גם אתם לא ממש סגורים שאתם בדרך הנכונה?

  • פותח הנושא df88
  • פורסם בתאריך

LightMyWay

New member
לכולם זה קורה בשלב כזה או אחר

לי זה קרה כשסיימתי את התואר שלי. היה בלבול אם זה באמת מה שאני באמת רוצה לעשות בחיים.
לימודים זו מסגרת כייפית, אך כשהיא נגמרת נוצר איזשהו בלבול.
אבל אתה לא בשלב הזה, אתה בשלב התחלתי של התואר שלך.
אני מניחה שכבר עברת סמסטר אחד חוץ מהסמסטר הזה.
תשאל את עצמך אם אתה נהנה ממה שאתה לומד? האם אתה מתעניין בזה? האם זה מאתגר אותך או קשה לך מידיי? האם אתה רואה את עצמך עושה עם זה משהו אחרי?
כשתענה על השאלות האלה תדע אם אתה בכיוון המתאים לך או לא.
לפעמים אנחנו סתם נתקפים בעצלנות לקראת תקופת המבחנים כשנוצר עומס של לימודים אינטנסיביים.
אל תיתן לעומס הזה להכריע.
 

df88

New member
אחרי השנה הזאת...

אי-אפשר להגיד שנהנתי, ולמען האמת מעטים האנשים שיגידו שהם נהנו השנה, וזאת מכיוון שלא באמת למדנו ביולוגיה עד עכשיו... (לפחות לא את הצדדים המעניינים)
 

LightMyWay

New member
אז אולי כדאי לברר מה תלמד בהמשך

אולי כדאי להתייעץ עם אנשים שכבר עברו את הקורסים האלה ולשאול מה דעתם על הקורסים והאם הם נהנו מהם.
יכול להיות שהקורסים ישעממו אותך לא פחות ולא יתרמו לך.
זה הזמן לעשות את החושבים שלך לגבי ההמשך.
תתייעץ ותסיק את המסקנות שלך.
אגב לא יזיק להתעניין גם לגביי לימודים בתחומים אחרים. אולי הם יקרצו לך יותר.
 

Surrealistical

New member
לימודים זאת מסגרת כייפית?!

הלוואי שלי היה כיף בלימודים. אולי אז היתי מצליחה לסיים תואר כמוך...
 

LightMyWay

New member
אני מניחה שהכל תלוי בפרספקטיבה

כן זה קשה, כן צריך לעבוד הרבה כדי להצליח, אבל יש לזה גם את הצדדים הטובים.
זו אחלה מסגרת חברתית.
בד"כ התחום שבו בוחרים ללמוד זה תחום שמעניין אותנו.
גם אם את לא אוהבת את כל הקורסים לפחות יהיה אחד שכן תתחברי אליו. (אחרת אין לך מה לעשות שם)
 
בעייני השאלה האמיתית היא בדרך לאן

היי,
יצא לי לחשוב על זה הרבה לאחרונה - על מה לעשות ולאן לכוון, נראה לי שמעטים מסוגלים לדמיין את עצמם נניח מדענים בתחום הביולוגיה, וכחלק מהמסע לעיסוק כזה בוחרים ללמוד ביולוגיה.
זה מצער, אבל מרגיש לי נכון - בחיים כדאי לבחור בדרך עצמה ולא תמיד אפשר לבחור במקום אליו רוצים להגיע. השאלה היא אם אתה יכול לראות את עצמך נהנה מעצם הלמידה/מחיי הסטודנט ומתקופת הלימודים.
בהמשך מתוך העיסוק בדברים מתפתחים כיוונים נוספים לעיסוק/תחומים חדשים.
אם נניח מישהו ממש רוצה להיות רופא לב - הוא ישרוד את לימודי הרפואה תוך כדי שהוא חולם על היום בו יהיה רופא, ילמד בשביל המטרה ולא בהכרח יהנה מהדרך. אם מישהו לא ממש יודע הוא רוצה לעשות "כשיגדל" - חשוב מאד שהוא יהנה מעצם החיים והמסע אל הלא נודע.

אתה מתחרט על הקפיצה למים? מה היית עושה בדיעבד?
החומר לא מעניין? או שלא מעניין אותך ללמוד לקראת מבחן כי הציון לא משנה לך - כי אין "מטרה"?
נסה לחשוב איפה אתה מדמיין את עצמך בעוד 30 שנה, (לא בהכרח/לא רק מבחינה מקצועית) איך הלימודים עכשיו משתלבים עם זה?

בכל מקרה לא קרה אסון גם אם "סתם" למדת - זה לא מזיק, מבאס להיות במקום המבולבל כרגע, אבל זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות, לא?

בהצלחה!
 

df88

New member
לגברת מסע :)

קודם כל, תודה על ההשקעה בתגובה.
עכשיו לענייננו. למען האמת, אני כרגע ממש לא יודע בתור מה אני רואה את עצמי בעתיד. לאחר דילמות רבות השבוע, החלטתי היום לעשות מעשה ולשוטט אחר אלטרנטיבות. לאחר שיטוטיי, המסקנה שהגעתי אליה (זמנית לפחות) היא שלא הייתי בוחר ללמוד שום תחום אחר מלבד התחום הזה לתואר ראשון. חשבתי אולי על מדעי המדינה, אבל ברגע שפתחתי את רשימת הקורסים בשנה א' התעוררה בי חלחלה (בלי לפגוע באף אחד חלילה). אם אני אעסוק בזה בעתיד, אני לא רואה את עצמי בתחום, לפחות לא במעבדות, אך מאוד ייתכן שכגורם אחר הנוגע לתחום כן (למשל בתחום היזמות).
לגבי מה הייתי עושה בדיעבד, אני חושב שהייתי מתחיל ללמוד בגיל 25 במקום 23. הייתי מעדיף לעבוד שנה, ולטוס לטייל עוד פעם (גם לזמן ארוך יותר, וגם כחוויה מתקנת לטיול הראשון), או לצאת מהבית ולהיכנס למעגל העבודה והעצמאות לפני תחילת הלימודים, כך שבזמן הלימודים אולי הייתי רואה את הדברים בפרספקטיבה אחרת, יותר קלילה אולי...
 
ומה הלאה?

קודם כל - אני מבינה לגבי ה"בדיעבד", קשה לי לנסות לדמיין את עצמי לומדת וגרה עם ההורים, זה אולי נח ואיפשהו גם הגיוני (כלכלית, כביסתית, תזונתית), אבל עם זאת מצטייר לי כדבר מאד קשה.
אולי זה משהו ש"עוזר" לדכא אותך ומוריד את המוטיבציה?
כשאתה גר עם ההורים האחריות עלייך היא גם עליהם, וזה אולי פולש גם לתחום הלימודים וגורם לך 'להרשות לעצמך' להוריד מעצמך אחריות...

נראה לי שניתחת לגמרי את המצב שבו אתה נמצא והשאלה האמיתית שכדאי שתשאל את עצמך היא מה הלאה, איפה אתה מדמיין את עצמך בשנה הבאה, ואיפה היית רוצה לדמיין את עצמך בעוד 10 שנים. נשמע הגיוני? שינויים ולמידה (גם באוניברסיטה וגם על עצמך) הם חלק מהעניין ומהיופי בחיים (חלק מ'המסע הגדול'
)
בהצלחה!
 
נראה לי כולם מרגישים את התחושה הזאת

אם לא בהתחלה, אז באמצע... בסוף תמיד יש את התחושה של הקלה.
אני מכירה מישהו ששינה את המסלול שלו באמצע השנה, וזה קורה.
השאלה היא למה אתה מרגיש את זה? הוא למשל חשב שמה שהוא למד, לא יעזור לו בעתיד, ובגלל זה הוא החליף מסלול.
 

Surrealistical

New member
אני גם התחלתי ללמוד ביולוגיה בזמנו

עזבתי את זה אחרי שנה וחצי בערך. אצלי הסיבות היו שהיה לי מאוד קשה בלימודים, רוב לימודי התואר זה כימיה. גם לא עוזר כשמגלים שאין עבודה במקצוע בכלל, אלא אם כן יש לך ממוצע של 95+.
 
מבינה אותך

אני למדתי משפטים שנה.. אחכ עברתי ללימודי רפואה אלטרנטיבית.. אחכ מדעי ההתנהגות... ותואר שני בעוד משהו... ועכשיו עוד לומדת..

רוצה עצה טובה ???

אין לי.
 

Purple Mushroom

New member
היה על זה סקר בעבודה שלי.

האם אתם חושבים שהמדינה בדרך הנכונה, או שעלינו על הדרך הלא נכונה.

היה מקרה אחד בלימודי ערב שלי בהנדסת תוכנה, של מישהו שהתעניין בלימודי פילוסופיה, וקסם לו לימודי הנדסת תוכנה. הוא היה איתנו בתחילת השנה הראשונה, ואחרי זה עזב, כנראה ללימודי פילוסופיה.

אני עדיין לא יודע אם אני בדרך הנכונה, או הלא נכונה, אומר תודה על מה שיש.

"על כמה דרכים על אדם להלך, לפני שיקראו לו אדם? 42."

.
-בוב דילן, ודאגלאס אדאמס. :)...
 
למעלה