אבל זה באמת תמיד מעכשיו לעכשיו.
אי אפשר, בשום צורה, להתקשר בשבת בלילה (ועוד לא אמרנו ש-70 אנשים מהשכבה היו בהשתלמות סופ"ש) ולהגיד שמחר יוצאים לטיול. ומה עם מי שלומד? מה עם מי שיש לו תוכניות שנקבעו מראש? מה הם חשבו שיקרה - שכולם פשוט יגידו "סבבה" והטיול ייצא למחרת? אני לא חושב שזו חשיבה הגיונית, ובגלל זה גם לא ברורה לי ההפתעה הגדולה כשחצי שכבה ביטלה את ההרשמה. ביטלו? אז ביטלו. יש אילוצי מזג אוויר ויוצאים לטיול... אבל בעצם זה כבר לא רלוונטי אם חצי ביטלו ת'הרשמה, אז נחזיר את הטיול לתאריכים המקוריים (מה קרה לאילוצי מזג האוויר?), או שבעצם נדחה אותו שוב ביום נוסף.. ההתנהלות הזו של "הכל בשניה האחרונה" היא מאוד אופיינית לתנועה ואפשר לראות את זה בהמון מקומות. כמה פעמים הזיזו את השעה של ההסעה בבוקר היציאה לטיול לפחות 5 פעמים ושינו גם את נקודת האיסוף על הדרך? כמה פעמים מודיעים על "ישיבה ממש חשובה" / מועצת שביעיות / יום עיון בדקה ה-90 (=ערב לפני)? הדוגמאות פשוט רבות מכדי שאוכל להקליד את כולן...