בכייף, דארלינג.
והוא באמת מאוד מעניין, איני רוצה לרדת לרזולוציות של העולם
הספרותי/פילוסופי אבל רק טעימה:
ברנשטיין למעשה לקראת סוף הספר, מתריס נגד התיאוריות השכיחות
על "מות הכותב". והוא מתכוון כמובן לבארט, ופוקו. (למי שמכיר)
ומציג תיאוריה משלו, מאוד מעניינת.
ספר מסה מומלץ, בקיצור