אני חושב שאתה חושף אותך ואת מקום העבודה שלך לסיכון משפטי (תביעת לשון הרע או התעמרות בעבודה) ,או פגיעה מסויימת במוניטין שלך או מקום העבודה (שאתה תוצג בתור בריון או asshole, שהמקום עבודה "מגעיל" או "מלא בשמוקים").
אני דווקא אוהב את המוניטין שלי!
ולגבי סיכון משפטי, גם אני לא עו"ד, אבל לפי ההגדרה "התעמרות בעבודה" היא התנהגות "חוזרת ונשנית".
האנשים שנדרשתי להתייחס אליהם כפי שמתואר למעלה, או שהשתפרו ומהר, או שנפרדו מהחברה, כך שלא היית הזדמנות להפוך את ההתנהגות הזו ל-"חוזרת ונשנית".
בכל מקרה כאן זה לא ארה"ב. עובד לא יכול לגרום לעסק נזק, ולצפות שיהיו נחמדים איתו וילקקו לו.
וכן - יש לי מוניטין של אדם מפחיד.
לא כיוונתי אליו, והרווחתי אותו הרבה לפני שהתחלתי באמת להתעצבן על אנשים, אבל למדתי לאהוב ולנצל אותו בצורה מועילה, והיום אני מאוד גאה בו ונהנה ממנו.
יש איזו בדיחה ישנה על "תמיד דופקים את הנחמדים", ולצערי מה שהופך אותה למצחיקה, כמו עם לא מעט בדיחות דומות, היא שהיא מאוד משקפת את המציאות.
מי שלא יודע מתי להפסיק להיות נחמד, יפגע, ינוצל, ויכשל.
אני בספק שהגיהנום הזה של תקינות פוליטית באמת קיים.
לי אין ספק ולו לרגע.
אבל יש אנשים שלא רואים בזה גהנום, אלא הדרך הנכונה והטובה...
אם זה היה הבוס שלך , או סתם בן אדם שלהגיד לו את זה תהיה פגיעה רצינית באינטרסים שלך (אדם שיש לו סוג של כוח עליך), אני בספק אם היתה מדבר ככה.
אם רק היית יודע כמה פעמים אמרתי לבוס שלי שהוא מטומטם...
הוא די מצפה לזה ממני.
מצד שני, אנחנו גם מכירים הרבה מאוד זמן, וזה סוג היחסים בנינו - הוא לא המפקד שלי בצבא, ואין פה עניין של דיסטנס.
הדבר הזה עובד בשני הכיוונים - כשמישהו מפקפק ב-IQ שלך, אתה יכול להניח שהבעיה היא אצלו, להיעלב או להתעלם ממנו.
אבל אם מדובר באדם שאתה עובד איתו בדרך קבע, אתה גם יכול לשקול שעשית משהו כ"כ בעייתי שזה הוציא לאותו אדם את העצבים למרות שבד"כ יש בניכם יחסים טובים, ואולי זה שלא שמת לב בכלל שיש בעיה, צריך להדליק לך נורה אדומה דווקא לגבי עצמך!
וזה לא פשע לרצות להרוויח הרבה כסף (אם בן אדם רוצה שיהיה ביטחון כלכלי למשפחה שלו, שזה דבר חשוב), אני גם לא חושב שאם השכר במקצוע שלנו היה מינימום (כמו אצל עובדים סוציאלים לדוגמה) אני ואתה היינו מנהלים את הדיון הזה. והרבה או אולי רוב האנשים בתעשייה הזאת עובדים על דברים שהם לא ממש חשובים.
לא אמרתי שזה פשע.
אבל בין אם אתה מתכנת, ובין אם אתה עובד סוציאלי, אם אתה לא מקצועי, לא מגיע לך הרבה כסף, ואולי לא מגיע לך כסף בכלל, וייתכן מאוד שתגרום ללא מעט נזק.
במקרה יצא לי להתעסק עם כמה וכמה עובדות סוציאליות וראיתי הבדל של שמיים וארץ במקצועיות, אבל לא כאן המקום לדון בזה.
במקום זה, אספר במעומם על מקרה מתחום הפיתוח שקרה לי לפני שנים רבות:
הצטרפתי לחברה לא גדולה שעסקה במקור בתחום שונה אך החליטה להוציא מוצר תוכנה וגייסה לשם כך.
המקום נראה מאוד מתאים, אז באתי לעבוד שם, בהתחלה הם היו מאוד נחמדים, אבל ככל שהעבודה נמשכה ראיתי סיטואציה הזויה:
אחד המנהלים החליט שהוא כותב חלק מהמוצר, והיה בטוח שהוא מתכנת מספיק מקצועי לכך, אבל הוא היה עושה טעויות מהסוג שילד בשנה הראשונה במגמת מחשבים יכול לעשות, ואז היה מתלונן שהבעיה היא דווקא במודולים שאני סיפקתי לו, ודרש שאתקן אותם.
אחרי שפעם פעמיים השקעתי את המאמץ בניסיון להסביר את הבעיה בעדינות ובנחמדות ולגרום לו לתקן את הקוד שלו, נמאס לי, ואמרתי לו ולמנכ"ל החברה בדיוק מה אני חושב אליהם.
וכמובן המשכתי למקום אחר.
מה שמעניין, שאחרי זה החברה ניסתה למשוך אותי חזרה בדרכים עקיפות. בהתחלה אפילו לא קלטתי שזה בא משם, עד שכמה חברים הסבירו לי על השיטה.
בכל אופן, לא אפרט מעבר לזה, אבל אני יכול להגיד לך שאת אותו מוצר שאותה חברה ניסת לבנות אתה לא תוכל לקנות...
מה שאני הבנתי זה שהContributor Covenant הוא מין מניפסטו
אכן, הוא מניפסטו פוליטי, הכולל עקרונות שלדעת רבים מנוגדים לעקרונות מאחורי קוד פתוח ותוכנה חופשית, ויש אף מי שיומר פוגע בחופש הביטוי, וזו הסיבה שכמו שיש לא מעט פרויקטים שאמצו אותו, יש גם לא מעט שמתנגדים לו.
אחד ממפתחי PHP למשל, עמד שעה על הבמה באיזה כנס, והעביר ניתוח מסודר של כל מה שבעייתי במניפסטו הזה.
צריך לשים לב, שאחת הבעיות במקרה של לינוקס היית שהאימוץ של המניפסטו נעשה בלי התייעצות עם קהילת המפתחים הרחבה או אזהרה מוקדמת.
חלק מהמתחזקים (maintainers) הבחירים חתמו עליו והכניסו ל-GIT בהליך מזורז מאחורי דלתיים סגורות, ואני בטוח שאני לא צריך להסביר לך למה זה עורר הרבה זעם בפרויקט מבוזר ופתוח כמו ה-kernel שבד"כ כל שינוי בו הוא פומבי ועובר שרשרת קבועה ומסודרת של אישורים...
אז אם תרצה לעשות הקבלה לקוד זה ספריה שמשתמשים בה הרבה (לכן זה נותן לפרוייקטים חדשים אינדיקציה לזה שאין בה באגים או בעיות רציניות)
לפעמים אינדיקציה כזו מתגלה כפיקטיבית.
זוכר את באג המספרים האקראיים ב-OpenSSL או איך חצי מהאתרים ברשת נפלו כי מישהו ב-npm עצבן מפתח שכתב פיסת קוד קטנה שמיישרת טקסט?
דוגמאות של פרויקטים שלקחו משהו מוכן בצורה עיוורת ואכלו אותה יש למכביר.
אבל הבכירים ב-Linux Foundation החמירו את המצב בכך שכשהם הבינו שאכן יש באגים ובעיות, במקום לחזור בהם ולבחור משהו יותר מוצלח, או לנסות לתקן, הם התחילו להילחם בקהילת המפתחים שלהם עצמם, ורק כשהם ראו שהם עומדים להפסיד במלחמה, הם התרצו והכניסו פאטצ' עקום.
אולי הייתי אומר שדווקא פה היה עוזר להם פסיכולוג, אבל בכנות אני חושב שפסיכולוגים נעשו יותר אופנה מאשר עזרה רפואית אי שם בעשור הקודם או האחד לפני, כך שאני ספקטי בעניין...
זה לא ממש איום, לפחות לפי ההגדרה החוקית (איום זה דבר לא חוקי אגב, להזהיר מותר).
לפי וויקיפדיה, פגיעה בפרנסה נופלת תחת הגדרה חוקית של איום:
https://he.wikipedia.org/wiki/איום_(הפחדה)
אז להגיד לעובד שהוא מפוטר אם לא יעשה כך וכך (מבחינה מקצועית, לא דרישה למשהו מחוץ לתפקיד) יכול להתפרש כאיום ע"י העובד זה לא כזה stretch...
זה בדיוק עניין של רגישות - זה בדיוק למה ה-"פוליטיקלי קורטק" הפך לגהנום.
פעם חשבתי, ש-PC זה לא להשתמש בשמות גנאי, ובאופן כללי לדבר בצורה מנומסת.
אבל אנשים לקחו את ההגדרה והחמירו אותה עוד ועוד ועוד, עכשיו יש את כל עניין ה-triggered שפעם היה שמור לאנשים שאשכרה ניצלו מסיטואציות של חיים ומוות וסבלו טראומה באזורי מלחמה, ועכשיו אנשים שטוענים שהגיעו לאותו מצב מקריאת תגובות ליציאות שלהם עצמם בטוויטר.
אישית, אני מסכים לגמרי עם הציטוט מההודעה שלך ששמתי למעלה, אבל להערכתי הוא לא תמיד פוגש את המציאות היום, וזו אחת הבעיות.
רק ששוב - אני לא חושב שהיא תיפתר ע"י פסיכולוגים, עם כבר, יש מצב שהיא רק תחמיר.
זה שהתנהגות מסויימת היא פופולרית לא אומר שהיא נכונה או אופטימלית, באמת התחושה שלי שיש קצת cult of personality סביב הבן אדם הזה, זה כאילו אנשים מסרבים להאמין שהבן אדם הזה מסוגל לטעות (אולי זה נכון גם כלפי סטיב גובס).
או שאולי אנשים אוהבים כמישהו יוצא נגד אלה שפגעו בהם עצמם?
מבחינתי, לינוס בהחלט עשה טעויות.
בתור מאמין גדול באידאולוגיה שמאחורי התוכנה החופשית (בניגוד ליתרונות פרקטיים בלבד של קוד פתוח), אני לא אוהב את הגישה של לינוס שאכפת לו רק מהקוד.
לא הייתי מרוצה מכך שהוא היה אחד המתנגדים לשדרוג רישיון ה-kernel ל-GPL גרסה 3.
לא צריך כת של אישיות כדי לאהוב את זה שלמישהו יש את הביצים לעלות על הבמה ולהגיד את מה שאתה מרגיש בפנים.
לי מצד שני, יש תחושה שאנשים היום לא מסוגלים להתמודד עם הומור, לא מסוגלים להתמודד עם ביקורת, ולא מסוגלים להתמודד עם אמת שיותר מידי סותרת את ראיית העולם שלהם, ולכן לא פעם רואים בביטוי של כל אלה מתקפה, והם גם כ"כ פוחדים מה-"מתקפה" המדומיינת הזו, שהם מוכנים לוותר על זכויות יסוד שלהם כדי לדכא אותה.
בכל מקרה אין באמת דרך לדעת אם זה הזיק, תוקפנות ייכולה לחסל אמון ולבטל את המוטיבציה לנסות לרצות בן אדם או להקשיב לו, וגם ייכול לגרום לתוקף להיראות פחות אמין על ידי אנשים אחרים (ואז גם לא להקשיב לו).
עוד לא ראיתי את "גישת הסויה" מובילה לשום פריצת דרך בשום תחום.
nVidia היא לא מפלצת, היא תאגיד טיפוסי ששם קצוץ על כולם כל עוד הוא יכול להרוויח מזה כסף, ותאגידים כאלה מטבעם לא מבינים בקשות, אלא רק איומים, כי מבחינתם, כל עוד הכסף זורם, הכל טוב.
מצד שני, כשמישהו אומר להם f - u ועולם מלא של לקוחות קיימים ו\או פוטנציאליים מוחה כפיים, זה סימן שזרימת הכסף עלולה להיפגע, וזה גורם לבעלי התפקידים המתאימים לשים לב.
זה טבעם של תאגידים במערכת הקפיטליסטית - לטוב או לרע, ככה הם בנויים וככה המערכת מעודדת אותם להתנהג.
כמו בדברים אחרים מדובר בסוג של nudge, ויש סיכויי שהוא לא יעשה את זה בלי היתערבות של העסק.
אולי, אבל בעיה נוספת שעלתה לי בזמן כתיבת הודעה זו ממש היא שאנשים שמעסיקים אותם בתפקיד ספציפי, לא פעם מחפשים דרכים להפוך את עצמם לנחוצים, כשמתחיל להראות כאילו התפקיד שלהם לא באמת נחוץ.
אין לי ספק שאם חברות תוכנה יתחילו לפתוח תקן לפסיכולוגים, יהיו מקרים רבים בהם ימצאו בעיות לעובדים של אותן חברות, שמעולם לא היו קיימות להם, לולא היה צורך להצדיק את התקן החדש והלא קשור בעליל לעסקים המרכזיים של החברה.
אגב, המקום שאני עובד בו עכשיו אכן עשה עסקה עם חדר קושר שנמצא ליד שנותנת לעובדים הנחה על המנוי.
לא פעם מביאים גם כל מיני מאמנים של יוגה \ פילטיס \ תזונה מה שלא יהיה.
אבל מדובר באירועים נקודתיים פעם ב, מאין פינוקים מהצד, לא בתפקיד צמוד.
עצות פיננסיות זה לפחות משהו שנופל תחת המטרייה של מחלקת כספים \ ראיית חשבון שכל חברה מעל גודל מסוים תחזיק אחת פנימית כזו, וכל חברה קטנה יותר תעשה לה outsourcing.
פסיכולוגיה?
אם כבר למה שכל סטארטאפ לא יחזיק חובש? נראה לי יותר דחוף, ואם נופל עליך איזה שרת 4U כי לא היית זהיר מספיק, זה הרבה יותר בעייתי מאשר אם אתה חווה לחץ כי החברה שלך גדלה יותר מידי מהר
אוקיי, אני מודה, אני מתחיל להישמע פה כמו כמה אנשים אחרים שנתקלתי בהם בפורומים וממש לא אהבתי, מה שגורם לי לחשוב שהעמדה שלי לא מספיק מבוססת.
אבל לפי מודל העולם שלי, אינסטיקטים ואמונות היא הדרך שאנו בני האדם פיתחנו כדי שנוכל לקבל החלטות על סמך מידע חסר בזמן סביר, ולכן אי אפשר לפסול אותם סתם כך.
כרגע, גם אם אני לא יכול לבסס אותה ב-110% אחוז על ראיות אמפיריות, התחושה שלי היא שהניסיון לדחוף פסיכולוגים לעסקי הייטק הוא מהלך שגוי, שנובע ממניעים לא טובים, וסביר שיגרום יותר נזק מאשר תועלת.
ועצם זה שמשתמשים בדוגמאות כמו לינוס טורוולדס, שהמקרה שלו היה פוליטי נטו ולא בעיית אישיות, רק מחזק את התחושה הזו.
