ג'ורנל קלאב - דרישות תזונתיות בספורטאים
- פותח הנושא tamark4
- פורסם בתאריך
גמדים קטנים
New member
וואו - תודה!
אז אצלי היה מקרה לא נעים של מחסור מתמשך בחלבון. לא הבנתי מה הסיבה לעייפות תמידית ורק כשממש ניתחתי את מה שאני אוכלת עליתי על הבעיה. לתקן אותה היה הרבה יותר קשה... אני טיפוס פחמימתי למדי ובסופו של דבר לקחתי תוספי חלבון.
כשכעשיתי המון ספורט אכלתי מלא וגם היתה תקופה של כדורי ברזל, ותמיד נשארתי באותו משקל ועל גבול האנמיה. עכשיו כשאני בקושי רצה ירדתי המון במשקל ובדיקות הדם הן דוגמה ומופת. אז נראה שבהחלט יש לרמת הפעילות השפעה עלי, ושאני ממש לא מצליחה לווסת אותה.
אז אצלי היה מקרה לא נעים של מחסור מתמשך בחלבון. לא הבנתי מה הסיבה לעייפות תמידית ורק כשממש ניתחתי את מה שאני אוכלת עליתי על הבעיה. לתקן אותה היה הרבה יותר קשה... אני טיפוס פחמימתי למדי ובסופו של דבר לקחתי תוספי חלבון.
כשכעשיתי המון ספורט אכלתי מלא וגם היתה תקופה של כדורי ברזל, ותמיד נשארתי באותו משקל ועל גבול האנמיה. עכשיו כשאני בקושי רצה ירדתי המון במשקל ובדיקות הדם הן דוגמה ומופת. אז נראה שבהחלט יש לרמת הפעילות השפעה עלי, ושאני ממש לא מצליחה לווסת אותה.
שמעתי אוכל אז באתי
טוב, צרכים מיוחדים זה כאן
אני טבעונית והתזונה שלי מתבססת בעיקר על מזון נא. אני משתדלת לאכול לפי גישה שנקראת 80-10-10, מה שאומר בגדול תזונה שמתבססת בעיקרה על פירות וירקות טריים, כאשר היחס בין רכיבי התזונה הוא לפחות 80% מהקלוריות מפחמימות, עד 10% שומנים ועד 10% חלבונים (כן, שונה לחלוטין מההמלצות המוכרות). יש בתזונה הרבה התייחסות להרכב הארוחות ולצירופי מזון אופטימליים לעיכול.
אני לא חושבת שזו תזונה מבוססת מספיק מדעית (אבל מה כן?...) או שמתאימה לכל אחד (ובכלל, לא חושבת שone size fits all). אני הגעתי לתזונה הזאת בתקופה שהפכתי מצמחונית לטבעונית, הרבה זמן היא נראתה לי מטורפת וקיצונית אבל משהו בפנים 'דגדג' לי לבדוק, דווקא בגלל שהתזונה שלי היתה לא רחוקה משם יחסית (הכל יחסי... במקביל צרכתי כמויות מחרידות של קפה ואפילו עישנתי).
אני בתהליך מתמיד של חקירה איך להתאים את התזונה הזאת לעצמי, לאורח חיי בכלל ולספורט בפרט.
כשהתחלתי לאכול כך הצלחתי לקיים אותה 'כלשונה' והרגשתי נפלא - מלאת אנרגיות, נגמלתי מסיגריות וקפה, ישנתי טוב (פעם יחידה בחיי, אני הפרעת שינה מהלכת). אני לא יודעת כמה היא השפיעה על הספורט כי הריצה היתה די חדשה בחיי אז. מה שעוד קרה הוא שירדתי באזור ה7 ק"ג, ובמקרה שלי זה לא היה רצוי, קיבלתי הרבה הערות מהסביבה וגם אני לא הרגשתי טוב עם עצמי.
אח"כ דברים התאזנו, עליתי במשקל לשביעות רצוני, אבל אז החל רצף הפציעות והגיעה ההשבתה הגדולה. נעשה לי קשה יותר לאכול רק טרי בחורף ואפשרתי לעצמי לאכול ירקות מבושלים, והתחלתי גם לצפצף על צירופי מזון, מה שעשה לי רע מאוד מבחינת עיכול. בהתחלה ירדתי במשקל, ואז הגיעה עלייה לא קטנה לדעתי (לא נשקלת אבל רואה ומרגישה). העליה היא כנראה תופעת לוואי של הצירופים הגרועים, ובעיקר צריכה מטורפת של תמרים (שזה לא פרי טרי אבל היתה תקופה ממושכת שבה פשוט לא היו פירות, אכלתי תמרים ותפוחים מגעילים).
עכשיו אני סוף סוף מרגישה שבאמת חזרתי לרוץ ומקווה לנצל את תקופת הקיץ לבנות בסיס לא רק לריצה אלא גם לתזונה, ולחפש את האיזונים שלי בתוך המסגרת הזאת.
יאללה, תחזירו לי את הענבים והאבטיחים שלי...
לגבי תוספים - כעיקרון אני לא מתספת, בדיקות הדם האחרונות שעשיתי (מזמן, בתקופה התזונתית הטובה שלי) היו הטובות שהיו לי אי פעם, כולל B12. בתקופת הפציעה, בייאושי ובמסגרת החריגה הכוללת מגבולות התזונה, התחלתי לקחת כורכום וגלוקוזאמין. אני לא יודעת אם הם באמת שיחקו תפקיד בהחלמה או שהם עוזרים בעיקר לחברה שמייצרת אותם... אני מניחה שמתישהו בקרוב אפסיק לקחת אותם.
בספורט, לעומת זאת, אחרי שפשוט לא הסתדרתי עם אוכל בריצה (ולפניה, ואחריה) והגעתי כמה וכמה פעמים לנפילות אנרגיה מפחידות בארוכות, כיום אני צורכת בעיקר ג'לים ואיזוטוני סביב ריצות. שזה מאוד לא הולם-80-10-10 ומאוד מעובד. אבל כרגע זה מה שעובד, ואני חושבת שקודם אעשה סדר עם האוכל ביום יום ואחר כך אגיע לבחון מחדש את התזונה סביב ובמהלך ריצות. אשמח לתזונה פחות טכנית בעתיד אבל כרגע אני הולכת עם מה שעובד בהווה.
הקושי הכי גדול מבחינתי הוא הלוגיסטיקה של 2-3 טיולים לסופר מדי שבוע באורח חיי העמוס. מ-אוד מאתגר. ולמרות הכל, שמחה בבחירה שלי ולא רואה את עצמי הולכת לכיוונים תזונתיים אחרים.
טוב, צרכים מיוחדים זה כאן
אני טבעונית והתזונה שלי מתבססת בעיקר על מזון נא. אני משתדלת לאכול לפי גישה שנקראת 80-10-10, מה שאומר בגדול תזונה שמתבססת בעיקרה על פירות וירקות טריים, כאשר היחס בין רכיבי התזונה הוא לפחות 80% מהקלוריות מפחמימות, עד 10% שומנים ועד 10% חלבונים (כן, שונה לחלוטין מההמלצות המוכרות). יש בתזונה הרבה התייחסות להרכב הארוחות ולצירופי מזון אופטימליים לעיכול.
אני לא חושבת שזו תזונה מבוססת מספיק מדעית (אבל מה כן?...) או שמתאימה לכל אחד (ובכלל, לא חושבת שone size fits all). אני הגעתי לתזונה הזאת בתקופה שהפכתי מצמחונית לטבעונית, הרבה זמן היא נראתה לי מטורפת וקיצונית אבל משהו בפנים 'דגדג' לי לבדוק, דווקא בגלל שהתזונה שלי היתה לא רחוקה משם יחסית (הכל יחסי... במקביל צרכתי כמויות מחרידות של קפה ואפילו עישנתי).
אני בתהליך מתמיד של חקירה איך להתאים את התזונה הזאת לעצמי, לאורח חיי בכלל ולספורט בפרט.
כשהתחלתי לאכול כך הצלחתי לקיים אותה 'כלשונה' והרגשתי נפלא - מלאת אנרגיות, נגמלתי מסיגריות וקפה, ישנתי טוב (פעם יחידה בחיי, אני הפרעת שינה מהלכת). אני לא יודעת כמה היא השפיעה על הספורט כי הריצה היתה די חדשה בחיי אז. מה שעוד קרה הוא שירדתי באזור ה7 ק"ג, ובמקרה שלי זה לא היה רצוי, קיבלתי הרבה הערות מהסביבה וגם אני לא הרגשתי טוב עם עצמי.
אח"כ דברים התאזנו, עליתי במשקל לשביעות רצוני, אבל אז החל רצף הפציעות והגיעה ההשבתה הגדולה. נעשה לי קשה יותר לאכול רק טרי בחורף ואפשרתי לעצמי לאכול ירקות מבושלים, והתחלתי גם לצפצף על צירופי מזון, מה שעשה לי רע מאוד מבחינת עיכול. בהתחלה ירדתי במשקל, ואז הגיעה עלייה לא קטנה לדעתי (לא נשקלת אבל רואה ומרגישה). העליה היא כנראה תופעת לוואי של הצירופים הגרועים, ובעיקר צריכה מטורפת של תמרים (שזה לא פרי טרי אבל היתה תקופה ממושכת שבה פשוט לא היו פירות, אכלתי תמרים ותפוחים מגעילים).
עכשיו אני סוף סוף מרגישה שבאמת חזרתי לרוץ ומקווה לנצל את תקופת הקיץ לבנות בסיס לא רק לריצה אלא גם לתזונה, ולחפש את האיזונים שלי בתוך המסגרת הזאת.
יאללה, תחזירו לי את הענבים והאבטיחים שלי...
לגבי תוספים - כעיקרון אני לא מתספת, בדיקות הדם האחרונות שעשיתי (מזמן, בתקופה התזונתית הטובה שלי) היו הטובות שהיו לי אי פעם, כולל B12. בתקופת הפציעה, בייאושי ובמסגרת החריגה הכוללת מגבולות התזונה, התחלתי לקחת כורכום וגלוקוזאמין. אני לא יודעת אם הם באמת שיחקו תפקיד בהחלמה או שהם עוזרים בעיקר לחברה שמייצרת אותם... אני מניחה שמתישהו בקרוב אפסיק לקחת אותם.
בספורט, לעומת זאת, אחרי שפשוט לא הסתדרתי עם אוכל בריצה (ולפניה, ואחריה) והגעתי כמה וכמה פעמים לנפילות אנרגיה מפחידות בארוכות, כיום אני צורכת בעיקר ג'לים ואיזוטוני סביב ריצות. שזה מאוד לא הולם-80-10-10 ומאוד מעובד. אבל כרגע זה מה שעובד, ואני חושבת שקודם אעשה סדר עם האוכל ביום יום ואחר כך אגיע לבחון מחדש את התזונה סביב ובמהלך ריצות. אשמח לתזונה פחות טכנית בעתיד אבל כרגע אני הולכת עם מה שעובד בהווה.
הקושי הכי גדול מבחינתי הוא הלוגיסטיקה של 2-3 טיולים לסופר מדי שבוע באורח חיי העמוס. מ-אוד מאתגר. ולמרות הכל, שמחה בבחירה שלי ולא רואה את עצמי הולכת לכיוונים תזונתיים אחרים.
אוכל זה לא אישיו
כחלק מהבחירות שעשיתי בחיים (ועם נטיה קלה להפרעות אכילה) אני לא מוכנה שאוכל ומה כן אכלתי או לא אכלתי, חשבון קלורי ואפילו כמה חלבון צרכתי יהיה אישיו מבחינתי.
אין ספק שאימונים אינטנסיביים דורשים תזונה מתאימה - חלבון, פחמימות, כמות קלוריות וכיוצא בזה. אני לא מוכנה שזה ינהל אותי ובאופן כללי מוכנה להקצות מעט מאד משאבים כדי לחשוב על זה. בהתאם גם חלק מהבחירה שלי נכון לכרגע להשאר בחצי מרתון. מרחקים גדולים יותר מבחינתי דורשים מעבר לזמן ולאימונים גם לוגיסטיקה תזונתית שאין לי עניין בה.
אני צמחונית כבר הרבה שנים (מעבר לאי צריכת בשר ומוצריו גם כמעט ולא צורכת ביצים) אחת הסיבות שאני לא עוברת לטבעונות היא כי אני לא מוכנה להתעסק בתזונה באופן אינטנסיבי. מדי פעם אני לוקחת ברזל ומגנזיום. משתדלת לשתות כוס קפה הפוך ביום בשביל החלבון. לרוב זה מצליח.
בשנה האחרונה ומשהו תפס אותי וירוס שמסבך לי מאד את עניין התזונה. מהקאות חוזרות ונשנות שגוררות התייבשות וחוסר יכולת להתאמן, כאבי בטן שהם הפסקול הקבוע שלי וחוסר יכולת לאכול ולשתות אחרי אימון שגורם לכך שאני לא מתאוששת. מכל הניסויים שעשיתי בנושא עד עכשיו הדבר שהכי שיפר את מצבי הוא הורדת דיאט קולה מהתזונה שלי. באופן כללי ככל הנראה זו המלצה בריאה ובינתיים זה עושה פלאים.
כחלק מהבחירות שעשיתי בחיים (ועם נטיה קלה להפרעות אכילה) אני לא מוכנה שאוכל ומה כן אכלתי או לא אכלתי, חשבון קלורי ואפילו כמה חלבון צרכתי יהיה אישיו מבחינתי.
אין ספק שאימונים אינטנסיביים דורשים תזונה מתאימה - חלבון, פחמימות, כמות קלוריות וכיוצא בזה. אני לא מוכנה שזה ינהל אותי ובאופן כללי מוכנה להקצות מעט מאד משאבים כדי לחשוב על זה. בהתאם גם חלק מהבחירה שלי נכון לכרגע להשאר בחצי מרתון. מרחקים גדולים יותר מבחינתי דורשים מעבר לזמן ולאימונים גם לוגיסטיקה תזונתית שאין לי עניין בה.
אני צמחונית כבר הרבה שנים (מעבר לאי צריכת בשר ומוצריו גם כמעט ולא צורכת ביצים) אחת הסיבות שאני לא עוברת לטבעונות היא כי אני לא מוכנה להתעסק בתזונה באופן אינטנסיבי. מדי פעם אני לוקחת ברזל ומגנזיום. משתדלת לשתות כוס קפה הפוך ביום בשביל החלבון. לרוב זה מצליח.
בשנה האחרונה ומשהו תפס אותי וירוס שמסבך לי מאד את עניין התזונה. מהקאות חוזרות ונשנות שגוררות התייבשות וחוסר יכולת להתאמן, כאבי בטן שהם הפסקול הקבוע שלי וחוסר יכולת לאכול ולשתות אחרי אימון שגורם לכך שאני לא מתאוששת. מכל הניסויים שעשיתי בנושא עד עכשיו הדבר שהכי שיפר את מצבי הוא הורדת דיאט קולה מהתזונה שלי. באופן כללי ככל הנראה זו המלצה בריאה ובינתיים זה עושה פלאים.
תזונה ושאר ירקות (חחחחחח הצחקתי את עצמי...)
מתחילה בזה שכל מה שאני כותבת הוא אמיתי ולכן תצטרכו פשוט להאמין לי....
אני יודעת שכשמסתכלים עלי (וגם אומרים לי) רואים אשה רזה וקטנה (למה קוראים לי כל הזמן "קטנה"? אני מרגישה שאני תופסת המון מרחב...) וספורטאית ומוצקה וכו'
אבל גם אני, כמו אחרות שציינו כאן, באתי מרקע לא ספורטיבי ולחלוטין לא-רזה (שמא נאמר מלאה) ולכן ככה אני עדיין רואה את עצמי.
לאחרונה מישהי אמרה לי שאני צריכה טיפול אבל זה כבר נושא אחר...
אני חייבת לציין שרמת האימונים שלי אינטנסיבית מאד דרך קבע והקילומטרז' שלי גבוה באופן קבוע ושיגרתי לאורך שנים (12 שנה כבר נראה לי מאז שהתחלתי לרוץ אבל הפסקתי לספור ולאורך רוב השנים האלה זה היה אינטנסיבי). בנוסף ישנם אימוני מהירות קבועים גם הם ולאחרונה אף יותר ממה שהייתי רגילה.
מעבר לכל זה אני היום מאמנת "במשרה מלאה" ולכן ישנה הוצאה אנרגטית שהיא כאילו "לא שלי".
בקיצור, ישנו פער לא קטן בין התפיסה העצמית שלי למה שלמעשה אני אמורה (או באופן החשיבה שלי: יכולה לאפשר לעצמי) לאכול ואין שום ספק שהגעתי למצב שלא אכלתי אפילו קרוב למספיק.
מה שלמעשה קרה זה בגלל שלא אכלתי מספיק נשארתי רזה במימדים אבל עלו לי אחוזי השומן נורא (כי הגוף מגיב לאיתותי מצוקה תזונתיים באגירת שומן) ונוצר פארדוקס שעל גוף כביכול רזה וקטן אחוזי השומן שלי היו יחסית גבוהים (יחסית לרמת הפעילות שלי זאת אומרת).
בקיצור, חזרתי לדיאטנית שלי שהייתי מטופלת אצלה לפרקים סביב תחרויות וכו' (אורית שמש) ועכשיו אני מטופלת אצלה באופן קבוע לגמרי.
כל שבועיים-שלושה אני בביקור אצלה ואני מפקידה אצלה בידיים את זכות קבלת ההחלטות בנושא התזונה שלי.
אני לא אגיד שזה פותר לחלוטין כי יש שבועות שאני לא עושה מה שהיא אומרת לי לעשות אבל בגדול אני משתדלת ומאז שאני בביקורים קבועים אצלה (כ-8 חודשים) המצב בשליטה.
וכשהוא לא, זה בקטן ואנחנו משתלטות על זה מהר חזרה.
כן חשוב לי לציין (כמו שציינה יערה) שזה מאד תלוי ברמת האימונים. לא בכל מקרה זה אינטנסיבי ו/או מצריך תוספות, לפעמים דווקא צריך הפחתות כי גם אם זה מרגיש לנו אינטנסיבי זה לאו דווקא רמת פעילות שצורכת כמויות אנרגיה מטורפת.
אבל מה שאני מציינת כאן זה את הוצאת השליטה מהידיים שלי כי עלי, כך למדתי, אי אפשר לסמוך והדימוי גוף שלי ויחד איתו וויסות תחושת הרעב כבר התקלקלו בגלל שנים של בעייתיות בתחום הזה.
בעניין החלבון אציין שבהמלצת אורית רכשתי אבקת חלבון שהוא חלבון טהור ודל קלוריות יחסית למוצרי חלבון אחרים והוא נותן לי תוספת נוחה של חלבון.
בעניין תוספים, גם בזה הפסקתי לשלוט ואני עושה מה שהמאמנת שלי אומרת לי לעשות.
ישנם תוספים שאני לוקחת שהם מסוג B (שזה אומר שהיעילות שלהם לא הוכחה מעולם) אבל אני לוקחת כי אומרים לי לקחת וזה בבחינת "לא מועיל, לא מזיק".
בנוסף התחלתי לקחת את התוספים באופן קבוע (גם בגלל אינטנסיביות אימונים) בלי לחכות לנפילות אנרגיה וכד' וגם כי ישנם תוספים (כמו מגנזיום לדוגמא) שאם הם עובדים (מגנזיום הוא סוג B דרך אגב) זה רק לאורך זמן ולאחר שימוש רצוף וקבוע לאורך מספר חודשים (זאת אומרת שתוסף כמו מגנזיום לא עובד באופן נקודתי).
מתחילה בזה שכל מה שאני כותבת הוא אמיתי ולכן תצטרכו פשוט להאמין לי....
אני יודעת שכשמסתכלים עלי (וגם אומרים לי) רואים אשה רזה וקטנה (למה קוראים לי כל הזמן "קטנה"? אני מרגישה שאני תופסת המון מרחב...) וספורטאית ומוצקה וכו'
אבל גם אני, כמו אחרות שציינו כאן, באתי מרקע לא ספורטיבי ולחלוטין לא-רזה (שמא נאמר מלאה) ולכן ככה אני עדיין רואה את עצמי.
לאחרונה מישהי אמרה לי שאני צריכה טיפול אבל זה כבר נושא אחר...
אני חייבת לציין שרמת האימונים שלי אינטנסיבית מאד דרך קבע והקילומטרז' שלי גבוה באופן קבוע ושיגרתי לאורך שנים (12 שנה כבר נראה לי מאז שהתחלתי לרוץ אבל הפסקתי לספור ולאורך רוב השנים האלה זה היה אינטנסיבי). בנוסף ישנם אימוני מהירות קבועים גם הם ולאחרונה אף יותר ממה שהייתי רגילה.
מעבר לכל זה אני היום מאמנת "במשרה מלאה" ולכן ישנה הוצאה אנרגטית שהיא כאילו "לא שלי".
בקיצור, ישנו פער לא קטן בין התפיסה העצמית שלי למה שלמעשה אני אמורה (או באופן החשיבה שלי: יכולה לאפשר לעצמי) לאכול ואין שום ספק שהגעתי למצב שלא אכלתי אפילו קרוב למספיק.
מה שלמעשה קרה זה בגלל שלא אכלתי מספיק נשארתי רזה במימדים אבל עלו לי אחוזי השומן נורא (כי הגוף מגיב לאיתותי מצוקה תזונתיים באגירת שומן) ונוצר פארדוקס שעל גוף כביכול רזה וקטן אחוזי השומן שלי היו יחסית גבוהים (יחסית לרמת הפעילות שלי זאת אומרת).
בקיצור, חזרתי לדיאטנית שלי שהייתי מטופלת אצלה לפרקים סביב תחרויות וכו' (אורית שמש) ועכשיו אני מטופלת אצלה באופן קבוע לגמרי.
כל שבועיים-שלושה אני בביקור אצלה ואני מפקידה אצלה בידיים את זכות קבלת ההחלטות בנושא התזונה שלי.
אני לא אגיד שזה פותר לחלוטין כי יש שבועות שאני לא עושה מה שהיא אומרת לי לעשות אבל בגדול אני משתדלת ומאז שאני בביקורים קבועים אצלה (כ-8 חודשים) המצב בשליטה.
וכשהוא לא, זה בקטן ואנחנו משתלטות על זה מהר חזרה.
כן חשוב לי לציין (כמו שציינה יערה) שזה מאד תלוי ברמת האימונים. לא בכל מקרה זה אינטנסיבי ו/או מצריך תוספות, לפעמים דווקא צריך הפחתות כי גם אם זה מרגיש לנו אינטנסיבי זה לאו דווקא רמת פעילות שצורכת כמויות אנרגיה מטורפת.
אבל מה שאני מציינת כאן זה את הוצאת השליטה מהידיים שלי כי עלי, כך למדתי, אי אפשר לסמוך והדימוי גוף שלי ויחד איתו וויסות תחושת הרעב כבר התקלקלו בגלל שנים של בעייתיות בתחום הזה.
בעניין החלבון אציין שבהמלצת אורית רכשתי אבקת חלבון שהוא חלבון טהור ודל קלוריות יחסית למוצרי חלבון אחרים והוא נותן לי תוספת נוחה של חלבון.
בעניין תוספים, גם בזה הפסקתי לשלוט ואני עושה מה שהמאמנת שלי אומרת לי לעשות.
ישנם תוספים שאני לוקחת שהם מסוג B (שזה אומר שהיעילות שלהם לא הוכחה מעולם) אבל אני לוקחת כי אומרים לי לקחת וזה בבחינת "לא מועיל, לא מזיק".
בנוסף התחלתי לקחת את התוספים באופן קבוע (גם בגלל אינטנסיביות אימונים) בלי לחכות לנפילות אנרגיה וכד' וגם כי ישנם תוספים (כמו מגנזיום לדוגמא) שאם הם עובדים (מגנזיום הוא סוג B דרך אגב) זה רק לאורך זמן ולאחר שימוש רצוף וקבוע לאורך מספר חודשים (זאת אומרת שתוסף כמו מגנזיום לא עובד באופן נקודתי).
michal3621
New member
אפשר את שמה של אבקת החלבון שבה את משתמשת?
מילות סיכום
הרמב"ם, שהיה רופא דגול, ידע את התועלת בפעילות גופנית ובאכילה נכונה ואמר:
מחד: "וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל, אפילו אכל מאכלות טובים ושמר על עצמו על-פי הרפואה, כל ימיו היו מכאובים וכוחו תשש."
ומאידך: "כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפיין, אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק, ואפילו אוכל המאכלות הרעים."
והעיקר: "ישים על ליבו שיאכל וישתה כדי להברות גופו ואיבריו בלבד. לפיכך לא יאכל כל שהחיך מתאווה [...] אלא יאכל דברים המועילים לו."
הרמב"ם, שהיה רופא דגול, ידע את התועלת בפעילות גופנית ובאכילה נכונה ואמר:
מחד: "וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל, אפילו אכל מאכלות טובים ושמר על עצמו על-פי הרפואה, כל ימיו היו מכאובים וכוחו תשש."
ומאידך: "כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפיין, אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק, ואפילו אוכל המאכלות הרעים."
והעיקר: "ישים על ליבו שיאכל וישתה כדי להברות גופו ואיבריו בלבד. לפיכך לא יאכל כל שהחיך מתאווה [...] אלא יאכל דברים המועילים לו."
חליטת פרות
New member
וגם, שיש לשחק בכדור כל יום
(אני לא זוכרת את הציטוט המדויק והקרדיט על לזכור את אמירה איננה שלי
(אני לא זוכרת את הציטוט המדויק והקרדיט על לזכור את אמירה איננה שלי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.