גן שפתי - כן או לא...?

orit81

New member
גן שפתי - כן או לא...?

היי,
הקטנטונת שלי בת 3 בדיוק, איתנו שנה, מגיל שנתיים.
היא גדלה ומתפתחת מאד יפה ובקפיצות גדולות,
ועדין,
יש לה עיכוב שפתי מאד גדול ביחס לבני גילה. מבחינת הבנה, היא מבינה ברמה תואמת גיל
אבל מבחינת דיבור, היא מדברת ברמה של גיל שנה וחצי בערך.
אומרת רק סופיות של מילים, מרכיבה משפטים של עד 5 מילים אבל שרק אני יכולה להבין אותה.
בגן שלה ילדות בגיל הזה כבר משחקות משחקים סימבולים של משפחה וכד' שמצריכים שפה טובה
והקטנטונת מסתכלת מהצד ומנסה להשתתף אבל לא עומדת בקצב.
בבית עם אחותה הגדולה היא מדברת בלי הפסקה כי אחותה מבינה אותה (
)
אבל ניכר שהיא מאד מתוסכלת שלא מצליחה להביע את עצמה ביותר מילים ושקיים פער מאד גדול בין ההבנה ליכולת ההפקה של השפה.
אני יודעת שהרבה הורים מהפורום שלחו את הילדים שלהם בשלבים האלה לגן שפתי
על מנת לקדם את הנושאים האלה בדיוק.
רציתי לשאול מהניסיון שלכם האם מומלץ ללכת לגן שפתי,
אם כן אז למה ומה היו השיקולים שהנחו אתכם בבחירת הגן הזה
לעומת גן רגיל ועבודה צמודה עם קלינאית תקשורת או פשוט לתת לזמן לעשות את שלו באופן טבעי,
מה שאכן קורה אבל בקצב איטי.
כמובן שקלינאיות תקשורת הן טיפול מאד יקר וגם זה שיקול מרכזי כי אין לי אפשרות לקחת אותה פעמיים בשבוע לקלינאית
והקלינאיות שקיבלנו מהתפתחות הילד פנויות אולי רק עוד 5 חודשים


תודה
 
אנחנו העדפנו ק.תקשורת צמודה על פני גן שפתי

הי אוריתי יקירה,
לגן שפתי יתרונות רבים, העבודה השפתית שם צמודה מאד ויש גם מטפלת רגשית וצוות מתוגבר, לרוב עם לא יותר מאשר עשרה ילדים.

ועם זאת יש לו גם חסרונות:
את מתארת מצב שבו הקוגניציה תקינה ופה בעצם מתחילה המורכבות.
גנים שפתיים לפחות בעיר שלנו נחלקים לשלושה סוגים:
גן שפתי לבעלי קוגניציה תקינה בהעדר לקויות תקשורת
גן שפתי לבעלי לקויות תקשורת קלות
גן שפתי לבעלי לקויות תקשורת קשות ו-IQ נמוך מהנורמה

הבת שלנו נפלה לא פה ולא פה ולא פה.

במקרה שלכם הבעיה תהיה שלא יהיו בגן ילדים שימשכו אותה שפתית למעלה. זאת משום שאין בגנים שפתיים את הקונספט של גן משולב שבו יש גם ילדים "רגילים".
בגנים שפתיים לבעלי IQ תקין לרוב מדובר בכעשרה ילדים לא דוברי עברית בבית בלי בכלל או עם לקויות תקשורת קלות (אספרגר קל ועוד).
הבעיה שרבים מהם לא מדברים בכלל עברית מהבית ועשוי להיות מצב שבו המתוקה שלך תהיה בעלת רמת השפה הגבוהה בגן.
ואז אמנם תקבל תיגבור מבעלי מקצוע אך לא יהיו ילדים שימשכוה מעלה מבחינה שפתית.

אולי מכיוון שיש לה את אחותה הגדולה בבית זה לא נורא.

אנחנו העדפנו לוותר על זה ולעבוד חזק עם ק.תקשורת: גם פרטית ואחר כך גם מהתפתחות הילד.

בהצלחה!
 

fatfat

New member
הזכרת לי נשכחות

בתי היתה בת שנתיים ועשרה חודשים כשהגיעה אלי, עם רמת הבנת שפה טובה אבל הדיבור היה עילג, מאוד משובש, חסרו לה אותיות שלא הגתה דוגמת ר ו-ל, מאוד דל
וכלל המון ג'יבריש, שימוש בג'סטות ובמחוות. המשחק הסימבולי שלה היה מאוד מפותח כשגם בו הרבה מהמלל היה ג'יבריש.
בניגוד לבתך היא לא היתה מתוסכלת מכך ולא נמנעה, להיפך המון פעמים תהיתי איך היא מעיזה לעמוד ולדבר כשבכלל לא
איכפת לה שהדיבור אינו תקני. היו לה גם שיבושים בתחביר כשהיינו נכנסות הביתה נהגה לומר: אני תכבה את האור במקום אני אדליק
וכן נהגה לשכל אותיות (בברכה לובשים גבד ים, או בשיר אנו בעד הנביא יזחקאל.

אני הייתי בטוחה שהיא צריכה גן שפתי ולקראת העלייה לגן טרום חובה (לא יודעת איך באיזור שלכם, במחוז הדרום גנים שפתיים הם
לילדים בגילאי ארבע-חמש. לגילאי שלוש יש רק גני תקשורת בהם לומדים ילדים החשודים ב- PDD והפרעות תקשורת אחרות),
דאגתי למסמכים המתאימים והיא הועלתה לדיון בועדת השמה כי בלי גושפנקה של ועדה כזו אין אפשרות להיכנס לגן שפתי.
ושם פסלו את הבקשה בטענה שאין לה שום בעיה במבנה הלסת/חך שגורם להפרעות בדיבור ושהדיבור שלה תואם לילד שכמעט
ולא שמע שפה. המליצו לה על גן רגיל עם סיוע של גננת שילוב וטיפול אינטנסיבי של קלינאית תקשורת. למרות שהיתה בגן טרם חובה
אושרה לה גננת שי"ח שעבדה אתה שנתיים. וכן בחצי שנה הראשונה היא טופלה על ידי קלינאית תקשורת פעמיים בשבוע ואח"כ
עברה לפעם בשבוע וטופלה עד העלייה לבית ספר.ולמזלינו זכינו בגננת מדהימה שגם היא קידמה אותה מאוד ואני תירגלתי אתה בבית
את התרגילים שנתנה הקלינאית. תוך תקופה קצרה שפתה השתפרה באופן מדהים והשימוש בג'יבריש ובג'סטות הלך ופחת עד שנעלם לגמרי.
התפתחות השפה הביאה לקפיצה גם ביכולת ההמשגה והחשיבה המופשטת.
היום היא מסיימת כיתה ב' והיא תלמידה מצטיינת ולא מטופלת בתחום. אז נכון ששפתה לא הכי עשירה למרות שיש פערים והיא יכולה
לפעמים לשלב בדיבורה שפה גבוהה ונכון שלפעמים בהכנת השיעורים היא יכולה לשאול אותי מה זה... על מילה שילד שדיברו אתו עברית מינקות
בטוח ידע, אבל היא בהחלט מסוגלת להביע את עצמה ברהיטות, בבהירות ובבשטף. והחשוב הוא שהעבודה הרבה על התחום השפתי נחוותה על ידה
באופן חיובי. עדיין היא מדברת ב- ש' בעיקר כי מוציאה את הלשון מעבר לשיניים במהלך הדיבור. היא כן מסוגלת לומר ש' כשמעירים לה אבל
זה עדיין לא מקובע אצלה. השבוע אמרתי לה שאם לא תשים יותר דגש על הגייה נכונה של האותיות השורקות נצטרך לחזור לטיפול אל הקלינאית
והיא קפצה על המציאה ואמרה: אני באמת צריכה. היא מאוד עזרה לי.
 

fatfat

New member
ואגב הטיפול אצל הקלינאית היה

במימון הקופה. היא טופלה על ידי קלינאית שעובדת בהסדר עם הקופה ואושרו לה 30 טיפולים לכל שנה קלנדרית. אני שילמתי השתתפות עצמית של 25 ש"ח לטיפול והבאתי לקלינאית טופס 17.

כך שיצא שסך הכל היו לי לשלם פרטי רק על פגישות ספורות לאורך השנתיים.
 

קשה7

New member
האם ניתן לבחור בגיל 3 גן מיוחד?

לא נראה לי ועוד בסוף יוני.פרט לכך זה מוקדם מאוד.לחכות לפחות שנה
 
בהחלט ניתן ללכת לגן שפתי בגיל 3

לקשה: נכון שוועדות ההשמה כבר הסתיימו אך יש ועדות חריגים בהמשך הקיץ.

לאורית: קשה לייעץ מבלי להכיר מקרוב את הילדה, אך נאמרו לך פה דברים מאד נכונים בפרט על ידי אוריתפלד, פאטפאט ושרון.
יש המון שיקולים לכאן ולכאן וצריך לחשוב טוב מה הכי נכון לילדתך שלך באופן מאד אישי.
מסכימה מאד עם אוריתפלד בעניין הילדים בגן שלא ימשכו למעלה. בגיל הזה ילדים ההולכים לגן עד לשעות אחה"ץ, לומדים כ-65% מכלל השפה, בפרט אוצר מילים וכללי התחביר הבסיסיים מקבוצת השווים ורק כ-35% מהמבוגרים שסביבים.
לעומת זאת בהמשך, גיל 5-6 ילמדו משפטים מורכבים וכללי תחביר מורכבים יותר - גם ממבוגרים, ואז זה בערך נחלק 50%-50%
מסכימה מאד גם עם שרון בעניין החברתי: שלרוב הילדים חשוב מאד שיהיו להם חברים לשחק עימם אחה"ץ (לא רק מבחינה רגשית וחברתית אלא גם "אקדמית"). בפרט ילדים עם קשיי שפה מהסיבה שהזכרתי.
עם זאת: עבור ילדים שהליקוי השפתי הוא קשה, גן שפתי לעיתים קרובות מקדם מאד.
עוד שיקול קצת "סודי" שהצוות המקצועי מנסה להעריך בבואו להמליץ על גן שפתי, הוא מהי רמת העברית בבית. בבית שבו שני ההורים דוברי עברית טובה ויש עוד אחים בוגרים המדברים עברית תקינה, תהיה פחות נטייה ללחוץ על גן שפתי בגלל חסרונותיו שהוזכרו פה, ואולי יותר לנסות לתגבר בבעלי מקצוע בשעות אחה"ץ, לעומת בית שבו רמת העברית נמוכה יותר.

לגבי ילדיינו המאומצים: בגלל שלל סיבות שלא נכנס אליהן כרגע, לילדים שלנו שאומצו ממדינות חבר העמים, נטייה לפיגור שפתי.
כיוון שלדעתי (הנתמכת גם במחקרים) הבעיה היא לא רק סביבתית-התפתחותית על רקע חסך בגרייה ומשובים מבית הילדים, אלא גם אנדוגנית יותר - גם הפתרון מורכב יותר. צריך הרבה אורך רוח והבנה כי בונים פה שפה במאמץ גדול עם המון סבלנות. אני רואה לעיתים הורים שחושבים ששנה אחת בגן שפתי תפתור את הבעיה אך בפועל לעיתים הקושי השפתי נמשך על פני שנים רבות וצריך פשוט המון סבלנות ותמיכה ובשלב מסויים, בבית הספר למשל, לפעמים גם חשיבה על בניית מיומנויות "עוקפות שפה" ולא רק "מקדמות שפה".

בהצלחה עם המתוקה הקטנה
 

שרון123

New member
זאת התלבטות גדולה

שחר תהיה בת 5 בספט' ותלך לגן שפתי. אנחנו התלבטנו לגבי גן שפתי גם לפני שנה וחצי והחלטנו לנסות לשלוח אותה קודם לגן מועצה רגיל ובמקביל לעבוד עם שתי קלינאיות תקשורת - אחת של הקופה והשניה באופן פרטי. לצערי היא לא הדביקה את הפער וכפי שכתבתי, בשנה הבאה היא תתחיל ללכת לגן שפתי.
בעיקרון גן שפתי זו חממה שיכולה להיות נהדרת - מעט ילדים, לעומת צוות טיפולי גדול מאד, טיפולים פרא-רפואיים בשעות הגן כך שלנו ההורים יש פחות ריצות לטיפולים.
שני חסרונות ענקיים לגנים השפתיים:
הראשון הוא שהילד יוצא מהקהילה הטבעית שלו, במקום ללכת לגן השכונתי עם הילדים שגרים בבית ליד, הוא הולך לגן שלא תמיד קרוב לבית ומגיעים אליו מכל רחבי העיר. הרבה יותר קשה לקבוע מפגשים עם שאר ילדי הגן אחה"צ (את זה אני כותבת מניסיון קודם עם בני שהיה בגן שפתי לפני כ 5 שנים).
והחיסרון העיקרי הוא שהרבה פעמים מקבצים לגן השפתי ילדים עם שלל קשיים אחרים בגללם קשה להם להשתלב בגן הרגיל. הבן שלי הרגיש מאד מאד לא שייך לקבוצת הילדים שהיתה איתו בגן בזמנו. כששקלנו לפני שנה אם לשלוח את שחר לגן שפתי הוא ממש הפציר בנו לא לשלוח אותה לשם.
לפני שתקבלו החלטה עליכן לעבור איבחון בו יצביעו באופן מדויק יותר על הקשיים שלה, חשוב להפגש עם האחראית בעיריה על השיבוץ ולנסות להבין איזה סוג של קשיים יהיו לילדים בגן. לפעמים בגנים השפתיים יש גם רוב מכריע של בנים וחשוב גם לבדוק את זה.
 

liאת1

New member
בנוסף לכל מה שנכתב כל כך נכון

צריך לקחת בחשבון לטעמי שהבת שלך צעירה, ונמצאת בארץ שנה.
הנטייה שלי, גם מקצועית (כקלינאית תקשורת) היא לחכות בשלב הזה לגבי
גן. ולשקול שוב אחרי תקופת טיפול.
בעירייה שלנו הורים נדרשו השנה להראות שניסו טיפול בקהילה לפני הפנייה לגן.
מהפן האישי יותר, נשמע לי שהבן שלי ברמה שפתית דומה. אוטוטו בן שלוש, שנה וקצת בארץ.
דוגמא למשפט אופייני ״אני תה איפס אולם״ כלומר- אני רוצה לטפס על סולם
 
ומתוך הניסיון שלי כמטפלת

לא פעם אני יועצת לאימהות עוד לפני שקילה לפנות לקלינאית,להגביר מאד את הדיבור בבית. גם בכיוון ניהול שיחה וגם ...סוג של מונולוג שמסביר לילד הרגשות,מחשבות ,פעולות."היום כל כך התגעגעתי אליך שהחלטתי לצאת מוקדם מהעבודה ולקחת אותך מהגן לבלות קצת.
אתה רוצה לתת לי רעיונות לאן נלך?" או "בוא תראה איך אמא אופה עוגה".-לפרט שלבים....לשתף אם אפשר....והכל תוך דיבור שלא לדבר על סיפורי הלילה בשעת ההשכבה שגם אליהם ניתן לשוחח שיחות קטנות.פטפטו פטפטו פטפטו.
יש למידה שנקראת vicarious learning. לפיה הילד קודם כל לומד את הדברים דרך התבוננות באחרים. כך שלא צריך לצפות שבדרך שהצעתי תוך שניות תהיה התקדמות,חשוב להצטייד בהרבה סבלנות וברוח של קודמתי-לא לצפות דווקא לקצב של ילדי הארץ.
שוב אומר פה-לדעתי ספר ההתפתחות של ילדים מאומצים בכל מימדי ההתפתחות היה צריך להיות אחר.השוואות אינן נכונות. גם האצה מוגזמת של תהליכים איננה נכונה בעיני.

וכל זאת חלילה לא בהמעטת ערך הקלינאיות.הכתה ב ביקרנו [בני ואני]אצל קלינאית טובה מאד עקב אותיות שורקות וצרידות.
 

liאת1

New member
חייכנית, מתוך המקום המילולי שתארת

ומכיוון שאלו דברים שאני עושה מרגע שהגיע, כי זה טבעי עבורי
ברור לי שמדובר (אצלנו לפחות) באחור
 
אני חושבת שהאיחור הזה בסך הכל אין להתפלא עליו

ולא משוכנעת שתמיד חשוב להתאמץ להדביקו. חושבת שחשוב לתת לילד את הקצב שלו...וביחד עם זה בסביבתו הטבעית לספק לו את התנאים המיטביים להתקדמות,מה שאת עושה...
 

liאת1

New member
בדרך כלל זה באמת מספיק גם בעיניי

וזה מחוזק ע״י חברות לעבודה שראו אותו וחושבות שמדבר יפה בהתחשב בכך שנמצא כאן שנה
הדבר היחידי שמעורר אצלי התלבטות הוא שהדיבור לא מובן והמחיר לכך- שאחרים לא תמיד מבינים
ואין ספק בדבר אחד- הוא מדבר המון!
 
רגע,מה זאת אומרת שאחרים לא מבינים?

הבן שלי הגיע כשהוא לא יודע לדבר בכלל. אמרו שראו שהבין הכל בשפה המקומית ששם,ובחודשיים המתוחים שהייתי שם ודיברתי איתו בעברית פשוטה-התחלתי להיווכח שמתחיל להבין גם אותי. אבל מילה אחת הוא לא דיבר.
יחד עם זאת,מהרגע הראשון לא היה מצב שאי אפשר היה להבין מה הוא רוצה. כרגע נזכרת איך היה נעמד ליד דלת המקרר כדי שתיפתח ויצאו משם מעדנים...או שלקח אותי ואת סבתא שלו ביד אל הצעצועים כדי שנשחק איתו..
בקיצור- את השפה של החמוד שלך עדיין לא מבינים אבל האם הוא מבטא רצונותיו במימיקה ובפעולות מעשיות?אם כן- אני חושבת שאין מה לדאוג.גם מוצא חן בעיני שהוא מדבר המון. הוא מבין שגם זו דרך חשובה של ביטוי [כולל אינטונציה ולא רק הגיה נכונה]. את תראי שהכל יסתדר.
 

liאת1

New member
הבנת את כוונתי

התקשורת שלו הייתה מצויינת מההתחלה, וגם לפני שדיבר הוא השתמש בג׳סטות די מפותחות לטעמי כדי להבהיר מה הוא רוצה. למשל, העביר את היד בתנועת סרוק על הראש כדי לקבל מברשת לשער.
המקומות הפחות מובנים היום הם כשהוא משתף במשהו שקרה, למשל כשמנסה לספר למטפלת במשפחתון שבשבת הלכנו
אני זוכרת כל הזמן את מה שכתבת כאן לא פעם, שצריך ספר התפתחות
למאומצים. כל כך נכון.
 
מממ...ואיך את יודעת שבדיוק בזה ניסה לשתף

את הגננת?לא כי היא עצמה סיפרה לך על כך?
ואם זה כך-אז בכל זאת אפשר לומר שהגננת הבינה משהו עיקרי מתוך דבריו?

אם אכן כן הייתי במקומה משבחת אותו,מראה לו שאני מבינה שבילה בשבת עם אמא,אולי נותנת לו דף שיצייר לי את השבת הנחמדה ההיא.

לגבי "ספר התפתחות המאומצים"...חשבתי שמעשית יהיה לא קל לכתוב אותו. כי בעצם ,גם כאשר מדובר בעיכובים כאלה ואחרים,הם מאד מאד אינדיבידואלים,שונים מאחד לשני. מה שכן,מתבקש "ספר ההבנה והסבלנות"
לכל המבוגרים שעסוקים בהשוואות בין מאומצים שיותר איטי להם לבין אחרים.כמובן בעיקר הכוונה למבוגרים שנמצאים במערכות החינוכיות של הגיל הרך וגם אחר כך...
 
ועוד משהו

העברת יד על ראשו בבקשה למסרק,סמוך להגעתו....נשמע [גם אם מרחוק ]סופר-אינטליגנטי!!!
גם האינטליגנציה של הביטוי הלא מילולי רומזת שאין מה לדאוג להתפתחות הדיבור. זה רק יקרה קצת יותר מאוחר מהמקובל.
 

liאת1

New member
בדוגמא שנתתי על הגננת

היא לא הבינה בכלל (אני יודעת כיוון שהיה בנוכחותי, בבוקר כשהבאתי אותו)
גם בעיני הוא ממש נבון
ועד היום מידי פעם הוא ממציא דרך להראות לי משהו שלא יודע להגיד (למשל - הראה לי איך הוא "תוקע" מזלג" דמיוני בפסטה, כשהגשתי לו כפית)
הוא גם משחק משחקי דמיון שמתפתחים כל הזמן, להנאתי הרבה.
אתמול, אחרי שהוציא את הבובה מהאמבטיה וביקש עבורה חיתול נקי, ביקש גם "לם" (=קרם) ומרח לה קרם דמיוני.
נזכרתי אחרי שכתבתי כאן קודם, איך אחרי השבועיים הראשונים בבית הוא התחיל להשמיע המון צלילים, אני חושבת שקלט שאני מתייחסת לכך ו"שווה" לפטפט
 
להרגשתי....

הוא ממש בפריחה. הצלילים החדשים יביאו בסוף למילים בהגיה נכונה.
ו...אל תפסיקו לפטפט...
 

liאת1

New member
תודה


לא הייתי יכולה לעצור אותו גם אם רציתי...
אם אני לא עונה מספיק מהר, הוא אומר "מה, אפו תה?" (אמא, איפה את?)
 
למעלה