תשובתי הארוכה
לגבי מפגש הפורום-
לפני שבועיים הלכתי למפגש הוירטואלי הראשון בחיי.
אני גולשת באינטרנט כבר 14 שנה בערך ומעולם לא יצאתי מחוץ למקלדת פרט לפעמים בודדות בהן נפגשתי עם אדם אחד.
להגיע למקום בו כולם מכירים אותי לפי הכינוי אבל אף אחד לא מכיר אותי באמת- זה היה אחד הדברים הקשים ביותר שעשיתי בשנים האחרונות. אני לא מגזימה.
בהקשר לדיון המקורי- גם אם אנה היא מוחצנת ופתוחה- האני האמיתית מאד שונה ממנה.
אבל החלטתי לנסות ולהעז, לעשות דברים חדשים בחיי..
אז הלכתי, ולמרבה הפלא- היה לי כיף.
האנשים היו מקסימים, אפילו יותר משתארתי, השיחה הייתה נעימה..
היה כל כך כיף שבדיוק שבועיים אחר כך עשינו את זה שוב במתכונת קצת יותר מצומצמת. היינו עשרה אנשים, ישבנו ופטפטנו את עצמנו לדעת במשך 4 וחצי שעות..
וכן, היו גם אנשים שהפרסונה הוירטואלית שלהם נתפסת לי בצורה אחת, ומי שהם באמת הרגיש לי כמשהו אחר לגמרי.. לטוב ולרע.
(יתכן שגם אני הותרתי רושם כזה. אין לדעת.)
לגבי הכינוי- anna begins זה שם של שיר (את הקישור אליו תוכלי למצוא בחתימה שלי, פה למטה) וCC זה ראשי תיבות של counting crows, הלהקה שמבצעת את השיר..
אעתיק לך, ברשותך, קטע מתוך הבלוג שלי שכתבתי על הבחירה בכינוי-
" לא סתם בחרתי בanna begins.
השיר הזה מסמל המון דברים בשבילי. גם המילים עצמן.
הפחד מאהבה, הכמיהה לאהבה, הפתאומיות שבה.
באחד הבתים הוא אומר-
"בכל פעם שהיא מתעטשת- אני חושב שזו אהבה,
אלוהים, אני לא מוכן לדבר כזה"
וגם אנה עצמה- תמיד נדמתה לי כקסם. תמיד נראתה לי כמו הבחורה הזו שתמיד רציתי להיות. זו שהעיטושים שלה הם סיבה להתאהב בה.
וגם ההרגשה שלי שאולי אני סוף סוף יכולה להרשות לעצמי לגלות את האנה שתמיד הייתה לי בפנים.."
אהבתי את התשובה שלך לגבי הדמות הוירטואלית,
אגיב לגבי המשפט האחרון שלך- גם בכתיבה אפשר לקרוא המון ממה שלא נאמר.
יש שפה שלמה של סאב-טקסט בכל הודעה שמישהו כותב,
ולמידה וחקר השפה הזו, זה עד היום אחד האתגרים המהנים בחיי..
חפרתי קצת,
אני מתנצלת..
