דוריס, משום-מה, אני מרגישה
שאת לא מצליחה לרדת לסוף דעתי, ואני שוקלת האם יש טעם בכלל להמשיך להסביר את עמדתי בנושא.
בכל אופן, אני אסביר זאת בפעם האחרונה, ואשתדל שלא לחזור על עצמי. מה שיובן - יובן. ומה שלא כנראה יישאר בגדר אי-הסכמה. הסבירות שתבחרי לך מראש בן-זוג שאינו מושך אותך - הוא מראש סיכוי קלוש. מה לעשות, ויש על כך אינספור תיאוריות פסיכולוגיות ואבולוציוניות (תוכלי לעייןבספרות העוסקות בחקר הפסיכולוגיה של המינים). בקיצור, המצב שהעלית הוא מראש מצב בלתי אפשרי ! נכון שאנחנו לא בוחרים את בן-זוגנו ו/או את חברנו על סמך קריטריון בודד ויחיד כמו מראהו, אלא על סמך
מכלול דברים ונתונים, כשבין היתר - המראה הוא אחד מהם, ולרוב הוא הדומיננטי, לפחות בראשית הקשר ! ואולי פה בעצם הטעות שלך.
אנא התייחסי לדבריי כמכלול, בלי לפרק אותם לגורמים ולנתח כל דבר ודבר בנפרד, ולהוציאו מהקונוטציה בה הוא נאמר !!!
נדמה לי שאז יהיו לך הדברים ברורים יותר. כשאת בוחרת לעצמך חבר/בן-זוג/חברה וכו´ - יש אינספור דברים אשר גורמים לך לבחור דווקא בו/בה ולא באחר. ואגב, רובם כלל אינם מודעים לך (ועל כך, עשויה להעיד העובדה, שהסבירות שאותו אדם ימצא חן בעיניי ובעינייך - היא לא גבוהה במיוחד). גם אני איני תומכת בתעשיית ייצור גורים גזעיים. גם אני מתנגדת לכך נמרצות, אולם - דבר זה קורה וימשיך לקרות. בין אם אתנגד לכך ובין אם לאו, ועל-כן, במקום להוציא את קיצפי על הכלבים הגזעיים ו/או על "הפועלים בקו ייצור זה" - אני מנסה להעלות אפשרויות לשנות מצב זה, ולהפנות את מירב המשאבים לחקיקה, פיקוח ובקרה בעניין זה. יש לי כלבים גזעיים ויש לי מעורבים. אני לא חושבת ש"גזעי לאמץ מעורב" והפוך. כלב הוא כלב. גזעי, מעורב, מה זה משנה ? הוא צריך בית חם וזהו. כי אם - הוא יגיע לרחוב. וכשדיברתי על כך שגם מעורבים נזרקים לרחוב - זה היה בתשובה לדברייך, לפיהם "המון כלבים גזעיים נזרקים לאחר שהתברר לבעלים שזה לא בדיוק מה שהם חיפשו". בדבריי - באתי לומר לך, שהמצב הזה קורה גם בקרב המעורבים, ולא פחות מאשר אצל הגזעיים. גם מעורבים נזרקים לרחוב כי "הם לא בדיוק מה שהבעלים ציפו שיהיו". אנא, אל תוציאי דבריי מהקשרם, וכך גם יהיה קל יותר להבין את כוונתי (למרות שהיא נכתבה בעת מחלה, כך שאולי גם אני לא לגמרי מובנת...) האם לא ייתכן מצב שבו היית פוגשת את צ´יקו והוא היה חולף לידך, אך לא ממש "עושה לך את זה" ??? ואם צ´יקו היה כלבה האם היית מאמצת אותה גם ??? ואם צ´יקו היה כלב גדול מאוד ושעיר מאוד ??? אני שמחה על שצ´יקו נפל בחלקך, ושאת נפלת בחלקו, אך - כמו שאמרתי, לרוב אין אהבה כ"כ בוערת ממבט ראשון....ומה לעשות ולאנשים שונים יש העדפות שונות. גם לי ולך יש העדפות שונות, שלא נובעות בהכרח מגזענות, כפי שניסיתי לטעון. בקצרה, הנושא של החיצוניות הוא רק
נדבך אחד בבחירת כלב (או בן-זוג או חבר או חברה או כל דבר אחר....). וחבל שלא התייחסת לזה בצורה כזאת, אלא כאילו זה נדבך בודד הנפרד מכל שאר הנדבכים. זוהי ממש התייחסות מוטעית. נדבך נוסף הוא נדבך האופי. את כתבת: "אופי של כלב הוא דבר לחלוטין בלתי צפוי ולא לגמרי תלוי גזע. כמו אצל בני אדם שהוכח במחקרים שהאופי שלהם מורכב מחלק גנטי וחלק סביבתי..." - הכל טוב ויפה, אבל (!!!) כאשר מדובר בכלב גזעי -
קל לך יותר לדעת למה לצפות !!! והסיכוי שתתאכזבי - הוא קטן הרבה יותר, וכאן אני בוחרת להמליץ לך לעיין בספרו של הוטרינר דוד טיילור ("הכלב") אשר מתאר גזעים שונים של כלבים, ובין היתר
מתאר את אופיים הצפוי (ברור שיש יוצאי דופן בכל גזע, אך בואי נדבר על הכלל ולא על היוצאים מהכלל...). לדוגמא: על אופיו של גזע הויימרנר כותב דר´ טיילור (לאחר שתיאר את צורתו, מראהו, וכו´):
"כלב משפחה אמין. עם זאת כלב עקשן, שמומלץ שיעבור תוכנית אילוף מלאה. לעיתים מגלה פראות יתרה. זקוק לפעילות גופנית רבה". (שימי לב כמה אינפורמציה יש בקטע קטן כל-כך
) על הדלמטי כותב דר´ טיילור:
"כלב נמרץ, עליז, נבון, מסתדר היטב עם ילדים, קל לאילוף, מגלה דחף לרוץ... וכו´, על הלברדור כותב דר´ טיילור: "...בעל מזג טוב, טוב, חביב, נאמן ואמין לחלוטין בחברת ילדים, אך לא רגוע....בשל מזגם הנוח מקובל לחשוב שהלברדורים יכולים להסתגל כמעט לכל אורח חיים אבל
הם אינם מתאימים לחיים עירוניים שקטים לגמרי, וזקוקים לפעילות גופנית רבה. יש להניח להם לשחות באופן קבוע, היות ואהבת המים טבועה בדמם..." בקיצור, אם תעברי על הספר - תגלי שלגזעים שונים צרכים שונים. וגם לאנשים שונים צרכים שונים. ואולי אם אנשים היו יודעים מראש את צרכי אותו גזע - הם היו יודעים מה מתאים יותר עבורם, ופחות כלבים היו נזרקים לרחוב. אולי... ולגבי שיקולי נוחות - תתפלאי. גם זה שיקול (לא כולם גרים בקיבוץ). לחברים שלי יש שני כלבי זאב מעורבים, והם אוהבים אותם אהבת נפש, אבל בכל יום מקללים את הרגע שלקחו כלב עם כ"כ הרבה שיער. ומבטיחים שהכלב הבא יהיה עם שיער קצר. זכותם. (האם לך אין העדפות אישיות ??? - אני, למשל, אוהבת גברים עם שיער קצר. יש כאלו שאוהבות אותם עם שיער ארוך... - בשורה התחתונה, מאוד פופוליסטי להשתמש בססמאות נגד גזענות, אלא שהן ממש לא רלבנטיות לעניין זה. אני חושבת שמדובר בהעדפות אישיות, והן לגיטימיות). ולפן האישי - הכלב הראשון שלי היה בוקסר. למה ?!?
בלי סיבה ! פשוט התאהבתי בגזע הזה ממבט ראשון. נקודה. ומהרגע שראיתי פעם מזמן כלב כזה ברחוב ידעתי ש"כזה אני רוצה !!!" אהבתי את המראה שלו. את המבט שלו. את המזג הסוער שלו. את האנרגטיות שלו. ורציתי כזה, ואני לא רואה בזה שום דבר רע. ואגב, אם היית מתמצאת קצת בעינייני פוריות והנדסה גנטית אנושית - היית מבינה שגם בבני אדם הנושא הזה מאוד-מאוד מתפתח (במה את חושבת עוסק כל נושא השיבוט ?!?). ולא רחוק היום שבו אנשים יוכלו לבחור לעצמם בן או בת, בלונדיני או שחור, וכד´ (ב-IVF כבר היום את יכולה לבחור זכר או נקבה. כיום זה מבוצע בעיקר ממניעים בריאותיים, אך בהחלט יש מקומות ורופאים המבצעים בחירת עובר עפ"י העדפה של בני הזוג) אם אני תומכת או לא - על כך בפעם אחרת... להשוואה שערכת בין כלבים וילדים - לא אתייחס. אני מנסה לייצג כאן דיעה קולקטיבית של מרבית האוכלוסיה הבוגרת בישראל. ומרבית האוכלוסיה הבוגרת בישראל לא רואה בכלב את מה שהיא רואה בילד. וזו עובדה מוצקה, לצערי. ועכשיו לטענה אחרת שלך, שאין בה שמץ של הגיון: "גם כשאביא ילד לעולם לא יהיה ברור לי מה יצא ממנו..."
ברוב המקרים כשאת מביאה ילד לעולם - יש לך השערה די טובה, לפחות לגבי המראה שלו !!! אני מניחה שאם יוולד לך ילד כושי, ואין לך בן זוג כושי, (ואת עצמך פולניה מושבעת, כבר אמרנו...)
אין לי ספק שתזדעזעי עמוקות, ותחוללי מהומות !!!! ולמה ??? כי ברור לך שהילד יהיה דומה או לך, או לבן-זוגך, או לשניכם. יש לך מושג, פחות או יותר
איך הוא ייראה אז אולי את לא בוחרת את הילד, אבל את בהחלט בוחרת את הבחור עימו תעשי את אותו הילד !!! וכתוצאה מכך, צריך להיות די ברור לך איך ייראה הילד (אני בטוחה שאם שניכם לבנים, ויוולד לכם ילד כושי - או שתעשי סקנדל גדול בביה"ח, או שבן-זוגך יעשה לך סקנדל לברר מי האבא...) אז - הולדת ילד היא רחוקה מאוד-מאוד מלהיות הגרלה !!! ומכוון שגם ברור וידוע לך מה החינוך שאת מעניקה לו וגם מהי התורשה אותה את ובן-זוגך נושאים (מחלות מסויימות, משקל, גובה, צבע וכד´) - תוכלי להיות די בטוחה בתוצאה. (נכון שיש חריגים, אבל - אנחנו מדברים על הכלל). טוב, זה היה ארוך ומתיש, ואני מקווה שגם מובן. גם אני נגד תעשיית ייצרו כלבים - גזעיים וגם מעורבים. אבל - התעשייה הזו היא עובדה, ובמקום להפנות את הכעס והמשאבים נגד הכלבים ויוצריהם - יש ליצור לחץ על המדיניות, ולאפשר חקיקה ופיקוח בעניין. כרגע - יש גורי גולדן שמחפשים בית (גם הם). ואם הם לא ימצאו בית - אולי גם הם יהיו ברחוב. גזעיים או לא.... שבת שלום.
