דיון
- פותח הנושא chi12
- פורסם בתאריך
Demonic Saber
New member
לדעתי...
למרות שהם נתונים יש להם רגשות.ובעונה השלישית שמים לב לזה.
למרות שהם נתונים יש להם רגשות.ובעונה השלישית שמים לב לזה.
ודאי שהם יכולים!
גם אם לא ראית את העונה השלישית עדיין, כבר שכחת איך וימון קינא בפאטמון וגאטומון? (או שאולי הוא רק היה מושפע מדיוויס בקנאה שלו?) בכל אופן, הדמות שהכי אהבתי בעונה הראשונה היתה טנטומון מסיבה אחת פשוטה: בזמן שכל שאר הדיג'ימון תפקדו כמו סוג של פסיכולוגים בשביל הדיג'יגורלים שלהם, אצל טנטומון ואיזי זה היה בדיוק ההיפך! (אפילו כשאיזי גילה להורים שלו שהוא יודע שהוא מאומץ טנטומון נראה כאילו הוא זקוק לטיפול פסיכולוגי יותר ממנו. חוץ מזה שאיזי היה אוטאקו מחשבים אפשר לומר שהוא היה מאוד שפוי יחסית לכל השאר, בזמן שטנטומון היה הדיג'ימון הכי שרוט בעיני.) והם גם התעצבנו, במיוחד מהמוסיקה של הקוף ההוא עם הגיטרה.. אהה אטמון ^_^ אני אהבתי אותו מאוד, הוא היה הרשע הכי חמוד ^^ וגם השניים הטיפשים האלה שהיו תמיד ביחד כדי להגדיל את מנת המשכל שלהם-אחד ירוק גדול ושמן ושני עכבר קטן וורוד התאהבו במימי. בכל אופן, בעונה השלישית זה באמת הרבה יותר בולט, במיוחד בגלל כל הפילוסופיות שהם מדברים עליהן במודע, ואני לא ידועת אם להזכיר אותן כאן או לא כי אני לא יודעת אם זה נקרא ספויילר או לא.. אולי עדיף שבאמת תראי את זה בעצמך, זה מעלה נקודה למחשה מאוד עמוקה שעד היום לא הצלחתי לחליט מה.. הממ.. האמת בקשר אליה.. (קשה לא לספויילר ;_
גם אם לא ראית את העונה השלישית עדיין, כבר שכחת איך וימון קינא בפאטמון וגאטומון? (או שאולי הוא רק היה מושפע מדיוויס בקנאה שלו?) בכל אופן, הדמות שהכי אהבתי בעונה הראשונה היתה טנטומון מסיבה אחת פשוטה: בזמן שכל שאר הדיג'ימון תפקדו כמו סוג של פסיכולוגים בשביל הדיג'יגורלים שלהם, אצל טנטומון ואיזי זה היה בדיוק ההיפך! (אפילו כשאיזי גילה להורים שלו שהוא יודע שהוא מאומץ טנטומון נראה כאילו הוא זקוק לטיפול פסיכולוגי יותר ממנו. חוץ מזה שאיזי היה אוטאקו מחשבים אפשר לומר שהוא היה מאוד שפוי יחסית לכל השאר, בזמן שטנטומון היה הדיג'ימון הכי שרוט בעיני.) והם גם התעצבנו, במיוחד מהמוסיקה של הקוף ההוא עם הגיטרה.. אהה אטמון ^_^ אני אהבתי אותו מאוד, הוא היה הרשע הכי חמוד ^^ וגם השניים הטיפשים האלה שהיו תמיד ביחד כדי להגדיל את מנת המשכל שלהם-אחד ירוק גדול ושמן ושני עכבר קטן וורוד התאהבו במימי. בכל אופן, בעונה השלישית זה באמת הרבה יותר בולט, במיוחד בגלל כל הפילוסופיות שהם מדברים עליהן במודע, ואני לא ידועת אם להזכיר אותן כאן או לא כי אני לא יודעת אם זה נקרא ספויילר או לא.. אולי עדיף שבאמת תראי את זה בעצמך, זה מעלה נקודה למחשה מאוד עמוקה שעד היום לא הצלחתי לחליט מה.. הממ.. האמת בקשר אליה.. (קשה לא לספויילר ;_
טוב, אז הפילוסופיה של העונה השלישית
או אחת מהן (תמיד חשבתי שדיג'ימון זאת סדרה כבדה מאוד בתור ילדה ומצאתי בה המון מסרים נסתרים כדי להצדיק את זה שאני צופה בה בזמן שכולם ראו סדרות לא מצויירות סביבי, אבל בעונת טיימרס זה פשוט נאמר במפורש, אין כאן שום ניתוח עמוק שגירדתי ממנו משמעות..) בכל אופן, טקאטו, ג'ן-לי (->ג'נריה-לי->איכשהו הנרי וונג.. אולי כי ג'ן-לי וג'ן-רי ביפנית נשמעים אותו הדבר ואז ג'ן-רי->ג'נרי->הנרי..?) וטריירמון הגיעו באחד הפרקים (אני כבר לא זוכרת את המספרים שלהם) לאיזושהי ספרייה תת מימית (אחרי שהם גילו שהעולם הדיג'יטלי יכול להשתנות בהתאם לתפיסה שלהם, וכך הצליחו גם לנשום במים ולהשאר יבשים ועל זה אפשר לבנות עוד פילוסופיה -או אולי- לנבור עוד פילוסופיה) הם פגשו בחור מוזר, חצי שקוף, שנראה כמו יצור אנושי וככל הנראה הוא באמת היה סוג של יצור אנושי (ו.. אני כבר שכחתי מה היה שמו). הסיפור שלו היה שהוא באמת אנושי, אבל הוא נמצא בעולם האמיתי ולכן הוא נראה חצי שקוף. מרוב שהוא התעסק ככ בעולם הדיגיטלי (הוא היה חלק מהצוות של המבוגרים שהתעסקו בעולם הדיגיטלי, בהם גם אביו של ג'ן לי ואביה של אליס) (טוב נו, עדיין לא הגעתי לפרקים עם אליס ביפנית. האמת היא שהפסקתי לראות את זה ביפנית לפני חצי שנה בערך אחרי שראיתי בקושי שישה פרקים.. >_<) הוא הפך לחלק ממנו ולכן יש צרוה של קיום שלו גם בעולם הדיגיטלי וזה הדבר השקוף שהם פגשו. ואז הם התפלספו שם הרבה.. בהתחלה הם שאלו אותו כל מיני שאלות טכניות והוא הסביר להם על העולם הדיגיטלי (של העונה השלישית. זאת הפעם הראשונה אם לא היחידה שבה הסבירו על איך הכל נוצר. כלומר, את הרביעית והחמישית לא ראיתי עדיין..) על סורקי הקלפים המשודרגים שלהם (שהם בעצם תיבות נתונים ואל סוג של דיג'יכלי כמו שטאקאטו חשב) ועוד כל מיני דברים, ומתוך זה הם הגיעו גם לפילוסופיה הגדולה והמאיימת כל כך על ההגיון הפשוט שלי (וכבר מזמן החלטתי להניח לה להשאר בסימן שאלה עבורי כי אני חוששת שאין לה תשובה של ממש..) והפילוסופיה היא כזאת: העולם הדיגיטלי מקביל וקשור באופן ישיר לעולם שלנו, הוא בעצם סוג של "מרחב 0" (למי שקרא אנימורפס) של כל הדברים הדיגיטליים שקיימים בעולם שלנו. מתוך כך (או שאולי זה נגרם בגלל) יש קשר והשפעה ישירה של כל דבר שקורה בעולם שלנו על העולם הדיגיטלי, ו/או להיפך. (או שבלבלתי גם עם העונות הראשונות.. שוב, אני לא ממש זוכרת את זה חד כמו פעם, אבל למזלי דווקא את הפרק הזה הקלטתי, אני רק צריכה לגלות באיזו מהקלטות הוא נמצא..) אם נהיה יותר ספציפים וניקח לדוגמא את טאקאטו וגילמון, טקאטו הוא זה שהמציא את גילמון, הוא צייר אותו ותיכנן אותו ואת המתקפות שלו ואחרי שהפנקס נסרק בתיבה והנתונים של גילמון עובדו, גילמון הגיע לעולם שלנו. באמת? מי אמר שגילמון לא היה קיים כל הזמן הזה והוא זה שטקאטו נוצר בשבילו, כדי שיצייר את דמותו ויעלו במחו המאפיינים של גילמון כדי שיעלה אותם על הנייר שייסרק בתיבה ובכך יסייע לגילמון להגיע לעולמינו? או בקיצור, מי נוצר בשביל מי? טקאטו בשביל גילמון או גילמון בשביל טקאטו? בכל אופן, קיימת השפעה וקשר ישיר בין שניהם, אפשר לומר שהם כאילו מחוברים. בסופו של דבר הפרק הזה נגמר בכמה תהיות של טקאטו, בין השאר גם "אם גילמון ימות, אז ימות גם חלק ממני!.." כמה פרקים אחר כך החלק השני של הקבוצה דיברו על איך הם (הדיג'ימונים) הגיעו לטיימרס שלהם, באותו הפרק ('לב אריה'), ליאומון מצא את מותו. הפילוסופיה שעולם מכאן על החיים שלנו ובילבלה אותי כל כך: כמו שאי אפשר לדעת בנוגע לטקאטו וגילמון או בנוגע לעולם האמיתי והעולם הדיגיטלי מי נוצר בשביל מי, מי מביניהם הוא האמיתי וכו' כך גם אפשר לומר על העולם שלנו, כפי שאנו חיים בו ומכירים אותו, נטול דיג'ימונים (עד כמה שידוע לי, למרות שאני דווקא מאמינה בהם, פשוט עדיין לא יצא לי לפגוש אחד כזה בינתיים) עד כמה אנחנו יכולים להיות בטוחים בכך שאנחנו אמיתיים? עד כמה אנחנו יכולים להמשיך ללכת ברחוב בידיעה שהוא נבנה בשבילנו, כדי שנלך בו (נו, הוא נבנה כדי שיהיה לאנשים איפה ללכת, וגם אנחנו אנשים, אז הוא נבנה בשבילנו, לא?) ולא שאנחנו נולדנו בשביל הרחוב הזה, כדי שיהיו אנשים שילכו בו? (אני יודעת, זה נשמע ממש טיפשי, אבל יש בזה גם הגיון.) אנחנו משוכנעים שכל הדברים שקיימים בעולם נועדו בשביל האדם, אבל אולי האדם נועד בשביל העולם? אולי למרות שאנחנו משוכנעים שאנחנו בונים ומפתחים למען עצמנו, אנחנו בעצם רק אמצעי כדי לסייע לבניה ולפיתוח והם העיקר? ועוד יותר קשה מזה, עד כמה אנחנו אמיתיים בכלל? איך נדע שנאחנו קיימים באמת ולא רק חלום של מישהו או סיפור שמישהו המציא או קומיקס שמישהו צייר? (לצורך העניין בלבד, בלי קשר לזה שאני מאמינה שהחיים היקום וכל השאר הם קומיקס.) אולי בכל פעם שאנחנו חשים כאב זה לא אמיתי וזה רק כי המישהו הזה החליט באותו הרגע לדמיין שזה מה שיקרה לנו? אולי יום אחד פשוט ימאס לו מאיתנו והוא יקמט את הדף ויזרוק אותנו לפח, בלי אפילו להוציא אותנו לאור? (טוב, את זה לא הייתי צריכה לכתוב כאן, אלה סתם חששות פסימיות שיש לי עצמי בלי קשר לפילוסופיה עצמה). ואם נניח שאנחנו דווקא כן מרגישים (ולצורך ההוכחה, נסו להיזכר בפעם האחרונה שקיבלתם מכה וכאב לכם, או אם מתחשק לכם לבחור ברגש ולא הרגשה פיזית של ממש אז תבחרו רגש, זה לא באמת משנה לצורך העניין הזה) אנחנו לא באמת יכולים להעיד על זה שאנחנו מרגישים. כל אחד מאיתנו לעצמו מודע לרגשות וההרגשות שלו, אבל הוא לא יכול לדעת בוודאות שגם האנשים ובעלי החיים וכל שאר הדברים הקיימים סביבו חיים וקיימים ומסוגלים להרגיש ממש כמותו ולא, למשל, אנדרואידים או דמויות שתכף ההוא ימחוק. אנחנו מאמינים לאנשים סביבנו כשהם מספרים לנו על כאבי גב שיש להם או כשהם צורחים כי דרכנו להם על רגלם החשופה עם עקב גבוה והרשימה עוד ארוכה, אבל למעשה אנחנו לא יודעים בודאות בכלל שהם באמת מרגישים משהו. רק את ההרגשות של עצמנו אנחנו מסוגלים להרגיש ורק את המחשבות של עצמנו אנחנו מסוגלים לחשוב (אז כן, אולי הם גם לא חושבים). אנחנו לא יודעים באיזה צבעים אנשים אחרים רואים, אולי למה שאני קוראת "כחול" מישהו אחר קורא "כתום", אבל את שנינו לימדו שלצבע של התפוז קוראים "כתום", לא משנה כמו מה הוא נראה לנו ולכן שנינו קוראים לו כתום. למעשה, אנחנו לא יודעים אם אנשים אחרים יכולים לראות בכלל. ועכשיו באמת בקיצור, אפשר להציג את השאלה הזאת באלף וריאציות ולמעשה אין לי שום תשובה לאף אחת מהן (שזאת בעצם אותה השאלה). הדרך שלי להתמודד עם כל זה היא פשוט להשאיר הכל בסימן שאלה ולהגיד שלא ממש חייבים לדעת בוודאות את האמת כדי לחיות כמו שצריך, אם כי היה נחמד לדעת מה עומד מאחורי כל זה (אבל נראה לי שזה גם נשגב מבינתי ואני לא אבין את זה לעולם, לכן זה חסר טעם עבורי להתעמק בזה. עמכם הסליחה). ארר.. ~סליחה על החפירה~ ^^"
או אחת מהן (תמיד חשבתי שדיג'ימון זאת סדרה כבדה מאוד בתור ילדה ומצאתי בה המון מסרים נסתרים כדי להצדיק את זה שאני צופה בה בזמן שכולם ראו סדרות לא מצויירות סביבי, אבל בעונת טיימרס זה פשוט נאמר במפורש, אין כאן שום ניתוח עמוק שגירדתי ממנו משמעות..) בכל אופן, טקאטו, ג'ן-לי (->ג'נריה-לי->איכשהו הנרי וונג.. אולי כי ג'ן-לי וג'ן-רי ביפנית נשמעים אותו הדבר ואז ג'ן-רי->ג'נרי->הנרי..?) וטריירמון הגיעו באחד הפרקים (אני כבר לא זוכרת את המספרים שלהם) לאיזושהי ספרייה תת מימית (אחרי שהם גילו שהעולם הדיג'יטלי יכול להשתנות בהתאם לתפיסה שלהם, וכך הצליחו גם לנשום במים ולהשאר יבשים ועל זה אפשר לבנות עוד פילוסופיה -או אולי- לנבור עוד פילוסופיה) הם פגשו בחור מוזר, חצי שקוף, שנראה כמו יצור אנושי וככל הנראה הוא באמת היה סוג של יצור אנושי (ו.. אני כבר שכחתי מה היה שמו). הסיפור שלו היה שהוא באמת אנושי, אבל הוא נמצא בעולם האמיתי ולכן הוא נראה חצי שקוף. מרוב שהוא התעסק ככ בעולם הדיגיטלי (הוא היה חלק מהצוות של המבוגרים שהתעסקו בעולם הדיגיטלי, בהם גם אביו של ג'ן לי ואביה של אליס) (טוב נו, עדיין לא הגעתי לפרקים עם אליס ביפנית. האמת היא שהפסקתי לראות את זה ביפנית לפני חצי שנה בערך אחרי שראיתי בקושי שישה פרקים.. >_<) הוא הפך לחלק ממנו ולכן יש צרוה של קיום שלו גם בעולם הדיגיטלי וזה הדבר השקוף שהם פגשו. ואז הם התפלספו שם הרבה.. בהתחלה הם שאלו אותו כל מיני שאלות טכניות והוא הסביר להם על העולם הדיגיטלי (של העונה השלישית. זאת הפעם הראשונה אם לא היחידה שבה הסבירו על איך הכל נוצר. כלומר, את הרביעית והחמישית לא ראיתי עדיין..) על סורקי הקלפים המשודרגים שלהם (שהם בעצם תיבות נתונים ואל סוג של דיג'יכלי כמו שטאקאטו חשב) ועוד כל מיני דברים, ומתוך זה הם הגיעו גם לפילוסופיה הגדולה והמאיימת כל כך על ההגיון הפשוט שלי (וכבר מזמן החלטתי להניח לה להשאר בסימן שאלה עבורי כי אני חוששת שאין לה תשובה של ממש..) והפילוסופיה היא כזאת: העולם הדיגיטלי מקביל וקשור באופן ישיר לעולם שלנו, הוא בעצם סוג של "מרחב 0" (למי שקרא אנימורפס) של כל הדברים הדיגיטליים שקיימים בעולם שלנו. מתוך כך (או שאולי זה נגרם בגלל) יש קשר והשפעה ישירה של כל דבר שקורה בעולם שלנו על העולם הדיגיטלי, ו/או להיפך. (או שבלבלתי גם עם העונות הראשונות.. שוב, אני לא ממש זוכרת את זה חד כמו פעם, אבל למזלי דווקא את הפרק הזה הקלטתי, אני רק צריכה לגלות באיזו מהקלטות הוא נמצא..) אם נהיה יותר ספציפים וניקח לדוגמא את טאקאטו וגילמון, טקאטו הוא זה שהמציא את גילמון, הוא צייר אותו ותיכנן אותו ואת המתקפות שלו ואחרי שהפנקס נסרק בתיבה והנתונים של גילמון עובדו, גילמון הגיע לעולם שלנו. באמת? מי אמר שגילמון לא היה קיים כל הזמן הזה והוא זה שטקאטו נוצר בשבילו, כדי שיצייר את דמותו ויעלו במחו המאפיינים של גילמון כדי שיעלה אותם על הנייר שייסרק בתיבה ובכך יסייע לגילמון להגיע לעולמינו? או בקיצור, מי נוצר בשביל מי? טקאטו בשביל גילמון או גילמון בשביל טקאטו? בכל אופן, קיימת השפעה וקשר ישיר בין שניהם, אפשר לומר שהם כאילו מחוברים. בסופו של דבר הפרק הזה נגמר בכמה תהיות של טקאטו, בין השאר גם "אם גילמון ימות, אז ימות גם חלק ממני!.." כמה פרקים אחר כך החלק השני של הקבוצה דיברו על איך הם (הדיג'ימונים) הגיעו לטיימרס שלהם, באותו הפרק ('לב אריה'), ליאומון מצא את מותו. הפילוסופיה שעולם מכאן על החיים שלנו ובילבלה אותי כל כך: כמו שאי אפשר לדעת בנוגע לטקאטו וגילמון או בנוגע לעולם האמיתי והעולם הדיגיטלי מי נוצר בשביל מי, מי מביניהם הוא האמיתי וכו' כך גם אפשר לומר על העולם שלנו, כפי שאנו חיים בו ומכירים אותו, נטול דיג'ימונים (עד כמה שידוע לי, למרות שאני דווקא מאמינה בהם, פשוט עדיין לא יצא לי לפגוש אחד כזה בינתיים) עד כמה אנחנו יכולים להיות בטוחים בכך שאנחנו אמיתיים? עד כמה אנחנו יכולים להמשיך ללכת ברחוב בידיעה שהוא נבנה בשבילנו, כדי שנלך בו (נו, הוא נבנה כדי שיהיה לאנשים איפה ללכת, וגם אנחנו אנשים, אז הוא נבנה בשבילנו, לא?) ולא שאנחנו נולדנו בשביל הרחוב הזה, כדי שיהיו אנשים שילכו בו? (אני יודעת, זה נשמע ממש טיפשי, אבל יש בזה גם הגיון.) אנחנו משוכנעים שכל הדברים שקיימים בעולם נועדו בשביל האדם, אבל אולי האדם נועד בשביל העולם? אולי למרות שאנחנו משוכנעים שאנחנו בונים ומפתחים למען עצמנו, אנחנו בעצם רק אמצעי כדי לסייע לבניה ולפיתוח והם העיקר? ועוד יותר קשה מזה, עד כמה אנחנו אמיתיים בכלל? איך נדע שנאחנו קיימים באמת ולא רק חלום של מישהו או סיפור שמישהו המציא או קומיקס שמישהו צייר? (לצורך העניין בלבד, בלי קשר לזה שאני מאמינה שהחיים היקום וכל השאר הם קומיקס.) אולי בכל פעם שאנחנו חשים כאב זה לא אמיתי וזה רק כי המישהו הזה החליט באותו הרגע לדמיין שזה מה שיקרה לנו? אולי יום אחד פשוט ימאס לו מאיתנו והוא יקמט את הדף ויזרוק אותנו לפח, בלי אפילו להוציא אותנו לאור? (טוב, את זה לא הייתי צריכה לכתוב כאן, אלה סתם חששות פסימיות שיש לי עצמי בלי קשר לפילוסופיה עצמה). ואם נניח שאנחנו דווקא כן מרגישים (ולצורך ההוכחה, נסו להיזכר בפעם האחרונה שקיבלתם מכה וכאב לכם, או אם מתחשק לכם לבחור ברגש ולא הרגשה פיזית של ממש אז תבחרו רגש, זה לא באמת משנה לצורך העניין הזה) אנחנו לא באמת יכולים להעיד על זה שאנחנו מרגישים. כל אחד מאיתנו לעצמו מודע לרגשות וההרגשות שלו, אבל הוא לא יכול לדעת בוודאות שגם האנשים ובעלי החיים וכל שאר הדברים הקיימים סביבו חיים וקיימים ומסוגלים להרגיש ממש כמותו ולא, למשל, אנדרואידים או דמויות שתכף ההוא ימחוק. אנחנו מאמינים לאנשים סביבנו כשהם מספרים לנו על כאבי גב שיש להם או כשהם צורחים כי דרכנו להם על רגלם החשופה עם עקב גבוה והרשימה עוד ארוכה, אבל למעשה אנחנו לא יודעים בודאות בכלל שהם באמת מרגישים משהו. רק את ההרגשות של עצמנו אנחנו מסוגלים להרגיש ורק את המחשבות של עצמנו אנחנו מסוגלים לחשוב (אז כן, אולי הם גם לא חושבים). אנחנו לא יודעים באיזה צבעים אנשים אחרים רואים, אולי למה שאני קוראת "כחול" מישהו אחר קורא "כתום", אבל את שנינו לימדו שלצבע של התפוז קוראים "כתום", לא משנה כמו מה הוא נראה לנו ולכן שנינו קוראים לו כתום. למעשה, אנחנו לא יודעים אם אנשים אחרים יכולים לראות בכלל. ועכשיו באמת בקיצור, אפשר להציג את השאלה הזאת באלף וריאציות ולמעשה אין לי שום תשובה לאף אחת מהן (שזאת בעצם אותה השאלה). הדרך שלי להתמודד עם כל זה היא פשוט להשאיר הכל בסימן שאלה ולהגיד שלא ממש חייבים לדעת בוודאות את האמת כדי לחיות כמו שצריך, אם כי היה נחמד לדעת מה עומד מאחורי כל זה (אבל נראה לי שזה גם נשגב מבינתי ואני לא אבין את זה לעולם, לכן זה חסר טעם עבורי להתעמק בזה. עמכם הסליחה). ארר.. ~סליחה על החפירה~ ^^"
star_female
New member
וואו, איזו הודעה @_@
כמה זמן לא קראתי הודעה כזאת ארוכה, מושקעת ותיאורטית בפורום הזה... אם היה אפשר להמליץ פה על הודעה הייתי עושה את זה מיד. תודה! באמת היתה לי צמרמורת כשקראתי את זה. XD אני קראתי אנימורפס (את מה שיצא בעברית + עוד קצת) אבל זה היה כל כך מזמן שאני לא זוכרת מה זה מרחב 0 (השם נשמע מוכר). גם אני חשבתי האמת על הקטע עם הצבעים (זה היה לפני הרבה מאוד זמן, לפני שידעתי בכלל מה זה דיג'ימון)... אפילו ניסיתי להסביר את זה לחברה שלי אז אבל היא לא הבינה כל כך למה התכוונתי. ^_^ זה נושא מאוד מעניין (ואחד הדברים היפים בדיג'ימון זה שהיא מציגה נושאים כאלה, גם אם ברוב המקרים היא לא מתמודדת איתם ישירות). אני לא חושבת שיש דרך לגלות באמת את התשובה, אבל אני מעדיפה לחשוב שאני באמת חיה את החיים שלי ואני לא בובה של מישהו אחר. כל אחד צריך משמעות לקיום שלו אחרת הקיום הופך להיות קשה מאוד... וגם אם נוצרתי בשביל שמשהו אחר יקרה אני עדיין חושבת שיש לי משמעות. גם אם אני לא מרכז העולם או אפילו ממש לא קרובה אליו, אני מרכז העולם *שלי* ו*לי* חשובים החיים שלי. אין לי תשובה יותר טובה מזה לתת... צריך להסתפק במה שיש.
כמה זמן לא קראתי הודעה כזאת ארוכה, מושקעת ותיאורטית בפורום הזה... אם היה אפשר להמליץ פה על הודעה הייתי עושה את זה מיד. תודה! באמת היתה לי צמרמורת כשקראתי את זה. XD אני קראתי אנימורפס (את מה שיצא בעברית + עוד קצת) אבל זה היה כל כך מזמן שאני לא זוכרת מה זה מרחב 0 (השם נשמע מוכר). גם אני חשבתי האמת על הקטע עם הצבעים (זה היה לפני הרבה מאוד זמן, לפני שידעתי בכלל מה זה דיג'ימון)... אפילו ניסיתי להסביר את זה לחברה שלי אז אבל היא לא הבינה כל כך למה התכוונתי. ^_^ זה נושא מאוד מעניין (ואחד הדברים היפים בדיג'ימון זה שהיא מציגה נושאים כאלה, גם אם ברוב המקרים היא לא מתמודדת איתם ישירות). אני לא חושבת שיש דרך לגלות באמת את התשובה, אבל אני מעדיפה לחשוב שאני באמת חיה את החיים שלי ואני לא בובה של מישהו אחר. כל אחד צריך משמעות לקיום שלו אחרת הקיום הופך להיות קשה מאוד... וגם אם נוצרתי בשביל שמשהו אחר יקרה אני עדיין חושבת שיש לי משמעות. גם אם אני לא מרכז העולם או אפילו ממש לא קרובה אליו, אני מרכז העולם *שלי* ו*לי* חשובים החיים שלי. אין לי תשובה יותר טובה מזה לתת... צריך להסתפק במה שיש.
אני לא בטוחה שקוראים לזה מרחב 0
ואני גם לא זוכרת איך הם הגדירו אותו.. אבל לצורך העניין: רייצ'ל רוצה להשתנות לפיל, אבל היא הרבה יותר קטנה מפיל, מאיפה היא תשיג את המסה הנוספת? וקאסי רוצה להשתנות לזבוב, והיא הרבה יותר גדולה מזבוב, לאן היא תעלים את המאסה המיותרת? והתשובה היא, מרחב 0! זה נכון, כמובן, כל אחד רואה ומגדיר את העולם שלו כשלו לפי איך שהעולם נראה בעיניו וכל אחד הוא מרכז עולמו של עצמו.. להעדיף לחשוב ולהעדיף להאמין זה בסדר גמור, כמו שלהמשיך לחיות עם סימן שאלה זה בסדר גמור. דווקא כשאת נוצרת למען משהו אחר יש לך משמעות, אבל כשאת למען עצמך והכל למענך-אז עולה שאלה משמעות הקיום האמיתית, ורק כדי לא להתעמק בה עדיך להתקע עם שאלות כמו מה שהעלו בדיג'ימון. (למרות שנראה לי שגם בדיג'ימון שאלו על מהות הקיום, למרות שאני לא זוכרת במדיוק. אהא, בפוקימון הם באלו את זה! מיוטו!) כל תשובה היא תשובה והיא עדיפה על מה שיש לי-לא כלום. תודם ^_^
ואני גם לא זוכרת איך הם הגדירו אותו.. אבל לצורך העניין: רייצ'ל רוצה להשתנות לפיל, אבל היא הרבה יותר קטנה מפיל, מאיפה היא תשיג את המסה הנוספת? וקאסי רוצה להשתנות לזבוב, והיא הרבה יותר גדולה מזבוב, לאן היא תעלים את המאסה המיותרת? והתשובה היא, מרחב 0! זה נכון, כמובן, כל אחד רואה ומגדיר את העולם שלו כשלו לפי איך שהעולם נראה בעיניו וכל אחד הוא מרכז עולמו של עצמו.. להעדיף לחשוב ולהעדיף להאמין זה בסדר גמור, כמו שלהמשיך לחיות עם סימן שאלה זה בסדר גמור. דווקא כשאת נוצרת למען משהו אחר יש לך משמעות, אבל כשאת למען עצמך והכל למענך-אז עולה שאלה משמעות הקיום האמיתית, ורק כדי לא להתעמק בה עדיך להתקע עם שאלות כמו מה שהעלו בדיג'ימון. (למרות שנראה לי שגם בדיג'ימון שאלו על מהות הקיום, למרות שאני לא זוכרת במדיוק. אהא, בפוקימון הם באלו את זה! מיוטו!) כל תשובה היא תשובה והיא עדיפה על מה שיש לי-לא כלום. תודם ^_^
star_female
New member
זכרתי משהו כזה אבל לא הבנתי
איך זה מתקשר לנושא בדיוק ^^; מרחב 0 (אני די בטוחה שככה קוראים לזה) זה מקום שמסה הולכת אליו ונשאבת ממנו בצורה די רנדומלית (... האמת לא כל כך רנדומלית לפי מה שאני זוכרת מאחד הספרים, לא זוכרת איזה. בטח 18), הוא לא בדיוק משפיע על העולם שלנו. בדיג'ימון גריימון מלחמתי שחור תהה בקשר לקיום שלו (וחוץ מזה האנימה אוונגליון די מתעסקת בזה בין בעיות הביטחון העצמי של הדמויות שלה XD).
איך זה מתקשר לנושא בדיוק ^^; מרחב 0 (אני די בטוחה שככה קוראים לזה) זה מקום שמסה הולכת אליו ונשאבת ממנו בצורה די רנדומלית (... האמת לא כל כך רנדומלית לפי מה שאני זוכרת מאחד הספרים, לא זוכרת איזה. בטח 18), הוא לא בדיוק משפיע על העולם שלנו. בדיג'ימון גריימון מלחמתי שחור תהה בקשר לקיום שלו (וחוץ מזה האנימה אוונגליון די מתעסקת בזה בין בעיות הביטחון העצמי של הדמויות שלה XD).
לא העולם שלנו..
"איפה אתם חושבים שמאוחסן כל המידע הדיגיטלי שקיים בעולם?"... (אחרי זה התרוצצתי בבית הספר במטרה לשכנע כמה שיותר אנשים בקיום של העולם הדיגיטלי. זה הגיוני ופשוט מידי מכדי לא להאמין בזה, אז למה הם לא האמינו? ;_; ) (הם האמינו, הם רק עשו את עצמם לא מאמינים...) בעונה השלישית העולם הדיגיטלי הוא סוג של מרחב 0 של כל דבר וירטואלי ודיגיטלי שקיים בעולם שלנו, משם אנחנו לוקחים דאטא בכל פעם שאנחנו פותחים את המחשב ולשם אנחנו מחזירים דאטא בכל פעם שאנחנו סוגרים אותו, או משהו כזה. (זה יכול להסביר איך טריירמון יצא מתוך משחק מחשב) זה בעצם כל מה שאמרתי על מרחב 0. נכון, אבל לא חשבתי עליו כשכתבתי את ההודעה ההיא.. (הוא היה כל כך אימו.. @_@ וחמוד.)
"איפה אתם חושבים שמאוחסן כל המידע הדיגיטלי שקיים בעולם?"... (אחרי זה התרוצצתי בבית הספר במטרה לשכנע כמה שיותר אנשים בקיום של העולם הדיגיטלי. זה הגיוני ופשוט מידי מכדי לא להאמין בזה, אז למה הם לא האמינו? ;_; ) (הם האמינו, הם רק עשו את עצמם לא מאמינים...) בעונה השלישית העולם הדיגיטלי הוא סוג של מרחב 0 של כל דבר וירטואלי ודיגיטלי שקיים בעולם שלנו, משם אנחנו לוקחים דאטא בכל פעם שאנחנו פותחים את המחשב ולשם אנחנו מחזירים דאטא בכל פעם שאנחנו סוגרים אותו, או משהו כזה. (זה יכול להסביר איך טריירמון יצא מתוך משחק מחשב) זה בעצם כל מה שאמרתי על מרחב 0. נכון, אבל לא חשבתי עליו כשכתבתי את ההודעה ההיא.. (הוא היה כל כך אימו.. @_@ וחמוד.)
קראתי את הכל!
כתבתי תגובה והכל נמחק, אז אני יתחיל מהתחלה. לי בתור אדם מאמין יש תשובות לחלק מהשאלות הללו. אני מאמינה שה' ברא אותי ושאינני דמות באיזה קומיקס (כי די קשה לי לתפוס את זה שמישהו מסוגל להחליט על חיי). מה שכן, לשאלה של מי נברא למען מי, אני יודעת בודאות שהעולם נברא בשביל האדם, תקראי ספר בראשית ותראי שה' נותן ציווי לאדם להשתלט על החיות. חוץ מזה האדם נברא אחרון, כשכל העולם כבר היה מוכן. אז מן הסתם ה' ברא את העולם בשבילו, שכשיבוא לעולם יראה את הכל מוכן, ולא רק חצי עבודה. אז מה שיש לנו בעולם, נתנו לשימושו של האדם (כמה חבל שאנחנו הורסים את העולם שהקב"ה נתן לנו). בנוגע לרגשות, למרבה ההפתעה לרגשות שבני אדם תופסים להם חשיבות כה רבה, אנשים זרים לא יכולים להבחין ברגשות אלו, למרות חשיבותם הרבה בעיני אותו אדם. אנשים מהסביבה צריכים להתאץ הרבה כדי להבחין שכואב לי שרע לי או טוב. ורגשות שהם דברים כ"כ פנימים צריכים צורה חיצונית כדי שיבחינו בהם. ולפי זה אני חושבת שעולם הדיגימונים נוצר בשביל בני האדם, כדי שהם ישתפרו. כי הדיגימונים לא זקוקים לאדם כדי להיות יותר נדיבים ויתר טובים. אבל האדם כן זקוק לדיגימונים כדי להיות יותר טוב. כמו שאמרתי לאדם יש את חופש הבחירה שלא כמו הדיגימונים. תקחי פרק של דיגימון ותפסיקי אותו באמצע, אם תשאלי מה הדיגיגורלים יעשו יש לכך הרבה תשובות, אבל אם תשאלי מה יעשו הדיגימונים אין לכך די תשובות או תשובות מגוונות. מן הסתם הם יגנו על הדיגיגורל שלהם או ילחמו את מלחמת הטוב או הרע, הם לא יתחרטו באמצע קרב (אולי בעצם זה טיפשי לילחם) ואם לא יהיה קרב, הם מן הסתם יעודדו את הדיגיגורלים שלהם. אוף! בגלל שאת חופרת התחלתי גם אני לחפור אע"פ שאני מעדיפה משפטים קצרים ומתומצתים בלי יותר מידי דיגמאות ופיתוחים.
כתבתי תגובה והכל נמחק, אז אני יתחיל מהתחלה. לי בתור אדם מאמין יש תשובות לחלק מהשאלות הללו. אני מאמינה שה' ברא אותי ושאינני דמות באיזה קומיקס (כי די קשה לי לתפוס את זה שמישהו מסוגל להחליט על חיי). מה שכן, לשאלה של מי נברא למען מי, אני יודעת בודאות שהעולם נברא בשביל האדם, תקראי ספר בראשית ותראי שה' נותן ציווי לאדם להשתלט על החיות. חוץ מזה האדם נברא אחרון, כשכל העולם כבר היה מוכן. אז מן הסתם ה' ברא את העולם בשבילו, שכשיבוא לעולם יראה את הכל מוכן, ולא רק חצי עבודה. אז מה שיש לנו בעולם, נתנו לשימושו של האדם (כמה חבל שאנחנו הורסים את העולם שהקב"ה נתן לנו). בנוגע לרגשות, למרבה ההפתעה לרגשות שבני אדם תופסים להם חשיבות כה רבה, אנשים זרים לא יכולים להבחין ברגשות אלו, למרות חשיבותם הרבה בעיני אותו אדם. אנשים מהסביבה צריכים להתאץ הרבה כדי להבחין שכואב לי שרע לי או טוב. ורגשות שהם דברים כ"כ פנימים צריכים צורה חיצונית כדי שיבחינו בהם. ולפי זה אני חושבת שעולם הדיגימונים נוצר בשביל בני האדם, כדי שהם ישתפרו. כי הדיגימונים לא זקוקים לאדם כדי להיות יותר נדיבים ויתר טובים. אבל האדם כן זקוק לדיגימונים כדי להיות יותר טוב. כמו שאמרתי לאדם יש את חופש הבחירה שלא כמו הדיגימונים. תקחי פרק של דיגימון ותפסיקי אותו באמצע, אם תשאלי מה הדיגיגורלים יעשו יש לכך הרבה תשובות, אבל אם תשאלי מה יעשו הדיגימונים אין לכך די תשובות או תשובות מגוונות. מן הסתם הם יגנו על הדיגיגורל שלהם או ילחמו את מלחמת הטוב או הרע, הם לא יתחרטו באמצע קרב (אולי בעצם זה טיפשי לילחם) ואם לא יהיה קרב, הם מן הסתם יעודדו את הדיגיגורלים שלהם. אוף! בגלל שאת חופרת התחלתי גם אני לחפור אע"פ שאני מעדיפה משפטים קצרים ומתומצתים בלי יותר מידי דיגמאות ופיתוחים.
star_female
New member
זה בעיקר בגלל שהסדרה מתמקדת
בילדים ולא בדיג'ימונים. אני נוטה להאמין לחלק בתיאורייה שלך שאומר שהתפיסת עולם של טוב ורע אצליהם פשוטה מספיק כדי להעדיף לסכן את החיים שלהם כדי להציל את הכלל ובגלל זה הם מתנהגים בצורה הזאת. אבל תמיד יש יוצאים מן הכלל ודיג'ימונים שלא מתנהגים בצורה צפוייה. הדיג'ימונים של הילדים מתנהגים ככה, אבל רוב הדיג'ימונים (אלה שחיים בשלווה, אלא שחיים בפרא, אלה שמנסים להשתלט על העולמות) דווקא מתנהגים ממש שונה. האמת שאין לי הסבר ממשי למה דיג'ימון שגדל בסביבה אחרת מתנהג בצורה שונה דרסטית, אולי זה כמו אצל בני אדם... הדיג'ימונים של הילדים פשוט "חונכו" שהם צריכים להילחם בשביל הטוב והצדק. (אני ממש לא זוכרת את ההסבר מהעונה הראשונה על מה קרה אחרי שהביצים שלהם הגיעו למקום ההוא, או מה קרה לפני זה XD זה יכול אולי להסביר כמה דברים).
בילדים ולא בדיג'ימונים. אני נוטה להאמין לחלק בתיאורייה שלך שאומר שהתפיסת עולם של טוב ורע אצליהם פשוטה מספיק כדי להעדיף לסכן את החיים שלהם כדי להציל את הכלל ובגלל זה הם מתנהגים בצורה הזאת. אבל תמיד יש יוצאים מן הכלל ודיג'ימונים שלא מתנהגים בצורה צפוייה. הדיג'ימונים של הילדים מתנהגים ככה, אבל רוב הדיג'ימונים (אלה שחיים בשלווה, אלא שחיים בפרא, אלה שמנסים להשתלט על העולמות) דווקא מתנהגים ממש שונה. האמת שאין לי הסבר ממשי למה דיג'ימון שגדל בסביבה אחרת מתנהג בצורה שונה דרסטית, אולי זה כמו אצל בני אדם... הדיג'ימונים של הילדים פשוט "חונכו" שהם צריכים להילחם בשביל הטוב והצדק. (אני ממש לא זוכרת את ההסבר מהעונה הראשונה על מה קרה אחרי שהביצים שלהם הגיעו למקום ההוא, או מה קרה לפני זה XD זה יכול אולי להסביר כמה דברים).
זה לא סותר בכלל
אפשר לשאול את אותה השאלה שוב, האם התנ"ך נכתב בשביל האדם או שהאדם נברא כדי לקיים את התנ"ך? ואיך נדע שהתנ"ך מכוונן אלינו ולא ליצורים אחרים מכוכב אחר ורק הגיע לכאן בטעות ומשום מה כל העולם משוכנע שאנחנו היהודים ההם שנשארו מהם העברי שהיה אז? ואולי גם כל המחשבות והאמונות הן חלק מהסיפור הזה שאנחנו נמצאים בו? כל אחד מאיתנו משוכנע שיש לו יכולת בחירה וזה גם מה שהאמונה היהודית אומרת, אבל אולי יש מישהו אחר שבעצם מחליט מה אנחנו נחליט ואנחנו רק חושבים שאנחנו אלה שהחליטו את זה? (מדכא, נכון?) חוץ מזה, אולי אלוהים הביא לנו תנ"ך שכתוב בו שהעולם נועד בשבילנו רק כדי שנשתמש בעולם, כשבעצם הכוונה האמיתית מאחורי כל זה היא שנבראנו ונאמר לנו כל זה למען העולם? (ואת הציווי אפשר לפרש כ"לרדות" מלשון לשלוט או להיות ירוד מהחיות, וזה תלוי בהתנהגות של האדם עצמו ומתוך כך יקבל מהחיות בפרט והעולם בכלל את מה שהוא ראוי לקבל.) (אולי הוא נברא אחרון כדי שלא יתלהב מעצמו יותר מידי שהוא נברא הראשון, או שיחשוב שהוא שותף לבריאה כי הוא ראה איך היא התהוותה? הרי גם בלי זה קיימים אנשים שחושבים שהם מלכי העולם.. בכל אופן, כשהייתי קטנה הייתי נעמדת ליד אמא שלי במטבח כשהיא היתה אופה עוגה ומסתכלת איך היא אופה ואחר כך אומרנו לכולם שגם אני עזרתי לה.) ושוב, אני לא ממש זוכרת בקשר לעונות הראשונות, מצד אחד גריימון וגארורומון נלחמו זה בזה בניגוד לרצונם כי טאי ומאט רבו, ומנגד בעונה השניה וורמון פעל נגד הרצון של קן, אבל כל זה מתאפס ונעלם אל מול העונה השלישית, כי את אימפמון אי אפשר להסביר בעזרת שום דבר ממה שכתבת כאן על ההתנהגות האופיינית לדיג'ימונים. (אבל את יכולה לכתוב בסיפור שלך מה שמתחשק לך, גם אם זה סותר את העלילה המקורית). חוץ מזה שגם בעונה הראשונה פעם טיקיי ופאטמון היו ברוגז (בערך, וזאת גם היתה היוזמה של טיקיי) ובעונה השניה.. (עכשיו אני מנסה לחשוב על כמה יותר דוגמאות) הופמון היה די חסר טאקט עם יולי כמו יולי עצמה, בפרק ההוא שהיא "נעלמה", ואז היא שאלה אותו: "מה חשבתי לעצמי?" והוא השיב לה: "אני חושב שלא חשבת." ולדעתי זה לא מעודד ו/או מפרגן במיוחד... אבל כל הדוגמאות האלה מתגמדות לעומת אימפמון, כמובן. אם לא אכפת לך מספויילרים אז:
אימפמון בהתחלה נראה כדיג'ימון בודד אבל למעשה יש לו שני טיימרס, ילדים קטנים כאלה שרבים כל הזמן. הוא החליט לנטוש אותם וכמו הדייוות בהתחלה הוא החליט שדיג'ימונים שעובדים יחד עם בני אדם הם סוג של משרתים עלובים ונחותים. החלום שלו היה לדיגי'גדול וזה לא הצליח לו משום מה (יכול להיות שהוא היה צריך שמישהו יעשה בשבילו "כארדו סלאש?" ) אבל בניגוד לקולומון (שקוראים לו ככה כי הוא כל הזמן אומר "culu") הוא לפחות יכל לתקוף. אז מבלי להכנס לעומק הדברים שהוא עשה אחר כך (אלא אם את הספויילרים האלה כבר חטפת ואז אין טעם להסתיר את זה ממך, אבל לייתר ביטחון אני לא אכתוב את זה כאן) כבר מההתחלה אימפמון הוא דיג'ימון שנטש את הדיג'יגורלים שלו (בהנחה שטיימרס ודיג'יגורלים זה אותו הדבר.) ובזה הוא סתר את ההתנהגות האופיינית לדיג'ימונים שניתן לחזות מראש שדיברת עליה קודם. אה, וחוץ מזה בעונה השלישית היו גם כמה חילוקי דיעות בין הטיימרס והדיג'ימונים, כמו ג'ן לי וטריירמון בהתחלה כשג'ן לי אסר עליו להילחם, והוא דיג'יגדל ונלחם בכל זאת. וכמו בין רוקי לריינמון, אבל זה כבר יותר מידי דומה לוורמון וקן מהעונה השניה ("דיג'ימונים הם רק נתונים.")
אפשר לשאול את אותה השאלה שוב, האם התנ"ך נכתב בשביל האדם או שהאדם נברא כדי לקיים את התנ"ך? ואיך נדע שהתנ"ך מכוונן אלינו ולא ליצורים אחרים מכוכב אחר ורק הגיע לכאן בטעות ומשום מה כל העולם משוכנע שאנחנו היהודים ההם שנשארו מהם העברי שהיה אז? ואולי גם כל המחשבות והאמונות הן חלק מהסיפור הזה שאנחנו נמצאים בו? כל אחד מאיתנו משוכנע שיש לו יכולת בחירה וזה גם מה שהאמונה היהודית אומרת, אבל אולי יש מישהו אחר שבעצם מחליט מה אנחנו נחליט ואנחנו רק חושבים שאנחנו אלה שהחליטו את זה? (מדכא, נכון?) חוץ מזה, אולי אלוהים הביא לנו תנ"ך שכתוב בו שהעולם נועד בשבילנו רק כדי שנשתמש בעולם, כשבעצם הכוונה האמיתית מאחורי כל זה היא שנבראנו ונאמר לנו כל זה למען העולם? (ואת הציווי אפשר לפרש כ"לרדות" מלשון לשלוט או להיות ירוד מהחיות, וזה תלוי בהתנהגות של האדם עצמו ומתוך כך יקבל מהחיות בפרט והעולם בכלל את מה שהוא ראוי לקבל.) (אולי הוא נברא אחרון כדי שלא יתלהב מעצמו יותר מידי שהוא נברא הראשון, או שיחשוב שהוא שותף לבריאה כי הוא ראה איך היא התהוותה? הרי גם בלי זה קיימים אנשים שחושבים שהם מלכי העולם.. בכל אופן, כשהייתי קטנה הייתי נעמדת ליד אמא שלי במטבח כשהיא היתה אופה עוגה ומסתכלת איך היא אופה ואחר כך אומרנו לכולם שגם אני עזרתי לה.) ושוב, אני לא ממש זוכרת בקשר לעונות הראשונות, מצד אחד גריימון וגארורומון נלחמו זה בזה בניגוד לרצונם כי טאי ומאט רבו, ומנגד בעונה השניה וורמון פעל נגד הרצון של קן, אבל כל זה מתאפס ונעלם אל מול העונה השלישית, כי את אימפמון אי אפשר להסביר בעזרת שום דבר ממה שכתבת כאן על ההתנהגות האופיינית לדיג'ימונים. (אבל את יכולה לכתוב בסיפור שלך מה שמתחשק לך, גם אם זה סותר את העלילה המקורית). חוץ מזה שגם בעונה הראשונה פעם טיקיי ופאטמון היו ברוגז (בערך, וזאת גם היתה היוזמה של טיקיי) ובעונה השניה.. (עכשיו אני מנסה לחשוב על כמה יותר דוגמאות) הופמון היה די חסר טאקט עם יולי כמו יולי עצמה, בפרק ההוא שהיא "נעלמה", ואז היא שאלה אותו: "מה חשבתי לעצמי?" והוא השיב לה: "אני חושב שלא חשבת." ולדעתי זה לא מעודד ו/או מפרגן במיוחד... אבל כל הדוגמאות האלה מתגמדות לעומת אימפמון, כמובן. אם לא אכפת לך מספויילרים אז:
star_female
New member
העולם הדיגיטלי של העונה השלישית
שונה מהעולם הדיגיטלי של 2 העונות הראשונות. האמת שאני כבר לא זוכרת במה הוא כל כך שונה, אבל זה לא אותו עולם. יכול להיות שבגלל זה מתקיימים בו דברים אחרים מהעולם הדיגיטלי ה"ראשון" (כמו דיג'ימונים שיש להם השקפת עולם משלהם לגבי איך צריך להתנהג). אבל אני לא יודעת עד כמה זה רלוונטי לדיון כי דיג'ימונים, גם בעונה השלישית, הם עדיין דיג'ימונים. דרך אגב, מה לגבי ג'נאי? אני חושבת שהסבירו אותו פעם אבל אני לא זוכרת מה היה ההסבר. מה הוא בדיוק?
שונה מהעולם הדיגיטלי של 2 העונות הראשונות. האמת שאני כבר לא זוכרת במה הוא כל כך שונה, אבל זה לא אותו עולם. יכול להיות שבגלל זה מתקיימים בו דברים אחרים מהעולם הדיגיטלי ה"ראשון" (כמו דיג'ימונים שיש להם השקפת עולם משלהם לגבי איך צריך להתנהג). אבל אני לא יודעת עד כמה זה רלוונטי לדיון כי דיג'ימונים, גם בעונה השלישית, הם עדיין דיג'ימונים. דרך אגב, מה לגבי ג'נאי? אני חושבת שהסבירו אותו פעם אבל אני לא זוכרת מה היה ההסבר. מה הוא בדיוק?
star_female
New member
גם אם וימון הושפע מדיוויס
בצורה כלשהי, וורמון לא הושפע מאף אחד כשהוא קינא ברוזה (הילדה מספרד או פורטוגל או מה שזה לא יהיה שהם היו שם בסיבוב העולמי XD) והוא גם לא הושפע מאף אחד כשהוא היה מספיק מיואש מההתנהגות של קן כדי להקריב את עצמו. זה גם יהיה מוזר אם דיג'ימון יגיד לחבר האנושי שלו "התבגרת" (אגומון לטאי בעונה השנייה בפרק הקריסמס) אם הוא לא מבין את משמעות המילה. לדיג'ימונים יש רגשות, לדעתי אפילו ברמה של בני אדם. או לפחות פוטנציאל להגיע לרמה הזאת. יכול להיות שהמבנה החברתי שלהם לא מפותח מספיק כדי באמת להגיע לרמה הזאת, אבל העובדה היא שהם מסוגלים כשיש להם קשר מספיק קרוב לבני אדם. (ראיתי כמה קליפים עתיקים של דיג'ימון ביפנית לאחרונה
)
בצורה כלשהי, וורמון לא הושפע מאף אחד כשהוא קינא ברוזה (הילדה מספרד או פורטוגל או מה שזה לא יהיה שהם היו שם בסיבוב העולמי XD) והוא גם לא הושפע מאף אחד כשהוא היה מספיק מיואש מההתנהגות של קן כדי להקריב את עצמו. זה גם יהיה מוזר אם דיג'ימון יגיד לחבר האנושי שלו "התבגרת" (אגומון לטאי בעונה השנייה בפרק הקריסמס) אם הוא לא מבין את משמעות המילה. לדיג'ימונים יש רגשות, לדעתי אפילו ברמה של בני אדם. או לפחות פוטנציאל להגיע לרמה הזאת. יכול להיות שהמבנה החברתי שלהם לא מפותח מספיק כדי באמת להגיע לרמה הזאת, אבל העובדה היא שהם מסוגלים כשיש להם קשר מספיק קרוב לבני אדם. (ראיתי כמה קליפים עתיקים של דיג'ימון ביפנית לאחרונה
Digi Lista
New member
אני בטוחה שיש להם רגשות.
זה דיון עתיק אבל מעניין תמיד
נתחיל מיזה שאני לא מאמינה שאפשר ליצור קשרים חזקים ומורכבים כול כך מבלי שיהיו מעורבים בהם רגשות,אפילו בקשרי עבודה שכביכול נחשבים להגיוניים ואינרסנטיים יותר מאשר רגשיים קיימים רגשות וצרכים. מעבר לכול מה שנכתב ע"י טלי ועוד מישהי שאני לא זוכרת את שמה כרגע(מתנצלת
,אני כבר זקנה וסנילית
) והסכמתי איתו,יכול להיות שבהתחלה הדיג'ימונים נוצרו כנתונים אבל ברגע שהם פגשו את הדיג'יגורלים הם פיתחו יותר את הצד הרגשי שלהם פשוט בגלל שניתנו להם ההזדמנויות,אבל זה לא רק הם אלא גם דיג'ימונים אחרים,אם למשל פיקסימון,ליאומון וומון (הלויתן)רוצים לעזור להם זה בטח לא רק כי הם מבינים מבחינה הגיונית שעליהם לעזור על מנת להמשיך לשרוד...או כאשר ויזארדמון נלחם עבור גאטומון עד איבוד חייו האם הוא היה מתנהג כך אם היה חסר רגשות?ומה לגביי ורמון שמת עבור קן כאשר כול הזמן הוא מנסה לשכנע אותו להפסיק עם הרוע?כשאתה נלחם בחייך עבור מישהו אתה אוהב אותו,הוא יקר לך...אפילו לדיג'ימונים רעים בסדרה יש בדרך כלל רגשות,תראו את היחסים בין ארוקנימון למומימון בסוף העונה השנייה...בעונה הראשונה עם גאבומון למשל שמנסה לשכנע את מאט האם הוא היה מוטרד ממנו במידה ולא היו חברים?אם אתה לא חבר של מישהו ולא איכפת לך ממנו אין לך גם רגשות כלפיו ועובדה שבסדרה זה הפוך. גם בעונה השלישית כאשר ריקה כול הזמן בטוחה שמדובר בנתונים היא מגלה שהיא טועה,ליאומון כמובן שוב מת ועל קאלומון,טריירמון וגילמון למשל קשה להגיד שהם לא מראים רגשות,יש גם דגש על אהובי אימפמון שמראה רגשות כשהוא מבין כמה דברים. אני חושבת שזה מה שמייחד את הסדרה מהרבה סדרות אחרות שנוצרו בערך בזמנה וכמובן דומה לעוד סדרות בקטע הייחודי-גם לדיג'ימונים יש תסביכים ומניעים רגשיים,הם לא עוד מפלצות שנועדו רק להילחם הם קודם כול חברים נאמנים שיעשו הכול עבור הדיג'יגורלים שלהם ואם חברות עמוקה כזאת לא נובעת מרגשות אז מבחינתי כנראה שאין דבר כזה רגשות בעולם...
זה דיון עתיק אבל מעניין תמיד
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.