גם לחופש הביטוי יש גבולות

[Jake Speed]

מה זה "הדיו הזה"? כלום בן כלום

שלושים אנשים, אולי, קוראים אותו.

וה"תקשורת הממסדית" מועלת בתפקידה,
כשהיא מביאה לידי ביטוי רק קולות של חלק זניח באוכלוסיה
ומונעת מהשאר להתבטא.

אז שלא יזיינו לי את המוח על "חופש ביטוי"
כשוגרים פה של עיתונאי שמשתין מהמקפצה,
עד שאני לא רואה מאמר מערכת של מרזל ובן דביר.

 

[רינתי77]

לא רוצה לראות מאמר מערכת של מרזל

ולא של גדעון לוי. שמרזל יחפש לעצמו עיתון שמוכן לפרסם
את המאמר שלו. זה שלוי מצא לעצמו את הבמה ומרזל לא,
לא בעיה שלי. למרות זאת, הנה שנינו יודעים מי זה מרזל
ומהן דעותיו. הוא זוכה לחשיפה נאה בתקשורת, הוא ודעותיו
הפנאטיות.

 

[Jake Speed]

דעותיו אינן פאנאטיות. הן לגיטימיות לחלוטין

והעובדה שאין במה המוענקת לו להבעתן,
רק מחזקת את טענתי.

אגב, מה שאת רוצה או לא רוצה,
לא רלוונטי כהוא זה לנושא העקרוני.
גם מה שאני רוצה.

 

[poseidon111]

מדוע לדעתך מרזל מוקצה גם על ידי הימין?

היתכן שדעותיו נמצאו כלא ראויות לפרסום גם על ידי המדיה הימנית? בוא לא ניתמם, הוא הסמן הימני של הימין הקיצוני.
כיצד אני, שאיני ימני "ראוי", מכיר את דיעותיו, כמו שאר המדינה, אם אין לו במה?
ועוד דבר, דיעותיו אינן לגיטימיות, כי הן עוברות על כמה מחוקי המדינה. מוצא חן בעינך או לא, אלו החוקים שאני, אתה וגם אדון מרזל צריכים לכבד.
עד שישונו לפחות.

 

[Jake Speed]

דעותיו אינן עוברות על שום חוק

לפחות כל עוד "משטרת המחשבות" לא קיבלה סמכות.

והעובדה שמישהו הוא "סמן קיצוני" לא הופכת את דעותיו ללא ראויות.
גבולות השיח נקבעים, בהכרח,
על ידי הקיצונים משני הצדדים
כיוון שזאת הגדרת "קיצון" - מי שעומד על הקצה.

ברגע שאתה "חותך" באופן מלאכותי חלק מהדיעות הראויות להישמע,
אתה הופך לשותף להטיה נוראית בשיח הציבורי.

 

[poseidon111]

סתם שאלה. היית מוכן לקרוא מאמר מערכת של חנין

זועבי, שבו היא קוראת לנו נאצים ושוטחת את משנתה, ואחרי זה לומר בקול גדול שזו זכותה במסגרת הדמוקרטיה?

 

[Jake Speed]

לא הייתי קורא

ונדמה לי (אם כי אינני מתחייב על כך)
שמכח חוק אסור לעשות זאת.

אבל אני לא מתנגד עקרונית להדפסת השקרים של גדעון לוי בהארץ.

 

[poseidon111]

זו הנקודה. שניהם מהיותם הקיצון, לא זוכים

להתעניינות. נראה לי שלא מדובר על סתימת פיות לימין, אלא עניין פשוט של היצע וביקוש. אין ביקוש לדיעותיהם, (מתוך הנחה שדיעותיהם חוקיות).

 

[Jake Speed]

זה לא נכון שאין ביקוש לדעות של מרזל

אין היצע.

אין לו במה לשטוח את משנתו.
בעוד שלחנין זו(ע)בי יש.
יותר מאחת.

 

[יחפהבפארק]

שיכניס את עצמו לכנסת

שיכתוב בעיתון או שיקים לו אחד כזה ואז נראה כמה ביקוש יש לדעות שלו. בכלל, לדעות קיצון תמיד יש ביקוש גם אם לא מתוך הסכמה כמו מתוך סקרנות (נו, מה כבר האידיוט כתב הפעם?) ככה שהטיעונים שלך לא ממש מוצדקים או מחזיקים מים. כדי שישמעו אותך אתה צריך להיות מספיק אטרקטיבי שמישהו יתן לך את הבמה כדי להשמיע. אם יש לך דעות הזויות וקיצוניות ואף אחד לא מוכן לתת לך במה להשמיע אותן, סימן שאתה לא אטרקטיבי מספיק.

 

[Jake Speed]

הוא לא יכול להכניס את עצמו לכנסת

בית המשחט העליון אוסר עליו. בשם "הגנה על הדמוקרטיה"

אותו בית מושחת, אגב, שנתן לרשימה של המרגל עזמי בשארה להיכנס לכנסת פעמיים.

והקשקוש הזה שכתבת לגבי "אם יש לך דיעות קיצוניות..." וכל הבלה-בלה שבא אחריו, תפתחי עיתונים ותגידי לי את:
זה נראה לך סביר התזמורת האחידה הזו שהולכת שם?

ןאני לא מדבר רק על הדר-שטירמר המכונה "הארץ".
אני מדבר על המיין סטרים "אידיוט אחרונות" ודומיו

 

[puma141]

לאמתאימה לך ההתחסדות,ג'ייק.עקרונית-

יש משהו במה שאתה אומר.
אבל לשניה כנראה, לא חשבת על הילדים שכך יקראו להם.
אין לך בעיה עם זה? תחשוב מה יקרה לילד בחיים שלו, כשכך הוא נקרא. זו לא סתימת פיות בעיני-זו חשיבה לטווח רחוק,בעיקר על הילד, וזה מבורך מאוד!
זה ממש לא קשור לדגלי חמאס או לחופש העיתונות. זה יותר קשור בעיני, להפקרות בעניין ילדים.
אם ההורים דפוקים ולא חושבים על משמעות החיים של הילד עם שם כזה-אז הילד הזה ניצל מידיהם.

 

[Jake Speed]

מה עם הילד שקראו לו

יחזקאל, וכל הילדים כיפכפו אותו?
אולי גם אותו נוציא מחזקת הוריו?

ואת הילדה שהוריה קראו לה "חופש"
או "ניצת עץ השקד"?

שם של ילד זה לא עניין למדינה לעסוק בו.

 

[יחפהבפארק]

תלוי איזה שם

שם של אדולף היטלר לא עומד בקו אחד עם 'ניצת השקד' או 'פריחת הרימון'. אל תיתמם. ילד עם שם כזה נידון פשוט להתעללות אם לא למוות אפילו. ברצינות. אבל, בלי שום קשר, אני לא חושבת ולא מאמינה שבית משפט מוציא ילדים מחזקת הוריהם רק על סמך שמות שההורים האלה נתנו. למרות שלא ידועים לי פרטי המקרה הזה, אני באמת מאמינה שההורים האלה כנראה נמצאו לא כשירים לטיפול בילדיהם ולכן הם הוצאו מרשות ההורים.
נכון שמדובר כאן בהתערבות המדינה על חופש הפרט והזכות לקרוא לילד שלך בכל שם הנראה לך, אך כאשר מדובר בטובת הילד אשר תמיד עומדת מעל טובת ההורים או חופש הביטוי שלהם, הרי כנראה שבית המשפט באמת מצא לנכון שההורים האלה כנראה לא שפויים, וככאלה יש למדינה את הזכות והיכולת לקחת מהם את הילדים.
אני כאמא וכסבתא, לא כל כך מתלהבת מהרעיון שהמדינה מחליטה לקחת ילדים מהוריהם כי ראיתי לא מעט סרטים דוקומנטריים על הורים מסכנים שילדיהם נלקחו מהם שלא בצדק. אבל, אם יש סיכוי שבאמת ההורים האלה מטורפים על כל הראש, אז טובת הילדים קודמת לכל.

 

[poseidon111]

זאת אומרת שאין לך בעיה שלילד בגן של בתך,

למשל יקראו "קוזו אוקמוטו" למשל.
מדובר על שמות שמראש, והדגש הוא מראש, נועדו לפגוע בבני אדם. לא סתם שם מטומטם, אלא פשוט לפגוע. אני רואה בזה יותר הגנה על
הציבור מאשר הגבלת חופש הביטוי או הפרט או כל ביטוי ליברלי אחר.

 

[puma141]

שמות שהם קונצנזוס עולמי לרוע צרוף..להרג

והרס..

 

[Jake Speed]

אל תיקח את זה למקום אישי

כי זה הופך את השיחה ללא עניינית ורגשית.

הטיעון שלי הוא שאם חופש הביטוי הוא ערך כזה חשוב,
הוא צריך לחול גם במקומות בהם דעתנו אינה נוחה ממנו.
בעיקר במקומות האלה.

 

[יחפהבפארק]

טוב, אני מבינה לאן אתה חותר

אבל אני לא חושבת שאתה צודק. אני חושבת שחופש הביטוי אינו מוגבל או מדוכא כאשר הוא מגיע לענייני שמאל וימין. נכון שיש מפלגות שמוצאות מחוץ לחוק בין אם מדובר בימין קיצוני או בשמאל קיצוני אבל אנחנו נחשפים היטב לכל הדעות, כולל דעות הזויות לגמריי של רבנים הזויים או סתם אנשים דפוקים מכל קצוות הקשת הפוליטית או הרעיונית.

 

[Jake Speed]

קשקוש מוחלט

מפלגות מוצאות מחוץ לחוק כאשר מדובר בימין.
לא כאשר מדובר בשמאל,
וראי לדוגמא את מקרה בל"ד:
על פי הקבוע בחוק פסלה ועדת הבחירות, פעמיים, כן?
את מפלגת בל"ד של עזמי בשארה.
למרות חוק מפורש,
הצורר אהרן ברק כפה את עמדתו ההפוכה,
ואישר את השתתפות בל"ד ובשארה בבחירות.

זו לא שמירה על זכויות אדם.
זו הייתה רמיסה של החוק ברגל גסה
על ידי אדם המשים את עצמו מעליו.

ועוד לא התחלתי לדבר על האקדמיה.

זין בעין חופש ביטוי.
חופש סתימת פיות לדעות שבאות ימינה מ"קדימה"
זה מה יש במדינה הזו.

 

[poseidon111]

ממש לא אישי. רציתי לדעת איך היית מרגיש

כדי שאולי תוכל להזדהות עם אלו שהשם הזה נועד מראש לפגוע ברגשותיהם. הרי בשורה התחתונה מדובר באנשים, לא מניפסטים של אונסקו.
אני חוזר- מה שנועד לפגוע, ראוי שיטופל. שים לב שאני לא נכנס לריגשות הילד, אלא לסביבה שבה הוא נמצא.