כפי שעניתי לאריות
ילד בן 10- 15 - 17 זקוק לקייטנות ומטפלות וסייעות? לא.
העדרות רבה יותר מהעבודה כדי לקחת ילד - יש הרבה ימי מחלה לטיפול במשפחה, ונדמה לי שחלק מההטבות לילדי אלרגיה זה שלהורים יש כפול ימי מחלה. לא מספיק? צריך גם 1000 ש"ח נוספים לחודש? וביננו, ילדים עם אלרגיה לא באמת צריכים בדיקות וטיפול רפואיים חודשיים. ברגע שעלו על האלרגיה הם צריכים להמנע, ויש צורך בטיפול רק אם חס וחלילה האלרגן נאכל בטעות. כך שגם כפל ימי המחלה נשמע לי מאוד לא הגיוני.
ביטוח לאומי אולי מקשה מאוד מאוד, אבל הרופאים והמאבחנים למינהם מקלים מאוד, ואני לא אתפלא אם חלק מהסיבה לעלייה הכל כך גבוהה באבחון אוטיסטים, לדוגמה, לא נובעת מאובר איבחון בכוונה של המאבחנים שרוצים שההורים יקבלו "הטבות". ואני לא ממציאה דברים ממוחי הקודח, אני בעצמי מכירה אמהות שסיפרו שהמאבחנים שאלו אותם אם הם רוצים שיחמירו באיבחון על מנת לקבל את ההטבות.
בנוסף ממה שידוע לי, הורים ששולחים ילד לגן מיוחד, רובם ככולם לא מספקים טיפולים נוספים אחרה"צ. בנוסף, הילדים בגנים המיוחדים זכאים ליום ארוך, עד 5!, והגנים פתוחים גם בחופשת הקיץ. מתי בדיוק ההורים יכולים לשלוח את הילד לטיפולים נוספים מעבר לגן?!
ההשוואה לארה"ב היא לא רלוונטית. כל הטיפול מוענק בארץ מכספי הציבור, ממשלמי המיסים. בארה"ב ביטוח הבריאות הוא פרטי, כל מבוטח משלם הון עתק (או המעביד או המבוטח עצמו, או גם וגם), וכל החזרי הטיפולים, אם קיימים, הם דרך אותו ביטוח הבריאות הפרטי. הכל תלוי באיזה ביטוח בריאות יש לך (שזה כמעט תמיד תלוי במקום העבודה).
הטיפול במוסדות החינוך הציבוריים הוא כן דרך כספי הציבור, ואם להאמין למספר אמהות שאני מכירה שהילדים בחינוך המיוחד, אין בכלל מה לקנא בהם, ובארץ מקבלים הרבה הרבה הרבה יותר. אני מכירה אפילו שתי משפחות שזו הסיבה שהם חזרו לארץ, הבן/בת אובחנו, והם רצו את מוסדות החינוך המיוחדים שיש בארץ כי כאן הטיפול עלוב מאוד בהשוואה.
אז אני ממשיכה להחזיק בעמדתי, בארץ כולם רחמנים בני רחמנים, מפעילים קצת לחץ על הממשלה, והופ! מענקים והטבות בין אם יש צורך ובין אם אין. נס שהמדינה ממשיכה להתקיים כל כך טוב, והלוואי שהיו מלמדים מדינות אחרות איך עושים את זה.
