געגוע

[spectacular]

זה נכון,

אי אפשר להתחמק מהכאב, אבל אפשר להתמודד איתו, לא לתת לו לשבור אותי, לנשום עמוק ולהרים את הראש, לעבור one day at a time בלי יותר מידי תוכניות, והכאב נחלש בעוצמתו, זה תמיד כך אצלי, וכשאני בחברת עצמי, זאת גם סביבה תומכת, כי לדעת לחבק את עצמי,זה חשוב, ומעודד מאוד, זה אומר גם להרשות לעצמי לכאוב ולהתאבל, "זה כואב, זה יכאב, אבל בסוף זה משתחרר"...

 

[s h o o s h a]

אודה ואתוודה

אני החברה הכי פחות תומכת עבורי החיבוק שלי אותי לא מעודד, בדיוק להפך ואם להיות כנה עד הסוף כשכואב לי, אני לא מוצאת נחמה כמעט בדבר כזו אני טוטאלית, כמו באהבה כך בכאב כנראה שבאמת 'משהו' לא בסדר אצלי (הילדים שלי מזמן אמרו לי שיש להם אמא גנובה)

 

[spectacular]

הכל בסדר אצלך,

הכאב ש"עובר" בעצם מתחלף במשהו אחר, זה יכול להיות כעס, פחד,חולשה, וזה גם יכול להיות כוח ,התנקות,והתחלה חדשה, ולפעמים נעים בין תחושות שונות , עד שמרגישים שוב קרקע מתחת לרגליים, לפעמים קשה למצוא נחמה, זה עוזר להיות עם אנשים שאוהבים ,

 

[אלמרה]

טל!! רק בשביל הודעתך זו היה ממש....

שווה לסבול את היעדרותך... טוב שחזרת... היית עסוקה בחיבוק גדול גדול? עוטף כזה? מקווה שכך ושאת שוב כאן איתנו. שבת שלום מוקדמת לך מכאן!!!

 

[spectacular]

היי אלמרה,../images/Emo39.gifושבת שלום לכולם../images/Emo39.gif

 

[s h o o s h a]

עוד מילים

וחושבת שבזה אסכם לעת עתה את הנושא -

פעם נהגתי לכתוב שירים בכמויות כמעט מסחריות כאילו ששילמו לי על פי משקל אות או הגיה וימים אלו חלפו ומילה חדשה לא נכתבה רק על לוח לבי מילים נחרטו צורבות, אוהבות, לעולם לא יימחקו וגם אם אנסה עכשיו לחרוז הרי שיהיו אלו מילים ראויות לגנאי ובוז כי את אשר על לבי, מילה לא תוכל לתאר והדמעות, הן אינן יכולות לדבר בגרתי בשנים ובשערי זרק לו הלבן אך לבי טרם החכים והכאב, נותר כשהיה, אולי גבר עושה רושם כי הוא היחיד שבגר ורק הפנים יכולות לספר, העיניים, הקמטים...

 

[רואה עתיד]

מתנצל על ההצתה המאוחרת

חזרתי זה עתה מחופשה באזור הגליל המערבי. אזור שאותו לא ביקרתי זמן רב, אולי זמן רב מדי. וחזרתי... ונותרתי עם געגועים בעצמה רבה בסולם של ריכטר. אז זוהי תשובתי לגבי הגבר, כלומר יש כזה דבר עצמה של געגועים בליבו של גבר. ולגבי האישה? קצת קשה לי לענות, מפני שלא יצא לי עדיין להיות אישה

.