תגובה
נו, יופי, אז אמרנו כבר - בין הכלבים שנזרקים לרחוב או לעמותות יש גזעיים ומעורבים. מה הוכחנו בזה? במקרה הרע - כלום. במקרה הטוב - שאני צודקת: שיש מספיק כלבים מסכנים ונטושים, ביניהם יש גם גזעיים. שהדבר האחרון שהכלבים בעולם הזה צריכים זה "חברים" נוספים. שמי שרוצה דווקא כלב גזעי - יכול למצוא כזה גם בעמותות, מה שמבטל את הצורך לכאורה בהמשך הריבוי. כתבת מה לדעתך יכולות הסיבות לכך שמישהו יעדיף כלב גזעי, בואי ונבחן אותן באופן יסודי: "אוהבים את מראהו" - נניח אני אספר לך עכשיו שפגשתי בחור. הוא מקסים, נחמד, חכם, מצליח, מצחיק וכיף לי להיות איתו - אבל זה לא ילך כי הוא לא מה שאני מחפשת, אני מחפשת מישהו בלונדיני ולו יש שיער שחור. האם תגידי שאני שטחית? תגידי, ובצדק. זה בדיוק מה שאני חושבת על מי שהמדד שלו לבחירת כלב הוא החיצוניות שלו. הוא שטחי. הוא לא מבין שהחיצוניות של הכלב זה לא דבר שיעמוד במבחן הזמן, שאהבת החיצוניות היא לא מה שמביא אנשים להקריב את מעצמם את מה שצריך להקריב כשמגדלים כלב. "את אופיו" - לשכנה שלי יש שתי לברדוריות גזעיות לחלוטין. לכל אחת מהן אופי שונה לחלוטין. מה זה אופי? אם ההגדרה של המאמץ/קונה הפטונציאלי לאופי היא ההגדרה שלי לאופי - אופי של כלב הוא דבר לחלוטין בלתי צפוי ולא לגמרי תלוי גזע. כמו אצל בני אדם שהוכח במחקרים שהאופי שלהם מורכב מחלק גנטי וחלק סביבתי - גם אופי של כלב מתפתח במשך השנים בהתאם לסביבה שלו. מה תהיה הסביבה - זה כבר תלוי בבעלים בעיקר. ואם האופי מאכזב? אם הכלב מעיז ברוב חוצפה להיות בעל אופי שלא מתאים ל"תיאור הגזע"? מה יעשה אז הבעלים שקנה את הכלב במיטב כספו כי ציפה לאופי מסוג מסויים? כנ"ל לגבי "והכי חשוב - הגזע הזה ידוע כגזע רגוע או אנרגטי, וכו´." "יש לו שיער ארוך/קצר" - אם את רומזת פה לשיקולי נוחות של "שלא ילכלך לי את הבית עם השערות שלו" אז באמת עדיף שאני לא אגיב לזה. לאדם כזה הייתי מציעה לא להביא גם ילדים לעולם, יש להם נטייה מעצבנת לכלך את סביבתם. בסופו של דבר, אם כל הסיבה מתחילה ונגמרת ברצון לודאות מסויימת לגבי אופיו, גודלו, מראו ובריאותו של הכלב - יש דרך מצויינת לדעת בדיוק עם מה יש לך עסק - לאמץ כלב בוגר מעמותה. כנראה שלא זו הסיבה, אחרת היו הרבה פחות כלבים בוגרים נטושים בעמותות ומחכים לבית.זה אמנם תירוץ מצויין "אני רוצה לדעת מה אני לוקח", אבל זה בכל זאת תירוץ, כזה שנשמע יפה אמנם, אפילו מוסרי, אבל עדיין תירוץ. גם המוסריות של התירוץ הזה מוטלת בספק. הרי גם כשמביאים ילד לעולם לא ממש יודעים "מה יצא", אפילו לא יודעים אם יהיה בן או בת. ובכל זאת, אני לא רואה שכל קוני הכלבים הגזעיים מובילים מאבק למען הנדסה גנטית של בני אדם. אחרי הכל, מה שעושים מרביעי הכלבים הגזעיים זה בדיוק זה - הנדסה גנטית למתחילים. "כך שבעצם, ניתן לומר כי הם אלו שבאמת אוהבים את הכלבים ולא אלו המאמצים מעורב, שמראש ברור שסיכוייו לחלות הרבה יותר פחותים" אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. את מדברת על אנשים שנותנים יד לתעשיה של כלבים שאפילו את מודה שהם בעלי נטייה גבוהה יותר לחלות וקוראת לזה "אהבת כלבים"? אני צריכה להצביע פה על הפרדוקס או שהוא ברור? "כשאת לוקחת כלב גזעי - ברור לך, פחות או יותר למה לצפות. ולבחור את הגזע שהכי מתאים לך !!! כשאת לוקחת כלב לו גזעי - זו הגרלה. זה חתול בשק. או שהוא יתאים לך או שלא. ואז מה ?!? - הוא יוחזר לעמותה או ייזרק לרחוב." גם כשאביא ילד לעולם לא יהיה ברור לי מה יצא ממנו. לא יהיה לי ברור אפילו אם יהיה זה בן או בת, ובכל זאת - לא הייתי רוצה להיות מסוגלת "לכוון" אפילו למין ה"נכון". ואם הילד שלי לא יהיה "מה שרציתי" אני מקווה שאת מבינה שאין לי כוונה למסור אותו לעמותה... כלב גזעי זה לא דבר כל כך בטוח, ראי הכתבה שהתייחסתי אליה. גם אצל כלבים גזעיים יש "חריגות תקן". ההבדל הוא הפוך ממה שניסית לתאר: כשלוקחים כלב לא גזעי תוך ידיעה שלא ברור למה יש לצפות - מוכנים לקחת את ה"סיכון". דווקא כדי לקבל את אי הודאות צריך את סוג האהבה שלכלבים מגיע לקבל - זו שמקבלת אותם כמי שהם ובגלל מי שהם - לא בגלל צבע הפרווה או אילן היוחסין. "אנחנו בוחרים חברים מסויימים עפ"י צבע, עפ"י מראה, עפ"י ריח, וכו´ וכו´ (זו הסיבה, למשל, שאת נמשכת אל בן זוגך, ולא אל מישהו אחר. מעבר לתכונות האופי שלו)" אנא, דברי בשם עצמך. אני לא בוחרת את החברים שלי לפי צבע עורם או שיערם, גם לא לפי המוצא של ההורים שלהם, ממש לא. לגיטימי והגיוני להמשך פיזית לגבר / אישה בגלל מראה חיצוני מסויים, אבל לו הייתה נוצרת תעשיה של פיתוח נשים בלונדיניות "כי זה מה שרוצים הגברים" אני בטוחה שלא היית מקבלת את זה בכזו שלוות נפש. אני בטוחה שלו היית נמצאת בסיטואציה עם גבר והוא היה מסביר לך שאת לא בשבילו כי לא מוצא חן בעיניו מוצאם של הורייך - לא היית אוהבת את זה. את בוחרת גברים עפ"י מוצאם? אני לא בוחרת כך לא אנשים ולא כלבים. לסיכום: ניסית הרבה למשוך לכיוון הטענה שאנשים מעדיפים כלבים גזעיים כי "הם יודעים עם מה יש להם עסק". כפי שכבר כתבתי זו טענה בלתי הגיונית ביחס למציאות. הרבה מאוד כלבים שיודעים בדיוק מי הם ומה יצא מהם (כלבים בוגרים) נמצאים בעמותות. מדובר על כלבים שלא יהפכו את עורם, לא ישנו צבע או אורך פרוותם ואין סכנה שיגדלו למימדים בלתי צפויים. למה הם שם? איפה כל אלו שרוצים לדעת עם מה יש להם עסק? אה, נכון - קונים כלבים גזעיים. אין לי שום דבר נגד כלבים גזעיים, ואני לא יוצאת לשום מלחמות חורמה נגדם. אני בהחלט מתנגדת באופן מוחלט לאנשים שאחראים לריבוי הכלבים הגזעיים והלא גזעיים כאחד. אין שום סיבה להביא ולו כלב אחד נוסף לעולם היום, גזעי או לא גזעי. מי שבאמת אוהב כלבים ימצא ללא כל קושי כלב מתאים בדיוק לתנאיו - בכל עמותה. מי שרוצה כלב בגלל מראהו או אילן היוחסין שלו - עדיף שיקנה מכונית "מבית טוב". היא לפחות לא תסבול טראומות לכל החיים אם תוחזר ליצרן אחרי שיתגלה ש"היא לא מה שהיתה אמורה להיות".