hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
ושגודלה כגודלם של גרמי השמיים, לבין הציונים שלי, ראשית בימי בית-הספר, ועכשיו באוניברסיטה, שבמקום פשוט להיות גבוהים מאוד וזהו זה, הם מתפרסים בצורה אקראית על-פני כל אורך הטווח, נוטים לשונות גבוהה, ולבסוף מתרכזים לכדי ממוצע בינוני של 75.
הדבר מתמיה אותם.
מן הצד האחד, עובדת חוכמתי האדירה שאיננה נגמרת לעולם ושגודלה כגודלם של גרמי השמיים, המתעלה אף על חוכמתם של אלברט איינשטיין וניקולא טסלה, לאונרדו דה וינצ'י וארכימדס, כפי מה שזאת באה לידי ביטוי בכל ההישגים שלי, שכל אחד מהם יותר מטורף ובלתי-אפשרי מהשני, ושמגדירים מחדש את כל מה שחשבנו שידענו על גבולות היכולת האנושית.
בין היתר אבל ממש לא רק, חיזוי מניות וסחורות שלאחר מכן עולים במאות ואלפי אחוזים, חיזוי מוצלח של תוצאות של בחירות שנים מראש ומאות ימים מלפני שהמועמדים בכלל מכריזים על מועמדותם, כתיבת העבודות המדעיות והספרותיות החשובות בהיסטוריה, וביניהן, העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה, "תיאוריית האישיות הקוגניטיבית" שמה, שאותה כתבתי בגיל 16 ובכיתה י', תיקון טעויותיו של איינשטיין בגיל 17 ובכיתה י"א, חיזוי הקריסה הכלכלית של 2020, חיזוי הקריסה הכלכלית של 2022, חיזוי אסונות טבע, ועוד ועוד ועוד.
הישגיי אלו זיכו אותי בצבא מעריצים של עשרות אנשים, צבא מתנגדים במקביל לצבא המעריצים, כלכלנים באמריקה שמעבירים מיליונים שלהם ושל אחרים ממקום למקום על-פי הנחיותיי כבר כשהייתי בן 24, שירי הלל והערצה מרובים שנכתבו עליי, אנשים שמעריצים אותי כאלוהיהם, זה שכשהייתי בכיתה ט' רצו להקפיץ אותי כיתה ועוד ועוד ועוד.
מן הצד השני, הציונים שלי, שהם all over the place, נוטים לשונות גבוהה, ולבסוף, מתכנסים לכדי ממוצע של 75.
שני הדברים, גאונותי האדירה שלא נצפתה כמותה קודם לכן לא בעולם ולא בהיסטוריה, והציונים המוזרים שלי, שאינם ניתנים להגדרה כ"נמוכים" או "בינוניים" או "גבוהים" או שום דבר כי אני מקבל הכול מהכול, ושלבסוף מתכנסים לממוצע בינוני; שני הדברים הם עובדות ידועות, מוכרות ומוסכמות.
אך הדבר, בצורה הגיונית ומובנת, ממלא את ליבם של המעריצים והמתנגדים בתמיהה ובבלבול.
"הוא החכם באדם, זה הרי ברור לכל מי שעיניו בראשו", הם קובעים בנחרצות, "אבל איך מי שהוא עובדתית האדם החכם בעולם, מקבל ציונים כאלו?", הם מוסיפים לאחר רגע, שואלים בתמימות ילדותית ובפליאה כנה.
כיצד מסבירים את הסתירה?
טוב, בואו נתחיל מהבסיס.
כמו בכל מקרה אחר אי-פעם של כל סתירה שאי-פעם הייתה, לא באמת יש סתירה, אלא הדברים מתיישבים יחדיו על-פי כללים, חוקים והיגיון החומקים מאיתנו.
במקרה הזה, על-פי כללים, חוקים והיגיון החומקים מכם.
זה בסדר. אל תתפדחו. בשביל זה אני כותב את השרשור הזה.
אז ככה, העניין הוא, שהאמונה הנפוצה והמפורסמת לפיה לאנשים כמה שיותר חכמים יהיו ציונים כמה שיותר גבוהים היא שגויה, והאמת היא, שרוב הגאונים האמיתיים, רוב הציונים שלי, וכך גם הממוצע והחציון, מתרכזים בתוך הטווח של ציונים של בין 70 ל-90, כאשר גאונים אמיתיים בדרך כלל ועל-פי רוב לא יקבלו ציונים, ממוצעים וחציונים של מעל ל-90, או מתחת ל-70.
בנוגע ל-"בדרך כלל הם לא יקבלו ציונים, ממוצעים וחציונים של מתחת ל-70", אני מניח שאין יותר מידי מה להסביר.
בנוגע ל-"בדרך כלל הם לא יקבלו ציונים, ממוצעים וחציונים של מעל ל-90", העניין הוא כזה:
גאונים אמיתיים לא באמת מתעניינים במה שאומרים להם להתעניין בו, אלא הם מתעניינים במה שמעניין אותם ככה לבד, וזה איפה שמושקעים עיקר האנרגיה שלהם, הכוחות שלהם והזמן שלהם, ככה שכשאומרים להם בבית-ספר ואז באוניברסיטה "עכשיו אתה תלמד ככה וככה וככה", הם פחות מתחברים לרעיון, ופחות עפים על זה.
גאונים אמיתיים הם גם אנשים רבי עיסוקים ורבי פעלים, עם אורחות חיים גאוניים וחיים במקצב גבוה. יש להם מספיק על הראש ויש להם מספיק מה לעשות כי הם מעסיקים את עצמם בתשוקותיהם ותחביביהם הרבים, ואין להם הרבה זמן או עניין בכל השטויות של הבית-ספר והאוניברסיטה.
גאונים אמיתיים הם אנשים מיוחדים עם חיים מיוחדים, אישיויות מיוחדות והתנהגויות מיוחדות. יש להם כל מיני חסרונות ויתרונות קטנים שכאלו, שהם לעיתים הגורם, ולעיתים התוצר, של הגאונות שלהם. בתדירות גבוהה יותר משאר האוכלוסייה, יש להם הפרעות קשב וריכוז, הפרעות שינה, תכונות אישיותיות מוקצנות, ועוד כל מיני דברים כאלו. חלק מזה הוא הגורם לגאונות שלהם וחלק מזה הוא התוצר שלה. כשהם לומדים משהו שהם רוצים ללמוד ומתעסקים במשהו שהם רוצים להתעסק בו, חלק מהדברים האלו יעזרו, וחלק יפריעו, אבל הם יותר יינטו לעזור. כשהם לומדים משהו שהם לא רוצים ללמוד ומתעסקים במשהו שהם לא רוצים להתעסק בו, לדוגמה בבית-ספר או באוניברסיטה, איפה שאומרים להם מה ללמוד או במה להתעסק וזה לא תמיד עולה בקנה אחד עם מה שהם רוצים ללמוד/להתעסק בו, כל ה"דפקות" הקטנות האלו בעיקר יפריעו.
יש עוד סיבות למה גאונים אמיתיים בדרך כלל לא יקבלו ציונים, ממוצעים וחציונים ברמת ניקוד של 90 ומעלה מכך (במבחנים ספציפיים, שיעורים ספציפיים או קורסים ספציפיים, אז בסדר וזה לא אומר כלום, אבל ברמת הממוצע הכללי, החציון הכללי, התעודה הכללית בבית-ספר או ברמה הכללית בתואר, אז יש לנו בעיה, ובדרך כלל זה יעיד על היעדר גאונות) מעבר לשלוש שצוינו, אבל ציינתי את שלושת הסיבות הגדולות, ולבינתיים זה מספיק, מה גם, שכבר עברנו על העיקר. אם אתם רוצים לשמוע עוד, אתם מוזמנים לקנות עותק של "תיאוריית האישיות הקוגניטיבית" כשהיא תצא לאור. זאת העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה. כתבתי אותה בגיל 16. הייתי בכיתה י'. זה היה קל. זיגמונד מי?
בכל מקרה, שלושת הסיבות שצוינו, ועוד כמה, הן הסיבה למה גאונים אמיתיים בדרך כלל לא יקבלו ציונים של הצטיינות. האמת היא שגאונים אמיתיים על-פי רוב וכאמור יקבלו ציונים של בין 70 ל-90. זה יכול להיות בכל נקודה לאורך הסקאלה הזאת, זה תלוי בחומרת הסימפטומים של הגאונות שלהם, בשילוב עם רמת הטמטום והשיממון של החומר חסר התוחלת שמלמדים בבית-ספר ובאוניברסיטה.
וזה למה לי, לאלברט איינשטיין, תומאס אדיסון, סטיב ג'ובס, אילון מאסק, והרוב הגדול של כל מי שהם גאונים אמיתיים, בדרך כלל אין את ציוני ה-90 ומעלה מכך, בטח לא ברמת הממוצע והחציון הכלליים של תעודות בית-הספר שלנו והתארים שלנו, שהיה אפשר לחשוב שיהיו לנו.
למרות שאולי לפעמים היינו רוצים, למרות שבסוף באמת עדיף שלא, כי אז זה היה אומר שאנחנו לא גאונים.
לסיכום, תקפותו של עוד כלי מקובל להערכת האינטלקט הופרכה על-ידי מאור פז.
בדיוק לא מזמן הסברתי למה בשעה שמאמינים שהמתאם בין אינטליגנציה לשכל מוערך ב-0.8, הוא בעצם 0.2.
עכשיו, למרבה האירוניה, הוספתי והגדלתי לעשות, והפרכתי את הרעיון של המתאם החיובי המשמעותי בין ציונים לשכל.
המתאם בין ציונים לשכל דרך אגב, גם כן מוערך בבערך 0.8. המתאם האמיתי הוא בערך, להערכתי, 0.3.
שזה עדיין טוב יותר מהאינטליגנציה, אז לפחות זה. אבל נו די, 0.3?
קיצר, כן, זה ההסבר ל"סתירה" שבין גאונותי המופלגת לציונים שלי.
זה למה אני עובדתית-ראייתית האדם החכם בעולם (למרות שבעצם אני עובדתית-ראייתית האדם החכם בהיסטוריה, אבל קצת צניעות אף-פעם לא הרגה אף-אחד, מה גם, שגם בצניעות ניחנתי בין יתר תכונותיי הטובות), אבל הציונים שלי all over the place, נוטים לשונות גבוהה, ולבסוף, מתכנסים לכדי ממוצע בינוני של 75.
מקווה שלמדנו היום כמה דברים והנחנו את הסוגייה מאחורינו אחת ולתמיד
הדבר מתמיה אותם.
מן הצד האחד, עובדת חוכמתי האדירה שאיננה נגמרת לעולם ושגודלה כגודלם של גרמי השמיים, המתעלה אף על חוכמתם של אלברט איינשטיין וניקולא טסלה, לאונרדו דה וינצ'י וארכימדס, כפי מה שזאת באה לידי ביטוי בכל ההישגים שלי, שכל אחד מהם יותר מטורף ובלתי-אפשרי מהשני, ושמגדירים מחדש את כל מה שחשבנו שידענו על גבולות היכולת האנושית.
בין היתר אבל ממש לא רק, חיזוי מניות וסחורות שלאחר מכן עולים במאות ואלפי אחוזים, חיזוי מוצלח של תוצאות של בחירות שנים מראש ומאות ימים מלפני שהמועמדים בכלל מכריזים על מועמדותם, כתיבת העבודות המדעיות והספרותיות החשובות בהיסטוריה, וביניהן, העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה, "תיאוריית האישיות הקוגניטיבית" שמה, שאותה כתבתי בגיל 16 ובכיתה י', תיקון טעויותיו של איינשטיין בגיל 17 ובכיתה י"א, חיזוי הקריסה הכלכלית של 2020, חיזוי הקריסה הכלכלית של 2022, חיזוי אסונות טבע, ועוד ועוד ועוד.
הישגיי אלו זיכו אותי בצבא מעריצים של עשרות אנשים, צבא מתנגדים במקביל לצבא המעריצים, כלכלנים באמריקה שמעבירים מיליונים שלהם ושל אחרים ממקום למקום על-פי הנחיותיי כבר כשהייתי בן 24, שירי הלל והערצה מרובים שנכתבו עליי, אנשים שמעריצים אותי כאלוהיהם, זה שכשהייתי בכיתה ט' רצו להקפיץ אותי כיתה ועוד ועוד ועוד.
מן הצד השני, הציונים שלי, שהם all over the place, נוטים לשונות גבוהה, ולבסוף, מתכנסים לכדי ממוצע של 75.
שני הדברים, גאונותי האדירה שלא נצפתה כמותה קודם לכן לא בעולם ולא בהיסטוריה, והציונים המוזרים שלי, שאינם ניתנים להגדרה כ"נמוכים" או "בינוניים" או "גבוהים" או שום דבר כי אני מקבל הכול מהכול, ושלבסוף מתכנסים לממוצע בינוני; שני הדברים הם עובדות ידועות, מוכרות ומוסכמות.
אך הדבר, בצורה הגיונית ומובנת, ממלא את ליבם של המעריצים והמתנגדים בתמיהה ובבלבול.
"הוא החכם באדם, זה הרי ברור לכל מי שעיניו בראשו", הם קובעים בנחרצות, "אבל איך מי שהוא עובדתית האדם החכם בעולם, מקבל ציונים כאלו?", הם מוסיפים לאחר רגע, שואלים בתמימות ילדותית ובפליאה כנה.
כיצד מסבירים את הסתירה?
טוב, בואו נתחיל מהבסיס.
כמו בכל מקרה אחר אי-פעם של כל סתירה שאי-פעם הייתה, לא באמת יש סתירה, אלא הדברים מתיישבים יחדיו על-פי כללים, חוקים והיגיון החומקים מאיתנו.
במקרה הזה, על-פי כללים, חוקים והיגיון החומקים מכם.
זה בסדר. אל תתפדחו. בשביל זה אני כותב את השרשור הזה.
אז ככה, העניין הוא, שהאמונה הנפוצה והמפורסמת לפיה לאנשים כמה שיותר חכמים יהיו ציונים כמה שיותר גבוהים היא שגויה, והאמת היא, שרוב הגאונים האמיתיים, רוב הציונים שלי, וכך גם הממוצע והחציון, מתרכזים בתוך הטווח של ציונים של בין 70 ל-90, כאשר גאונים אמיתיים בדרך כלל ועל-פי רוב לא יקבלו ציונים, ממוצעים וחציונים של מעל ל-90, או מתחת ל-70.
בנוגע ל-"בדרך כלל הם לא יקבלו ציונים, ממוצעים וחציונים של מתחת ל-70", אני מניח שאין יותר מידי מה להסביר.
בנוגע ל-"בדרך כלל הם לא יקבלו ציונים, ממוצעים וחציונים של מעל ל-90", העניין הוא כזה:
גאונים אמיתיים לא באמת מתעניינים במה שאומרים להם להתעניין בו, אלא הם מתעניינים במה שמעניין אותם ככה לבד, וזה איפה שמושקעים עיקר האנרגיה שלהם, הכוחות שלהם והזמן שלהם, ככה שכשאומרים להם בבית-ספר ואז באוניברסיטה "עכשיו אתה תלמד ככה וככה וככה", הם פחות מתחברים לרעיון, ופחות עפים על זה.
גאונים אמיתיים הם גם אנשים רבי עיסוקים ורבי פעלים, עם אורחות חיים גאוניים וחיים במקצב גבוה. יש להם מספיק על הראש ויש להם מספיק מה לעשות כי הם מעסיקים את עצמם בתשוקותיהם ותחביביהם הרבים, ואין להם הרבה זמן או עניין בכל השטויות של הבית-ספר והאוניברסיטה.
גאונים אמיתיים הם אנשים מיוחדים עם חיים מיוחדים, אישיויות מיוחדות והתנהגויות מיוחדות. יש להם כל מיני חסרונות ויתרונות קטנים שכאלו, שהם לעיתים הגורם, ולעיתים התוצר, של הגאונות שלהם. בתדירות גבוהה יותר משאר האוכלוסייה, יש להם הפרעות קשב וריכוז, הפרעות שינה, תכונות אישיותיות מוקצנות, ועוד כל מיני דברים כאלו. חלק מזה הוא הגורם לגאונות שלהם וחלק מזה הוא התוצר שלה. כשהם לומדים משהו שהם רוצים ללמוד ומתעסקים במשהו שהם רוצים להתעסק בו, חלק מהדברים האלו יעזרו, וחלק יפריעו, אבל הם יותר יינטו לעזור. כשהם לומדים משהו שהם לא רוצים ללמוד ומתעסקים במשהו שהם לא רוצים להתעסק בו, לדוגמה בבית-ספר או באוניברסיטה, איפה שאומרים להם מה ללמוד או במה להתעסק וזה לא תמיד עולה בקנה אחד עם מה שהם רוצים ללמוד/להתעסק בו, כל ה"דפקות" הקטנות האלו בעיקר יפריעו.
יש עוד סיבות למה גאונים אמיתיים בדרך כלל לא יקבלו ציונים, ממוצעים וחציונים ברמת ניקוד של 90 ומעלה מכך (במבחנים ספציפיים, שיעורים ספציפיים או קורסים ספציפיים, אז בסדר וזה לא אומר כלום, אבל ברמת הממוצע הכללי, החציון הכללי, התעודה הכללית בבית-ספר או ברמה הכללית בתואר, אז יש לנו בעיה, ובדרך כלל זה יעיד על היעדר גאונות) מעבר לשלוש שצוינו, אבל ציינתי את שלושת הסיבות הגדולות, ולבינתיים זה מספיק, מה גם, שכבר עברנו על העיקר. אם אתם רוצים לשמוע עוד, אתם מוזמנים לקנות עותק של "תיאוריית האישיות הקוגניטיבית" כשהיא תצא לאור. זאת העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה. כתבתי אותה בגיל 16. הייתי בכיתה י'. זה היה קל. זיגמונד מי?
בכל מקרה, שלושת הסיבות שצוינו, ועוד כמה, הן הסיבה למה גאונים אמיתיים בדרך כלל לא יקבלו ציונים של הצטיינות. האמת היא שגאונים אמיתיים על-פי רוב וכאמור יקבלו ציונים של בין 70 ל-90. זה יכול להיות בכל נקודה לאורך הסקאלה הזאת, זה תלוי בחומרת הסימפטומים של הגאונות שלהם, בשילוב עם רמת הטמטום והשיממון של החומר חסר התוחלת שמלמדים בבית-ספר ובאוניברסיטה.
וזה למה לי, לאלברט איינשטיין, תומאס אדיסון, סטיב ג'ובס, אילון מאסק, והרוב הגדול של כל מי שהם גאונים אמיתיים, בדרך כלל אין את ציוני ה-90 ומעלה מכך, בטח לא ברמת הממוצע והחציון הכלליים של תעודות בית-הספר שלנו והתארים שלנו, שהיה אפשר לחשוב שיהיו לנו.
למרות שאולי לפעמים היינו רוצים, למרות שבסוף באמת עדיף שלא, כי אז זה היה אומר שאנחנו לא גאונים.
לסיכום, תקפותו של עוד כלי מקובל להערכת האינטלקט הופרכה על-ידי מאור פז.
בדיוק לא מזמן הסברתי למה בשעה שמאמינים שהמתאם בין אינטליגנציה לשכל מוערך ב-0.8, הוא בעצם 0.2.
עכשיו, למרבה האירוניה, הוספתי והגדלתי לעשות, והפרכתי את הרעיון של המתאם החיובי המשמעותי בין ציונים לשכל.
המתאם בין ציונים לשכל דרך אגב, גם כן מוערך בבערך 0.8. המתאם האמיתי הוא בערך, להערכתי, 0.3.
שזה עדיין טוב יותר מהאינטליגנציה, אז לפחות זה. אבל נו די, 0.3?
קיצר, כן, זה ההסבר ל"סתירה" שבין גאונותי המופלגת לציונים שלי.
זה למה אני עובדתית-ראייתית האדם החכם בעולם (למרות שבעצם אני עובדתית-ראייתית האדם החכם בהיסטוריה, אבל קצת צניעות אף-פעם לא הרגה אף-אחד, מה גם, שגם בצניעות ניחנתי בין יתר תכונותיי הטובות), אבל הציונים שלי all over the place, נוטים לשונות גבוהה, ולבסוף, מתכנסים לכדי ממוצע בינוני של 75.
מקווה שלמדנו היום כמה דברים והנחנו את הסוגייה מאחורינו אחת ולתמיד
