דיאטה, זו לא מילה גסה.

קפת

New member
על כלבות, חמורים וחזירים

בייב זה לא השמן של החזרזיר הורדרד האוסטרלי הזה שמדבר עם חיות באנגלית או בדיבוב לעברית? קריז וסכיז, אתם בדיוק מה שהיה חסר לי בחיים: שני פסיכופאתים עם תעודות. זה פורום לאניני הטעם. דפנטלי. לגמרי. אפילו.
 

קפת

New member
אצל קפת בטברנה

מותקרזת - קיבלת כבר חוקן? זה אמור לתלע אותך לדראון עולם. לא נולד התולע שישרוד את הכימיקלים המרוכזים של נחמה אחותנו.
 

Ricca

New member
בלה בלה בלה

אל תאמיני להם מוקרזת (עם רווחים?- את קרובה של אילה עם רווחים?) אל תאמיני לאף מילה, הבטיחו לי חוקן, הבטיחו לי לינץ' הבטיחו לי הרים וגבעות, ימים ואוקיינוסים. קפת חיזרה אחרי, ואז הפסיקה, ואז שוב, ואז הפסיקה. הבטיחה לי אנאלי, אוראלי, בנאלי, אינטרנציונאלי. ומה קיבלתי? קדחת. (או פסאודו קדחת) הם רמסו את הזהות שלי, ובנו לי אותה מחדש. היום אני רוסייה ג'ינג'ית אירופאית וואנאבי פליטת עיירת פיתוח בנגב מעריצת פיקיות לבושה בחיקוי לואי ויטון ומכורה מכורה מכורה (15 ארו בשוק של ימי שבת). אם תתחילי איתם, לא תוכלי לצאת. ראי הוזהרת.
 
קיבלת גוגל. קוטרית.

ומדי פעם גם ויכוח פיקיות מעמיק במיוחד. תכלית חייך. תודי. את לא יכולה בלי. את לא יכולה עם. את אישה.
 
הבטחות, לריסה, הבטחות

הבטחתם יונה עלה של זית זה לא נשמע לכם כמו מתכון של ארז קומורובסקי? (ובמחשבה שניה - השמא יש לזה קשר לתגלחת העורב המסתורית על מפתן דלתו של בחבח? מממ. נראה שיהיה לי במה להרהר הערב).
 

Ricca

New member
שיט.. עלו עלי...

כן, יש לי חולשה לעורבים. אני נוטה לפתות אותם בתכשיטי פלסטיק משובצים באבני זכוכית. אני קונה אותם במילים יפות, אין כמו לראות את מבטו התמים והמאוהב של עורב רגע אחד לפי שהוא חוטף את המכה. אגב, לא ידעתי שבחבח גר שם. חשבתי שהוא גר בבניין ממול. אני מתנצלת על הבלאגן, אבל נוצות נתקעות לי בין השיניים. חייבת להיפטר מהן.
 

קפת

New member
סליחה שאני צייקנית

אבל בחבח זה עם הגמל שלמה. מלפפוצים נתקע עם העורב. ואני, אני רק לחתולים. ולך לריסה, כלבה קרצייתית, יש לי רק שני מלים להגיד: זה היה קדחת מעולה מה שקיבלת שם. קדחת נובל קוויזן כנעני. קדחת סטייט אוף דה חארט, דקחת קוט הוטור, קדחת משובנזונה. את חושבת שהרבה אנשים זוכים כאן לקבל כזו קדחת טרייה ואיכותית? תתביישי.
 

Ricca

New member
אם ככה את מגדירה איכות

צר לי עלייך! זאת הייתי עלק קדחת בקושי כמעט. לגמרי. אפילו. (כמו שהיית אומרת) אני חושבת שהגיע הזמן להניח את הקלפים על השולחן. אני קוראת לסקר חדש- "מה היא איכות הקדחת שקיבלת בפורום קפת?". לטיפולך המסור אודה.
 

Ricca

New member
אה אה אה, ועוד משהו..

אני- על פחות מאחושילינג, לא מתפשרת. תחזרי אלי עם קדחת חדשה, ונראה.
 

קפת

New member
זה המלפפוצים

שמונה לסגני לענייני סקרים ושקרים. תבואי אליו בטענות.
 

א י ל ה

New member
שיו, אחרי הסיפור על היונה

ששיתפתי אתכם בו, בטח תקראו לי שקרנית אם אספר לכם מה קרה לי עם עורב. כשאני חושבת על זה, מביטה מהצד, נדמה לי שאם הייתי קוראת מישהי בפורום - ולא פורום ציפורים, מיינד יו - שכותבת על כל מיני תקריות ציפוריות שכאלה, אז גם לא הייתי מאמינה לה ישר. אבל בחיי שזה קרה. באמת. בחה-אלוהים. אני יצאתי מביתי, שוב, מיינדינג מי און ביזנס, כהרגלי, ובתנועות של מי שאיננה מורגלת להיות חשופה לאוויר נטול קירות מיהרתי להיכנס למבטחי מכוניתי הנאמנה, שחיכתה לי, כהרגלה שלה, מול הבית. נתתי לה שתי קוביות סוכר על התנהגותה הראויה לציון והנעתי. הוא טייל לו על מפתן המדרכה, גם הוא, כמוני, מיינדינג היז און ביזנס, או לפחות ככה זה נראה. לא מאוד התעמקתי בו. כולה עורב. אחד מני רבים. הוא טייל לו שם על שפת המדרכה, ניקר פה, ניקר שם. ככה זה, ציפורים וויל בי ציפורים. אני שילבתי לרוורס, העפתי מבט לאחור, כמתחייב, לחיצה קלה על דוושת הגז, עליתי על איזו אבן או משהו, ואז החזרתי מבט קדימה והילוך לדרייב והופ, נסעתי לדרכי. הוא כבר היה מחוץ למודעות שלי. מימיזמן כבר. מי חושב על עורבים בכלל? כששבתי לאחר מספר שעות לדל"ת אמותיי האהובות, ראיתי אותו. מוטל. על הכביש, בסמוך למדרכה, צמוד לשפתה, לא נושם. במילים אחרות, מת. במילים אחרות, דרוס. לקח לי כמה דקות לחבר ולהבין את מה שקרה, להריץ בראשי את הסרט שלי נכנסת לאוטו, אותו מטייל סמוך לגלגל האחורי השמאלי שלי, אותי נוסעת לאחור ועולה על מה שחשבתי שהוא אבן, אבל מסתבר בדיעבד שהיה עורב. החוורתי. הבנתי שרצחתי עורב. אני. רצחתי. בעעע. אבל בחיי, זה לא היה בכוונה. וזה גם לא ממש ממש היה פגע וברח, כי בכלל לא ידעתי שפגעתי. זה היה צירוף מקרים מצער שכזה, באמת. ימים ארוכים הוא שכב שם, לאות ולעדות למעשה הנפשע, עד שמישהו שם קץ ליסוריי והעלים אותו. ימים ארוכים עוד יותר אני הרגשתי אותו שם, גם אחרי שכבר לא היה, ואת העיניים של האחים שלו ננעצות בי בכל פעם שיצאתי מהבית. ימים ארוכים עוד יותר הרגשתי את המצפון המייסר. למעשה, עד היום הוא לא ממש שקט. טוב, בעצם היום הוא כבר כן. זהו. עכשיו אם עוד מישהו יזכיר לי שוב סיפור על ציפורים אני י-אלץ לכתוב כאן מסה ארוכה על התאוריה שלי על הג'וקים. אז תיזהרו.
 
למעלה