דיון מהיר
הוגש שיק להוצל"פ נגד הערב שהיה מנהל ובעלי החברה מושכת השיק. הנ"ל התנגד בטענת זיוף. בדיון מקדמי, בהמלצת הרשם הוחלט לתת רשות להתגונן והתיק הועבר ע"י הרשם לדיון מהיר. 1. האם על התובע להגיש תביעה הכוללת את הסיבה למתן השיק (משכורת) ולהוסיף את כל הסיפורים שברקע, או שהשיק עצמו הינו עילת התביעה? 2. האם הנתבע יכול לפתוח חזית חדשה בכתב הגנתו ולטעון לעצם זכאותו של התובע בסכום השיק? למשל שלקח סחורה, או גבה תשלומים לכיסו מלקוחות החברה כנגד השיק וכן הלאה? ומאידך לא לחזור כלל על טענת הזיוף שבעטיה הוסכם על מתן רשות להתגונן? 3. האם לאור הנטען בבקשת הרשות להתגונן (זיוף), כבר כעת עם הגשת כתב התביעה על התובע להתייחס לטענה זו ואולי עליו לצרף כבר עתה חוו"ד גרפולוגית? בתודה
הוגש שיק להוצל"פ נגד הערב שהיה מנהל ובעלי החברה מושכת השיק. הנ"ל התנגד בטענת זיוף. בדיון מקדמי, בהמלצת הרשם הוחלט לתת רשות להתגונן והתיק הועבר ע"י הרשם לדיון מהיר. 1. האם על התובע להגיש תביעה הכוללת את הסיבה למתן השיק (משכורת) ולהוסיף את כל הסיפורים שברקע, או שהשיק עצמו הינו עילת התביעה? 2. האם הנתבע יכול לפתוח חזית חדשה בכתב הגנתו ולטעון לעצם זכאותו של התובע בסכום השיק? למשל שלקח סחורה, או גבה תשלומים לכיסו מלקוחות החברה כנגד השיק וכן הלאה? ומאידך לא לחזור כלל על טענת הזיוף שבעטיה הוסכם על מתן רשות להתגונן? 3. האם לאור הנטען בבקשת הרשות להתגונן (זיוף), כבר כעת עם הגשת כתב התביעה על התובע להתייחס לטענה זו ואולי עליו לצרף כבר עתה חוו"ד גרפולוגית? בתודה