מה זה דו קיום
שלום בקשר להגדרת הדו קיום עצם העובדה שבאותו אזור גיאוגרפי חיים ערבים ויהודים אז אי אפשר או קשה מאוד לבצע הפרדה טוטאלית בין שני העמים ,לכן יש צורך במידה מסוימת של אינטראקציה ,מה עוד ששתי הקבוצות הן לא שוות מבחינת מעמד ( בכל תחומי החיים ) לאוכלוסיה היהודית בישראל שהיא מהווה רוב יש לה את היד העליונה ואז יש לנו מצב של תלות ערביי ישראל(קיומית אפילו) ביהודים יותר מאשר ההפך. אינטראקציה זו לא חייבת להיבנות על " אהבה" ,לא על רגש אלא תהייה מבוססת על שכל (לפחות בדור הזה). כבוד הדדי,התייחסות לערך האנושי של הזולת ,אינטרסים משותפים , פרנסה , ספורט , בריאות והרבה מאוד תחומים . אני לא רוצה לפקפק בדמוקרטיה של המדינה , נכון שרוב החוקים לפחות על פני השטח הם אינם מפלים בין קבוצות , מגילת העצמאות קוראת לשוויון זכיות בין אזרחי המדינה. אני רוצה לדבר על המצב הקיים בשטח ולא ברמה המוצהרת והכתובה . במישור המוסדות הממשלתיים המוצהרות לפחות המצב הוא אולי יותר טוב בהרבה ממה השיש בפועל , לפעמים ערבים מקבלים זכויות דרך בתי המשפט . אבל מה קורה בחיי היום יום ? הפערים עדיין מאוד עמוקים , מתן הזכיות הוא מאוד סלקטיבי , המילה הזדמנות ,וערבי ( במדינה זו) לא נפגשים . יישום החוק הוא תלוי פרספקטיבות מיישם החוק שהוא לרוב יהודי , כלומר הבעיה היא ביישום ולא בתיאוריה. אני חושב שהחוק הוא לא המענה לדו קיום ,הוא יכול לקחת חלק , אי אפשר לחוקק מספר כלשו של חוקים ואז למחרת יהיה דו קיום , העניין הוא חינוכי, תרבותי שקשור בקבלת הזולת ,השונה האחר , ולכן אני חושב שהחינוך הוא המענה , שינוי תרבותי ניתן לבצע במהלכים אולי קשים ומייגעים אבל לצערי זו רק הדרך , צריך רק להתחיל. כשלב ראשוני אני מסכים איתך צריכה המערכת הממשלתית להתחיל בקבלת ערבי ישראל במוסדות שלה , לתת להם להיות מעורבים בחיי המדינה ולעזור להם לשפר את המעמד שלהם במדינה ובמקביל יתרמו את חלקם לקדמת המדינה. לתקשורת המכוונת בישראל יש תפקיד חשוב מאוד כמובן בחינוך התושבים במיוחד היהודים כלפי ערבים אשר התקשורת עדיין מנצחת את הסטיר וטיפים , ואת הדעות הקדומות , לצערי הרב כותבת את מה שהיא חושבת שהציבור נהנה לשמוע ולא את האמת.
