מחפשת עבודה17
Active member
כחברה בפורומים שונים של נשים בהייטק, יש בהחלט נטיה של נשים להצטנע ושל גברים לנסות לעשות רושם. זה פועל בהרבה רמות - אפילו בחיפושי עבודה נשים פחות ייטו להגיש מועמדות לתפקידים שבהם אין להם את כל רשימת היכולות שעולה בדרישות - לעומת גברים שלא יהססו להגיש מועמדות גם אם הם לא עומדים ברוב רשימת הדרישות.אני מגיב פה קצת אוף טופיק אבל שווה תגובה. יצא לי לעבוד עם רותם קציר שמרואיינת בכתבה. תמיד החזקתי ממנה בזכות תכונה אחת שהיתה לה: fake it until you make it. בכל מקום שהגיעה אליו היא תמיד היתה "VP HR" ולא נגיד "מנהלת גיוס". בישיבות חברה היא הקפידה להופיע לצד השותפים: המנכ"ל והCTO כשווה בין שווים, לככב בכתבות, כנסים וכו'.
בהפוך על הפוך, יצא לי כתחביב לעשות מנטורינג ומעין קואצ'ינג ידידותי למנהלות גיוס צעירות ותמיד נתתי את רותם כדוגמא להצלחה. גבר נכנס לסטארטאפ כר"צ וממהר להגדיר את עצמו VP R&D או CTO. אישה נכנסת כמנהלת HR והרבה פעמים נשארת "אחראית גיוס" איפשהו ליד האדמינסטרציה.
לאחרונה פגשתי מנהלת HR מוכשרת עם שלל תארים כולל MBA והיה נראה שבחברה מעודדים אותה לקחת יותר תחומי אחריות. שאלתי אותה למה היא לא מציגה בישיבות חברה והתשובות היו "האנגלית שלי לא משהו", "זה נראה לי פאדיחה". בסוף כשהחברה גדלה הביאו איזה COO מלא בבטחון עצמי ושמו אותה מתחתיו. לדעתי ממש פספוס.
במקום הנוכחי, סטארטאפ שגדל בזמן קצר מאפס ל20 עובדים הביאו שלל מחזיקי טייטלים. השיא היה בחור צעיר שאשכרה מוגדר Chief of staff כאילו מינימום מדובר פה בניהול הבית הלבן. כל אחת אחרת היתה מקבלת את התואר מנהלת משרד.
חומר למחשבה.