דיון

chi12

New member
דיסיקה (איך מאיתים את זה)

דיון נחמד, הוא דומה לי יש לו הרבה מרץ והוא מוכן ללכת כנגד כל הסיכוים, הוא אופטימי וטיפש נחמד והא מאמין בבני אדם. אין עליו!
 

remundo

New member
בהחלט אחת הדמויות האהובות עלי ^_^

אבל הכי.. אני מתלבטת בין שלושה דמויות, שלושתם מטיימרס: טאקאטו, גוילמון ואימפמון. טאקאטו- הוא פשוט בנאדם טוב. גם כזה נורמלי, וחמוד, שזה די נדיר בשביל דיג'ימון טיימר (או דיג'יגורל בכלל) גוילמון- הוא טיפשון שאוהב לחם, תמים מאוד, מזכיר ילד קטן בכל ההתנהגות שלו-במיוחד ליד דיג'ימונים חושבים ובוגרים כאלה כמו ריינמון וטריירמון בתור קולגות (מצד שני, עם טיימר כמו טקאטו אין לו על מה להתפלסף). הוא חזק מעל הממוצע ועדיין הוא דמות שקל להזדהות איתה, כאילו שיש בו משהו שגורם לכולנו להרגיש שגם אנחנו יכולים כשאנחנו רואים את ההצלחות שלו, למרות שלעומת שאר הדיג'ימונים אלה הצלחות אדירות וכמעט בלתי אפשריות. (מישהו אמר the biggest dreamer?) אימפמון- הוא אנושי, הוא עגול הוא.. אני לא יכולה, זה ספויילר. אבל הוא דמות עם עומק וסיפור משלו, לפעמים אני חושבת שרק בו יש יותר עומק מבשתי העונות הראשונות ביחד. אפשר לפתח אלפי תיאוריות סביבו רק כדי להסביר את המעשים שלו, לכתוב על כל אחת מהן אלפי פאנפיקים.. ובסך הכל, אימפמון הקטן הזה יכול להספיק לעוד כמה שנים טובות, אם רק יהיו אנשים שידעו איך להשתמש בחומר הזה נכון. בכל אופן, אני שמחה שלא מיצו אותו עד הסוף בטיימרס, הסדרה הזאת נגעה בהרבה טיפוסים והרבה נקודות (וגם ניבאה דבירם רבים על החברה ובעיקר הנוער שגדל לאחר מכן, לדעתי לפחות) ואני חושבת שזה חלק מהיופי של העונה הזאת, שהיא משאירה הרבה שאלות פתוחות. הסיפור של העונה עצמו נגמר-אמנם לא ראיתי עד הסוף אבל אני משערת שזה סוף טוב-אבל השאלות והתהיות שהיא הביאה איתה נשארו לצוף על פני התודעה. טוב, מספיק להלל את טימרס. אולי אחרי שאני אראה פרונטייר אני אחליט שזה עוד יותר טוב.. >_<
 

Digi Lista

New member
עונה שלישית היא לא ../images/Emo58.gif...

כלומר היא
רק עבור המעטים שעוד לא צפו בה אבל בגדול היא שודרה בארץ מלא פעמים ולכן רשמית היא לא ממש
ובטח שאפשר להגיד דברים עליה. אימפמון הוא אחת הדמויות הכי הכי אהובות עליי בכול הסדרה מאז ומעולם,בין השאר גם בזכות מה שתיארת וגם מעוד המון סיבות נוספות,מדובר בדמות כול כך מורכבת ומיוחדת שאי אפשר לבחון אותה מבלי להתייחס לעומק לכול צד וצד,אין לי בעיה לפרוס את הכול כאן בהרחבה כי מבחינתי זה לא
והרוב הגדול של הפורום כאמור כבר ראה את העונה לפחות פעם אחת...תמיד טענתי שאימפמון ראוי לסדרה משלו. אני מאוד אוהבת גם את טאי,דיוויס וטאקויה-אני אוהבת את האופי של נערי המשקפת(מלבד טאקאטו שהוא חריג),אולי כי אני מצליחה להתחבר לצד הסוער והאנרגטי שלהם,אני אוהבת את רוב היציאות והמחשבות שלהם ואני בהחלט רואה בינינו דימיון... אגב,בעניין סיום העונה השלישית-הסוף דיי משאיר סימן להמשך(ההמשך הוא כנראה באחד הסרטים,אם אני זוכרת היה פה בפורום פעם דיון בנוגע לסוף-אולי אפילו יותר מדיון אחד והסבירו שבמקור תוכננה עונה רביעית כהמשך ישיר לשלישית ובסוף מסיבות שונות זה לא קרה ובעונה הרביעית נוצרו דמויות חדשות ועולם דיגיטלי חדש ושונה,העונה השלישית ברובה התבססה על הנחה שעונות 1+2 היו בסך הכול כפי שאנחנו רואים אותן-סדרות טלוויזיה,אז גם נשאלת שוב שאלת ריו והעובדה שהוא מופיע גם בעונה השנייה וגם בשלישית ועם כמה שדנו בזה רב הנסתר על הגלוי,העונה השלישית לא קשורה בכלל לרביעית וזה מוביל אותנו לתהיות בין השאר כמה עולמות דיגיטליים בעצם יש?...),זה לחלוטין סוף שונה מהמקובל. עוד דמויות שאני אוהבת הן הזאבים הבודדים-מאט,קן,ריקה,הנרי(אני יכולה להוכיח שגם הוא סוג של זאב בודד),אני מאמינה שבכולנו נמצאים שני הקצוות ובעצם אנחנו בוחרים מתי ואיפה להשתמש בהן,אני שנים מחשיבה את עצמי כזאבה בודדה כי בתקופת הביה"ס הייתי המון לבד והרבה פעמים מבחירה שלי(לא נוח לי עם מיתוג ועם קבוצות) וזה על אף העובדה שכשמכירים אותי מתפלאים לאן נעלמו אותן תכונות של התבודדות,כמובן שהכול תלוי במקום ובנסיבות והאמת שבשנים האחרונות קרו תהליכים שגרמו לי להיפתח יותר לעולם(התהליכים האלה ימשכו כול החיים)ולהוציא ישר את "האופי המשקפתי" ועדיין הדמות שהכי הזדהיתי איתה בכול הסדרה היא ריקה,לחלוטין. אני ממש אוהבת גם את 'חצי המוח השלם'-קאזו וקנטה בגלל שיש להם את תכונות נער המשקפת שכול כך חסרות לטאקאטו ובכלל בעונה השלישית(זה לא אומר שהיא לא טובה). מהדיג'ימונים מלבד אימפמון אני אוהבת גם את אגומון,גאבומון,גוממון,ארמדילומון,ריינאמון,טריירמון ועוד ועוד. דמות אהובה היא דמות שאנחנו יכולים להזדהות איתה ולהקביל אותה אלינו ולחיים שלנו או אחת שאנחנו רוצים להיות כמוה,בגלל שבני אדם מורכבים מהרבה רבדים אני אישית מתקשה לבחור דמות אחת להזדהות ולאהוב אותה,אני יודעת שאפילו את קארי שנראה לי שהיא הדמות השנואה עליי בסדרה כולה אני מצליחה למצוא נקודות משותפות ולא יעזור שאני אכחיש,בגלל זה אני לעולם לא אוכל לבחור דמות אהובה אחת... אני אוהבת את הדיון הזה ככה שבטח יהיה לי עוד מה להגיד בהמשך(מחכה גם ליאנה,טלי והאוטובוס שיחוו דיעה,וכמובן גם לשאר חברי הפורום)
אורנית,כול הכבוד על היוזמה בהרמת הדיון
 

Digi Lista

New member
"מחכה גם ליאנה,טלי והאוטובוס שיחוו דיעה"

התכוונתי לכתוב גם את מיתרוש ורק אחרי ששלחתי שמתי
שלא רשמתי בסוף...
יקירתי
 

Yuske

New member
אני רוצה לישון תיכף אז אני לא

ארחיב עם כל דמות ודמות... אבל הכי נקשרתי לגילמון... יש לו את התמימות הזו והאמונה באנשים כמו שלי יש. הוא תמים שרוצה שיהיה רק טוב, יש לו נפש של ילד טהור כזה וזה משהו שאני מאוד מזדהה איתו...כמובן שכשהוא ממש מתעצבן אז ממש לא כדאי להיות לידו (האמת כמוני אם אני ממש מתעצבן וזה ממש קשה לעשות את זה אז אני ממש לא נחמד וכמעט משמיד את מה שמפריע לי שזה מפחידO.ם...), גילמון זה פשוט אני^^ (ולא רק בגלל שהשם שלי מתחיל באיך שהשם שלו מתחילX_X....@_@)
 

Hyde Snow

New member
איך התגעגעתי לדיונים האלה ^^~~ ממש כמו בימים

-הטובים. אני לא חושבת שיש דמות שלא אהבתי. אפילו את קארי אהבתי למשך זמן מסויים. אבל אין מה לעשות. האהבה הראשונה שלי הייתה מאט. למעט העובדה שהוא חתיך, הוא גם בעל עומק. מובן שלכל הדמויות יש עומק, אבל משום מה תמיד נראה לי שכולם די שטחיים לעומתו. יכול להיות שזה בגלל העובדה שמה כל כך דומה לי, אבל מצד שני כל כך מה שתמיד רציתי להיות; בלונדינית כוסית [איך לא?] ואדישה ושכולם ירצו אותי ואני לא אצתרך לרדוף אחרי אף אחד. רק במהשך גיליתי מה הוא עבד, שחלק מזה גם אני עברתי. בגלל הזהדהות הזאת נקשרתי אליו אפילו יותר. וגם כי בעונה השנייה יש לי גיטרה. לעומת זאת יש את קן, שגם אותו אני מאוד אוהבת. הוא כל כך שונה ממאט ועדיין התחברתי אליו. הדמות שלו, בעצם, משלימה את החלק השני שבי שמאט לא היה יכול להשלים. הוא הרבה יותר פגיע ואפשר לומר שהוא קצת יותר מציאותי. וגם יש לו את ורמון. בפרק הזה שהוא חיפש את הלב שלו, הלב שלי נקרע. הנסיבות אומנם אינן דומות [למזלי], אבל ההרגשה - היא אותה ההרגשה. זה משהו שקל מאוד להתחבר אליו, אבל מצד שני כל כך קשה. . . ולסיום יש את קואיצ'י שאני לא מסוגלת להתחבר אליו כמעט בכלל. אני מכירה את שני ההורים שלי, אני יודעת שאין לי אחות תאומה איפשהו בארץ ו... זהו, בערך. לצערי הרב לא ממש מסבירים על קואיצ'י מאילוצים כאלה ואחרים. אבל משום מה אני עדיין אוהבת את הדמות שלו. הוא משהו בין מאט לקן, עם נטייה חזקה יותר לכיוון קן. הוא כזה עדין ומנסה כל כך שלא להתבלט. גם אם רע לו או כואב לו, הוא לא ייתלונן, העיקר שלך יהיה טוב. זה לא פשוט מושלם.... ? אני יכולה להמשיך ולדבר על כמה שאני אוהבת אותם מעוד כל מיני סיבות. כל פעם עולות לי סיבות. כשאני אדע לנסח אותן בצורה טובה יותר אולי אני אפילו אשתף אתכם. 3>.
 
כן, הא~? P:

למען האמת, הייתי די מתה בכמה חודשים מהחיים שלי... מטאפורית מתה, כן? =x אבל... מסתדרים 3: מה שלומך, סטטה~? 3:
 
למעלה