גם לכם כל המצב הבטחוני עושה מוטיבצי

תגובה...

לא מנצלים 3 שנים מהחיים שלך- אתה תורם אותם למטרה נעלה שהיא להגן על המדינה שלך. מכיוון שזו תרומה של הזמן והתחת שלך אתה לא מקבל משכורת. אתה מקבל דמי כיס. אני מכבדת את זה שאתה לא רוצה להתגייס, חשוב רק שתבין שבכך אתה מפיל את הנטל על אחרים. זה הכול. חבר'ה בגילך קורעים את עצמם קצת יותר כי לא התגייסת והם עושים זאת כדי להגן על הזין הלא מגורבץ שלך. כשאתה אומר שרק טייסים עושים את כל העבודה וכל השאר הם ילדי כאפות ששולחים למכולת אתה סתם אומר את זה או שאתה באמת מאמין בדבריך? טייס לא יוכל לתפקד בלי כל המערך שסביבו. החל במכונאים, אנשי מודיעין, אנשי שלישות ועוד. כמו כן גם לא תמיד אפשר להלחם רק מאוויר. מחבלים לא תופסים ע"י זריקת רשת ממטוס, צריך ירוקים שיעבדו. וכן הלאה והלאה... הבנת את הרעיון... צריך את כולם (כמעט)... זה שאתה לא פטריוט אני מכבדת, הייתי מעדיפה שכולם יהיו פטריוטים של הארץ בה הם גרים אבל מה לעשות.. מה שכן לא הבנתי משהו: מצד אחד אתה אוהב אקשן, מצד שני אתה פציפיסט. איך זה מסתדר?
 
זה שאני דוגל בשלום

אני אוהב "אקשן", אבל האקשן הזה עולה לנו, ישראל, באחים החיילים שלנו, ולפלסטינים במשפחות שלמות. תגידי לי שלום עכשיו אני לוקח, אקשן יש גם בסרטים. בכל אופן, אני לא רוצה להתעמק בדעות שלי יותר מדי מכיוון שהן מעט קיצוניות. עדיף שאני אשאיר אותם לעצמי. בכל אופן יש לי הרבה חברים שכבר בצבא, והם מספרים לי איך הם שבוזים שם, אין מוטיבציה לעבוד ורק מחפשים להוציא גימלים. אז אני די שותף לחוויה שלהם, ועוד לא התגייסתי לצבא אני כבר רוצה לצאת ממנו, או לפחות כבר להוציא גימלים
אני כבר הבנתי מהם שצבא זה לא פיקניק,] ואולי לא התפכחתי לגמרי, אבל הדברים שהם סיפרו לי הוציא אותי מתמימותי. נ.ב. שאלה כמה חודשים הורידו מהשירות ? השירות לג'ובניקים הוא שנתיים ו-8 חודשים או שנתיים ו-4?
 
בקטע של ההתפכחות..

כן זה באמת שלב מבעס. עשיתי שנת מכינה, כל החברים שלי התגייסו ואני דחיתי גיוס בשנה. אז באמת על ההתבכיינות שלהם וכל הסיפורים על האטימות הצבאית מאד מבעסים לך את המוטיבציה...
 
זה הכול תלוי בגישה שלך

אם תבוא לצבא בגישה של רק לצאת על גימלים ו"לא לצאת פרייאר" אתה רק תסבול ותתבכיין 3 שנים.
 

RENI1

New member
ברוררררר!!!

הרעל רק עולה מיום ליום! קרבי זה הכי אחותי!!!!!!!
 

אביגל ג

New member
למען האמת, במצב שכזה,

עד כמה שזה מפחיד והכל, אני מצטערת שאני לא קרבית...ואני "רק" במודיעין. ואני יודעת שמודיעין זה תורם והכל - בעצם כמו כל תפקיד אחר בצבא, אבל עדיין, זה לא כמו להיות שם ולעזור פיזית... אבל אני מקווה שגם מתפקידי הפעוט (טוב, למען האמת אני לא ממש יודעת מה אני אעשה שם...) אני אוכל להשפיע ולעזור.
 
ממש לא

זה רק מוריד לי את המוטיבציה (שלא היתה לי, האמת). והאמת היא שאני לא ממש רואה את עצמי מתגייסת.
 
למעלה