דברנו על שרשור עצות וטיפים לנוסעים לחו"ל, אז
הנה אני מתחילה. בתקווה שתהיינה מכאן ולהבא נסיעות מרובות!!!
אני כותבת על דברים מנסיוני. יש גם גבר או שניים שעלו בדעתי מאוחר יותר. "הטיפים" בסדר מקרי לגמרי ונכתבים בשליפה:
פרטים אודות הילד:
נסו לדלות פרטים אישיים על ההסטוריה שלו, ככל שקיימים.
נסו גם לברר, ככל האפשר, פרטים על התפתחותו. חשבתי על כך, שלכל ילד רושמים הוריו מתי התייישב לראשונה, מתי עמד לראשונה, מתי בקעה השן הראשונה. אם מישהו תעד זאת, זה היה בודאי לצרכים רפואיים ולא עבורו. החור בעברם של ילדנו כה גדול וחלק גדול ממנו לא נוכל למלא עבורם לעולם. כדאי לנסות למלאו, מקום שניתן לעשות זאת. לילדים יש תיק רפואי ומתברר שהדברים רשומים שם. אני בחרתי לקחתי איתי לנסיעה רופא. גיליתי שההתייחסות אליו בבית הילדים שונה מההתייחסות אלי. מאחר ומתקיימת פגישה בנוכחות המנהלת, הרופאה הראשית והמאמצים, הרופא שאל שאלות שעניינו אותו מבחינה רפואית ואני נצלתי את נוכחותו כדי שישאל עבורי אודות פרטים אלה, כדי שאוכל לתעד אותם.
תמונות וסרטוני וידאו: מעיר הולדתו (גם צילומים ללא הילד ואם יש זמן ומסתובבים איתו, גם לצלם אותו על רקע המקום.
מבית הילדים-מבחוץ ומבפנים. צלמתי את החדר בו ישנה ובקשתי שיצביעו על מיטתה, את החדר בו אכלו וכו', צילומים עם בני הקבוצה, עם מטפלות. שמעתי שלא נותנים בכל מקום. אני לא שאלתי ולא אמרו לי דבר-אולי לא ראו. אז נצלו רגעים שכולם עסוקים ולכו לצלם.
תמונות של הילד שאינן ברשותכם-כבר כתבתי אודות תמונות שיתכן וקיימות במרכז האימוצים. אולי יש בבית הילדים. תעשו
כל מה שניתן (ולא ארחיב בענין זה...) כדי לקבלן.
החלפת מידע עם הורים מאמצים אחרים בבית הילדים-לעיתים פוגשים משפחות נוספות, גם לא ישראליות. החליפו פרטים.
לפעמים תגלו כי מישהו צילם תמונות של המקום או של קבוצת הילדים של ילדכם והוא נמצא בה.
פריט מזכרת כלשהו מעיר הולדתו של הילד-לא חשוב מה. בגיל קטן כדאי אולי צעצוע/בובת פרווה וכו'. פריט שניתן יהיה לומר לילד שנקנה "שם" במקום הולדתו ובזמן שהפכתם למשפחה.
ספר הזכרונות-אהבתי מאד את הרעיון של funny.
זה מה שעלה לי כרגע בראש. אשמח להוסיף אם אזכר. והעיקר שתהיינה נסיעות!!!
הנה אני מתחילה. בתקווה שתהיינה מכאן ולהבא נסיעות מרובות!!!
אני כותבת על דברים מנסיוני. יש גם גבר או שניים שעלו בדעתי מאוחר יותר. "הטיפים" בסדר מקרי לגמרי ונכתבים בשליפה:
פרטים אודות הילד:
נסו לדלות פרטים אישיים על ההסטוריה שלו, ככל שקיימים.
נסו גם לברר, ככל האפשר, פרטים על התפתחותו. חשבתי על כך, שלכל ילד רושמים הוריו מתי התייישב לראשונה, מתי עמד לראשונה, מתי בקעה השן הראשונה. אם מישהו תעד זאת, זה היה בודאי לצרכים רפואיים ולא עבורו. החור בעברם של ילדנו כה גדול וחלק גדול ממנו לא נוכל למלא עבורם לעולם. כדאי לנסות למלאו, מקום שניתן לעשות זאת. לילדים יש תיק רפואי ומתברר שהדברים רשומים שם. אני בחרתי לקחתי איתי לנסיעה רופא. גיליתי שההתייחסות אליו בבית הילדים שונה מההתייחסות אלי. מאחר ומתקיימת פגישה בנוכחות המנהלת, הרופאה הראשית והמאמצים, הרופא שאל שאלות שעניינו אותו מבחינה רפואית ואני נצלתי את נוכחותו כדי שישאל עבורי אודות פרטים אלה, כדי שאוכל לתעד אותם.
תמונות וסרטוני וידאו: מעיר הולדתו (גם צילומים ללא הילד ואם יש זמן ומסתובבים איתו, גם לצלם אותו על רקע המקום.
מבית הילדים-מבחוץ ומבפנים. צלמתי את החדר בו ישנה ובקשתי שיצביעו על מיטתה, את החדר בו אכלו וכו', צילומים עם בני הקבוצה, עם מטפלות. שמעתי שלא נותנים בכל מקום. אני לא שאלתי ולא אמרו לי דבר-אולי לא ראו. אז נצלו רגעים שכולם עסוקים ולכו לצלם.
תמונות של הילד שאינן ברשותכם-כבר כתבתי אודות תמונות שיתכן וקיימות במרכז האימוצים. אולי יש בבית הילדים. תעשו
כל מה שניתן (ולא ארחיב בענין זה...) כדי לקבלן.
החלפת מידע עם הורים מאמצים אחרים בבית הילדים-לעיתים פוגשים משפחות נוספות, גם לא ישראליות. החליפו פרטים.
לפעמים תגלו כי מישהו צילם תמונות של המקום או של קבוצת הילדים של ילדכם והוא נמצא בה.
פריט מזכרת כלשהו מעיר הולדתו של הילד-לא חשוב מה. בגיל קטן כדאי אולי צעצוע/בובת פרווה וכו'. פריט שניתן יהיה לומר לילד שנקנה "שם" במקום הולדתו ובזמן שהפכתם למשפחה.
ספר הזכרונות-אהבתי מאד את הרעיון של funny.
זה מה שעלה לי כרגע בראש. אשמח להוסיף אם אזכר. והעיקר שתהיינה נסיעות!!!