גיסות וחמות

[אושר365]

תודה רבה

התשובה שלך מאוד עוזרת. אנסה ליישם.
הייתי חייבת לפרוק וזה ממש עזר

 

[חייבתלהגיב]

לדעתי הגישה שהיא הציעה תפגע בילדים שלהם,

וגם בשלך. הילדים שלך ילמדו דרכים מגעילות להתייחס לחברים ולמשפחה, שלא יועילו להם בשום צורה. זו מין גישה פסיבית-אגרסיבית שאמורה לספק את האגו שלך, אבל פוגעת, כאמור, בילדים. ממש לא הייתי מאמצת אותה.
ההורים לא מתפקדים לשביעות רצונך אז את פוגעת בילדים שלהם, דוחה ומרחיקה אותם? ומדגימה לילדים שלך את ההתנהגות הזאת? אפילו אם באמת מה שחשוב לך זה רק עצמך, דעי שההתנהגות הזאת גם תגרום לגישה שלילית כלפייך מיתר בני המשפחה - ובצדק. יש הבדל בין "לא לפרגן מספיק" לילדים האחרים כשהם עושים משהו, לבין ממש לדחות ולהרחיק אותם, למנוע בילוי משותף כשכבר נמצאים יחד, וכו'.

 

[אושר365]

השאלה אם יש חלופה טובה יותר.

ואני חושבת שקצת הקצנת את זה, הכוונה לעשות את זה בעדינות ולא להגיד לו לא לבוא אלא להגיד לו שבשמחה אבל שילך לקרוא לאבא/אמא שיבואו איתנו.

 

[חייבתלהגיב]

להתנות ביקור משותף בגן משחקים

בכך שאחד ההורים יבוא זה משהו שאנחנו תמיד עושים - ואכן הם באים ואנחנו אכן הולכים. להבנתי, זו לא הכוונה של מייקל, אלא התרחקות מכוונת מהילד הנ"ל.

 

[אושר365]

זה לא מה שהבנתי אבל בכל מקרה אין לנו כוונה כזו. ממש לו

הילד שלי מאוד אוהב אותו וגם אנחנו.

 

[חייבתלהגיב]

כשהגדול שלך משחק עם חבר מהגן הם משתפים את הקטן?

אם כן, אז זה חריג - בדרך כלל לילדים בגילאים שונים יש חברים משלהם, והם לא "חולקים" את החברים שלהם עם האחים שלהם.
אולי יעזור אם תתייחסי לבן הדוד הגדול כחבר של הגדול, ותמצאי לקטן תעסוקה שלא מערבת אותם, אם הוא מתקשה למצוא תעסוקה כזאת לבד - כמו שעושים כשבא חבר מהגן לגדול.
לגבי הפרגון כשהם שרים - וואלה, אני בכלל לא שמה לב למי כן או לא מפרגן לילדה שלי כשהיא שרה - אני פשוט סופר מפרגנת לה (אישית, כי אני לידה) והיא סופר מרוצה מזה וזהו. לא יודעת מה קורה מסביב, ואפילו לא יכולה להגיד לך אם אני כן או לא מפרגנת לילדים האחרים (אני מתארת לי שכן, אבל לא שמה לב במיוחד למה קורה עם האחרים, כאמור). אם תשבחי את ילדייך את, זה כנראה יספיק. בכל מקרה ה-6 מפגשים אלה בשנה הם לא מה שעל פיהם ייבנה או יישבר הבטחון העצמי שלהם.

 

[אושר365]

לא רשמתי מדויק מחשש להזדהות אבל

בין הגדול שלי לקטן יש שנה וקצת, הם ממש צמודים וחברים טובים. יש חברים מהגן שהקטן ממש חלק מהמשחק ויש חברים שלא ואז אני מעסיקה אותו אבל עם אף אחד הגדול שלי לא עושה "יד אחת" נגד הקטן, מנדה אותו ומציק לו. הגדול שלהם רואה שהם משחקים יפה ומקנא ואז אומר לגדול שלי בוא נעשה לו ככה וככה. ברור לי שהם ילדים ויש שם אשמה שווה אבל הבעיה שההורים שלו לא מעירים לו על זה. ואז יוצא שכל הזמן רק לילד שלי מעירים והוא ממשיך לעשות את הדברים האלו.
לגבי הפרגון - מקבלת את מה שכתבת ואיישם. שמחה לקבל גם ביקורת כי באמת רוצה לתקן זה הכל.
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

אז בן הדוד הוא אחד מאלה שלא משתפים אותו.

הם לא ינדו אותו אם מראש תדאגי שהילד הקטן לא ינסה להסתפח אליהם.
מאחר שאין לכם קרובים אחרים עם ילדים אולי את פחות מכירה את המצב הזה, אבל זה מצב מאוד נפוץ שלחלק מהילדים יש ילדים בגיל שלהם לשחק איתם ולחלק אין - ומי שצריך למצוא פתרון עבורו (אם הוא לא מצליח לבד) הוא הילד שאין לו ילדים אחרים לשחק איתם. הבעייה היא לא הילדים שיש להם ילדים לשחק איתם.
הגדול שלך והקטן שלך יכולים לשחק יחד בהזדמנויות אחרות, וכשחבר בא אל הגדול אני מניחה שהוא לא צריך לנסות להשתחל למשחק שלהם, אלא תשומת הלב של הגדול מופנית אליו.
אז כשאתם איתם, שהגדולים ישחקו יחד והקטן יעשה משהו אחר. אין פה ממש אשמה, אלא "היקלעות לסיטואציה", ואפשר מראש למנוע את הסיטואציה הזאת, עכשיו כשאת יודעת מה המצב (שהגדול שלהם הוא מהסוג של החברים שלא רוצה לשתף את הקטן).
יכול להיות שעם הזמן המצב ישתנה, והגדול שלהם כן ירצה לשחק עם הקטן שלכם. כרגע התפקיד שלך הוא להגן על הקטן, ולפי התאור שלך ההגנה המיטבית היא כנראה על ידי התייחסות למפגש כאל חבר שבא אל הגדול ואינו מעוניין לשחק עם הקטן. זה לא נקרא "לעשות יד" נגד הקטן ולנדות אותו - הקטן הוא ש"פולש" ליחסי החברות בין הגדולים, גם אם את לא רואה זאת כך, ורק הילד שלהם רואה זאת כך.

 

[אושר365]

דוגמא לסיטואציה -

הקטן יושב איתי בשולחן אוכל. אני שומעת מהצד את הגדול שלהם אומר לגדול שלי "תגיד לו שהוא קקי" ואז שניהם באים בשירה לשולחן ואמרים לו אתה קקי בלי הפסקה. שוב ושוב. והוא נעלב ובצדק. וההורים שלו מתעלמים. הוא בכלל לא היה איתם הם באו והציקו לו.
&nbsp
מה את מציעה לעשות? הערתי לגדול שלי אבל הוא לא הקשיב (היה גם מטורלל מעייפות) והבן דוד המשיך להגיד להגיד דברים לא יפים (בסוד אבל שמעתי)
&nbsp
בנוסף, הקטן שלי כמעט בן 3, הגדול שלי 4 ושלהם 5. הוא רואה את עצמו בגיל שלהם..אז זה קצת קשה (הוא ממש בוגר ונראה ומתנהג בעצמו כמעט 4) למרות שאני מבינה מה את אומרת.

 

[חייבתלהגיב]

הבעייה העיקרית במקרה הזה

היא שהגדול שלך לא הקשיב לך. אם את אומרת לו משהו והוא ממשיך לעשות את זה, ואת מאפשרת לו לעשות את זה - בעצם את אומרת לו שזה מותר. אם זה חשוב לך שהגדול לא יציק לו - את צריכה להראות את זה. ברגע שהוא עושה משהו כזה, ללכת איתו הצידה, לדבר איתו ברצינות על כך שלא יציק לאח שלו ועל הצער שזה גורם לאח שלו, וכו'. אם הגדול שלך יפנים את זה, לא רק שהוא לא ישתף פעולה עם בן הדוד שלו בפעם הבאה, הוא גם יגיד לבן הדוד שזה לא בסדר. אם הגדול שלהם אומר לגדול שלך להגיד לו שהוא קקי, והגדול שלך עושה את זה - הבעייה שלך היא, כאמור, עם הגדול שלך, לא עם זה שלהם.
ובכלל, כשאת שם, אין שום סיבה שיציקו לקטן שלך מול העיניים שלך. את יכולה להגן עליו, ולהגיד לשניהם להתרחק ולהפסיק להציק לו. אין כזה דבר ש"לא יקשיבו" לך. אם הם לא הקשיבו לך, זה כי את לא באמת האמנת שזה חשוב שיפסיקו להציק לו. הרי אם הם היו מנסים להיכנס לבריכה בלי לדעת לשחות היית מצליחה למצוא דרך למנוע את זה מהם, נכון?

 

[אושר365]

לצערי שניהם לא מקשיבים.

כשהם יחד. ממש ככה. לאף אחד. ישבתי איתם לשיחה ומשחק ורק ככה הם הפסיקו. וכמובן שההורים שלו קמו מהשולחן והלכו לישון. שעתיים ישבתי איתם וברגע שעזבתי אותם הם שוב לא התנהגו יפה.
אני מסבירה לגדול שלי כל הזמן. אבל הוא פשוט נגרר. רק עם הבן דוד זה קורה. אז אני כועסת עליו אבל לבן דוד לא אומרים כלום והוא ממשיך בשלו והבן שלי נגרר.
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

צר לי לומר זאת, אבל בפעולות שלך את דופקת את הגדול שלך.

הוא עושה משהו לא בסדר, והתגובה שלך היא לתגמל אותו על ידי משחק? את מלמדת אותו להתנהג לא בסדר. את מלמדת אותו להמשיך להתנהג כך כלפי האח שלו, ולהמשיך לעשות מה שבן הדוד שלו רוצה.
איפה בעלך בזמן הזה? אם צריך שמישהו ישגיח על שניהם באופן רצוף כי הם מתנהגים לא יפה באופן כללי, וצריך שמישהו יהיה עם הקטן - חלקו את העבודה בין שניכם. אבל בשום פנים ואופן לא לתגמל אותם על התנהגות לא טובה. אם הם מציקים לקטן, מייד לנזוף בהם ולהרחיק אותם ממנו. גם אם גם זאת תשומת לב, לפחות היא לא חיובית. וכמובן, לשבח אותם כשהם כן מתנהגים יפים ומשחקים יפה.
זה בכלל לא רלוונטי מבחינתך אם זה קורה רק עם בן הדוד. זו הזדמנות מעולה ללמד את הגדול שלך לא להיגרר ולא לעשות מעשים לא טובים רק כי חבר שלו עושה. רוב הזמן (למשל כשהוא במסגרת) את לא נמצאת איתו ולא שם כדי ללמד אותו שזה לא בסדר - במקרה הזה את כן שם - נצלי זאת כדי ללמד אותו מה כן ומה לא לעשות!

 

[אושר365]

כמובן שלפני המשחק

דיברתי עם שניהם והסברתי להם, הם הקשיבו יפה וגם התנצלו בפני הקטן (עשיתי להם "מפגש" כמו בגן ועשינו שיחה). ואז הפעלתי אותם והם גם שיחקו יפה שלושתם. אבל ברגע ששחררתי אותם התחילו שוב להתנהג לא יפה, הפעם אליי. אז לקחנו את עצמנו ונסענו הביתה. הבן שלי התנצל מספר פעמים מיוזמתו במהלך הנסיעה.
אם יש לך המלצה איך הייתי צריכה לנהוג אחרת אשמח לשמוע. בגלל זה אני פה.

 

[חייבתלהגיב]

קודם כל, לדעתי זה שנסעתם הבייתה

זו החלטה מוצלחת. מאחר שלדברייך הדפוס של ההתנהגות הלא יפה חוזר על עצמו, צריך לראות מה יקרה בפעם הבאה. לדעתי כדאי לך להזכיר לבכור בדרך למפגש הבא שיתנהג יפה, לא יציק לאח שלו, ולא יתנהג לא יפה גם אם בן הדוד מנסה לגרור אותו (ואף שיגיד לבן הדוד שזו לא התנהגות יפה), ולהגיד לו שאם זה לא יקרה, תלכו הבייתה כמו בפעם שעברה, כי מי שלא יכול להתנהג יפה לא יכול לשחק יחד. לעומת זאת, אם יתנהג יפה הוא יכול לשחק עם בן הדוד שלו כמה שהוא רוצה, ואולי גם תוכלו ללכת לגן המשחקים אם ההורים שלו יסכימו לבוא. בגיל 4 הוא גדול מספיק לזכור מה אמרת ולהבין את ההשלכות.

 

[אושר365]

תודה רבה, אני אעשה זאת וממש מקווה שזה יעזור

 

[אושר365]

אגב,

על אף שנכון לנהוג ככה כנראה, יש בזה משהו מבאס כי בעצם אנחנו "מפסידים" את הבילוי אצל סבא וסבתא והם לא. למרות שהבן דוד אשם באותה המידה. אז הילדים שלי מפסידים והוא מקבל זמן איכות..לא כל כך פייר.

 

[חייבתלהגיב]

הרעיון הוא שאולי נקודתית

הילד שלך מפסיד, כי אתם הולכים, אבל לטווח הארוך הוא ילמד לא להתנהג כך - ואז הוא וכולכם מרוויחים (מעבר לכך שהוא כבר לא מפסיד כי אתם כבר כן נשארים). הוא לומד להתנהג כמו שצריך, מה שיעזור לו גם בשאר תחומי החיים, הקטן לא סובל מהצקות, ולך יש דאגה/טירחה אחת פחות, כי את יודעת שהוא מתנהג בסדר ולא נגרר למעשים לא טובים (לפחות לא לכאלה שהוא יודע שהם לא טובים - בגיל 4 יש דברים שהוא עדיין לא יודע שהם לא בסדר).
מהבחינה הזאת זה לא פייר רק כלפי הילד השני, כי הילד שלך ילמד להתנהג ולא להיגרר, והילד השני ימשיך להתנהג לא בסדר בשאר תחומי החיים שלו, כי ההורים שלו לא דואגים לעזור לו ללמוד איך מתנהגים, ולא מנצלים את ההזדמנות כמו שאת מנצלת.