star_female
New member
קן
אחת הדמויות האהובות עלי בכל הזמנים. עבר כל כך הרבה זמן מאז שראיתי את הסדרה (ואת העונה השנייה בפרט), למרות שאני כן מתכננת לראות את זה שוב (הפעם בתקווה ביפנית). ניתחתי אותו כל כך הרבה, מכל הכיוונים, וחשבתי עליו כל כך הרבה... אני חושבת שהדמות של קן שיש לי בראש שונה קצת מהקן האמיתי של הסדרה (פאנדום עושה את זה, במיוחד לאורך זמן), אבל זה לא משנה את העובדה שהוא הדמות האהובה עלי בסדרה. אחרת לא הייתי חושבת וקוראת עליו כל כך הרבה... אני אוהבת את השינוי שעבר עליו, שינוי גדול שכמעט שבר אותו, אבל הוא בכל זאת התגבר על זה. אני אוהבת את מערכת היחסים שלו עם דאיסקה (מה שהפך את דאיסקה לדמות השנייה האהובה עלי, במיוחד בגלל היחס שלו והאמונה שלו בקן) - הסיבה הראשונית לכך שהתחלתי ממש לאהוב שונן-איי. אני אוהבת את האנושיות שלו, את העובדה שהוא הפסיק להיות גאון ומודע לזה, את הרצון שלו לכפר על המעשים שלו (למרות שאני יותר אוהבת את זה שדאיסקה לא מסכים לתת לו להסתכן בשביל זה)...
אחת הדמויות האהובות עלי בכל הזמנים. עבר כל כך הרבה זמן מאז שראיתי את הסדרה (ואת העונה השנייה בפרט), למרות שאני כן מתכננת לראות את זה שוב (הפעם בתקווה ביפנית). ניתחתי אותו כל כך הרבה, מכל הכיוונים, וחשבתי עליו כל כך הרבה... אני חושבת שהדמות של קן שיש לי בראש שונה קצת מהקן האמיתי של הסדרה (פאנדום עושה את זה, במיוחד לאורך זמן), אבל זה לא משנה את העובדה שהוא הדמות האהובה עלי בסדרה. אחרת לא הייתי חושבת וקוראת עליו כל כך הרבה... אני אוהבת את השינוי שעבר עליו, שינוי גדול שכמעט שבר אותו, אבל הוא בכל זאת התגבר על זה. אני אוהבת את מערכת היחסים שלו עם דאיסקה (מה שהפך את דאיסקה לדמות השנייה האהובה עלי, במיוחד בגלל היחס שלו והאמונה שלו בקן) - הסיבה הראשונית לכך שהתחלתי ממש לאהוב שונן-איי. אני אוהבת את האנושיות שלו, את העובדה שהוא הפסיק להיות גאון ומודע לזה, את הרצון שלו לכפר על המעשים שלו (למרות שאני יותר אוהבת את זה שדאיסקה לא מסכים לתת לו להסתכן בשביל זה)...