גם לכן זה קורה/קרה

[isidora]

אני לא יודעת מה הכי טוב

זה הדבר הראשון שניסינו ונראה לי שזה עובד... אפ לא - יש גם בייבי-זים וגליכול (אלה לפחות השניים ששמעתי עליהם) את יכולה גם לעשות חיפוש בפורום הורים לתינוקות או להיות הורים

 

[new mermaid]

תודה../images/Emo140.gifאתמול היה שקט../images/Emo57.gif

 

[nubi]

אני כבר יומיים

מבלה ממש בשנאב עצמית. כל השבוע שעבר הקטנה היתה בלתי נסבלת. הבנתי שזה השיניים, אבל זה לא הפריע לי לקטר עליה ולהתרגז עליה שהיא נודניקית. ואני, יותר מכולם אמורה להבין מה עובר עליה. ועכשיו, כשיצאו לה שתי השיניים, היא כל כך מקסימה ומדהימה, מה שעוד יותר גורם לי לשנוא את עצמי. אבל זו מהות ההורות, לא?

 

[tultul58]

אוי, אני כל כך מזדהה

בימים האחרונים יובלי לא רגועה וזה כל כך מקרין עלי... היום היא פשוט לא הצליחה לישון כמו שצריך משעה 13:00 - ורק להסביר, היא יונקת ונרדמת רק אחרי האוכל, היא התעוררה באחת אחרי שינה של שעתיים, אכלה, ושמתי אותה לישון אחרי כמה דקות היא פתחה עיניים והייתה ערנית לחלוטין אז השארתי אותה קצת ערה, אבל באיזשהוא שלב היא מאבדת את הסבלנות ובוכה או סתם רוצה להיות על הידיים כל הזמן, כך כל הזמן עד עכשיו, היא אולי הצליחה להרדם לחצי שעה מידי פעם והתעוררה - אני כבר איבדתי את הסבלנות לחלוטין כי אני כבר כל כך עייפה מלהיות סביבה כל הזמן ואני לא מוצאת דקה לעצמי לנוח או סתם לאכול, בסוף כשהבעל הגיע בשמונה וחצי פשוט התחלתי לבכות מתסכול... אני כל כך מנסה להשאר רגועה לידה כי אומרים שהם מרגישים הכל, וזה קשה כי זו מעין העמדת פנים מצד אחד אני לא רגועה בגללה ומצד שני צריך לשדר לה את כל הרוגע שבעולם - זה מאוד קשה. אני נורא מנסה לא לכעוס עליה כי היא לא אשמה, אבל לפעמים זה כמעט בלתי אפשרי. אחרי כמה שעות ככה כבר פשוט נשברתי, כל היום לא הייתה לי דקה לעצמי ואני כל כך עייפה... אז כנראה שאת לא היחידה, ואת בחברה טובה לפי התגובות פה. וניצלתי את השרשור שלך כדי לפרוק גם את מה שמציק לי (הייתי בדרך לכתוב הודעה...) חזקי ואמצי - מאחלת לנו שיהיה לנו הרבה כוח וסבלנות גם לרגעים היותר קשים

 

[tultul58]

המשך קיטור...

הנקתי מהרגע ששלחתי את ההודעה הקודמת ועד עכשיו... אני בסדר עם ההנקה ונורא חשוב לי להניק, אבל כל הנקה לוקחת כל כך הרבה זמן וזה כל-כך מעייף.... סתם קיטור של שתיים עשרה בלילה, אחרי יום ארוך ומתיש... מצטערת

 

[מ ת י ל ד ה]

המון פעמים ../images/Emo4.gif

מעריצה אותך על ההתמודדות עם שתיים!

 

[חושחושה]

עוד דבר שהיה מרגיע את הברנש הקטן

שלי היה הקסם הזה שקוראים לו מנשא, המנשא הארוך שקושרים מסביב לגוף והוא מקדימה בתוך כיס כזה רק הפנים היו מציצות החוצה, ואז מוסיקה ואנחנו רוקדים, כל המשפחה

וזה מדהים הוא היה נרגע ונרדם, רקדתי בצורה שדי טילטלה אותו וזה היה ממש מרגיע, שווה לנסות!

 

[isidora]

מנצל"שת...

מאיזה גיל אפשר עם הפנים החוצה?

 

[digabu]

מהרגע שהקטנה מחזיקה את הראש טוב

וגם חשוב, שהיא תהיה ערה כשהיא הפוכה.

 

[isidora]

תודה../images/Emo140.gif

 

[אביטלתל]

מאוד מוכר

אני זוכרת בוקר אחד במיוחד כשאיילה הייתה בת כמה שבועות אחרי לילה מלא בכי והתעורריויות תכופות, האיש יצא לעבודה ואני מתה מעייפות עם תינוקת בוכה וסובלת על הידיים מצאתי את עצמי בוכה יחד איתה, חושבת שעשינו טעות שעשינו אותה ועוד הרבה ממה שתיארת אחרי כמה דקות היא נרגעה, ינקה, והלכה לישון גם אני ישנתי אחרי שקמתי הרגשתי שאלו היו 2.5 שעות שינה שהייתי צריכה הכי בחיים קראתי פעם תיאור של אמא שאמרה שטוב שהיא גרה בקומת קרקע אחרת היא או הבת שלה היו מוצאות את עצמן מחוץ לחלון באחד מרגעי הייאוש האלה את לא לבד, הרגעים האלה מאוד מייאשים ומפחידים ואתם מתמודדים עם שתי תינוקות בקיצור, אתם גיבורים