גרושים

גרושים


איך עושים את זה?
ניסיתי לחיות עם הזוגיות הזאת, אבל לא הצלחתי...
כל יום ויום אני רק מקבלת סכינים. מה שמפחיד אותי בגרושין זה המצב הכלכלי- בעלי מרוויח יותר ממני בהרבה(טוב ברור הוא יכל להתקדם בקריירה שלו בזמן שאני גידלתי את הילדים המשותפים שלנו. כן עבדתי, משרה מלאה ושעות נוספות, אבל עדיין בגלל שרק אני עשיתי את זה הקריירה שלי נפגעה ושלו רק פרחה ופרחה).
אפילו לבגוד אין לי אומץ ולא בא לי ( ומגיע לו, באמת, התשומת לב שלו מתחלקת בין החברים שלו, השותפה שלו בעבודה והעבודה שלו עצמה, הוא לא רואה אותי ממטר ולא סופר אותי) היה לי קטע שנדלקתי על מישהו (בחיים לא קרה לי. אני הכי מונוגמית שיש) אבל ירדתי מזה וגם לא מתאים לי לבגוד (להכנס לקשר עם גבר בוגד זה ממש לא הפתרון ולא הגבר שאני מחפשת)
אני רק רוצה לברוח מהלבד הזה ולנסות למצוא מישהו שכן אפשר לחיות איתו חיים שוויוניים לפחות עם אהבה
איך מתחילים? איפה אני יכולה להתייעץ? יש עו"ד שנותנים יעוץ? כמה עולה כזה דבר?
ולא אין טעם ללכת לטיפול זוגי. הכושי לא ישנה את עורו והנמר לא יהפוך את חברבורותיו. אני מכירה את בעלי...
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
זה קל מאוד להתחיל

כל עורך דין נותן ייעוץ.

חלקם יגבו על זה שעה (כמה מאות שקלים), וחלקם יתנו את זה חינם, אם הם יראו בזה זמן שהם משקיעים בגיוס לקוחה.

בנוסף, יש ייעוץ חינם (אני חושב) בנעמ"ת ו/או ויצ"ו.

אז מה עושים?

אוספים 3 שמות: אחד מחברה טובה, אחד מגוגל על סמך אינטויאציה שלך, ואחד של ויצ"ו או נעמ"ת, מה שקרוב לך או קל לך.

פוגשים את שלושתם, משוחחים עם כל אחד מהם שעה, ובעוד שבוע-שבועיים מהיום, כמעט כל שאלותייך נענו. מה את יכולה להשיג כלכלית, כמה זה יעלה, כמה זמן זה יקח.

אני אומר "כמעט", כי תמיד יש אלמנט לא צפוי. אבל רבים עברו זאת לפניך - גם את תצליחי.

בהצלחה!

---

עכשיו שעניתי על שאלותייך, בואי אני אגיד לך מה אני חושב באמת.

אני חושב שזה צעד מוטעה, ולכל הפחות, צעד שמקדים את זמנו בהרבה.

אני חושב שהרעיון של גירושין במצב שאת מתארת איננו אלא חלום בהקיץ (בלי קשר לכינוי שבחרת) על הדרך הקלה להגיע לאושר, במאמץ מינימלי.

זה מסוג החלומות בהקיץ שאדם עייף ומדוכא חולם: אני אעשה X, ואחרי קצת זמן ומאמץ, אגיע לאושר: אחליף בעל, אקנה לוטו, אעבור למדינה אחרת. הכל יהיה שונה!

את מודעת לזה שזה חלום בהקיץ לא ריאלי, ולכן את ממתנת אותו: "למצוא מישהו שכן אפשר לחיות איתו חיים שוויוניים לפחות עם אהבה". כמו שאומרים אצלנו: "מה כבר ביקשתי?!?" דרישה צנועה בהחלט...

אז אני אומר שלמרות צניעות הדרישה, זה לא יקרה.
לא בדרך שאת הולכת בה.

ולמה?

כי יש פער עצום בין עולם החלומות למציאות.
במציאות אנחנו לא יכולים לתקן את מצבנו מן הקצה אל הקצה, מבלי דעת מה טעינו.

אני מניח שאת חושבת שהטעות שלך היא שבחרת בגבר הלא נכון - עובדה. את עשית הכל בסדר, והוא לא. אז - את אומרת לעצמך - בפעם הבאה אני אבחר יותר טוב (אחרי הכל אני יותר מנוסה ממה שהייתי אז), ולכן הפעם הכל יסתדר.

אז לא.

ולמה לא?

כי אף זוגיות לא מסתדרת מעצמה.
כל זוגיות מגיעה למשבר.
ויחסית מהר.

למה?

כי זוגיות זו עבודה קשה, שדורשת מהאדם להיאבק בנטיותיו היותר מושרשות והיותר מזיקות. ואגב, כשהמאבק הזה מצליח, ולו גם חלקית, לא רק הזוגיות פורחת - גם האדם עצמו עושה פריצת דרך.

כי תראי, לכל אדם יש נטיות כאלה. גם לי, וגם לך. רוב האנשים, למרות הנטיות המזיקות שלהם, במידת מה, מצליחים לסיים לימודים - כך וכך שנים או תארים. הם גם מצליחים לרוב להחזיק משרה. כי כל אלו הן משימות פשוטות יחסית, שוות לכל נפש: תלמד את הספר למבחן, ותעבור אותו. תעמוד במשימה שהבוס הגדיר, והצלחת. לא הכי קל - אבל אפשרי. בעיקר, המשימות הללו לא דורשות (עבור רוב האנשים) מאבק פנימי גדול מדי. קצת מאבק בבטלה, קצת מאבק בפחד מכשלון - והופ, עשינו זאת. ואם לא - מקסימום מחליפים למקוע מתאים יותר.

זוגיות זה הרבה יותר קשה. כי אנחנו לא נבחנים על חומר יבש, שלא קשור אלינו. ואנחנו לא נדרשים למשימות אובייקטיביות שכל אדם עם השכלה רלוונטית יכול לבצע. ואין אופציה להחליץ מקצוע. רק את המשרד שעובדים בו... אבל העובדה תהיה אותה עבודה, גם במשרד השני.

בזוגיות אנחנו נדרשים לאהוב אדם קשה ופצוע (שלא יהיו לך אשליות, כולם כאלה. גם את), שהרבה פעמים נעלב מאתנו שלא בצדק, ובמקום לאהוב אותנו שונא אותנו בחזרה - וטוען שזו אשמתנו (וזה לא קורה רק לך).

אני רוצה לראות קורס באוניברסיטה שמלמד את זה...

וזה יקרה גם עם הגבר השני. והשלישי. כי ככה החיים בנויים. ככה זה בזוגיות, לפחות בעידן המודרני.

---

בשלב הזה את אולי תגידי: עשיתי המון עבודה, והמון מאמץ. אהבתי וויתרתי והקרבתי בשבילו, והוא לא מעריך את זה בכלל. אז עשיתי כל מה שאתה אומר. עכשיו נא לשחרר אותי.

ואני אגיד: כל הכבוד על מה שעשית, אבל זה לא מספיק. עשית את מה שהיה לך רגיל ומוכר. לא עשית את מה שאת לא רגילה ולא מוכר לך. וזה מה שדרוש.

אבל אם את רוצה שחרור - כבר קיבלת...

---

לכן, מה העצה שלי?

אני אומר שתנצלי את המצב הכלכלי הסביר שבו את נמצאת (שבקרוב, אם תתקדמי בתוכנית, כבר לא יהיה), ותלכי על חשבון שניכם לטיפול פרטני. שם תביני דברים על עצמך.

משם אולי תמשיכי לטיפול זוגי, או אולי לעורך דין. לא יודע. תגלי במהלך הדרך מה נכון לך.

אבל בלי טיפול, בשלב הזה, לדעתי זה לא יעבוד.

---

אני אגב מתקשה להאמין שבעלך הוא רשע. ואם את חווה אותו ככה, זה רק בגלל השיבוש ההדדי (כן, הדדי) במערכת היחסים שלכם.

וכי את חושבת שבעלך, כשהוא התחתן, חלם להיות עם אישה מתוסכלת וממורמרת? את חושבת שזה העונג שלו, לחזור הביתה אחרי העבודה לאישה כזו? אני בטוח שלא כיף לו, וגם הוא היה רוצה אחרת.

הרבה זוגות יצרו שינוי מעמיק בחייהם - אחרי שהם שינו את השקפת עולמם על מה זו זוגיות [ועל מי הם עצמם].

אבל כל זמן שלא משנים את ההשקפה בעניין, לא נותרת ברירה אלא להחליף בני או בנות זוג.

אבל כאמור, עצם ההחלפה לא משנה את המציאות של מה זו זוגיות, ואלו נושאים לא פתורים את עצמך מביאה אליה.

תודה שחפרת אל על. ובהצלחה בכל דרך שתבחרי!
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 
אני רוצה ברשותך להתייחס לדרכים למציאת עו"ד

ואני כותבת זאת מידיעה, לא מידע כללי או שמועות.

הדרך הנכונה לבחור עו"ד, על אחת כמה וכמה בדיני משפחה, זה לבקש המלצה מעו"ד אחר ולא מחברים. הסיבה לכך שלאדם מהישוב אין מספיק ידע לדעת רמתו המקצועית של עו"ד. בנוסף, למעט אנשים יש מספיק קשרים בענף כדי להכיר מספר עורכי דין בהתמחות הנכונה, להשוות בינהם ולהמליץ על הטוב ביותר.

לשאול חברה, עניין של מזל. אולי שמעה על אחד באמת טוב. אם לא, היא תמליץ על מי שכן שמעה ולא משנה אם הוא בכלל מתמחה בפטנטים ועל הדרך מחלטר עם ייעוץ בדיני משפחה על סמך קורס שעשה בשנה ב', לפני 20 שנה.

מהאינטרנט, אתה בוחר את מי שבנה לו או לה את האתר, לא אותם עצמם.

נעמ"ת-ויצ"ו יותר טוב כי מגיעות לשם הרבה עורכות דין איכותיות ממניעים אידיאולוגיים. אבל גם שם יש אלמנט של מזל על מי נופלים. בנוסף, מדובר רק ביעוץ שטחי וראשוני.

תמחור פגישה. הייתי נזהרת מאד מאד מעורכי דין שנותנים ייעוץ חינם, גם תחת מסווה של פגישת היכרות. זה עשוי להיות עורכי דין שהזמן שלהם לא שווה הרבה או שהייעוץ עשוי להיות מוטה ומגמתי בכיוון של רווח עתידי. לא יודעת לומר איזה מהשתיים יותר גרוע.

עו"ד איכותי שאינו כוכב ייקח כ 1,000₪ לשעת ייעוץ, כן מקובל לענות גם אחר כך לשאלות הבהרה או שאלות המשך מכיוון שבפגישה הראשונה יש לרוב עומס יתר של מידע שלוקח זמן לעכל ולהפנים.

הצעה אחרונה, להיפגש עם 2-4 עורכי דין למרות העלויות. גם לשמוע מספר דיעות וגם למצוא את האחת או האחד שמרגישים איתם בנוח ובבטחון.
 
תודה מריוס

לא נידבתי יותר מידי פרטים משום שיש טרולים חסרי חיים שמאד משתעשעים לקרוא על צרות של אחרים והרגשתי שזה לא מתאים.
ללכת איתו לטיפול? לא. הוא יודע שהוא בעייתי והוא יודע שהרבה אנשים מתקוממים מההתנהגות שלו. והוא יודע שההתנהגות שלו לא קונבנציונאלית. אבל יש מצב שאני אצור איתך קשר ואבוא לבד. רק להבין מה קורה ואיך הגעתי עד הלום.
תודה ויום טוב
 

גארוטה

New member
אולי בשלב הראשון

ליידע את בן הזוג שאת מעוניינת להתגרש? בכ"ז, הוא חלק מהעיניין.
ד"א הלבד שאת מרגישה לא בהכרח קשור אליו.
נכון שכשאנחנו חיים בזוגיות ומרגישים לבד, הכי קל זה להאשים את בן הזוג לפני שמסתכלים פנימה ומנסים להבין למה מרגישים ככה. אף אחד לא מבטיח לך שעם אותו 'אחד' שאת מצפה למצוא, לא תרגישי לבד אחרי תקופת ההתלהבות הראשונה.
 

שילה1

New member
שעת יעוץ-המחיר שונה ב רכז,בשרון בצפון הקרוב והרחוק.

לא כל עו"ד שלא גובה עבור שעת יעוץ,גרוע. ביחב לויצ"ו ונעמ"ת-לא אתווכח,של כבוד המוסדות. רמז.
 
לדעתי בשום אופן לא ליידע. קודם כל עליה לברר את כל הפרטים

ולהבין את כל האפשרויות שלה וההשלכות שלהן, ולחשוב היטב עם עצמה מה היא רוצה לעשות. כל עוד היא לא יודעת ולא משוכנעת, עדיף לא לפתוח את תיבת הפנדורה. אי אפשר לדעת איך יגיב בן הזוג כשישמע, וזה עלול ליצור מצב של אל חזור, שבו אפילו אם היא תשנה את דעתה, כבר לא תהיה ברירה.
דבר שני, אני מסכימה שיש אפשרות שהעצות שקיבלת בקשר לכך שאולי גם את תרמת למצב ושאת יכולה להרוויח מטיפול נכונות, אבל אני לא מסכימה שהן בהכרח נכונות, ואני לא מאמינה שיש אפשרות לדעת זאת מבלי להכיר את שניכם ואת הזוגיות שלכם מקרוב. אני בהחלט מאמינה שיש מצב שצד אחד אגואיסטי ונצלן (זה לא שהצד השני מושלם, כי אין דבר כזה, אך הפער בין הצדדים הוא כזה שאין ספק מי האשם העיקרי). ראיתי מצבים כאלה מהצד והיה ברור מעל צלו של ספק מי הצד המנצל ומי הצד המנוצל. מי הצד הבוגד ומי הצד הנבגד. מי הצד שהוא לחלוטין חסר מצפון ועמוד שדרה מוסרי, ומי הצד שכן יש לו את התכונות האלה והן חשובות לו בחיים, וכו'. ראיתי גם מצבים שבהם לא היה כל פסול בבן הזוג חוץ מהעובדה שבאופן לגמרי בסיסי הוא לא היה האדם המתאים לבת זוגו ולהיפך. ככה זה היה אצלי - נישואים ראשונים עם בחור טוב ונחמד, אך לחלוטין לא מתאים *לי*. התגרשתי, נישאתי שוב לאדם שמניסיון הרגשתי שהרבה יותר מתאים לי (בלשון המעטה) ואני נשואה לו באושר כבר מעל 25 שנה. אני מכירה עוד זוגות שסבלו יחד, התגרשו, התחתנו עם אחרים וכבר הרבה שנים יחד בהצלחה רבה. ללא שום טיפול. זה ממש לא הכרח שאם מערכת יחסים אחת כשלה זה אומר שמשהו חייב להיות לא בסדר בך ושכל מערכת יחסים נוספת אוטומטית נועדה לכישלון. אני חושבת שדווקא אפשר להבין מדוע לפעמים הנישואים הראשונים לא מוצלחים: כי אנחנו צעירים וחסרי ניסיון ועדיין לא לגמרי סגורים על מה באמת יתגלה כחשוב בבן הזוג כדי שנוכל להיות מאושרים איתו, פשוט כי עוד לא ניסינו. יש סיכוי שבמערכת היחסים הזוגית השנייה כבר נדע מניסיון חיים, שבא עם הגיל ומהזוגיות הראשונה, הרבה יותר טוב מה אנחנו באמת צריכים ורוצים.
זה לא שאני פוסלת טיפול. להזיק זה לא יזיק, וגם אם לא תרוויחי, כנראה גם לא תפסידי כלום (פרט לכסף, כמובן). זו אולי הדרך הבטוחה יותר שבה את "מכסה את הת..." כדי לוודא עד כמה שזה תלוי בך שאת באמת עשית כול מה שאפשר, יודעת מה את רוצה ושהסיכוי להצליח בפעם הבאה יהיה גדול יותר. אבל, וזה מה שחשוב לי להדגיש - לא הייתי לוקחת את הדברים שנכתבו לך כתורה מסיני. זה פשוט עובדתית לא נכון שמי שנכשל בנישואיו בפעם הראשונה בהכרח יכשל בפעם השנייה או שיש לו בעיה שרק הטיפול יכול לפתור. לפעמים זה באמת עניין של למצוא בן זוג ראוי יותר ולפעמים זה רק עניין של למצוא בן זוג מתאים יותר. האם זה כך במקרה שלך או שגם לך יש משהו משמעותי לתקן אצלך? אני לא מתיימרת לדעת, אבל אני גם חושבת שאף אחד, אפילו איש המקצוע המנוסה ביותר, לא יכול לדעת בלי להכיר אותך ואת משפחתך כלל, בטח לא כדי להכריז על זה כאילו זו עובדה בדוקה וודאית בנחרצות כזו. וחשוב גם לזכור שאפילו אם כן יש בעיה, בכלל לא בטוח שטיפול יעזור לפתור אותה ואין שום ערובות.
 

שילה1

New member
בהתחשב בגילך המצוין-הספק לא רע

ולעצם העניין-אין כל וודאות ואין להכליל. יש ויש מכל וכל. כנ"ל לגבי עצות והצעות:יש שיועילו ויש שיתרמו לסכסוכים. אנינבדעה של לידע את הצד השני ולנסות לסיים בדרך יפה ומכובדת.ומהר.
 
בכרטיס גם כתוב שאני גרה ב"אחר" וששמי "אורחת11111".

בקיצור, לא הייתי סומכת על מה שכתוב בכרטיסים של אנשים בפורום אנונימי, שנועדו בדרך כלל להסתיר כל פרט מזהה אפשרי.
 
לא שולפים חרב אם לא מוכנים להשתמש בה

כל עוד היא לא משוכנעת שגירושין זה משהו שהיא יכולה לחיות איתו, ונמנעתי מלהשתמש במילה "רוצה", עדיף לה לא לדבר על זה. לדבר על בעיות קשות בזוגיות, חופשי. אבל היא לא נשמעת בשלה עדיין לגירושין, אז עדיף לה לא לנופף בזה.
 
רוצה רק להגיד

אני רוצה רק להגיד שהפוסט שלך משעשע אותי.
התסכול והסבל שלך אינם משעשעים אותי, אבל דברייך והסגנון שלך כן משעשעים אותי.
את לא טורחת להסביר מה כ"כ לא תקין בחיי הנישואים שלך, אלא מדלגת מעל כל אלו כליל.
זה גם נראה כאילו הדברים החשובים והמהותיים ביותר זוכים אצלך לסוגריים.
גם הדיבור שלך על פערים כלכליים בינך לבין בעלך, מוזר לי וכאמור משעשע, ממש כמו הדיבור שלך על בן זוג עתידי בקשר "שיוויוני".
זה אפילו מצחיק אותי.
איך לא יהיה, שיהיה לך בהצלחה, גברת.
 
גם אתה משעשע אותי

עם ההודעה ההזויה שלך.
זה אומר שמשעמם לך מאד בחיים ואתה חייב להגיב על כל הודעה ולשחררר את הארס שלך, מר תיסכולוני.
המקום הזה מלא באנשים חסרי חיים כמוך ואני לא חייבת לך שום הסבר על בעלי או עלי.
שמחה ששעשעתי אותך אדיוט
 

alongrin

New member
אני מסכים עם מריוס זכריה, אבל לא מהסיבות שלו...

הכושי לא ישנה את עורו והנמר לא יהפוך את חברבורותיו...
שמן ומים לא יתערבבו ולא משנה כמה תנערי את הבקבוק,
ויכול להיות ששניכם לא נועדתם להיות ביחד.
&nbsp
מצד שני.
טיפול פרטני ישים לך מראה מול הפנים וכמו שמריוס אמר יחשוף את הפצעים שלך,
ויעזור לך בבחירת הזוגיות הבאה שלך - שבתקווה תהיה יותר מתאימה.
&nbsp
תדעי לך רק שכל זוגיות יש את הבעיות שלה וזוגיות פרק ב' היא הרבה יותר מסובכת,
כי כל צד בא עם המטען שלו מהנישואים הקודמים.
&nbsp
אבל בכל מקרה,
עדיף להתגרש ולהיות לבד מאשר לחיות בזוגיות גרועה.
 
רק דבר אחד, אני מציע לך לקחת אחריות על ההחלטה שקיבלת בזמנו

יש איסוף דוגמאות של אמהות גם עם ילדים וגם עם קריירה. הבחירה להתמקד בילדים על פני קריירה היא בחירה לגיטימית, אולי לא חכמה בדיעבד אבל לגיטימית וזאת בחירה, החלטה שקיבלת בזמנו. וזאת הייתה בחירה שלך כמו גם האחריות על התוצאות וההשלכות, גם ארוכות הטווח. לא בריא ולא נכון להתכחש לאחריות על מהלך החיים שבחרת. בחרת מה שבחרת, אני בטוח שהיו לך הסיבות שלך לבחור כך, רק אל תאשימי אותו בבחירה שאת עשית שהביאה אותך למצב שהוא פיתח קריירה והכנסה גבוהה ואת לא.

לגבי הפן הפרקטי, אתם תתחלקו חצי-חצי בנכסים לרבות פנסיות, קופות גמל, קרנות השתלמות, וכו'. במקרים מסויימים תוכלי לתבוע גם כתובה, שזאת בדיוק המטרה שלה. זאת נקודת המוצא שלך שאולי היא לא רעה כל כך. מאחר וקיימת א-סימטריה בשכר, אז ייתכן מאד שהוא ישלם מזונות בסכום שתלוי במספר מרכיבים. אמרתי ייתכן מכיוון שמבחינה משפטית יש חשיבות גם לפוטנציאל ההשתכרות ולא רק לשכר שאת מרוויחה בפועל. דבר נוסף, אם הילדים יהיו יותר זמן אצלך, ויש לי תחושת בטן שזה יהיה המצב, הוא יצטרך לשלם מזונות באופן יחסי לזמן השהות. שינויים יהיו כתוצאה מפרידה, כנראה כולל שינויים ברמת החיים.

וזה מחזיר אותנו לעניין קבלת החלטות. כל בחירה באה עם תג מחיר. האם תבחרי נוחות כלכלית על פני חופש אישי וסיכוי לזוגיות טובה? אין פה נכון ולא נכון, זאת הבחירה שלך. בהצלחה.
 

kagome10

New member
בחירה? ואוו, זה כל כך רחוק מהמציאות

לפחות זו שאני מכירה. כלומר, כן, היה רכיב בחירתי.
&nbsp
והיה את הרכיב בו היא נושאת באחריות לטיפול בילדים, גם אם היא והוא החליטו שהוא אחראי על משהו. כמו ששופטים את האישה על איך הבית נראה גם אם הגבר מנקה. כמו שמורות מתקשרות לאמא אם משהו קורה בבית הספר גם אם מספר הטלפון של האבא רשום בתור מי שאליו צריך להתקשר. כמו שבוסים מתייחסים אחרת לגברים שמטפלים יותר בילדים וסלחנים כלפי נשים שעושות זאת (והקנס בשכר ובקידום ניתן אוטומטית לכל הנשים, גם לאלו שלא עושות את זה).
&nbsp
אני לא חושבת ש"להאשים" מועיל במיוחד. אבל אם אתה מחפש את הסיבות, אז חלק מזה זה "תחזוקת בעל" ואינטראקציה זוגית. חלק זה הקלות בה אחרי לידת ילד זוגות גולשים לחלוקת עבודה לא שיוויונית בטעות, בלי כוונה, ואפילו אם הם התכוונו אחרת. כי ללכת נגד הזרם דורש מאמץ. וחלק זה העולם שבחוץ שמטה את המגרש בצורה לא הוגנת.
&nbsp
אז כן, הייתה לה בחירה. אבל בחירה זה לא משתנה בינארי. הייתה לה בחירה לא הוגנת מלכתחילה. שבה היא בעמדת נחיתות מראש. ולהטיל עליה את האחריות על עמדת הנחיתות שהיא *לא* בחרה בה, זה פשוט שגוי עובדתית.
&nbsp
אז אל תאשים *רק* אותה בבחירות שלה, תוך התעלמות משאר באנשים שהשפיעו עליה.
&nbsp
אני חושבת שלקחת אחריות אישית זה חשוב ומוצלח, אבל להאמין שהכל בידינו זה היבריס, ו-wishful thinking.
&nbsp
בתור אפריורי, הייתי נותנת 30% על ההחלטה עליה, 40% עליו (כי גבר שרוצה לקחת חלק שווה בטיפול בילדים או מטלות הבית יכול לעשות את זה בקלות, ואישה שמנסה לעשות את זה מול אי שיתוף פעולה של גבר תתצטרך להתאמץ הרבה יותר. ואני חושדת שהערכתי הערכת חסר, כך שאני משאירה את המספר בעיקר כדי להשאר במספרים עגולים) ו-30% על העולם שבחוץ (המשפחות שלהם, הבוסים והקולגות, בתי ספר וחוגים ושכנים).
&nbsp
כלומר , אני נותנת הסתברות של 0.3 שהיא הייתה בזוגיות שיוויונית אם היא הייתה מחליטה ומתאמצת מאוד להשיג את זה, 0.4 אם הוא היה מחליט ומתאמץ, ו-0.3 אם העולם היה משתנה לטובה או מחליט קולקטיבית שטיפול שיוויוני בילדים זה המצב הטוב והראוי. כמובן, אפשר לסכום הסתברויות.
וכמובן, זה לא הערכה מאוד מדוייקת. אבל זו הערכה כמותית.
&nbsp
מה ההערכה המספרית שלך לסיכויים?
&nbsp
 
למעלה