דיון - מה דעתכם על מגורים נפרדים?

דיון - מה דעתכם על מגורים נפרדים?

ראשית שלום לכולם! למי שלא מכיר אותי (ובצדק...) שמי פז ואני חיה עם בעלי בננו המשותף (2) ושלושת ילדי בעלי מנישואים קודמים - כולנו תחת קורת גג אחת. בראשית הקשר שלנו העליתי את האפשרות להתגורר בנפרד - אפילו בדירות צמודות או קרובות מאוד. בעלי חשב שלא כך בונים משפחה ושנינו אהבנו מאוד ורצינו לממש את האהבה שלנו במגורים משותפים. לאחרונה אני שוקלת שוב את נושא המגורים הנפרדים, בגלל עימותים וחיים לא מאושרים עם הילדים הבוגרים (19-17). אני משוועת לקצת שלווה ופרטיות, להרגיש שיש לי פינה חמה משלי - דבר שאין לי היום בשלון המעטה! מה דעתכם על מגורים נפרדים לזוג עם תינוק משותף? להזכירכם, לא מדובר בשני גרושים שכל אחד חי עם ילדיו, אלא בזוג עם ילד משותף והיסטוריה זוגית קודמת.....אשמח לשמוע את דעתכם.
 

1נתי 1

New member
אני בדעת בעלך

אולי אני קצת שמרנית אולי נאיבית אך גם אני בדיעה שכך לא בונים משפחה איני יודעת את מצבכם הכלכלי אבל באם המצב מאפשר אולי ניתן להקצות פינה לעצמך מין פינה פרטית כזאת שאליה תוכלי "לברוח" במהלך היום פינה שקטה לארגון המחשבות, להתרגעות. מנוחה. חשבי רק שהילדים הבוגרים אוטוטו יוצאים מהבית ומגורים נפרדים רק יכולים לגרום לריחוק בינכם ריחוק שרק ילך ויגדל
 

yaeli4

New member
פז יקרה../images/Emo140.gif

אני כל כך מבינה אותך וחושבת שאת אצילת נפש שיכולת לקחת על עצמך חבילה גדולה כזו. זה בהחלט פרויקט לא קל ואני מניחה שכשנישאתם, היו בוודאי כאלה שאמרו לך שאת מכניסה את עצמך לחבילה קשה וגדולה. אי אפשר להתעלם מהקשיים הגדולים שכרוכים בלגדל שלושה ילדים שאינם שלך. זו קומפליקציה אדירה, ונראה שהזמן שחלף לא היטיב עם המערכת בעניין הילדים. וחבל. אני מבינה אותך אני בטוחה שניסית אבל צריך ששני הצדדים יהיו בוגרים ובשלים מספיק ומה לעשות, אלה ילדים עדיין. לגבי מגורים נפרדים, זה לא פשוט לעמוד בפני החלטה כזו. זה תלוי אם אתם עומדים בפני החלטה שזה או זה, או להיפרד בכלל. אם להיפרד בכלל עומד מול האפשרות הזו, אז כן הייתי ממליצים על מגורים נפרדים אבל ממש ממש קרובים. באותו בניין או באותו רחוב, אם אפשר. האם מצבכם הכלכלי מאפשר זאת? זה פתרון שאינו עדיף בכלל, אבל שוב, אם זה עומד מול פרידה טוטאלית, אז עדיף פתרון כזה, על פני פרידה או מגורים משותפים מלאי עוגמת נפש ומריבות. המון בהצלחה לך,
 
אני עדיין מתבשלת במיץ של עצמי

אינני יכולה לענות עדיין אם אנו עומדים בפני פרידה או ניסיון פיוס כלשהו - המצב לא טוב. אני מאוד מתוחה ועצבנית והנורא מכל מבחינתי היא העובדה שזה משפיע על התינוק שלי, מחמל נפשי. הפכתי להיות אמא עצבנית, מבחינתי זה הגבול! אני רוצה רק טוב לילדים של בעלי אבל לא על חשבון השפיות שלי וטובת התינוק שלי. תודה על המחמאות, אבל אני לא אצילת נפש. פשוט לא ידעתי למה אני מכניסה את עצמי, לא הבנתי כמה זה מורכב וקשה. אני מפנטזת על מגורים נפרדים גם מתוך תקווה לשקם את האינטמיות שאבדה לנו....
 

yaeli4

New member
פז, אל תתבשלי לבד, תשתפי אותנו כאן

זה עוזר יותר לדבר עם אנשים שיש להם נסיון דומה או קרוב. תהיי כאן יותר ותכתבי יותר על ההתמודדויות, אולי אני ועוד אנשים כאן נוכל להקל ולהיות אוזן קשבת. ואני באמת מקווה שהפסימיות שלך היא זמנית. הלוואי.
 

עלמה 3

New member
היי פסימיות .. כמה קשה לך....|חיבוק

אני יודעת שזה קל לומר... אבל קחי אוויר .. נישמי עמוק עמוק.. וחשבי על הקטנצ'יק שחווה אמא עצבנית..... אני כל כך מבינה אותך.. ".. חשבון השפיות והתינוק שלך... כמה זה קשה.. האם באפשרותכם.. לצאת לפחות לחופש לבד לשם האינטימיות... אני מבינה שהם גדולים ויכולים להשאר לבד... מה עם יעוץ.. אפילו רק את ובעלך חזקי ואימצי..
 

בונוסית

New member
קודם כול -../images/Emo24.gif

פז יקרה בטח קשה מאוד לחיות בבית מחניק. חסרים קצת פרטים על הקשר שלך ושל בעלך. מה קרה שפתאום השתנו הנסיבות והילדים הגדולים שלו איתכם? כמה זמן אתם ביחד? כולם פו רוצים לדעת... מגורים נפרדים? אולי זה לא רע כמו שזה נשמע? בטח יותר טוב מלשלוח לפנימיה
(טוב צריך לשמור קצת על חוש הומור) אולי כשנדע יותר פרטים נוכל יותר להבין... בנתיים חלומות פז
 
הפרטים החסרים.

יפה הגדרת, הבית מחניק וסוגר עלי ואין לי לאן לברוח. הילדים היו תמיד במשמורת בעלי, כבר כשהכרתי אותו. אנחנו ביחד 6 שנים, כל הכנופיה.... קיוויתי שהזמן ילכד אותנו כמשפחה, אבל ככל שהילדים גדלים זה הופך להיות קשה יותר ויותר - פרדוקס? לא! הם הופכים לאנשים בוגרים ופתאום יש לי שותפים לדירה ולא ילדים.... אמרתי לבעלי שרק כשהילדים יצאו לחיים עצמאיים תהיה לי אתם מערכת יחסים טובה - קל יותר לאהוב מישהו כשלא דורכים לך על יבלות. תודה על ההתעניינות ואכן חשוב לשמור על חוש הומור.
 

maof

New member
פסימית יקרה../images/Emo39.gif

אתמול היה כאן בפורום דיון קצר על הילדים מפרק קודם תיקראי את התגובות ואולי זה יתן לך קצה חוט לגבי הדעות של האנשים שכותבים בפורום כן אני יודע זה לא קל...... צריך הרבה רצון וכוח לעבור את המיכשולים שצצים כל פעם מחדש תנסי למצוא לעצמך את הפינה השלווה אולי בערב או מאוחר יותר קורס או חוג ערב ואולי יציאה עם חברות כל דבר שהוא שתוכלי להיות עם עצמך ולישכוח את מטלות היום יום........ אני לא בעד לפרק .....ואם יהייה לך קשה עם הילד הביאולוגי שלך גם תישלחי אותו לבית ניפרד (סליחה שאני מיתבטה בצורה קשה) ואם המצב היה הפוך איך היית מגיבה והיו מנסים להרחיק את הילדים שלך?? אני יספר לך סיפור שהיה ממש היום בערב זוגתי עבדה היום עד שעה 8 בערב וגם לי היה יום קשה הרבה ריצות והוויכוחים לא היפסיקו ניכנסתי הביתה קצת אחרי 8 היתחיל ויכוח קטן אם כן יראו תום וגרי ...או לא הבן הגדול של זוגתי היתחיל להיתוכח עם אמא שלו אני מיסתכל על שניהם ....מיסתכל על זוגתי ורואה שעוד רגע היא מיתפוצצת....... אני אומר לעצמי ...(אוף גם לי היה יום קשה) אני מרים את קולי על הילד ואומר לו בטונים גבוהיםדי למיטה הוא עושה את מה שאני אומר לו ......... אבל הויכוח ממשיך מהמיטה שלו מהחדר שלו......... לרגע אחד לקחתי נשימה ארוכה (רגע חושבים)בעצם הוא לא אשם שהיה לי ולאמא שלו יום ארוך ומיגע......... חזרתי לחדר שלו חיבקתי אותו ונתתי לו נשיקה..... לפתע הכל ניגמר כל הכעס....כל הבכי והצעקות...... הוא מיסתכל לכיוון שלי עם מבט של עגל
חיבק אותי והרגשתי בתוכי את הסליחה שהוא אמר בשקט....לא היתכונתי ...לא רציתי ואני אומר לו בשקט באוזן.....סליחה לא היתכונתי להיתפרץ עליך אבל תבין אותי ואת אמא.....היה לנו יום קשה היום אבל אנחנו אוהבים אותך ....אתה יודע ! נכון את צודקת הסיפור שלך מיתכוון לילדים בגיל שונה גיל שנחשב קצת בעיתי וקשה.......... אבל לפי דעתי ....ואחרי שהיתה לי היום שיחה עם אישה מקסימה אנחנו הבוגרים ואנחנו יכולים לנווט את הדברים ואם הילד לא מסוגל לעצור לרגע והדברים מיתפרצים החוצה תנסי את....להוציא את הרוח מהמיפרשים.... הרי את יודעת לוויכוח צריך שני אנשים ....ואם צד אחד מפסיק להיתווכח ........הוויכוח ניגמר תנסי לימצוא זמן עבור עצמך ולפי דעתי הדברים יראו אחרת מעוף
 

עין 3

New member
מעופי, נדמה לי שהיתה אי הבנה...

פז לא התכוונת לגרש את הילדים שלו מהבית. היא התכוונה שבמקום לבחור בין לחיות בתוך גיהנום, או להיפרד לחלוטין, למצוא שביל ביניים - לגור בבית אחד היא והקטנצ'יק, ובבית סמוך בעלה עם ילדים הגדולים. כך הם יוכלו להפגש אפילו כל ערב, כאשר הוא יגיע לדירה שלה וישאיר את הילדים לבד (או, מן הסתם, גם הם יצאו לבלות...). כך היא תשאיר לעצמה פינה שקטה, תשמור על הזוגיות, וגם הילדים אולי ישמחו שסוף סוף אין את ה"נודניקית" הזו שמנסה לחנך אותם. ודרך אגב, בעיני ילדים בגיל הזה כל הערה הכי קטנה נתפסת כנסיון לחנך אותם. למשל, אם בעלי מעיר לנסיך שהוא השאיר צלחת בכיור - זה מיד הופך למריבה, למרות שהכוונה של בעלי לא היתה לחנך אותו, אלא לשמור על הסדר והנקיון בבית... לי נראה שזה רעיון לא רע, אם הוא שקול כנגד להפרד לגמרי.
 

maof

New member
העין יקרה............

אני לא חשבתי שפז רוצה ליזרוק את הילדים רק חשבתי שהיא רוצה להוציא אותם מהבית אבל בבקשה ממך עין יקרה.......... תסבירי לי אם לא קשה לך היכן הילדים יהיו בסוף ???? מאוד מענין שיונתינו הבינה את מה שכתבתי מאוד הערכתי וכיבדתי את הדברים שיונה אמרה..... את הכנות שבדבריה כן מאוד קשה לי כן הייתי מעדיפה את הדברים שונים אבל אני העשה הכל בכדי לא ליפגוע באיש שלצידי לפי דעתי אם אנחנו מודעים לקושי ומוכנים נפשית להיתמודד מולו זאת תחילת הדרך להצלחה זה לא מחיב שזאת הנוסחה להצלחה אבל לפי דעתי זאת תחילת הדרך ולא הבריחה והרחקת הדברים כאילו הם לא נימצאים עצם העברת הילדים לדירה שמעבר לכביש ושכל היום יהיו ביחד ושהולכים לישון כל אחד הולך לבית שלו לא יפתור כלום...רק יגרום להרגשת דחיה גדולה יותר אבל זאת רק דעתי וכל אחד אדון להחלטותיו מעוף
 
השאלה אם הבעיה היא ילדיו

אולי את נתלת בהם כגורם למה שקורה.אולי פשוט קורים לך דברים.שווה ברור
 
פז יקרה

אני די בשוק,שלושה ילדים ,זה אפילו יותר קשה מכמה שאפשר לתאר,את בעצם אומרת שאת כבר לא יכולה יותר, מחפשת פינה שקטה להיות רק עם בנך ובעלך ולא מוצאת פינה כזאת. לפרק תמיד אפשר השאלה האם בדקתם אפשרות של יעוץ ? מעבר לבתים נפרדים לי אישית נשמע כמו פרוק המסגרת,הילדים די גדולים ולאט לאט יעזבו את הקן ואת תשתחררי,השאלה האם כרגע אפשרי לנסות למצוא דרך ביניים שתאפשר לך קצת יותר פרטיות?לדעתי התשובה היא לא,אבל כמו שמעוף אמר,אולי שווה לקבל קצת עזרה מגורם מקצועי שייתן למערכת כיוון ותמיכה עד הגיוסים? בהצלחה
 

blonda3

New member
פזית שלום../images/Emo140.gif

האם יש מצב שבו הילדים של בעלך יעברו לגור עם האמא שלהם?אולי זה הפתרון הנכון עבורכם? וכן-אני יכולה להבין כמה קשה לך , לכם.
 
בלונדה, מגיע לך מזל טוב.

מנצלת את ההזדמנות לאחל לך ולבנך מזל טוב לבר המצווה. אין אפשרות שהילדים יעברו לגור עם אמא שלהם. במקום שהיא נמצאת אני לא מאחלת אף אחד להיות - והמבין יבין.
 

עין 3

New member
הי, פז

אני מוכרחה להגיד לך שהדברים נראים בדיוק אותו דבר גם מהצד השני (לפחות אצלי)... כידוע לך, אצלנו הילד הגדול הוא שלי, ואין סוף לויכוחים. אני כל הזמן צריכה להיות באמצע, כל פעם שיש טענה - בעלי בא קודם אלי. אני בהחלט מחכה ליום שבו הילד יעזוב את הבית, ולא בגלל שיש לי משהו נגדו - להיפך, אני "בריאה" עליו (מלשון - "חולה עליו"). אבל דרכם של ילדים לעוף מהקן ואם זה יעשה טוב גם לזוגיות שלי - אדרבא!!! נראה לי שאנחנו באמת צריכות לדבר קצת בטלפון, ואולי להיפגש. אני אתקשר אלייך מחר.
 

maof

New member
בוקר טוב עין.........

אני קורא אותך וחושב לעצמי .....איך את היית מגיבה אם היו מבקשים ממך להרחיק את הבן שלך לבית בצד השני של הרחוב....או לכל מקום אחר?????????????????????? מעוף
 
למעלה