בגלל זה כתבתי שזה לא הדבר היחיד
ולא העיקרי אפילו לדעתי.
הבכור שלי תמיד התעניין בתחומים שאחרים בגילו לא התעניינו בהם. זה גם מאוד תלוי איפה את חיה.
כי אם למשל ילד חרדי יביע עניין בגמרא זה ייראה הרבה פחות מוזר מאשר אם ילד חילוני מתעניין בגמרא.
ילד גאון מתעניין הרבה פעמים בתחומים אחרים שלא מעניינים ילדים בגילו.
למשל, ילד שמתעניין במבוכים ודרקונים ייראה אולי מוזר בחברה רגילה, אבל בחוג למבוכים ודרקונים - כולם יתעניינו בזה וזה לא ייראה מוזר.
יש לי קרוב משפחה, נ"ט מושלם, שבעולם ספרים בתחום מסוים בהיסטוריה.
הוא ממש לא אוטיסט, אלא ילד מאוד חברותי, מאוד מאוד חכם, שמאוד כייף לדבר אתו על הנושאים האלה ובכלל. ממש אנציקלופדיה מהלכת
היה לו קשה מאוד בבית ספר אחד, וכשהוא עבר לבית ספר למחוננים פתאום היה לו קל יותר חברתית והוא ממש התפתח ונפתח. הילדים שם העריכו את הידע שלו והוא הפך למוקד חברתי.
גם הבכור שלי, שהיום כבר פחות מתעניין בתחומים מיוחדים, אבל לומד משהו די צר באוניבריסיטה, הוא סופר נ"ט ואחד שאף אחד לא יחשוד שהוא אוטיסט. הוא יודע שלא כולם מתעניינים במה שהוא מתעניין ומדבר על התחומים האלה רק עם כאלה שמתעניינים בזה כמוהו.
חשוב לי לכתוב את זה, כדי שלא כל אחת שהילד שלה גאון, תתחיל לראות בזה משהו רע, חס וחלילה.
אני מאוד נהניתי מהשיחות עם הילד שלי ונהניתי לראות את הידע העצום שלו.
זה היה כיף שאפשר היה לנהל אתו שיחות בתחומים שונים.
מה שאני כותבת כאן לא קשור לאבחון שלכם בכלל, אלא רק הערה להורים.
אין לי שום ספק שהפסיכולוגית שלכם רצינית, רק שהאבחון לא היה רק על סמך זה אלא עוד דברים.
למשל, ילד שמפליץ ליד המאבחנת יכול לעשות את זה
או מחוסר הבנה של מצבים חברתיים
או שחי בבית שזה מקובל (ואל תגידי לי שאין, כי אני עצמי מכירה כמה בתים כאלה, שבהם זה לא נחשב מוזר להתנהג כך ולא מתנצלים אלא ממשיכים הלאה כאילו כלום לא קרה, ולהפך, אם מתנצלים או זזים הצידה לפני כן זה נחשב מוזר)
או שעושה דווקא להביך את ההורים.
מאבחן מיומן ואפילו לא מאוד, יכול להבדיל בגורמים להתנהגות הזו אצל הילד.
וכמו שאמרתי, הפסיכולוגית שלכם נשמעת ממש רצינית. ולכן הבינה כנראה ממה זה נובע אצלכם.
אבל צריך להבין שגם לא כל ילד שמפליץ ליד מאבחנת הוא אוטיסט.
ואת זה אני כותבת לטובת מי שקוראים את זה.
בן אחר שלי אובחן על הספקטרום ואז פנו אליי כל מיני אנשים שהילד שלהם התחצף למורה בתקווה שאולי הילד שלהם בעצם לא חצוף אלא אוטיסט.
אבל צריך להבין שזה לא תמיד כך.
יש ילד שהוא חוצפן מסיבות אחרות.
וזו רק דוגמה.
כל מקרה לגופו.
במקרה שלכם אני מבינה למה אתם לא ראיתם.
כי באמת הגאונות מסנוורת.
ואל תרגישי רע עם עצמך. יש מקרים שגם מגלים את האוטיזם יותר מאוחר. אז אתם ממש בסדר.
וכל הכבוד למורה, ששמה לב לפרטים, והפנתה אתכם לאבחון.
אני חושבת שהרבה אנשים חושבים שרק ההורים מבינים את הילדים
ואני חושבת שלפעמים מרוב שאנחנו רואים את הילדים שלנו אנחנו לא מבינים מה יוצא דופן.
במיוחד כשיש לך ילד אוטיסט אחד בבית ואת חושבת שאת יודעת, אבל למרות שהם שונים הם יכולים לעתים לקבל אותה אבחנה וזה לא סותר.
אבל ההורים לא תמיד רואים את הקשיים ולעתים רואים קשיים במקום שהם לא באמת קיימים.
לכן חשוב כשיש חשד ללכת לאבחון ולא להזניח, כי צריך להבין שאנחנו לא יודעים הכל על הילדים שלנו.
ולא העיקרי אפילו לדעתי.
הבכור שלי תמיד התעניין בתחומים שאחרים בגילו לא התעניינו בהם. זה גם מאוד תלוי איפה את חיה.
כי אם למשל ילד חרדי יביע עניין בגמרא זה ייראה הרבה פחות מוזר מאשר אם ילד חילוני מתעניין בגמרא.
ילד גאון מתעניין הרבה פעמים בתחומים אחרים שלא מעניינים ילדים בגילו.
למשל, ילד שמתעניין במבוכים ודרקונים ייראה אולי מוזר בחברה רגילה, אבל בחוג למבוכים ודרקונים - כולם יתעניינו בזה וזה לא ייראה מוזר.
יש לי קרוב משפחה, נ"ט מושלם, שבעולם ספרים בתחום מסוים בהיסטוריה.
הוא ממש לא אוטיסט, אלא ילד מאוד חברותי, מאוד מאוד חכם, שמאוד כייף לדבר אתו על הנושאים האלה ובכלל. ממש אנציקלופדיה מהלכת
היה לו קשה מאוד בבית ספר אחד, וכשהוא עבר לבית ספר למחוננים פתאום היה לו קל יותר חברתית והוא ממש התפתח ונפתח. הילדים שם העריכו את הידע שלו והוא הפך למוקד חברתי.
גם הבכור שלי, שהיום כבר פחות מתעניין בתחומים מיוחדים, אבל לומד משהו די צר באוניבריסיטה, הוא סופר נ"ט ואחד שאף אחד לא יחשוד שהוא אוטיסט. הוא יודע שלא כולם מתעניינים במה שהוא מתעניין ומדבר על התחומים האלה רק עם כאלה שמתעניינים בזה כמוהו.
חשוב לי לכתוב את זה, כדי שלא כל אחת שהילד שלה גאון, תתחיל לראות בזה משהו רע, חס וחלילה.
אני מאוד נהניתי מהשיחות עם הילד שלי ונהניתי לראות את הידע העצום שלו.
זה היה כיף שאפשר היה לנהל אתו שיחות בתחומים שונים.
מה שאני כותבת כאן לא קשור לאבחון שלכם בכלל, אלא רק הערה להורים.
אין לי שום ספק שהפסיכולוגית שלכם רצינית, רק שהאבחון לא היה רק על סמך זה אלא עוד דברים.
למשל, ילד שמפליץ ליד המאבחנת יכול לעשות את זה
או מחוסר הבנה של מצבים חברתיים
או שחי בבית שזה מקובל (ואל תגידי לי שאין, כי אני עצמי מכירה כמה בתים כאלה, שבהם זה לא נחשב מוזר להתנהג כך ולא מתנצלים אלא ממשיכים הלאה כאילו כלום לא קרה, ולהפך, אם מתנצלים או זזים הצידה לפני כן זה נחשב מוזר)
או שעושה דווקא להביך את ההורים.
מאבחן מיומן ואפילו לא מאוד, יכול להבדיל בגורמים להתנהגות הזו אצל הילד.
וכמו שאמרתי, הפסיכולוגית שלכם נשמעת ממש רצינית. ולכן הבינה כנראה ממה זה נובע אצלכם.
אבל צריך להבין שגם לא כל ילד שמפליץ ליד מאבחנת הוא אוטיסט.
ואת זה אני כותבת לטובת מי שקוראים את זה.
בן אחר שלי אובחן על הספקטרום ואז פנו אליי כל מיני אנשים שהילד שלהם התחצף למורה בתקווה שאולי הילד שלהם בעצם לא חצוף אלא אוטיסט.
אבל צריך להבין שזה לא תמיד כך.
יש ילד שהוא חוצפן מסיבות אחרות.
וזו רק דוגמה.
כל מקרה לגופו.
במקרה שלכם אני מבינה למה אתם לא ראיתם.
כי באמת הגאונות מסנוורת.
ואל תרגישי רע עם עצמך. יש מקרים שגם מגלים את האוטיזם יותר מאוחר. אז אתם ממש בסדר.
וכל הכבוד למורה, ששמה לב לפרטים, והפנתה אתכם לאבחון.
אני חושבת שהרבה אנשים חושבים שרק ההורים מבינים את הילדים
ואני חושבת שלפעמים מרוב שאנחנו רואים את הילדים שלנו אנחנו לא מבינים מה יוצא דופן.
במיוחד כשיש לך ילד אוטיסט אחד בבית ואת חושבת שאת יודעת, אבל למרות שהם שונים הם יכולים לעתים לקבל אותה אבחנה וזה לא סותר.
אבל ההורים לא תמיד רואים את הקשיים ולעתים רואים קשיים במקום שהם לא באמת קיימים.
לכן חשוב כשיש חשד ללכת לאבחון ולא להזניח, כי צריך להבין שאנחנו לא יודעים הכל על הילדים שלנו.