכוניות לא מגיעות. הדהים אותי לגלות עד כמה הכלבים מסתדרים שם טוב בעיר הסואנת, ועד כמה שהם חכמים, המעורבים ההודים!
 
למעלה