דו"ח שקבלתי לפני כ-3 שבועות...,
מעיריית באר-שבע. המקום:מתחם החניות והעצירות של תחנת הרכבת באר-שבע/צפון/האוניברסיטה,למי שמכיר. רקע:כשהוקמה תחנת-הרכבת הנ"ל ונפתחה,דוקא כאן חשבו על הכל: 1.חניון מסודר ורחב למדי; 2.רציף העלאה והורדת נוסעים ע"י אוטובוסים צבוריים; 3.רציף למוניות; 4.רציף העלאה והורדת נוסעים ע"י רכבים פרטיים(צמוד לחניון,אבל עם הפרדה ממנו,ועם סימון מקומות העמדת רכב). אבל,יש כמה בעיות שנוצרו עקב חוסר אכיפה,וגם תרבות הנהיגה הישראלית "תורמת" להן:רציף האוטובוסים הוא יחסית הקרוב ביותר למבנה התחנה,אוטובוסים עירוניים של חברת מטרודן/באר-שבע כלל לא מקיימים שרות אל מול התחנה הזו,אולי מתוך מחשבה שהמתחם קרוב למדי לרחוב הראשי הסמוך,שד' בן-גוריון,שבו עוברים כמה מקווי החברה.התחנות שמוצבות ברציף האוטובוסים הן עבור חברות אגד ומטרופולין בלבד,שאמורות ע"פ הצורך לאסוף ולהוריד נוסעים בקווי החוץ שלהן,בעיקר מערד,עין-גדי,עומר,קרית-ארבע ועוד כמה ישובים קטנים שמצפון לבאר-שבע,כך שתדירות הגעת אוטובוסים לתחנה כמעט ולא נמדדת בדקות זה מזה. מצב זה מוביל לכך שרציף האוטובוסים נתפס לרוב ע"י נהגי מוניות מזדמנים,שיודעים בערך מתי מגיעה רכבת מהצפון,ומעדיפים לחנות ברציף האוטובוסים,שרק ב-3 או 4 מטר קרוב יותר לתחנה מאשר רציף שנועד למוניות(הרציפים מקבילים זה לזה),יחד עמם קורה הרבה שגם מכוניות פרטיות ומסחריות נעמדות ברציף האוטובוסים לצורך הורדה והעלאת נוסע,ולא משתמשים כלל ברציף שנועד לסוג רכב זה(סעיף 4 לעיל).אוטובוס שכבר מזדמן לתחנה,לרוב אם נהגו רואה הפרעה כזו,הוא פשוט לא נכנס לרציף שנועד לו,אלא עושה סבוב בככר קטנה סמוכה,וקרה שנוסעים ירדו עם תיקים ומזודות בצורה לא בטיחותית אל הככר,או נוסע שממתין בתחנה לאוטובוס,צריך לרוץ אליו תוך דילוג בתוך גינה שנשתלה שם בככר,כל זה כי הגישה של האוטובוס לרציף שלו חסומה. ובענין שלשמו כתבתי כאן:לפני כ-3 שבועות זומנתי ע"י אמי המבוגרת,שחזרה ברכבת מקרית-מוצקין,ומאחר גם הורי וגם אנו תושבי ערד,היא בקשה ממני לבוא לבאר-שבע לאסוף אותה,ובקשתי ממנה שתרד מהרכבת בתחנה הצפונית,כי שם יש מקום להעמיד רכבים בנוחות ולאסוף נוסעים,מה שלא קיים בתחנת באר-שבע/מרכז. הגעתי למקום כמה דקות לפני הגעת הרכבת,העמדתי את מכוניתי ברציף המזרחי שנועד לרכב פרטי שאוסף/מעלה נוסעים,המתנתי מעט,ולקראת הגעת הרכבת,נגשתי לתחנה,כדי לסייע לאמי עם התיקים שלה,להגיע עד כמה שבנוחות למכונית,ומה אני רואה?פקח של עיריית באר-שבע שם לי דו"ח על העמדת רכב בניגוד לתמרור ב-28(אם אני זוכר נכון). אני מודה,לא שמתי-
שקיים תמרור שבעצם אוסר העמדת רכב במקום,על-אף שהמקום נועד לכך,קיים פה מעין ניגוד,יש שילוט שמדגיש שהמקום נועד להביא נוסע ולנסוע,כאילו לא להתעכב במקום,אבל בכל מקרה זה מטעה,הרי לא השארתי את המכונית בחניה ונסעתי משם ברכבת צפונה,באתי לאסוף נוסעת,הפקח בטח לא ידע זאת,אבל מצד אחר כמובן שאלה שעמדו ברציף האוטובוסים,לא טופלו כך,מכוניתי המתינה שם לא יותר מ-10 דקות,ובזמן הקצר הזה,הספיק פקח "חרוץ" לשים לי דו"ח,ואחרים שגם מגיע להם יצאו "נקיים". המשך הענין הועבר לטפול עיריית באר-שבע,הגעתי לשם לפני כמה ימים,ושם קבלתי
להגיש ערעור,הוגש לי טופס-ערעור,הסברתי בו בכתב מה בדיוק קרה שם,צרפתי את כרטיס הנסיעה של אמי,כי הכרטיס מוכיח לפחות שמדובר באדם מבוגר,שלרוב זקוק לעזרה עם התיקים,ועל הכרטיס מודפס שעות יציאה מהתחנה ממנה עלתה אמי,וידוע בערך מתי הרכבת מגיעה לבאר-שבע. נכון לרגע זה הנושא בערעור,ובמחלקה ההיא נאמר לי שתשובה לזה יכולה לקחת עד 3 חודשים. אני מצרף כמה תמונות כדי לנסות ולהמחיש את הבעיתיות שנוצרה במקום,על-אף שבמקור התכנון כאן מצוין.
מעיריית באר-שבע. המקום:מתחם החניות והעצירות של תחנת הרכבת באר-שבע/צפון/האוניברסיטה,למי שמכיר. רקע:כשהוקמה תחנת-הרכבת הנ"ל ונפתחה,דוקא כאן חשבו על הכל: 1.חניון מסודר ורחב למדי; 2.רציף העלאה והורדת נוסעים ע"י אוטובוסים צבוריים; 3.רציף למוניות; 4.רציף העלאה והורדת נוסעים ע"י רכבים פרטיים(צמוד לחניון,אבל עם הפרדה ממנו,ועם סימון מקומות העמדת רכב). אבל,יש כמה בעיות שנוצרו עקב חוסר אכיפה,וגם תרבות הנהיגה הישראלית "תורמת" להן:רציף האוטובוסים הוא יחסית הקרוב ביותר למבנה התחנה,אוטובוסים עירוניים של חברת מטרודן/באר-שבע כלל לא מקיימים שרות אל מול התחנה הזו,אולי מתוך מחשבה שהמתחם קרוב למדי לרחוב הראשי הסמוך,שד' בן-גוריון,שבו עוברים כמה מקווי החברה.התחנות שמוצבות ברציף האוטובוסים הן עבור חברות אגד ומטרופולין בלבד,שאמורות ע"פ הצורך לאסוף ולהוריד נוסעים בקווי החוץ שלהן,בעיקר מערד,עין-גדי,עומר,קרית-ארבע ועוד כמה ישובים קטנים שמצפון לבאר-שבע,כך שתדירות הגעת אוטובוסים לתחנה כמעט ולא נמדדת בדקות זה מזה. מצב זה מוביל לכך שרציף האוטובוסים נתפס לרוב ע"י נהגי מוניות מזדמנים,שיודעים בערך מתי מגיעה רכבת מהצפון,ומעדיפים לחנות ברציף האוטובוסים,שרק ב-3 או 4 מטר קרוב יותר לתחנה מאשר רציף שנועד למוניות(הרציפים מקבילים זה לזה),יחד עמם קורה הרבה שגם מכוניות פרטיות ומסחריות נעמדות ברציף האוטובוסים לצורך הורדה והעלאת נוסע,ולא משתמשים כלל ברציף שנועד לסוג רכב זה(סעיף 4 לעיל).אוטובוס שכבר מזדמן לתחנה,לרוב אם נהגו רואה הפרעה כזו,הוא פשוט לא נכנס לרציף שנועד לו,אלא עושה סבוב בככר קטנה סמוכה,וקרה שנוסעים ירדו עם תיקים ומזודות בצורה לא בטיחותית אל הככר,או נוסע שממתין בתחנה לאוטובוס,צריך לרוץ אליו תוך דילוג בתוך גינה שנשתלה שם בככר,כל זה כי הגישה של האוטובוס לרציף שלו חסומה. ובענין שלשמו כתבתי כאן:לפני כ-3 שבועות זומנתי ע"י אמי המבוגרת,שחזרה ברכבת מקרית-מוצקין,ומאחר גם הורי וגם אנו תושבי ערד,היא בקשה ממני לבוא לבאר-שבע לאסוף אותה,ובקשתי ממנה שתרד מהרכבת בתחנה הצפונית,כי שם יש מקום להעמיד רכבים בנוחות ולאסוף נוסעים,מה שלא קיים בתחנת באר-שבע/מרכז. הגעתי למקום כמה דקות לפני הגעת הרכבת,העמדתי את מכוניתי ברציף המזרחי שנועד לרכב פרטי שאוסף/מעלה נוסעים,המתנתי מעט,ולקראת הגעת הרכבת,נגשתי לתחנה,כדי לסייע לאמי עם התיקים שלה,להגיע עד כמה שבנוחות למכונית,ומה אני רואה?פקח של עיריית באר-שבע שם לי דו"ח על העמדת רכב בניגוד לתמרור ב-28(אם אני זוכר נכון). אני מודה,לא שמתי-
