דיון על הפסקת המירוץ לילד נוסף

[חובטת שטיחים]

אני מאוד מסכימה ומזדהה עם הפיסקה הראשונה שלך

אמנם אני עדיין לא סבתא אבל החיים כבר לקחו אותי למקום אחר... אני כבר בגיל שממילא כנראה לא הייתי יכולה להרות (46) וגם החברות ובנות המשפחה כבר הפסיקו ללדת ויש הרבה פחות התעסקות בנושא בסביבתי הקרובה.
אני שמחה שויתרתי על חלום הילד הנוסף כי זה פתח לי פתח לחלום חלומות חדשים שעל הגשמתם יש לי שליטה. אני אישית הקמתי עסק קטן, הוא ממלא אותי עניין ואתגר ואפילו שיפר את מצבנו הכלכלי, יש לי הרבה זמן להקדיש לו והמשפחה שלי מפרגנת ולוקחת בו חלק.

 

[שירהד1]

חובטת השטיחים- נתת לי רעיון לפינה חדשה

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[כבשה0פועה]

50 גוונים של אפור

לפני קרוב לשלוש שנים, כשהגעתי לכאן, מאוד אהבתי לשמוע את קולה של חובטת, שנתן לגיטימציה למינעד רחב של רגשות והחלטות ובעיקר ניער את כל הבטחות השווא שיהיה בסדר. לפעמים בסדר, אבל לפעמים לא והנה - גם הלא בסדר יכול להיות בסדר אבל אחרת.
אני אמנם לא עמדתי בפני ההכרעה, אבל איני יודעת עד מתי הייתי ממשיכה וכמה הפלות הייתי מסוגלת לספוג. על כך אני מודה מקרב לב לשתיכן, חובטת שטיחים ו mick nik, על הקולות השפויים, על הלגיטימציה לעצור ובעיקר על דרישת השלום מהעבר האחר בגוונים של אפור ולא בשחור מוחלט.

 

[ואני בחסדך בטחתי]

וואו תודה לכן

כמה במקום. אז הזדמנות עבורי לעדכן שחזרנו לאותה ההתלבטות אחרי תהפוכות ושוב תהפוכות.. הריון שחשבתי שנפל בשבוע 9 בדימום פסיכי אך המשיך תקין (?) והסתיים בדממת דופק מול עינינו (!!) בסקירה מוקדמת.. בין לבין חודשיים של שמירת הריון לא עבדתי לא הרמתי לא קילחתי ועל סקס בכלל לא היה מה לדבר. ובסוף.. הזוגיות משתקמת לאיטה, תפקידים שהיו לי בעבודה נקטעו ואני צריכה להתחיל חלק מהדברים מחדש. וזה עוד לפני הגוף הכואב והלב המרוסק. כמה אפשר לשאת?

 

[מרעישה בשקט]

כמה עצוב

ליפול לתהום, לגלות בה תקוה ואז ליפול לתהום עמוקה עוד יותר.
אין לי עצות עבורך, רק חיבוקים.

 

[מרעישה בשקט]

איזה דיון נהדר התפתח כאן

תודה לחובטת שטיחים ולמיק ניק ששיתפו ונתנו לנו הצצה לצד השני.
תודה לכל מי שכתבה על הלבטים שלה, על הדברים הקטנים והגדולים, על הפחדים והחרדות.
ותודה ענקית לכולן דווקא על מה שלא ראיתי בשרשור הזה. תודה לכל מי שלא כתבה שכדאי לעשות עוד נסיון אחד, שחבל שככה יהיה סוף הילודה, שרק עוד הריון יביא את הישועה.

שמעתי היום ברדיו את השיר עיניים זרות של רונה קינן, ופתאום התרכזתי גם במילים ולא רק בקול המהפנט שלה, והבנתי כמה המילים מתחברות לי לשרשור הזה.

רונה קינן - עיניים זרות

חושך, לא ראיתי כלום
עיניים זרות עיבדו נתונים
ניסיתי להפוך את עורי
אבל העור שבפנים דמה מדי לשלי
רציתי להדוף את השנים
שעומדות בינינו בלי להבין
שאין כלי נשק בעולם שרק מתוקף אהבתי
יכריע את הזמן

אני לא אפסיק לרצות
אני לא אפסיק לרצות
אני לא אכנע לרעיון הזה
שאי אפשר כי אפשר ואי אפשר
זה עניין של הישרדות
גם אם תגידי לי שדי כבר ונגמר
אין לי ברירה אלא לרצות את האפשר

ימים, ימים אל תוך לילות
חיבוק שלא נגמר
ואז ברגע הוא נגמר
וכשהריק הזה חושף את פרצופו
נדמה שכל מה שרציתי
אף פעם לא יבוא
אבל

אני לא אפסיק לרצות
אני לא אפסיק לרצות
אני לא אכנע לרעיון הזה
שאי אפשר כי אפשר ואי אפשר
זה עניין של הישרדות
גם אם תגידי לי שדי כבר ונגמר
אין לי ברירה אלא לרצות את האפשר

שקט, שקט בסלון
שקט במטבח
שקט גם בטלפון
כל מה שרציתי זה לישון
אבל הרעש המחריד
חדר לי לחלום
וסוף, סוף לסיפור
אני חותמת בלי רצון על טופס השחרור

 

[שירהד1]

שיר מדהים, תודה.

 

[שמולי קיפוד]

מקסים ומאוד מתאים. תודה.

 

[קונטרפונקט]

תודה מעומק הלב על התגובות!

מיק ניק וחובטת שטיחים - התגובות שלכן מרגשות כל כך.

תודה על השיתוף והכנות של כל מי שכתבה. התפתח כאן דיון נהדר, עדין ונוגע במעמקי הנפש.