יש לך טעות בסיסית בהבנת הקונספט.
אתה לא חייב להתגעגע ליצחק רבין, לדרכו הפוליטית או למפלגת העבודה.
בחלק מבתי הספר אפילו לא קיימו טקסים, אלא רק
שיחות בנושא ללא קישור פוליטי.
מה שכן היה רצוי, זה שתקדיש מחשבה ביום הזה לערך הדמוקרטיה המתמסמס, מה שהיווה חלק משמעותי מנאומו האחרון של רבין.
"האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה". מוכר לך?
יגאל עמיר נקט בפעולה אלימה כנגד רעיון שלא מצא חן בעיניו, בפגיעה פיזית במייצג הרעיון.
רבין היה המייצג, יכול בהחלט להיות שאם לא היו משתלטים עליו מהר הוא היה יורה גם בפרס.
בוא נחזור על זה רגע:
יגאל עמיר נקט בפעולה אלימה כנגד רעיון שלא מצא חן בעיניו, בפגיעה פיזית במייצג הרעיון.
עכשיו תחליף את השם 'יגאל עמיר' בשם של אחד מהמפגעים שפעלו בשבועיים האחרונים בירושלים.
נוכחות של יהודים כשליטים בירושלים הוא הרעיון שנגדו פעלו המפגעים, ההרוגים והפצועים הם המייצגים, במקרה הזה רנדומליים.
זה העיקרון שעליו אני מדברת, שנגדו יצא יצחק רבין, בלי קשר לזהות המפגע.
עכשיו אתה יכול להתחבר ליום הזה?