דוח חדש חושף מה מקולקל בקו האדום של הרכבת הקלה

Ccyclist

Well-known member
כי ירושלים השתנתה.
71 ו-72 הם מקדימי קו כחול, כך שהם בעצם קו אחד (השוני הוא במסלולים שונים ברמות ובגילה)
531 הוא קו מהיר למרכזית. כי בתקופתך לא היה כביש בגין, ואחת הפעילויות של ארגון ״15 דקות״ זה ליצור קווים מהירים מהמרכזית שלא מטיילים במרכז העיר. כי זה גוזל זמן.
33 הוא קו למתחם התעסוקה של קרית שאול. גם כן יש בו המון משרדים. וכולל מעבר גם בגן הטכנולוגי.
ו-92 שהוא 32 מקוצר לצומת האיקסים
חלק מהקווים שראית אלו קווי תלמידים וקו לילה שאליהם אני לא מתייחס.

לא התייחסתי לקווי 6xx כתומים שאני יודע שהם קווי תלמידים ולא לקווי 10X שהם קווי לילה.

בזמני קו 31 מגילה הפסיק לנסוע לעיר דרך הרצוג ועזה,,ופנה לקריית הממשלה - משם המשיך לתחנה המרכזית ורחוב יפו.

בתחילת שנות האלפיים היה קו (33?) מגילה לרמות על בגין.

הקו הירוק לוקח מסלול עדיף בהרבה על מסלול מבוסס בגין. הוא מציע חיבוריות לאורך קמפוס גבעת רם וקריית הממשלה לאזור התחנה המרכזית במסלול שנוסעים יכולים ללכת אליו. כבישים מהירים כמו בגין אינם מתאימים לתחבורה ציבורית מאספת וטעות לתכנן קווים מאספים בסביבה שלא נועדה להולכי רגל. לצערי קווי שאטל ישירים אינם הגיוניים במתכונת של רשת תח"צ אפילו אם המסלולים שלהם הגיוניים לנסיעת מונית או רכב פרטי.

הקווים הירוק והכחול יחזירו סדר והגיון למערכת התחבורה בירושלים וטוב שכך. אני מקווה שתשומות קווי ה 7X יופנו לתחבורה מזינה תדירה לרשת.
 

EHP12

Well-known member
לצערי קווי שאטל ישירים אינם הגיוניים במתכונת של רשת תח"צ אפילו אם המסלולים שלהם הגיוניים לנסיעת מונית או רכב פרטי.
אם יש לך מסת נוסעים מספיק גדולה לקו תדיר מגילה לתחנה המרכזית עם עצירה במלחה, יש לו הצדקה. והמספרים של 531 https://www.markav.net/line/12531/ מוכיחים שיש לו הצדקה.
 

Ccyclist

Well-known member
אם יש לך מסת נוסעים מספיק גדולה לקו תדיר מגילה לתחנה המרכזית עם עצירה במלחה, יש לו הצדקה. והמספרים של 531 https://www.markav.net/line/12531/ מוכיחים שיש לו הצדקה.

לא כל מה שאפשר - צריך. מאד בעייתי להגדיר לקו עירוני מקטע של 4 ק"מ ו 7 דקות ללא תחנות ביניים. קו עירוני צריך לאפשר תחלופת נוסעים לאורך מסלולו

המסלול של הקו הירוק במקטע המקביל יהיה הרבה יותר עירוני והגיוני.

לכבישים מהירים יש בעיה יסודית שהם לא מרחב שנועד להולכי רגל. קווי אוטובוס עירוניים צריכים לעבור ברחובות עירוניים שבטוח לעצור ולאסוף בהם. רכבות ורק"ל יכולות לנוע בתוואים שונים מרשת הכבישים, עם תחנות במקומות החותכים את רשת הרחובות העירוניים. לנסות להשתמש בכבישים מהירים לתפקיד של רכבת / רק"ל לא עובד כי המרחב עויין את הנוסעים שמגיעים לתחנה ברגל.

בבריטניה הרשת העירונית לא משתמשת בכבישים כאלו אם היא יכולה להמנע מהם ולנסוע ברחובות.
 

EHP12

Well-known member
לא כל מה שאפשר - צריך. מאד בעייתי להגדיר לקו עירוני מקטע של 4 ק"מ ו 7 דקות ללא תחנות ביניים. קו עירוני צריך לאפשר תחלופת נוסעים לאורך מסלולו

המסלול של הקו הירוק במקטע המקביל יהיה הרבה יותר עירוני והגיוני.

לכבישים מהירים יש בעיה יסודית שהם לא מרחב שנועד להולכי רגל. קווי אוטובוס עירוניים צריכים לעבור ברחובות עירוניים שבטוח לעצור ולאסוף בהם. רכבות ורק"ל יכולות לנוע בתוואים שונים מרשת הכבישים, עם תחנות במקומות החותכים את רשת הרחובות העירוניים. לנסות להשתמש בכבישים מהירים לתפקיד של רכבת / רק"ל לא עובד כי המרחב עויין את הנוסעים שמגיעים לתחנה ברגל.

בבריטניה הרשת העירונית לא משתמשת בכבישים כאלו אם היא יכולה להמנע מהם ולנסוע ברחובות.
אם זה קו של פעם באף פעם, מובן. אבל זה קו שנוסע כל 10-15 דקות והוא מלא. למה מי שמגיע מחוץ לירושלים ברכבת המהירה וצריך לגן הטכנולוגי צריך לעבור טיול בגבעת רם? גם גילה פורמלית היא שייכת לירושלים, אבל מדובר בפועל בעיר נפרדת של 50 אלף איש עם קהל משתמשי תחצ גדול יחסית. אני חושב שצריך יותר קווים שנוסעים במסלולים דמויי רכב פרטי, כי בסוף אנשים בורחים מהתח"צ, כי הזמנים שלה מול הרכב הפרטי הם בין פי 2 לפי 3. לפי ההיגיון הזה אין צורך ב-347 מרעננה לתל אביב כי 502 ז"ל הוא הקו ה"מהיר".

ומה לעשות לונדון הגיעה לתצורה הנוכחית שלה בתחילת המאה ה-20, וכמעט ואין בה "דרכים עירוניות מהירות" גם ברבעים החיצוניים.
 

Ccyclist

Well-known member
אם זה קו של פעם באף פעם, מובן. אבל זה קו שנוסע כל 10-15 דקות והוא מלא. למה מי שמגיע מחוץ לירושלים ברכבת המהירה וצריך לגן הטכנולוגי צריך לעבור טיול בגבעת רם? גם גילה פורמלית היא שייכת לירושלים, אבל מדובר בפועל בעיר נפרדת של 50 אלף איש עם קהל משתמשי תחצ גדול יחסית. אני חושב שצריך יותר קווים שנוסעים במסלולים דמויי רכב פרטי, כי בסוף אנשים בורחים מהתח"צ, כי הזמנים שלה מול הרכב הפרטי הם בין פי 2 לפי 3. לפי ההיגיון הזה אין צורך ב-347 מרעננה לתל אביב כי 502 ז"ל הוא הקו ה"מהיר".

ומה לעשות לונדון הגיעה לתצורה הנוכחית שלה בתחילת המאה ה-20, וכמעט ואין בה "דרכים עירוניות מהירות" גם ברבעים החיצוניים.

נראה שלא יצאת את גבולות מרכז לונדון, אפילו לא ל Westway שבפינה הצפון מערבית של אזור 1.

ללונדון יש מספר סוגי כבישים עירוניים מהירים, חלקם החלו את דרכם בשנות השלושים ועברו סדרת שידרוגים כמו הכביש הצפון מעגלי שמקיף את הגדה הצפונית באזורים 3 ו 4 אך יש עליו 4 קווים בלבד. בשנות הארבעים התחילו לתכנן לנצל את ההרס מהמלחמה כדי לבנות מערכת כבישים מהירים בעיר, בין סוף שנות החמישים לתחילת שנות השבעים נבנו בעיר המשכים של האוטוסטרדות הארציות משוליה ועד לכביש הצפון מעגלי, וכן שני מקטעי אוטוסטרדה פנימיים שאיבדו את הקלסיפיקציה הזו, כיום הם החלק המזרחי ביותר של כביש ה A40 שאין עליו קווי אוטובוס ומקטע הצפון - דרום של כביש ה A12 שיש עליו קו בודד. בשנות ה 80 הושלמה האוטוסטרדה ההיקפית M25 סביב לונדון רבתי כולה והכביש הצפון מעגלי עבר שדרוגים רבים, בייחוד בצידו המזרחי. בפרברים יש גם מקטעי כביש של 70 קמ"ש ו 80 קמ"ש שמשרתים אזורים בין פרברים ועיירות לווין. יש מקומות בהם מספר הציר עבר מהרחוב הראשי לכביש עוקף - דוגמה טובה לכך היא כביש ה A13 במזרח העיר ממש מצפון לנהר.

על הכבישים המוגדרים אוטוסטרדות אין מדרכות ואסור להולכי רגל להיות נוכחים בהם. בכבישים מהירים מודרניים של 80 קמ"ש לא נהוג למקם מדרכות וכך גם בכבישים חותכים של 70 קמ"ש (אף שיש שדרות רחבות בסגנון שנות ה 30 שיהיו בהן מדרכות). כמו כן - אסור למקם תחנות על מחלפים או כיכרות.

מערכת האוטובוסים הראשית מתבססת על רחובות ראשיים שיש בהם מקטעי חנויות ואזורים ברי הליכה.

מערכת הרכבות נותנת מענה מהיר שחותך את מערכת הרחובות האיטיים יחסית. זה הבדל שהופך קווי אוטובוס עירוניים בכבישים המהירים לתופעה זניחה. אני בהחלט מבין שבהיעדר מערכת מסילתית עירונית מקיפה מפתה להשתמש בכבישים המהירים, אבל זה לא מתאים לסוג השימוש של אוטובוס עירוני.

יש מקומות שנועדו לרכב הפרטי שאפשר להעביר בהם קווים בינעירוניים ישירים, אבל הם לא מתאימים לתח"צ עירונית.
 

EHP12

Well-known member
הדו"ח מעניין מאוד, תודה.

ראשית לגבי תחנת ארלוזורוב: אני זקן מספיק כדי לזכור שלפני פתיחת הקו נת"ע ציפו שהיא תהיה התחנה העמוסה ביותר. לפי הנתונים שכאן, היא התחנה הכי פחות עמוסה במקטע התת קרקעי בתל אביב פרט לאליפלט. אפילו בשאול המלך עם המיקום הקצת משונה שלה ובכל אחת מתחנות רמת גן יש יותר כניסות. יתרה מכך, רק 27% מהתיקופים בארלוזורוב (כלומר נוסעים הנכנסים אליה) מגיעים לשם אחרי שתיקפו באוטובוס או ברכבת, וזאת תחנה שאין לידה כמעט כלום חוץ מאוטובוס ורכבת. גם אם ניתן לנת"ע קרדיט שהתחזיות שלהם בזמנו לקחו בחשבון את פתיחת הקו סגול ואולי אפילו את המטרו כשהם חשבו שארלוזורוב תהיה שימושית כל כך, הכשלון מהדהד.

העניין השני הוא המקטע הבתימי. לפי הדו"ח לא חל שיפור במהירות הנסיעה בשנה שמאז פתיחת הקו ומנסיוני הנסיעה בו אטית באופן בלתי מוסבר. כמובן שמבחינת נסועה הוא כשלון חרוץ. התחנה העמוסה ביותר בבת ים, עצמאות (שבמקרה היא הקרובה ביותר לת"א), עמוסה כמו התחנה הריקה ביותר בפ"ת (אם נתעלם מגשר אם המושבות).
זה מעלה אצלי תהייה, שהרי הקו האדום בכוונה תוכנן במתכונת של שטאטבאהן, שבה הקו אטי בפרברים ומהיר במרכז. האם לא היה נכון יותר לתכנן אותו בסגנון אמריקאי, מהיר בפרברים ואטי במרכז? במידה מסוימת זה מה שמתוכנן בקו הסגול וזה גם מה שמאפיין את הרק"ל בירושלים. אולי אז הקו היה שימושי יותר: נוסעים היו עולים במספר תחנות מצומצם בבת ים, מגיעים במהירות למרכז המטרופולין, ושם הקו היה מפזר אותם במוקדים שונים. נקודה למחשבה.
הם ציפו כי בכל מערכת הסעת המונים, בעיקר בקו שמשרת מע"ר, התחנה הכי עמוסה היא לרוב נקודת הממשק עם הרכבת הכבדה. הבעיה היא, והרבה הדיינו עליה פה שלא עשו מעבר מתחנת הרכבת אל תוך הרכבת הקלה וצריך לצאת החוצה ולחצות את "פרשת".

דווקא כן חלה במהירות הנסיעה בחלק העילי (צריך להגיד: רק מנסיעות ותצפיות ביפו). ככל הנראה לא מספיק
 

yairp4

Active member
האמת שמעולם לא נסעתי עד בת ים אבל אני נוסע באופן קבוע ליפו ולפתח תקווה ובאמת יש הבדל מאוד משמעותי בין שני קצוות הקו. התוואי העילי בבת ים משמעותית יותר ארוך, מפותל ועירוני מהתוואי בפתח תקווה שרובו עובר באמצע כביש ראשי וללא יותר מידי אינטרקציה עם הולכי רגל. גם התכנון של הפורטל ביפו בעייתי מאוד עם הפניה החדה והצמתים הקרובים, הרכבת זוחלת את כל המקטע מאליפלט לשדרות ירושלים ולפעמים פשוט נעצרת ברמזור לכמה דקות. באמת יש הרגשה של שיפור בתזמון הרמזורים בשדרות ירושלים עצמן, אבל איזור הפורטל נשאר איטי ומתסכל כמו ביום הפתיחה. זה מאוד נחמד שניצלו את ההקמה של הקו כדי לשדרג את המרחב העירוני, אבל מבחינה תחבורתית היו צריכים להמשיך את התוואי התת קרקעי לפחות עד אחרי יפו.
 

מיקלוש77

Well-known member
יש לי משהו להוסיף. האמת שלא קראתי את הדו"ח, אבל לפי התגובות כאן לא נראה לי שזה הוזכר: משך הזמן שבו הדלתות פתוחות בכל תחנה.

במקטע העילי בבת ים וביפו (אולי גם בשאר המסלול - נסעתי בבת ים כמה פעמים, דווקא לא במקטע בתל אביב אז אני לא יכול להעיד) הדלתות נפתחות בכל תחנה למשך 30 שניות תמימות! לא משנה גם אם הרציף ריק, 30 שניות אפילו אם אין אף נוסע, מבוזבזות בכל תחנה, ויש לא מעט תחנות (ולצערנו, ריקות בהרבה מאוד מקרים) בבת ים כך שהבזבוז המצטבר הוא גדול. אם משווים את זה לרכבת הקלה בירושלים, הדלתות נפתחות ל 5 שניות בלבד (!) אם הרציף ריק ואין נוסעים, וכמובן שמשך הזמן מתארך אם ישנם נוסעים. כלומר בכל תחנה "ריקה" מתבזבזות בבת ים 25 שניות יותר מאשר בירושלים.

אני מנחש שזה משהו שאפשר להגדיר, לא ברור לי למה נת"ע לא עשו שיעורי בית דווקא בפרמטר החשוב הזה והשוו אותו למה שקורה בירושלים. אם זה משהו שאי אפשר להגדיר אז כדאי לזרוק את הקרונות הסינים לפח ולקנות משהו אירופאי איכותי כמו שעשו בירושלים.
 

EHP12

Well-known member
אני מסכים שכל תחנות ה"צומת" למיניהן בקווים האזוריים והבינעירוניים הם בעיה.

לדעתי זו לא סיבה שלא לצמצם קווים עירוניים למספר קווים הגיוני, החיוני לצמצום זמני ההמתנה ואיפשור החלפות יעילות.

הדבר הכי מתסכל בתח"צ הוא זמני המתנה ארוכים. כשהמערכת בנויה בכוונה כך שתצטרך להמתין לנסיעה או שתיים בשעה - זה מזלזל בזמנם של הנוסעים ולכן מי שיכול מוצא אמצעים אחרים מהדו גלגלי ועד לרכב הפרטי כדי להשיב את זמנו היקר.

כשהמערכת האוטובוסים בנויה כך שכל 6-8 דקות יש אוטובוס בקו, ו2-3 קווים בתדירות דומה למקטע של כ 5 ק"מ- ההמתנה בתחנה תהיה של דקות בודדות. זו הסיבה שבערים הגדולות בחו"ל אחוזי הנסועה בתח"צ גבוהים באופן ניכר בהשוואה לארץ - המערכת אינה מזלזלת בזמנו של הנוסע ואינה מתיימרת לכסות את כל המסלולים האפשריים - מה שהמערכת בארץ אינה מצליחה לעשות למרות יומרותיה כי 50% מהנוסעים מחליפים קווים (לפי תסקיר של מוביט שהובא בפורום לאחרונה).
לי יש "חולשה" כאשר צריך לשים יותר מ-505 על תחנת אוטובוס שהיא לא מרכזית (כלומר יש יותר מ-6 קווים). זה לרוב או קווי לילה שאני חושב שהם מיותרים (מעדיף להאריך את שעות פעילות הסדיר במועדים הרלוונטיים), או קווים שאתה מונה אותם בנסיעות ביום ולא בנסיעות בשעה. שגם אותם צריך להעיף.

אחת הבעיות שלא מאפשרת מערכת ההיררכית זה מחסור במסופים. למשל שירות אזורי ניתן להביא לנקודה הראשונה שבה יש תחבורה ציבורית בתדירות גבוהה, ולא עד לעיר הקרובה ביותר.

בגלל שאתה מכיר את רעננה בו נמחיש עם כמות האוטובוסים שעוברת באחוזה ומה אני הייתי עושה איתה (לא כולל קווים פנימיים שישתנו במכרז השרון):
347 משאיר
29 משאיר והופך אותו לקו של כל 5 דקות עם מפרקיות. הבעיה: מטרופולין ופקקים לאורך הדרך שבנצינג מובטח
47: מקצר להרצליה
39 משאיר.
501 אם 347 ו-29 מתוגברים, ניתן לקצרו להרצליה
48 מקצר להרצליה
551 מבטל.
572: צריך קו לאוניברסיטה, אבל במסלול אחר, לא דרך רמת השרון
32 קו של 4 נסיעות ביום למכללת בית ברל. צריך להיות יותר תדיר לפחות פעם בשעה כל היום
30: יש צורך לקו מהודש להרצליה פיתוח: גם לאזורי התעסוקה וגם הבילוי באזור זה. אין לו מה לעבור ברעננה אלא ב-531
147: משדרג אותו כי לו מסלול טוב
139: לבטל
230,228 קווי לילה: לבטל. במקום 230 ניתן להפעיל את 247 כקו לילה.
505: ניתן לקצרו למסוף צומת רעננה, אם היה מסוף נורמלי
504: מבחינתי קו מעולה כקו הזנה לדנקל. ניתן לקצרו למסוף קניון איילון
עכשיו אין מסופים בהרצליה, ומסוף צומת רעננה הוא איום ונורא. כך שלא ניתן לממש זאת.
 

Ccyclist

Well-known member
לי יש "חולשה" כאשר צריך לשים יותר מ-505 על תחנת אוטובוס שהיא לא מרכזית (כלומר יש יותר מ-6 קווים). זה לרוב או קווי לילה שאני חושב שהם מיותרים (מעדיף להאריך את שעות פעילות הסדיר במועדים הרלוונטיים), או קווים שאתה מונה אותם בנסיעות ביום ולא בנסיעות בשעה. שגם אותם צריך להעיף.

אחת הבעיות שלא מאפשרת מערכת ההיררכית זה מחסור במסופים. למשל שירות אזורי ניתן להביא לנקודה הראשונה שבה יש תחבורה ציבורית בתדירות גבוהה, ולא עד לעיר הקרובה ביותר.

בגלל שאתה מכיר את רעננה בו נמחיש עם כמות האוטובוסים שעוברת באחוזה ומה אני הייתי עושה איתה (לא כולל קווים פנימיים שישתנו במכרז השרון):
347 משאיר
29 משאיר והופך אותו לקו של כל 5 דקות עם מפרקיות. הבעיה: מטרופולין ופקקים לאורך הדרך שבנצינג מובטח
47: מקצר להרצליה
39 משאיר.
501 אם 347 ו-29 מתוגברים, ניתן לקצרו להרצליה
48 מקצר להרצליה
551 מבטל.
572: צריך קו לאוניברסיטה, אבל במסלול אחר, לא דרך רמת השרון
32 קו של 4 נסיעות ביום למכללת בית ברל. צריך להיות יותר תדיר לפחות פעם בשעה כל היום
30: יש צורך לקו מהודש להרצליה פיתוח: גם לאזורי התעסוקה וגם הבילוי באזור זה. אין לו מה לעבור ברעננה אלא ב-531
147: משדרג אותו כי לו מסלול טוב
139: לבטל
230,228 קווי לילה: לבטל. במקום 230 ניתן להפעיל את 247 כקו לילה.
505: ניתן לקצרו למסוף צומת רעננה, אם היה מסוף נורמלי
504: מבחינתי קו מעולה כקו הזנה לדנקל. ניתן לקצרו למסוף קניון איילון
עכשיו אין מסופים בהרצליה, ומסוף צומת רעננה הוא איום ונורא. כך שלא ניתן לממש זאת.

תוכנית טובה, אני מכיר את רעננה באופן כללי כי מארחיי עברו לשם אחרי כמה וכמה שנים בחו"ל במקום לחזור לירושלים. ביקרתי שם פעמיים על טהרת התח"צ, פעמיים על טהרת הרכב הפרטי (בביקורים אלו נסעתי בתח"צ במקומות אחרים, העלתי שירשורים בפורום).

מבחינתי הבעיה הראשונה של רעננה היא שבמקום שקו הרכבת יגיע לתל אביב מרכז תוך 16 דקות - לולאת השרון פועלת בכיוון הלא נכון ובמקום - יש בה החלפה לא נוחה בהרצליה שהופכת את הנסיעה לעניין של כחצי שעה.

חיבור הרכבת באופן ישיר יכול לחסוך את הצורך בקווי ה X47 / X48 / 501 עד כדי צימצומם לקו בודד למסוף כרמלית. יתכן שהגיוני ששאר מהם משהו למסוף 2000 או לאוניברסיטה בעידן הקו הירוק.

חיבור כזה יאפשר גם לבטל קווים ארציים למסוף צומת רעננה - 444 למשל או העצירה של 950 (קו שמהותו תחליף למסילה המזרחית הנבנית כיום).

את קו 39 הייתי משאיר ומתגבר. את קו 29 הייתי משאיר כקו פנימי של הרצליה עד תחנת רעננה מערב או לב הפארק על שדרות ירושלים כך שיהיה אפשר להחליף ברעננה לקו למרכז הרצליה.

את קווי כפר סבא לרננים הייתי מאריך לקרן היסוד ויד לבנים כך שיתנו שירות לתוך רעננה. זה היה נותן לבטל את קו 4.

צריך כמובן רישות טוב של וויצמן רעננה לאחוזה והרצליה, יתכן שיצטרכו מסלולים שיכנסו לשכונות או צירי ביניים.

הבעיה הגדולה של ערים השרון היא תע"ש. כאשר רשת הרחובות של העיר שתחילת את תע"ש תושלם - יהיה אפשר להעביר קווי צפון דרום דרך רעננה (מחלף בן גוריון יצטרך שידרוג) במקום שהעיר כולה תהיה של קווי מזרח מערב. חבל מאד שאין בתוכנית של תע"ש שיקום ושיחזור של דרך הסולן, ההמשך האלכסוני של כביש 554 בדרך שהגיעה בעבר עד רחוב הנצח ברמת השרון ויכול להמשיך מעל או מתחת לכביש 5 עד לרמת החייל.

אינני חושב שיש טעם בקווים אזוריים דרך כביש 531 בעידן הרכבת הישירה לתל אביב. הכביש לא בנוי לעצירה וכל יציאה ממנו תעכב את הנסיעה כך שאין שם פוטנציאל לתחנות ביניים.

קווים סיבוביים ביזארים כמו 80 עדיף שמעולם לא היו. במקומם - קווים עירוניים מקומיים עדיף שיסעו במסלול ישיר ככל האפשר. העיר בתע"ש תספק עוגן דרומי לקווים כאלו וחיבורים אפשריים בשני צידי מטרופולין השרון.

הייתי משאיר אי אילו קווים אקזוטיים למקומות מרוחקים במסוף רעננה, אולי משדרג את שמה ל"מרכזית רעננה / מרכזית השרון". קווים בינעירוניים משם לא הייתי נותן שיהיו להם תחנות אחרות במטרופולין השרון והייתי שואף שיהיו ישירים או אם מספר תחנות מצומצם ככל האפשר.

אני מניח שצריך תוכנית לרכבת או שיפור תשתית תחנות האוטובוס בכביש 4. הייתי מעדיף שיהיו לתחנות כבישי שירות כך שהעמידה בהן לא תהיה חשופה ישירות לכביש עצמו.
 
למעלה