גם אני זקוקה לעזרה:
- פותח הנושא גליה12
- פורסם בתאריך
דומה ושונה
קראתי את דבריך בעיון רב ומצאתי אותם כמרתקים ומעניינים מאוד. תוך כדי קריאה ניסיתי לראות במה הדברים שונים יחסית למה שקורה בארץ. אז כך: גם בארץ ישנו צוות שילוב בית ספרי, בכל בית ספר רגיל. ובכל זאת הדברים אינם פועלים כפי שאת מתארת. לא בכל בית ספר בכל אופן. כפי שאני רואה את הדברים, ההבדלים הם בכמה תחומים: א. משאבים- במקום בו אני נמצאת יש רכזת שילוב אחת לעשרה בתי ספר. (!) מעצם כך ברור כי אין באפשרותה לבצע את העבודה אותה תארת כאן. כמו כן הכתות בארץ הרבה יותר מאוכלסות. ב. עמדות- נראה כי המערכת עדיין לא הפנימה את הלגיטימיות שלא לומר צורך לשלב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכתות רגילות. ג. הכשרה- מורים בחינוך הרגיל עדיין חשים מאוד חסרי ידע וכלים בכל הקשור בהתמודדות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. יחד עם זאת אני יכולה לומר כי דבריך עודדו אותי מאוד כי אני בהחלט רואה שינויים בכל התחומים הנ"ל. אומנם לא בכל מקום ולא בקצב שהייתי רוצה לראות אך הם מתרחשים. בעיקר בכל הקשור בעמדות. נושא נוסף אשר דורש שינוי, ואולי הוא בדרך זה נושא הקצאת המשאבים. משרד החינוך מקצה הרבה מאוד משאבים לנושא שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים. עם דגש חזק על ילדים בעדיפות א´. מה שקורה בפועל הוא שמרבית המשאבים הללו הולכים לטיפול בליקויי למידה ותת משיגים. לא שאני חושבת כי אלו לא זקוקים לסיוע, ועוד איך, אך לעיתים זה על חשבון בעלי הצרכים המיוחדים בעדיפות א´, מתוך רציונל כי עדיף להשקיע במי שיש לו סיכוי להתקדם יותר (לא מקובל עלי) ומתוך צורך, כי אין שום משאבים אחרים לנושא לקויות למידה. כעת לאחר הרחבת חוק חינוך מיוחד והוספת פרק לקויות למידה אני מאוד מקווה כי יחד איתו יגיע גם תקציב נוסף כך שפועל ילדי עדיפות א´ יוכלו לקבל יותר שעות. אך חשוב לי לומר כי השילוב קורה..והשנה אני חשה אותו יותר מתמיד. בעיר בה אני עובדת עולים השנה לכתות רגילות מספר ילדי c.p. קשים. ילדים שלא פגשתי בעבר בחינוך הרגיל. ילדים ליקויי חושים וגם חריגויות אחרות אשר שוב, בעבר לא חשבו אפילו להפנותם לחינוך רגיל. ובמרבית המקרים המערכת רואה בשילובם אתגר וקיים גיוס מלא לקראת המשימה. כך שהתקדמות בהחלט קיימת.
קראתי את דבריך בעיון רב ומצאתי אותם כמרתקים ומעניינים מאוד. תוך כדי קריאה ניסיתי לראות במה הדברים שונים יחסית למה שקורה בארץ. אז כך: גם בארץ ישנו צוות שילוב בית ספרי, בכל בית ספר רגיל. ובכל זאת הדברים אינם פועלים כפי שאת מתארת. לא בכל בית ספר בכל אופן. כפי שאני רואה את הדברים, ההבדלים הם בכמה תחומים: א. משאבים- במקום בו אני נמצאת יש רכזת שילוב אחת לעשרה בתי ספר. (!) מעצם כך ברור כי אין באפשרותה לבצע את העבודה אותה תארת כאן. כמו כן הכתות בארץ הרבה יותר מאוכלסות. ב. עמדות- נראה כי המערכת עדיין לא הפנימה את הלגיטימיות שלא לומר צורך לשלב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכתות רגילות. ג. הכשרה- מורים בחינוך הרגיל עדיין חשים מאוד חסרי ידע וכלים בכל הקשור בהתמודדות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. יחד עם זאת אני יכולה לומר כי דבריך עודדו אותי מאוד כי אני בהחלט רואה שינויים בכל התחומים הנ"ל. אומנם לא בכל מקום ולא בקצב שהייתי רוצה לראות אך הם מתרחשים. בעיקר בכל הקשור בעמדות. נושא נוסף אשר דורש שינוי, ואולי הוא בדרך זה נושא הקצאת המשאבים. משרד החינוך מקצה הרבה מאוד משאבים לנושא שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים. עם דגש חזק על ילדים בעדיפות א´. מה שקורה בפועל הוא שמרבית המשאבים הללו הולכים לטיפול בליקויי למידה ותת משיגים. לא שאני חושבת כי אלו לא זקוקים לסיוע, ועוד איך, אך לעיתים זה על חשבון בעלי הצרכים המיוחדים בעדיפות א´, מתוך רציונל כי עדיף להשקיע במי שיש לו סיכוי להתקדם יותר (לא מקובל עלי) ומתוך צורך, כי אין שום משאבים אחרים לנושא לקויות למידה. כעת לאחר הרחבת חוק חינוך מיוחד והוספת פרק לקויות למידה אני מאוד מקווה כי יחד איתו יגיע גם תקציב נוסף כך שפועל ילדי עדיפות א´ יוכלו לקבל יותר שעות. אך חשוב לי לומר כי השילוב קורה..והשנה אני חשה אותו יותר מתמיד. בעיר בה אני עובדת עולים השנה לכתות רגילות מספר ילדי c.p. קשים. ילדים שלא פגשתי בעבר בחינוך הרגיל. ילדים ליקויי חושים וגם חריגויות אחרות אשר שוב, בעבר לא חשבו אפילו להפנותם לחינוך רגיל. ובמרבית המקרים המערכת רואה בשילובם אתגר וקיים גיוס מלא לקראת המשימה. כך שהתקדמות בהחלט קיימת.
גם אני זקוקה לעזרה:
היום קיימתי שיחה עם מנהלת בית הספר של בני- (בית ספר יסודי רגיל בו גם 4 כתות מיוחדות)- בנושא שילוב הילדים של החינוך המיוחד בפעילויות ובשיעורים של בני הגיל/שכבה שלהם- המנהלת הצדיקה את המצב- בו אין כמעט ערוב, בטענה שהילדים של החינוך המיוחד מעדיפים להיות בינם לבין עצמם "הם מרגישים יותר נוח במסגרת מוגנת"-- נכון מצד אחד- מצד שני איך מצפים מהילדים להשתלב אם לא מנסים ו"דוחפים" אותם לזה. בקיצור הייתי מעוניינת לשמוע ממורים והורים בבתי ספר מעורבים- איך מתקיים השילוב הזה- מבחינה מעשית... ואיך מרגישים שם הילדים. אשמח לכל דבר כדי שיהו לי טיעונים והוכחות בפגישתנו הבאה.
היום קיימתי שיחה עם מנהלת בית הספר של בני- (בית ספר יסודי רגיל בו גם 4 כתות מיוחדות)- בנושא שילוב הילדים של החינוך המיוחד בפעילויות ובשיעורים של בני הגיל/שכבה שלהם- המנהלת הצדיקה את המצב- בו אין כמעט ערוב, בטענה שהילדים של החינוך המיוחד מעדיפים להיות בינם לבין עצמם "הם מרגישים יותר נוח במסגרת מוגנת"-- נכון מצד אחד- מצד שני איך מצפים מהילדים להשתלב אם לא מנסים ו"דוחפים" אותם לזה. בקיצור הייתי מעוניינת לשמוע ממורים והורים בבתי ספר מעורבים- איך מתקיים השילוב הזה- מבחינה מעשית... ואיך מרגישים שם הילדים. אשמח לכל דבר כדי שיהו לי טיעונים והוכחות בפגישתנו הבאה.
גליה שלום. אני עובדת בבי"ס יסודי
בו יש רק כתה אחת קטנה, ובשנה הבאה היא נסגרת כי הילדים עוברים לחטיבה. כשלימדתי בכתה א´, שולבו אצלי 4 ילדים מהכתה הקטנה, 3 עם בעיות לימודיות והתנהגותיות, ואחד אוטיסט. הכי חשוב להדגיש, הילדים בכתה שלי קיבלו אותם בצורה נפלאה!!! הילדים השתלבו בשעורים מקצועיים כמו: ספורט, אמנות, מחול. בכל הטיולים וביציאות להצגות הם הצטרפו אלינו. במסיבות כתתיות ומסיבות פרטיות של ימי-הולדת הם תמיד הוזמנו. בכתה ב´ שניים מהם השתלבו בשעורי חשבון והילד האוטיסט בשיעורי כישורי-חיים. בכתה ג´ ילד אחד כבר שולב לגמרי, ובכתה ד´ עוד ילד שולב בכתה. זאת אומרת, שניים מהכתה הקטנה יצאו ממסגרת חינוך מיוחד ועברו לכתה רגילה. זה הישג, לא? ואני יודעת שהילדים השתלבו היטב והרגישו כלל לא זרים, כי הם הכירו את הילדים כבר מכתה א´.
בו יש רק כתה אחת קטנה, ובשנה הבאה היא נסגרת כי הילדים עוברים לחטיבה. כשלימדתי בכתה א´, שולבו אצלי 4 ילדים מהכתה הקטנה, 3 עם בעיות לימודיות והתנהגותיות, ואחד אוטיסט. הכי חשוב להדגיש, הילדים בכתה שלי קיבלו אותם בצורה נפלאה!!! הילדים השתלבו בשעורים מקצועיים כמו: ספורט, אמנות, מחול. בכל הטיולים וביציאות להצגות הם הצטרפו אלינו. במסיבות כתתיות ומסיבות פרטיות של ימי-הולדת הם תמיד הוזמנו. בכתה ב´ שניים מהם השתלבו בשעורי חשבון והילד האוטיסט בשיעורי כישורי-חיים. בכתה ג´ ילד אחד כבר שולב לגמרי, ובכתה ד´ עוד ילד שולב בכתה. זאת אומרת, שניים מהכתה הקטנה יצאו ממסגרת חינוך מיוחד ועברו לכתה רגילה. זה הישג, לא? ואני יודעת שהילדים השתלבו היטב והרגישו כלל לא זרים, כי הם הכירו את הילדים כבר מכתה א´.
גליה, זה כל כך מקומם ולא נכון!
נהפוך הוא הילדים צמאים למפגש חברתי עם בני גילם (ואפילו עם גדולים מהם או צעירים מהם). הכל תלוי במחנכות המקבילות שיובילו מהלך כזה! אני מחנכת כיתת cp (ילדים נכים) בבית ספר "רגיל" השילוב הוא מקסימלי: החל משילוב ילדים בכיתות מבחינה לימודית, דרך שילוב של כיתה עם כיתה (יש שיעור במערכת), שילוב בטקסים, מסיבות וימים מרוכזים, שילוב במערכת החוגים הבית ספרית וגולת הכותרת: פרוייקט חונכות תלמידים מכיתה ו´ בכיתה שלי. כך שהכל תלוי בגישה וזה ממש לא הכון שהילדים מהכיתה הקטנה לא רוצים שילוב. בהפסקות הם "רצים" או יותר נכון "נוסעים" החוצה להפגש עם חברים. הם חלק מנוף בית הספר! מצידי שתבואנה המנהלת וצוות המורים אלינו לביקור להתרשם וללמוד! ויש להם הרבה מה ללמוד!
נהפוך הוא הילדים צמאים למפגש חברתי עם בני גילם (ואפילו עם גדולים מהם או צעירים מהם). הכל תלוי במחנכות המקבילות שיובילו מהלך כזה! אני מחנכת כיתת cp (ילדים נכים) בבית ספר "רגיל" השילוב הוא מקסימלי: החל משילוב ילדים בכיתות מבחינה לימודית, דרך שילוב של כיתה עם כיתה (יש שיעור במערכת), שילוב בטקסים, מסיבות וימים מרוכזים, שילוב במערכת החוגים הבית ספרית וגולת הכותרת: פרוייקט חונכות תלמידים מכיתה ו´ בכיתה שלי. כך שהכל תלוי בגישה וזה ממש לא הכון שהילדים מהכיתה הקטנה לא רוצים שילוב. בהפסקות הם "רצים" או יותר נכון "נוסעים" החוצה להפגש עם חברים. הם חלק מנוף בית הספר! מצידי שתבואנה המנהלת וצוות המורים אלינו לביקור להתרשם וללמוד! ויש להם הרבה מה ללמוד!
לא יתכן מצב של התנגדות עקרונית
גליה, השילוב הוא לא חלום באספמיה. אין שום הצדקה למנוע שילוב מילד לקוי למידה אשר בבוא היום ישתלב באופן מלא בחיים הנורמטיביים בקהילה בה הוא חי. מדינת ישראל מצהירה על מדיניות של "הכלה"-Inclusion. משמע שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. וזאת ללא הגדרה או סייגים לגבי סוג האוכלוסיות המיוחדות. משמע כל ילד בעל צרכים מיוחדים יכול להיות משולב. כיום משלבים ילדים עם c.p. שילוב מלא, לא חלקי. ילדים עם לקויות חושים שונות. ילדים עם הפרעות תקשורת ומפגרים. כך שאין שום סיבה שבעולם לא לשלב ילדים ליקויי למידה בעיקר אם ההורים מתעקשים על שילוב ורוצים בכך. נכון, חלק מהילדים אינם רוצים להשתלב, מדוע? יש אין סוף סיבות. הם חוו תסכול ואכזבות בחינוך הרגיל, הם חוששים, מתגובת הילדים האחרים, מכשלון משינוי. טוב להם במקום המוכר והמוגן. זה לא משנה את העובדה כי רבים מהם חשים מתוייגים ומתביישים בעצם השתייכותם למסגרת של חינוך מיוחד. ישנם מחקרים לא מעטים המראים כי לא משנה עד כמה ילד מצליח בחינוך המיוחד הוא עדיין מעדיף אפילו להכשל אך להיות בחינוך הרגיל. כלומר קיימת העדפה להיות "זנב לאריות ולא ראש לשועלים" (ולא שחלילה ילדי חינוך מיוחד הם שועלים, אך אתם מבינים את כוונתי) בקיצור, זה שילד טוען "כי אינו רוצה", כי "טוב לו במקום בו הוא נמצא", אין זה אומר כי צריך לשמר מצב זה. תפקיד המערכת לסייע לו לאסוף כוחות ולצאת החוצה מהחממה הנעימה והמוגנת. בעיקר אם ברור לכולם כי בעתיד ילד זה יחיה כחבר מלא בקהילה. ואולי לו נעשו נסיונות שילוב בגיל צעיר גם לגבי אוכלוסיות קשות יותר, פחות היו חיים בבגרותם במסגרות מוגנות. אני שותפה לשילובם של ילדים מבתי ספר לחינוך מיוחד בבתי ספר רגילים וברור לכל העוסקים בדבר כי הדבר לא רק אפשרי, אלא פועל הלכה למעשה. אכן זה לא קל, זה דורש הערכות , לוגיסטיקה, השקעת משאבי כח אדם ובעיקר רצון! של הנוגעים בדבר ואיני מדברת רק על הילד, אלא בעיקר על המערכת וההורים. אבל בשורה התחתונה זה אפשרי וזה עובד! בשנתיים האחרונות החזרנו יותר מילד אחד, שניים או אפילו שלושה לבתי ספר רגילים. המשמעות של רעיון השילוב: לאפשר/לקדם ולשלב כל ילד בהתאם למסוגלויות שלו. אני יכולה להבין מסגרת אשר לא מוכנה לשלב ילד שלדעתה אינו מוכן לכך עדיין אך לא יתכן כי תהייה מסגרת אשר דוחה שילוב באופן עקרוני. זה מנוגד למדיניות משרד החינוך ולמדיניות המוצהרת של מדינת ישראל. אני ממליצה לקרוא ולעיין במידע שמופיע בנושא בקישור המצורף "שילוב תלמידים ליקויי למידה" כמו כן אני ממליצה ליזום שיחה עם מנהלת המתי"א באזורה נמצא בית הספר שלכם. תפקיד המתי"א לקדם במערכת את נושא השילוב (שולחת לך קישור שם תוכלי למצוא את המתי"א שלכם על פי אזורים) כמו כן שולחת קישור לחוזר מנכ"ל העוסק בנושא שילוב. לדעתי כל הנ"ל אמורים לסייע לך לשכנע את מנהלת בית הספר להתחיל הליך שילוב עם בנך. כבר בשנה הקרובה טרם עלייתו לחט"ב. דיאנה
גליה, השילוב הוא לא חלום באספמיה. אין שום הצדקה למנוע שילוב מילד לקוי למידה אשר בבוא היום ישתלב באופן מלא בחיים הנורמטיביים בקהילה בה הוא חי. מדינת ישראל מצהירה על מדיניות של "הכלה"-Inclusion. משמע שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. וזאת ללא הגדרה או סייגים לגבי סוג האוכלוסיות המיוחדות. משמע כל ילד בעל צרכים מיוחדים יכול להיות משולב. כיום משלבים ילדים עם c.p. שילוב מלא, לא חלקי. ילדים עם לקויות חושים שונות. ילדים עם הפרעות תקשורת ומפגרים. כך שאין שום סיבה שבעולם לא לשלב ילדים ליקויי למידה בעיקר אם ההורים מתעקשים על שילוב ורוצים בכך. נכון, חלק מהילדים אינם רוצים להשתלב, מדוע? יש אין סוף סיבות. הם חוו תסכול ואכזבות בחינוך הרגיל, הם חוששים, מתגובת הילדים האחרים, מכשלון משינוי. טוב להם במקום המוכר והמוגן. זה לא משנה את העובדה כי רבים מהם חשים מתוייגים ומתביישים בעצם השתייכותם למסגרת של חינוך מיוחד. ישנם מחקרים לא מעטים המראים כי לא משנה עד כמה ילד מצליח בחינוך המיוחד הוא עדיין מעדיף אפילו להכשל אך להיות בחינוך הרגיל. כלומר קיימת העדפה להיות "זנב לאריות ולא ראש לשועלים" (ולא שחלילה ילדי חינוך מיוחד הם שועלים, אך אתם מבינים את כוונתי) בקיצור, זה שילד טוען "כי אינו רוצה", כי "טוב לו במקום בו הוא נמצא", אין זה אומר כי צריך לשמר מצב זה. תפקיד המערכת לסייע לו לאסוף כוחות ולצאת החוצה מהחממה הנעימה והמוגנת. בעיקר אם ברור לכולם כי בעתיד ילד זה יחיה כחבר מלא בקהילה. ואולי לו נעשו נסיונות שילוב בגיל צעיר גם לגבי אוכלוסיות קשות יותר, פחות היו חיים בבגרותם במסגרות מוגנות. אני שותפה לשילובם של ילדים מבתי ספר לחינוך מיוחד בבתי ספר רגילים וברור לכל העוסקים בדבר כי הדבר לא רק אפשרי, אלא פועל הלכה למעשה. אכן זה לא קל, זה דורש הערכות , לוגיסטיקה, השקעת משאבי כח אדם ובעיקר רצון! של הנוגעים בדבר ואיני מדברת רק על הילד, אלא בעיקר על המערכת וההורים. אבל בשורה התחתונה זה אפשרי וזה עובד! בשנתיים האחרונות החזרנו יותר מילד אחד, שניים או אפילו שלושה לבתי ספר רגילים. המשמעות של רעיון השילוב: לאפשר/לקדם ולשלב כל ילד בהתאם למסוגלויות שלו. אני יכולה להבין מסגרת אשר לא מוכנה לשלב ילד שלדעתה אינו מוכן לכך עדיין אך לא יתכן כי תהייה מסגרת אשר דוחה שילוב באופן עקרוני. זה מנוגד למדיניות משרד החינוך ולמדיניות המוצהרת של מדינת ישראל. אני ממליצה לקרוא ולעיין במידע שמופיע בנושא בקישור המצורף "שילוב תלמידים ליקויי למידה" כמו כן אני ממליצה ליזום שיחה עם מנהלת המתי"א באזורה נמצא בית הספר שלכם. תפקיד המתי"א לקדם במערכת את נושא השילוב (שולחת לך קישור שם תוכלי למצוא את המתי"א שלכם על פי אזורים) כמו כן שולחת קישור לחוזר מנכ"ל העוסק בנושא שילוב. לדעתי כל הנ"ל אמורים לסייע לך לשכנע את מנהלת בית הספר להתחיל הליך שילוב עם בנך. כבר בשנה הקרובה טרם עלייתו לחט"ב. דיאנה
טוב אז ככה....
ריכזתי את החומר שהובא פה - תוך כדי סימון והדגשת הקטעים הרלוונטיים, כתבתי מכתב-למנהלת, אותו אני מתעתדת לשלוח לה מחר/מחרתיים (לא מצרפת אותו בינתיים מהחשש ,הקלוש אמנם, שאולי היא מציצה פה ואז זה יהיה לא ממש הוגן)... במכתב החמאתי מצד אחד על החינוך המעולה בכתות המיוחדות, מצד שנים המסר היה ברור, שאין רצון כן ומאמץ לשילוב.... אני לא אלך למפקחת או למתי"א, היות ובית הספר באמת מקדיש המון לילדים האלו- אין לי אף לו תלונה אחת, אבל פשוט הגישה שלהם לא נכונה, ולא יהיה זה הוגן לדעתי להעורר מהומות - אלא לפעול "בטוב"
ריכזתי את החומר שהובא פה - תוך כדי סימון והדגשת הקטעים הרלוונטיים, כתבתי מכתב-למנהלת, אותו אני מתעתדת לשלוח לה מחר/מחרתיים (לא מצרפת אותו בינתיים מהחשש ,הקלוש אמנם, שאולי היא מציצה פה ואז זה יהיה לא ממש הוגן)... במכתב החמאתי מצד אחד על החינוך המעולה בכתות המיוחדות, מצד שנים המסר היה ברור, שאין רצון כן ומאמץ לשילוב.... אני לא אלך למפקחת או למתי"א, היות ובית הספר באמת מקדיש המון לילדים האלו- אין לי אף לו תלונה אחת, אבל פשוט הגישה שלהם לא נכונה, ולא יהיה זה הוגן לדעתי להעורר מהומות - אלא לפעול "בטוב"
מסכימה איתך
ועם דרכך. אכן חושבת כי הדברות בכל מצב היא הדרך. אך חשוב שתדעי כי למרות התחושה שפניה לגורמים נוספים עלולה להתפרש כ"נסיון לעורר מהומות" אין זה כך. אחד התפקידים המרכזיים של המתי"א הוא קידום נושא השילוב. ואני מאמינה כי ניתן לפעול ולגייס אנשים גם מבלי לייצר תחושת מאויימות או אנטי. אך בהחלט רצוי תחילה לנסות בדרכך שלך , רק חשוב שלא תרימי ידיים הנושא חשוב מאוד עבור בנך ועבורכם. וזיכרי כי תמיד ישנן עוד דרכים. שולחת חיבוק ואיחולי הצלחה שלך דיאנה
ועם דרכך. אכן חושבת כי הדברות בכל מצב היא הדרך. אך חשוב שתדעי כי למרות התחושה שפניה לגורמים נוספים עלולה להתפרש כ"נסיון לעורר מהומות" אין זה כך. אחד התפקידים המרכזיים של המתי"א הוא קידום נושא השילוב. ואני מאמינה כי ניתן לפעול ולגייס אנשים גם מבלי לייצר תחושת מאויימות או אנטי. אך בהחלט רצוי תחילה לנסות בדרכך שלך , רק חשוב שלא תרימי ידיים הנושא חשוב מאוד עבור בנך ועבורכם. וזיכרי כי תמיד ישנן עוד דרכים. שולחת חיבוק ואיחולי הצלחה שלך דיאנה
היי גליה
הבן שלי היה 3 שנים בכיתה קטנה(כידוע לך...) , והשילוב היה נפלא. בטיולים, הצגות וחגיגות , הצטרפה הכיתה הקטנה לכיתה אחרת גדולה. לכל ילד נבנתה מערכת, כאשר הוחלט שהדבר מתאים לו (כלומר זה החלק האינדיבידואלי) ששעורים מסויימים (בתחומים ה"חזקים" שלו, הוא למד עם הכיתה המשלבת, הגדולה. היו ילדים ששולבו אך ורק בשעורי התעמלות, כי לא התאימו לדברים אחרים, אך בכל מקרה המגמה היתה לשלב מה שיותר. בהצלחה לך
הבן שלי היה 3 שנים בכיתה קטנה(כידוע לך...) , והשילוב היה נפלא. בטיולים, הצגות וחגיגות , הצטרפה הכיתה הקטנה לכיתה אחרת גדולה. לכל ילד נבנתה מערכת, כאשר הוחלט שהדבר מתאים לו (כלומר זה החלק האינדיבידואלי) ששעורים מסויימים (בתחומים ה"חזקים" שלו, הוא למד עם הכיתה המשלבת, הגדולה. היו ילדים ששולבו אך ורק בשעורי התעמלות, כי לא התאימו לדברים אחרים, אך בכל מקרה המגמה היתה לשלב מה שיותר. בהצלחה לך
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.