דיון על התייחסות המקרא לקורבן אדם.

אם תלך ברות(בעקבות) טענותיו של לקדימון תמצא

לידיעתך לקדימון מתייחס לכל האינפורמציה ההיסטורית במקרא כהמצאה ופיברוק עכשיו אפשר להבין שהוא עושה את זה כשנוח ומתאים לו
 
א. ישנם מקורות חוץ מקראיים שמהם אתה מתעלם

ב. זה לא נכון. עד כמה שאני מכיר את לקדימון, וגם את מוריו מהאוניברסיטה, הדרך בה הם נוקטים היא שאין שחור ולבן. יש הרבה גוונים של אפור. לא ניתן לקבוע שהתנ"ך כולו הוא פיקציה (אסכולת קופנהגן), אך מצד שני קבלת כל דבריו כאמת לאמיתה (התנ"ך כספר היסטוריה) אף היא בעייתית. לדעתי (ואני מניח שגם לדעת לקדימון) כתיבה ראשונה של התנך נעשתה בתקופת יאשיהו (דויטרונומיסט א'). ככל שזמן האירועים רחוק יותר מזמן זה (אברהם אבינו, יציאת מצרים, ממלכה מאוחדת) כך הכתוב מן הסתם אמין פחות. כפי שתוכל לראות, בהודעה שפתחה את האשכול ישנם כמה מקורות העוסקים בתקופה עליה הם כותבים (יחזקאל, דויטרונומיסט א' על הרפורמה של יאשיהו שבזמנה הוא חי ופעל), ולפיכך ישנה אמינות רבה יותר למסופר.
 
להווה ידוע לך

א. אם יש מקורות חוץ מקראיים אנה הצג אותם או הפנה אותי או הס ב. לקדימון טוען שהמקרא הוא מיתולוגיה אפילו לא היסטוריוסופיה אלה פילוסופיה עם פ ס ב ד ו היסטוריה שנכתבה כולה בימי יאשיהו אם ספר יחזקאל נכתב כמו כל המקרא בימי יאשיהו כטענתכם הרי גם הוא פיברוק והמצאה או לקט אגדות עם וורבליות שנאספו והפכו לסיפור ק ו ה ר נ ט י
 

Lakedaimon

New member
את ההוכחות רשמתי לך במו מקלדתי...

איזה הוכחות אתה רוצה בדיוק? הפונים של חניבעל מקרתגו הם כמעט בעלי אותה תרבות כמו הפיניקים של צור וצידון. האם נוכל להסכים שהכנענים עליהם מדבר המקרא הם בעלי תרבות משותפת לאותם הפיניקים? באכזיב יש בית קברות שלם עם הוכחות לשריפת גופות של נשים זקנים וטף, בצור יש עוד "תופת" אפשרית וכנ"ל גם בקרתגו. גם אם נניח שירמיהו ויחזקאל חוברו בתקופה הפרסית (ואפילו לדעתי הם מוקדמים יותר) עדיין נגיע למסקנה שהם מוחים נגד משהו שהיה קיים בעם. האם ניתן למחות או יש סיבה לכעוס על העם על משהו שלא קרה?
 

Lakedaimon

New member
אני מניח שיש פה לא מעט סמויים

אתה באמת רוצה שאנשים ישתכנעו מטיעוניו?
 

סוריאל

New member
אתה באמת חושב שמישהו ישתכנע?

ואם את ה כל כך דואג, מספיק לספק קישור לאחד מהשלשולים על שמו&אל.
 
במו מקלדתך אתה חוזר על אותם הבלים בתור הוכחה

בכובעך כארכאולוג אתה צריך לדעת שמציאת בית קברות שלם שבו הוכחות לשרפת גופות נשים זקנים וטף בודאי שאינה הוכחה להקרבת בני אדם כקורבן לאל (מי מקריב זקנים ונשים בוגרות ) ואני יכול למנות לך כמה וכמה אפשריות נוספות לשרפת גופות בספרים המיוחסים לירמיהו ויחזקאל הפיצו שמועות על הכנענים בכדי להצדיק את האמונה באל העברי
 

Lakedaimon

New member
אז בוא נראה

נחמד שמעבר לטענה הכללית הסטנדרטית שאינני מבין על מה אני מדבר, יש לך גם טענות לעניין - כל הכבוד! ובכן, בהשאלה על המשפט הידוע - במקום שבו שורפים גופות, שורפים גם את החיים... לפחות מבחינה תרבותית, בתרבויות עתיקות בהם שורפים גופות, נהגו גם להקריב (מדי פעם) גם קורבן אדם. לגבי הספרים המיוחסים לירמיהו ויחזקאל. כיוון שאלה מבדילים באופן ברור בין פיניקים לכנענים בעיקר על בסיס ערים. אם הם רצו "להפיץ שמועות" על הכנענים, הם פשוט היו אומרים. הם לא צריכים להוכיח את העם על פשעים שהוא לא ביצע. מעבר לזה, ספרי ירמיהו ויחזקאל מדברים על החורבן והגלות, וכנראה נכתבו או בזמן הגלות או לאחר מכן. כיוון שכך, ובהנחה שהם לא ידעו על האירועים לפני שקרו, הם חיים בתקופה שבה העם כבר נבדל מסביבתו והמונותאיזם שלו הוא יותר רדיקאלי מאשר לפני הגלות. לכן אין צורך באותה הצדקה. אלא אם כן אתה טוען שגם הנבואות, כמו שמואל הן חיבור תעמולתי.
 
המשפט הידוע??????

אני דווקה חושב שאתה יודע על מה אתה מדבר רק לא תמיד מבין ן לדוגמה אתה אומנם יודע שמצאו באכזיב בית קברות ושהעצמות היו עם סימני שרפה אבל מכאן אתה מתחיל לגלוש למסקנה משונה שאין לה כל אחיזה במצא הארכאולוגי שבכל המרחב הכנעני נהגו להקריב קורבנות אדם וכך אתה מבסס ומסכם את מסקנותיך "לפחות מבחינה תרבותית, בתרבויות עתיקות בהם שורפים גופות, נהגו גם להקריב (מדי פעם) גם קורבן אדם. " האם לדעתך בכובעך כמנהל הפורום הארכאולוגי זה מדעי או רציני או הגיוני איך ניתן להתייחס למשפט כזה טענות ההגנה שלך על ספרי ירמיהו ויחזקאל לא פחות מגוחחת וילדותית "אם הם רצו "להפיץ שמועות" על הכנענים, הם פשוט היו אומרים." וכאילו מה הם עשו אם לא אמרו יחזקאל וישעיהו לא היו הנבאים היחידים שתריעו על המנהג ולא כל הנבאים שתריעו על כך חיו בתקופת החורבן או לאחריה ולמרות הכל אתה שוב מבסס את התאוריות שלך על כרעי תרנגולת "הם חיים בתקופה שבה העם כבר נבדל מסביבתו והמונותאיזם שלו הוא יותר רדיקאלי מאשר לפני הגלות." אין לי ספק שהכנענים הקריבו קורבנות אדם אבל אני לא מתבייש להודות שהמידע הזה רובו ככולו בא לנו מהמקרא אני נאלץ לסיים
 
אתה מוכן להסביר מדוע אתה מתעלם מהמקורות

הרומיים ומה'תופת' שהתגלתה בקרתגו? אתה יכול שלא להסכים, או לפרש בצורה אחרת, אבל לא ברור לי מדוע אתה לא מתייחס אליהם?!
 
אני לא מתעלם

אולי לא הבנתה. אבל לי אין בכלל ספק שהכנענים נהגו להקריב קורבנות אדם ובעיקר את בכוריהם ואני לא היתי זקוק למקורות הרומיים בכדי להבין זאת המקור הברור ביותר בשבילי הוא הטקסט המקראי והממצאים בקרטגו רק חיזקו אותם אתה ולקדימון מנסים להסביר לנו השכם והערב שכל המקרא הוא המצאה של המאה השבעית מה שאתם מגדירים "הרפורמה של יאשיהו " כאילו לפני יאשיהו לא נכתב כלום בישראל. וכל זאת בשל העובדה שלא נמצאה הוכחה ארכאולוגית לכתיבה מאותה תקופה אבל כמו הרבה זלזלני מקרא המנהג הכנעני להקרבת אדם הוא מקבל כעובדה היסטורית חד משמעית למרות שאין לו עד היום שום הוכחה ארכאולוגית וממצא יחיד בקרטגו (שיכול להיות גם השפעה אפריקאית על התרבות הכנענית של קרטגו) והידיעות הקלושות מהמקורות הרומיים המאוחרים מאוד והבלתי אובייקטיביים קבילים עליכם יותר מהמקור המקראי אם אתה מקבל את מנהג הקרבת האדם בתרבות הכנענית לפי המקורות הרומיים והתופת בקרטגו אז בבקשה גם הנתונים ההיסטוריים המקובלים של יוספיוס פלאביוס על התקופה שבה נכתב המקרא והידיעות במשנה ובתלמוד הם אמת היסטורית קבילה
 
אף אחד לא מזלזל במקרא

המקרא הוא מקור (המורכב ממספר מקורות). המקורות הרומיים הם מקור (כל אחד בפני עצמו). הממצא הארכיאולוגי הוא מקור. יש מקורות טובים יותר וטובים פחות. בוא ניקח לדוגמה את התנ"ך. מדובר בספר דתי שמשובצים בו סיפורים היסטוריים. אם נבחן את אמינותו ביחס לאנאלים אשוריים או חיתיים לדוגמה, סביר להניח שהוא ייחשב כפחות אמין, זאת למשל בשל המעורבות האלוהית ה'בוטה' באירועים. כמו כן, בניגוד לאנאלים, התנ"ך מכסה תקופה ארוכה בצורה חריגה, מאברהם אבינו ועד ימי בית שני. כיוון שאני מקבל את ההערכה שהתנך החל להכתב בסוף ימי בית ראשון, מקובל עלי שתיאורה של תקופה זו אמין יותר מתיאורן של תקופות קדומות יותר. ככל שאנו מתרחקים מנקודה זו, כך התיאור אמין פחות. בעיה שלישית עם התנ"ך (ויצירות קנוניות מסוגו) היא שהוא עבר עריכות רבות; עובדה זו הופכת גם את תיאור התקופות המאוחרות שבתנ"ך לחשוד בחוסר דיוקים (השווה למשל בין תיאור מותו של יאשיהו בספר מלכים ובדברי הימים; ראה ויכוחי עם מסורתי בענין). אופן העבודה עם התנ"ך זהה גם לגבי כל מקור אחר, רומי, הלניסטי, מצרי או ספריו של יוספוס אותם הזכרת. אם נמצא המקור האוריגינילי, עבודתנו קלה יותר. כאשר המקור חסר וישנם בידינו רק עותקים, לעיתים סותרים, עבודתנו כמובן קשה יותר. כאשר יש חיזוקים חיצוניים (בתנך: קורבנות אדם, כניעת יהוא לאשור; לרשימ(ו)ת המלכים של מנתו: ממצאים ארכיאולוגיים ממצרים), מצבנו משתפר. מבחינתך כנראה, התנ"ך שבידינו כיום הוא המקור, ולכן אתה מייחס לו אמינות רבה כל כך. לדעתי זה לא המצב (השווה מגילות ים המלח, גרסת השבעים, גרסת המסורה). מצד שני, כל מי שמזלזל במקור הוא פשוט טיפש. מכל מקור ניתן ללמוד משהו. גם אם לא ניתן ללמוד על האירוע המתואר, עדין ניתן ללמוד על הכותב, סביבתו והקהל אליו מופנה הטקסט. לכן התואר 'זלזלני מקרא' הוא פשוט מטופש וילדותי.
 

Lakedaimon

New member
בקשר לעדות המקראית והארכיאולוגית

בקשר לממצאי שריפה - ביוון ורומא יש לנו עדויות כתובות על קורבן אדם במאה ה6 לפנה"ס, או לפחות על כך שהדבר נתפס כלגיטימי בעיניהם. במקביל יש לנו עדויות על שריפת גופות (חיות או מתות - עניין של אינטרפרטציה). כך שמבחינה תרבותית, במקום בו שורפים גופות, יש גם עניין של קורבן אדם. בקרתגו יש לנו גם את הממצאים הפניקיים מחוף לבנון על שריפת גופות, גם את העדות ההיסטורית על התרבות הפונית הקרתגנית שנבעה מהפיניקית על שריפת גופות וקורבן אדם וגם עדות ארכיאולוגית על ה'תופת' מקרתגו.בארץ יש לנו את העדות המקראית על קורבן אדם (בין השאר במקומות שציינתי קודם) ועדות ארכיאולוגית על שריפת אדם (חי או מת) מהעממים הסובבים - בין השאר אותם פניקים שהזכרתי קודם. לגבי שריפה מלכותית של גופות, שים לב מה היה סופו של "המלך הלגיטימי היחיד" שלך, שאול. גופתו נשרפה ועצמותיו נקברו ביבש גלעד. כך שהמנהג של כיבוד המלך ע"י שריפת גופתו היה מוכר להם. (בדיוק כמו אסא) כשנביא רוצה להשמיץ עם אחר או את עמו אין פשוט מכך וכמו שהדגמתי בעבר, יש הרבה משלים שאפשר להשתמש בהם. הנביאים לא ממשילים את עניין קורבן האדם אלא מוכיחים את העם עליו, קרי, שהמנהג התקיים ללא רצון האל (ולא עלתה על ליבי). כשעמוס רוצה להוכיח עם אחר הוא עושה זאת ללא בעיה (על שלושה... ועל ארבעה...). השאלה היא האם לדעתך המנהג (שוב, לפי העדות המקראית), התקיים בהם, לא התקיים בעם, "קומץ" שצריך להפסיק אותו, מנהג רווח שהנביאים הם "הקומץ" שמנסה להפסיק? אולי הסבר רטרואקטיבי לחורבן?
 

Lakedaimon

New member
ולגבי הוכחות יש לי כמה מאמרים בשבילך

H SEEDEN. A Tophet in Tyre? Berytus: Archeological Studies, 1992 LE Stager. Carthage: a View from the Tophet, 1984 BP Irwin. Molek Imagery and the Slaughter of Gog in Ezekiel 38 and 39, 34. Journal for the Study of the Old Testament, 1995 אבל כיוון שאני יודע שלא תטרח, אז חבל.
 

Lakedaimon

New member
רק עכשיו הבנתי שה../images/Emo43.gif אכל את השאלה...

הדיון - שרק עכשיו הבנתי שלא מתקיים, היה לגבי הדיעה. מה אתם חושבים על משמעות הפסוקים האלה? האם הנביאים מוכיחים את העם על הרגל שהושרש מדי ולא ניתן להפסיק אותו? האם זוהי עדות ל"קומץ" שהוכחתו מהווה עדות למנהג שהיה הרגלו של מיעוט או של הרוב? האם הנביאים היו ה"קומץ" ואילו העם שהקריב קורבנות אדם היה הרוב? האם יש פה עדות להתבדלות מאוחרת (או מוקדמת) לקראת המונותאיזם הרדיקאלי שהגיע אחרי הגלות?
 

סוריאל

New member
קודם כל כדאי שסביר

מהו 'מונותיאיזם רדיקלי'. אח"כ נסה להוכיח שהוא בתר-גלותי. אישית, קצת קשה לי לראות את האספקטים הפשרניים בשחיטת 500 נביאי בעל בכרמל. בנוגע לכל שאר השאלות, איך לדעתך אפשר להשיב עליהן?
 
למעלה