דוד גרוסמן בעצרת לזכר יצחק רבין

Mip Mip

New member
דוד גרוסמן בעצרת לזכר יצחק רבין

מזמן לא שמעתי דברים כל נכונים וכואסים. לכל מי שלא היה או לא שמע, הקישור לY NET. שווה לקחת 5 דקות ולקרוא http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3323594,00.html
 
על נאומו של גרוסמן

אתמול בעצרת לזכרו של רבין בלט נאום אחד, נאומו של דויד גרוסמן. נאום שהבליט עד כמה השמאל הציוני שהוא אחד מדובריו רחוק , רחוק מהבנת המציאות בה אנו חיים ועד כמה חילוקי הדעות שלן עם הממשלה אינו יותר מאשר ויכוח טקטי בלבד. אודה ולא אבוש כי מעולם לא ראיתי ברבין איש קדוש וזר לי פולחן האישיות שלו. בעיני הוא היה גנרל שהיה בין השאר אחראי לפקודה:"לשבור להם את הידיים ואת הרגליים". גרוסמן בנאומו מצביע על כך שהמדינה הבורגנית הציונית שהוא אחד מתומכיה ורואה בהקמתה נס, בעוד אני חושב שהיה זה אסון לשני עמי הארץ, במשבר עמוק והוא צודק כמובן. הוא מצביע על כך שהשלטון מושחת וציני והוא צודק גם בכך כפי שכולנו רואים. זועק הוא בכאבו על ששיכל בנו ומצטט את שאול טרשניחובסקי על בזבוז חיי צעירים יהודים, ואין הוא מסוגל לקלוט כי האידיאל אליו הוא מתגעגע מדינה יהודית דמוקרטית במציאות היא סתירה שלא ניתנת ליישוב, ולא מקרי הוא שהצד הדמוקרטי, אפילו האתנוקרטי, הולך ונעלם והחשוך הלאומני והגזעני של רבני יש"ע הולך ומשתלט. היה זה נאום של שמרן המבכה את העובדה שהציונות והמדינה שהיא הקימה תוך שנים מועטות הגיעה לשלבה הסנילי. מנגד הוא עבר מיתי שמעולם לא היה קיים של ארץ מלאה בלהט כאשר שוכח הוא את הגרוש המסיבי של 47-8 המלמד עד כמה נולדה המדינה בחטא ופשע, להווה של השתלטות הטרוף, הגסות הלאומנות, ואינו מבין כי הקרקע עליו צמחו פרחי הרוע הוא הקרקע שהוא וחבריו זרעו בה את פרחי הרוע. היה זה נאום של חרדה אל מול העובדה כי קיים ניכור אדיר בין המוני העם הפשוט החי בארץ ובין השלטון מושחת ומטורף באומרו : "אחד הדברים הקשים שחידדה המלחמה האחרונה הוא התחושה שבימים האלה אין מלך בישראל, שההנהגה שלנו חלולה. ההנהגה הצבאית והמדינית שלנו חלולה. ..." "התכנים העיקריים שהנהגת ישראל כיום ממלאת בהם את קליפת שלטונה הם בעיקר תכנים של חרדות והפחדות, של מקסם הכוח, קריצת הקומבינה, של תגרנות בכל היקר לנו. במובן הזה הם אינם מנהיגים של ממש, בוודאי הם אינם מנהיגים של עם במצב כל כך מסובך ותועה דרך זקוק לו. לפעמים נדמה שתיבת התהודה של חשיבתם, של זיכרונם ההיסטורי, של החזון שלהם, של מה שבאמת אכפת להם מתקיימת אך ורק בחלל הזעיר שבין שתי כותרות בעיתון או בין שתי חקירות של היועץ המשפטי לממשלה." ואומר אני, הכותב המתנגד למדינה הבורגנית הציונית ומבקש להחליפה במדינה אחרת בה יחיו שני עמי הארץ בשוויון, לא לנאום כזה ציפיתי מאינטלקטואל ששיכל את בנו בשליחות בוש . כפי שנאום ראש הממשלה במלחמה "עד כאן", היה נאום בנאלי ומוכר של הימין הציוני, נאומו של גרוסמן היה בנאלי ומוכר של אלו שאינם רואים שום דרך לפניהם אלא לבכות ולירות ולהמשיך להקריב את ילדיהם על מזבח הסדר האימפריאליסטי בו הוא תומך והמטרה של בנטוסטן פלסטיני כפתרון , כאילו ואינו מסוגל ללמוד דבר מניסיון עשרות השנים שעברו, ומניסיון דרא"פ פונה הוא אל אולמרט פניה שאין היא אלא תמיכה ביקורתית ואומר לו. "אדוני ראש הממשלה,"האמן לי, הצלחתך חשובה לי, כי עתיד כולנו תלוי ביכולת שלנו לקום ולעשות מעשה". ומהו מעשה זה של ראש ממשלה שזה עתה חזר מלקק את פצעיו מהטבח שנערך בלבנון כאשר אינו לוקח בחשבון כי העם הלבנוני העומד ברובו מאחורי חיזבאללה לא יעמוד כשה לטבח? "בואו נביט רגע אל מי שאמור להיות הפרטנר שלנו. הפלשתינאים הציבו בראשם את החמאס, שמסרב לשאת ולתת איתנו,"פנה אל הפלשתינאים, מר אולמרט, פנה אליהם מעבר לראשו של החמאס, פנה אל המתונים שבהם, אלה שמתנגדים כמוך וכמוני לחמאס ולדרכו, פנה אל העם הפלשתיני, דבר אל הצער והפצע העמוקים שלהם, הכר בסבלם המתמשך ..., תן להם הצעה שמתונים בהם יוכלו לקבלה. הם רבים הרבה יותר ממה שהתקשורת מראה לנו. הגש להם הצעה כזו שיהיה עליהם להחליט אם הם נענים לה, או שהם מעדיפים להישאר בני ערובה של האיסלאם הפנאטי. בוא אליהם עם התוכנית האמיצה והרצינית ביותר שישראל מסוגלת להציג ולהציע. עם ההצעה שכל פלשתינאי וישראלי שעיניהם בראשם יודעים שהיא גבול הסירוב והוויתור שלנו ושלהם". מה בעצם הוא מציע לאולמרט , שכבר פועל להפלת ממשלתו הנבחרת של העם הפלסטיני, במילים פשוטות הוא מציע לו מה שאביגדור ליברמן מציע אף הוא. למצוא משתפי פעולה עם השלטון הישראלי האלים והמושחת. ההבדל הוא שגרוסמן מצביע על קבוצת אבו מאזן כעל משתפי פעולה אלו בעוד שליברמן נושא עיניו אל קבוצה עוד יותר עלובה. ומוכן הוא גם שאולמרט שזוכה מצדו לאמון כה רב יבדוק האם נשיא סוריה רציני, וברור שכל כוונתו של גרוסמן היא להוציא את סוריה מהברית שיש לה עם איראן כיום ולהעבירה לצד האמריקאי הבוס של אולמרט של גרוסמן ושל ליברמן. והרי מי שיושב על קווים אלו כבר משלים עם המלחמה הבאה , הפעם כנגד איראן ורק מקווה שאיראן תעמוד לה לבדה כפי שהעם הלבנוני ניצב לבדו ב1982 לאחר ששליטי מצרים קיבלו את סיני. זהו נאום של אב ששיכל את בנו אך מהמקום שבו הוא רואה את העולם, מזווית ראיה של בורגני ציוני מוכן הוא לתמוך בהקרבת ילדים רבים נוספים למען מדינה שהפכה מלכודת מוות ליושבים בה. יש פתרון ממשי של מאבק בשליטי המדינה ובאדוניהם האימפריאליסטים, מאבק להקמת סדר חברתי שונה, סדר סוציאליסטי שיכלול מדינת עובדים משותפת פדרטיבית לשני עמי הארץ במסגרת פדרציה סוציאליסטית של המזרח התיכון. אולם לא לכך חותר גרוסמן ונאומו אינו אל א מטרה אותה שמענו כל כך הרבה שנים ובשמה כל כך הרבה דם נשפך וישפך.
 

סלייי

New member
../images/Emo6.gif

הזוי ומגוחך אך די מצחיק ומבדר. אהבתי את זה: "יש פתרון ממשי של מאבק בשליטי המדינה ובאדוניהם האימפריאליסטים, מאבק להקמת סדר חברתי שונה, סדר סוציאליסטי שיכלול מדינת עובדים משותפת פדרטיבית לשני עמי הארץ במסגרת פדרציה סוציאליסטית של המזרח התיכון" (והוא עוד טוען שגרוסמן מנותק מן המציאות...) יש מתחרה ראוי לככבה.
 
ממש מבדר

יומן כיבוש: 5 בנובמבר 2006 מבצע הקטל הישראלי בעיצומו: 49 הרוגים, יותר מ-250 פצועים, מספר לא ידוע של גוויות ופצועים מתחת להריסות הבתים שהופצצו. משרד הבריאות הפלסטיני מאשים את ישראל בשימוש בנשק אסור בבית חאנון, הגורם לכוויות עמוקות ולביתור אברים. תושבי בית חאנון: החיילים שותלים בבתים נשק ולאחר מכן הורסים אותם בטענה שנמצאה בהם תחמושת זאת האלטרנטיבה שלך לא כן סליי?
 

סלייי

New member
כן, אה.,.אה..זה טוב....

תן לי עוד, אני רוצה תיאורים יותר גרפיים, יותר מזוויעים. למרות שהקשר בינם לבין חזונך ההזוי עד לכדי גיחוך מקרי בהחלט, על חלק מהאנשים זה עובד.ולמה שלא תיקח את הדברים צעד אחד קדימה ? העלה לפורום תמונות ראווה של גופות מבותרות, וכדי להשיג את אפקט המקסימום אל תשכח להאשים אותי בכל עוולות העולם.אולי זה מה שיגרום לי לראות את האור הבהיר שאתה מפיץ לכל עבר?
 
זו גם ככה שיטה ידועה של מפיצי השנאה

ה"נאורים" וה"מוסריים" של השמאל ה"אוניברסלי". פרובוקציות בגרוש, אטימות מוחלט לכל מה שמסביבם. הרבה "תמונות קשות" הרבה קלוז אפים + כיתוב "תראו מה ישראל עושה" ולכל זה הם קוראים "דיווח מהימן מהשטח", איפה הקונטקסט, איפה התמונה המלאה?, איפה הרקע?, איפה הצד השני (שלנו?), אלה לא קיימים בכלל...
 
חובה לציין שרוב השמאל הישראלי אינו

כזה כלל וכלל. רק מיעוט הזוי שולי וחסר חשיבות הוא כזה.
 
פרט "קטן"

רוב ההרוגים הם מחבלים, שזה לגטימי לחלוטין להוריד אותם, אפילו מומלץ במסגרת ההגנה העצמית. האזרחים שנהרגו היו אזרחים שנקלעו בכוונה או שלא בכוונה לאיזור הקרבות, רובם נהרגו בגלל שהמחבלים בחרו לירות מתוכם, להסתתר בתוכם, להשתמש בהם בתור מגן אנושי כדי לייצר לחץ בינלאומי ושנאה של כל מיני מכוערי נפש נגד ישראל באופן הכי ציני והכי מכוער שיכול להיות (למשל המבלים שהסתתרו במסגד ולאחר מכן ברחו אל תוך קבוצת נשים שהתגודדה בקרבת מקום בתקווה שזה יציל אותם...כמה שהם טעו...). בקשר למה ששר הבריאות הפלשתיני והפרופוגנדה שלו, על מה הוא בכלל מתבסס? על מספר ההרוגים הרב?, על מה זה מעיד? על כלום! גם נשק קל יכול לעשות את זה. אתה גם קונה את הקישקושים הנבזים של תושבי/חבלי בית חנון? צה"ל נכנס לשם רק בגלל הקסאמים, הוא יצא כאשר הם יפסקו, באמת אין לנו מה לחפש שם, בטח לא "לשתול נשקים".
 
חבל

חבל שהעצרת לזכרו של רבין הפכה להיות במה פוליטית להבעת העמדה של השמאל הקיצוני. מה עושה השמאל? עושה עצרת לזכרו של רבין, מזמין את כל הציבור לשמוע נאומים אנטי ישראלים ומוקיע את כל מי שלא מגיע לעצרת כמי "שלא מגנה את רצח רבין" ואני אומר לכם- רבין עצמו לא היה מגיע לעצרת שבה ישראל מואשמת באחריות לסכסוך המתמשך.
 
עצוב לי לראות את מה שעשו ממנו...

עיוותו אותו לגמרי, אני אישית נותן לו הרבה יותר קרדיט כמנהיג שהיה שפוי ומתון, שהיה מסוגל להתאים את עצמו למציאות ובטח ובטח אם היה רואה שתהליך השלום עם ערפאת לא היה עובד הוא היה הראשון שמודה בכך ומחפש ישר אלטרנטיבה יצירתית אחרת, לא ממשיך קדימה עם הראש בקיר.
 
דוד גרוסמן מייצג את השמאל הקיצוני

השבוי באשליית השלום ואוסלו של לפני יותר מ10 שנים (עזבו את זה, דיי זה נגמר!, זה מת, חפשו כיוון אחר!), הוא היה כזה עוד לפני המלחמה שבה בנו אורי ז"ל נהרג, אני לא חושב שהוא דיבר מתוך צער, הוא עצמו אמר כך ואני מאמין לו, הוא לא דובר ומייצג "מחנה השלום" (מושג אליטיסטי ומתנשא שאני לא סובל, כאילו מי שלא בדיעותיהם לא רוצה שלום...), הוא גם לא "דובר הדמוקרטיה", אין לו מונופול עליה ועל ומהותה כמו שלמחניהו אין כזה, הוא ייצג את עצמו, אמר כמה דברים כואבים מאד, חלקם נכונים מאד שאני מסכים איתם לחלוטין, חלקם ממש לא. רבין היה שמאל מתון ושפוי, לא שמאל קיצוני, לא ראש בקיר, לא הדברות בכל מחיר ולא ריצת אמוק פאטתית אחרי כל "מנהיג" שאומר שהוא רוצה שלום (אז אמר "שלום", מי ישמע כאילו שזו מילת קסם או משהו...), הוא בטח לא כל מה ש"מחנה השלום" מנסה לייחס לו. העצרת כולה היתה עצרת פוליטית שבה כל מיני מחנות ומפלגות ניסו לנכס לעצמם את רבין ומורשתו, במקום להיות עצרת זכרון, זה נראה יותר כמו עצרת של שלום עכשיו ומרצ כאשר רבין הוא רק תירוץ להגעה והשתלכות בממשלה היא העיקר (ברור שהיא לא מתפקדת ולי יש המון בקורת כלפיה אך עצרת זכרון לרבין היא לא הבמה לעיניין זה, יש מספיק במות אחרות לזה, כל השנה).
 
אוי יובל

אם דוד גרוסמן שהוא סוציאל דמוקרט ציוני הוא שמאל קיצוני איפה זה שם אותך אם לא בימין הקיצוני?
 
הוא שייך למרצ מבחינת דיעותיו

המדיניות (איפה הוא עומד חברתית כלכלית לא שייך לעיניין), נכון הוא אומנם ציוני, נכון יש הרבה יותר קיצוניים ממנו, יש אנטי ציונים שההבדל בדיעותיהם לבין פלשתינים לא קיים לעיתים אין הבדל בינם לבין אנטישמים אירופאים, ואנשי ג'יהאד מוסלמים, הן ברטוריקה והן באבחנות והדיעות. אני לא יכול להיות בימין הקיצוני מאחר ואני בעד מדינה פלשתינית עצמאית, בעד הפרדה, בין יציאה מרוב הגדה אפילו ללא כל תמורה מהפלשתינים, פינוי של חלק גדול מההתנחלויות, סיום מוחלט של הריבונות על השכונות הערביות של מזרח י-ם (כמו שכתוב בהסכם ז'נבה של ביילין, עוד "ימני" ידוע). מבחינה כלכלית אני בעד מדיניות שדומה לסקנדינביה - מדינת רווחה או מדינת רווחה "לייט", אז מכל הבחינות, בנקודות, אני יותר שמאל מימין. רק הרטוריקה שלי ימנית והעובדה שאני חושב שאין סיכוי לשלום (אני שואף להפרדה פיזית בין העמים, לא הסדר שלום, אני לא חושב שנקבל אי פעם תמורה מהפלשתינים, אני לא חושב שיהיה שם אי פעם פרטנר רציני שגם רוצה וגם יכול, מקסימום רק רוצה, אני גם לא רוצה לחכות לאחד כזה).
 

Mip Mip

New member
וזה בהנחה שיובל מחליט מהו שמאל

קיצוני, מהו ימין קיצוני ומהו המרכז, או לצורך העניין איפה נמצאת המיו...
 

NorthernStar

New member
ומכיוון שמדובר בליברמניסט קיצוני

שתעה בדרכו ונכנס לפורום בטעות... (ראה הודעה מנהלתית בצד שמאל של המסך)
 
אני לא תומך בליברמן, אני תומך

בהפרדה בין העמים, רעיון שהעקרון שלו הוא בכלל שמאלני, רעיון שהוא הבסיס של אוסלו, אני תומך במדינה פלשתינית עצמית, ממש כמו שמפלגת העבודה טוענת, אני תומך רק בחילופי שטחים - הזזת גבולות, לא בליברמן. אם אני בעינייך קיצוני אז סימן שאני בסדר, אם הייתי נחשב מתון אז סימן שאיבדתי את שפיותי.
 
בלי קשר ליובל

אם תקח את הציבור הישראלי היהודי ותנסה לכמת את נטיותיו הפוליטיות (בהתאם לתוצאות הבחירות) תקבל עקומת פעמון כשבמרכז הפעמון מפלגת קדימה והגימלאים (ואולי אגודת ישראל), משני צדדיהם הליכוד והעבודה, מצידו הימני של הליכוד איחוד לאומי+מפד"ל+ישראל ביתנו+ש"ס ומצידו השמאלי של העבודה מר"ץ. מחוץ למפה הפוליטית בכנסת תמצא את התמהונים מימין ומשמאל. למעשה, מרכז הפעמון יהיה בין הליכוד לקדימה. ברור שעבור מי שנמצא בשמאל הקיצוני כל המפה הפוליטית הם "ימנים" כמו שעבור ברוך מרזל כולנו שמאלנים. אבל ברור שלנקודות מבט הסוביקטיביות האלו אין שום ערך סטטיסטי (זה בערך כמו שמנקודת מבטו של מייקל ג'ורדן כולנו נמוכים ומנקודת מבטו של יצחק שמיר כולנו נפילים.
 

Mip Mip

New member
אתה מבחינתך מתייחס לייצוג מפלגתי

ומפה הנירמול שלך מתקבל, אבל שמדובר על דעה פוליטית אני לא חושבת שזה נכון מכיוון שמדובר על משהו שלא ניתן לכמת. במיוחד ש"ימין" ו"שמאל" הם כל כך מורכבים והזהות המפלגתית לאו דווקא באה מתוך דעה כזאת או אחרת (אם תיקח את מפלגת הגימלאים שהרבה ממצביעיה נוטים שמאלה אך הצביעו בהצבעת מחאה מטופשת, או מצביעי קדימה שהם אנשי מפלגת העבודה שפשוט לא רצו להצביע לפרץ. בכלל המפלגה הזאת שיושבים בה ביחד שמעון פרס ורוני בר און היא בדיחה בעיני ולא ממש משקפת דעה פוליטית אלא יותר הסחפות עם הזרם...)
 
למעלה