didalf
Well-known member
סיימתי את החטא ואני בוכה תודה רבה באמת
קודם כל בלי ספוילר זאת סדרה נהדרת והיא קצרה ואני ממש ממליצה לכולכם!
קודם כל בלי ספוילר זאת סדרה נהדרת והיא קצרה ואני ממש ממליצה לכולכם!
אפשר שסדרות יפסיקו לגרום לי לבכות הסופ"ש???????
כשסיימתי את פרק 4 לרגע חשבתי ללכת לכתוב פה ולסיים מחר אבל במחשבה שניה אמרתי "נהההההההה" והמשכתי לפרק הבא. אז בוא נראה מה רציתי להגיד עליו קודם.
הנאום של אש על החוסר בלהט"בים בספרות היה כזה נהדר. מודה שהיה קצת מאכזב איך ריצ'י חשף אותו שלא היה לא אומץ להגיד את זה באמת אבל זה גם היה חמוד.
אוח הרגע הזה שסופסוף משמיעים בסדרה את השיר שעליו היא נקראת רק כדי לעצור אותו אחרי כמה תווים
כל הקטע של ריצ'י עם הבחור בבר מהאי שלו התחיל חמוד ואז נהיה כזה קרינג'י כשריצ'י לא סתם את הפה. והבחור ההוא היה מזה חמוד איתו. והקטע שהוא יצא מהאוטו ואז רקד בלט היה כ"כ יפה
רוסקו כזה נסיכי אני שמחה שאיכשהו הוא לא נדבק.
ממש אהבתי בהפגנה איך כשהם על הרצפה אז בינתיים מנהלים שיחות סתמיות כאלה, היה בזה משהו אמיתי וחמוד כזה. וכמובן זה שריצ'י צץ פתאום להרביץ לשוטר ולהלחם איתם היה רגע מרגש.
אני שמחה שבסוף היה משהו קצת יותר רציני עם ריצ'י ואש במיוחד שאני חושבת שהוא הראשון שריצ'י היה איתו, והם תמיד היו שם אחד ליד השני כל הזמן עד שהבינו שזה זה רק חבל שזה כבר היה מאוחר מידי. היה יפה ועצוב זה שאש בא אליו למיטה והם התנשקו אבל אז ריצ'י לא רצה לשכב איתו כי הוא כבר ידע שהוא חולה. ועוד יותר יפה ועצוב בבית חולים כשאש שכב לידו והם החזיקו ידיים ואמרו איי לאב יו
אני כל כך שונאת את ההורים של ריצ'י!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11 במיוחד אמא שלו אוף מרגע שהם הגיעו חששתי שהם "יחטפו" אותו או משהו ולא יתנו לחברים שלו להתקרב אליו יותר והוא ימות בלעדיהם כמו שראינו קרה קודם עם גלוריה ועוד הרבה אחרים. וקיוויתי שאני טועה אבל לא גרררר רציתי להרביץ לאמא הזאת כשהיא האשימה את ג'יל בהכל בבית חולים, חצופה
זה כ"כ מכעיס ומגעיל שההורים האלה אין להם מושג מה עם הבן שלהם שמשקר להם בגלל שהוא יודע מה תהיה התגובה שלהם, וכשהוא חולה פתאום נזכרים בו ומרחיקים אותו מכל האנשים שבאמת אהבו אותו ובסוף הוא מת לבד עם משפחה חצי מנוכרת בלי החברים שאהבו אותו באמת.
זה שהם כבר באו לאי, והוא ביקש את ג'יל במפורש, והאמא החלאה שלו פשוט מנעה את זה מטריף אותי לאדעת אם אני יותר כועסת או עצובה.
קיוויתי שהם ימצאו דרך משפטית לקחת אותו חזרה. שהם יתפרצו לבית ולא יחכו באכנסיה כמו ילדים טובים. שאחותו תגניב אותם או משהו. ארררררררג.
כמובן בכיתי כשהוא מת. והרעתי לג'יל כשהיא אמרה לאמא שזה אשמתה!!!!!
ואהבתי את הנאום שלו לפני שהוא מת על זה שהוא לא רוצה להיות סוד כי הוא לא מתבייש, היה לו כל כך כיף.
וואי ואז כל סצנת הסיום עם ארוחת הערב המשותפת כשהם צוחקים ונזכרים ובוכים לסירוגין הייתה כ"כ יפה ובכיתי עוד יותר אני בוכה עכשיו, וסצנת הסיום בעבר כשהם צעירים ובריאים וצוחקים בפארק
ג'יל היא מלאך באמת. אבל באמת האם היו לה חיים משל עצמה? האם היה לה חבר מתישהו?
אוף חבל שזאת סדרה כזאת קצרה אני רוצה יותר
אגב הפרק האחרון התחיל בנומבר 91 ותהיתי אם יזכירו את זה שפרדי מרקורי מת מאיידס כי זכרתי שהוא מת ב91 ובדקתי ואכן גם נובמבר. אבל לא הזכירו, חבל.
טוב ניק מקווה שרשמת לך רשמים כי בטח שכחתי מלא דברים כי הסוף הרג אותי ואולי שכחתי כל מה שהיה קודם.
כשסיימתי את פרק 4 לרגע חשבתי ללכת לכתוב פה ולסיים מחר אבל במחשבה שניה אמרתי "נהההההההה" והמשכתי לפרק הבא. אז בוא נראה מה רציתי להגיד עליו קודם.
הנאום של אש על החוסר בלהט"בים בספרות היה כזה נהדר. מודה שהיה קצת מאכזב איך ריצ'י חשף אותו שלא היה לא אומץ להגיד את זה באמת אבל זה גם היה חמוד.
אוח הרגע הזה שסופסוף משמיעים בסדרה את השיר שעליו היא נקראת רק כדי לעצור אותו אחרי כמה תווים
כל הקטע של ריצ'י עם הבחור בבר מהאי שלו התחיל חמוד ואז נהיה כזה קרינג'י כשריצ'י לא סתם את הפה. והבחור ההוא היה מזה חמוד איתו. והקטע שהוא יצא מהאוטו ואז רקד בלט היה כ"כ יפה
רוסקו כזה נסיכי אני שמחה שאיכשהו הוא לא נדבק.
ממש אהבתי בהפגנה איך כשהם על הרצפה אז בינתיים מנהלים שיחות סתמיות כאלה, היה בזה משהו אמיתי וחמוד כזה. וכמובן זה שריצ'י צץ פתאום להרביץ לשוטר ולהלחם איתם היה רגע מרגש.
אני שמחה שבסוף היה משהו קצת יותר רציני עם ריצ'י ואש במיוחד שאני חושבת שהוא הראשון שריצ'י היה איתו, והם תמיד היו שם אחד ליד השני כל הזמן עד שהבינו שזה זה רק חבל שזה כבר היה מאוחר מידי. היה יפה ועצוב זה שאש בא אליו למיטה והם התנשקו אבל אז ריצ'י לא רצה לשכב איתו כי הוא כבר ידע שהוא חולה. ועוד יותר יפה ועצוב בבית חולים כשאש שכב לידו והם החזיקו ידיים ואמרו איי לאב יו
אני כל כך שונאת את ההורים של ריצ'י!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11 במיוחד אמא שלו אוף מרגע שהם הגיעו חששתי שהם "יחטפו" אותו או משהו ולא יתנו לחברים שלו להתקרב אליו יותר והוא ימות בלעדיהם כמו שראינו קרה קודם עם גלוריה ועוד הרבה אחרים. וקיוויתי שאני טועה אבל לא גרררר רציתי להרביץ לאמא הזאת כשהיא האשימה את ג'יל בהכל בבית חולים, חצופה
זה כ"כ מכעיס ומגעיל שההורים האלה אין להם מושג מה עם הבן שלהם שמשקר להם בגלל שהוא יודע מה תהיה התגובה שלהם, וכשהוא חולה פתאום נזכרים בו ומרחיקים אותו מכל האנשים שבאמת אהבו אותו ובסוף הוא מת לבד עם משפחה חצי מנוכרת בלי החברים שאהבו אותו באמת.
זה שהם כבר באו לאי, והוא ביקש את ג'יל במפורש, והאמא החלאה שלו פשוט מנעה את זה מטריף אותי לאדעת אם אני יותר כועסת או עצובה.
קיוויתי שהם ימצאו דרך משפטית לקחת אותו חזרה. שהם יתפרצו לבית ולא יחכו באכנסיה כמו ילדים טובים. שאחותו תגניב אותם או משהו. ארררררררג.
כמובן בכיתי כשהוא מת. והרעתי לג'יל כשהיא אמרה לאמא שזה אשמתה!!!!!
ואהבתי את הנאום שלו לפני שהוא מת על זה שהוא לא רוצה להיות סוד כי הוא לא מתבייש, היה לו כל כך כיף.
וואי ואז כל סצנת הסיום עם ארוחת הערב המשותפת כשהם צוחקים ונזכרים ובוכים לסירוגין הייתה כ"כ יפה ובכיתי עוד יותר אני בוכה עכשיו, וסצנת הסיום בעבר כשהם צעירים ובריאים וצוחקים בפארק
ג'יל היא מלאך באמת. אבל באמת האם היו לה חיים משל עצמה? האם היה לה חבר מתישהו?
אוף חבל שזאת סדרה כזאת קצרה אני רוצה יותר
אגב הפרק האחרון התחיל בנומבר 91 ותהיתי אם יזכירו את זה שפרדי מרקורי מת מאיידס כי זכרתי שהוא מת ב91 ובדקתי ואכן גם נובמבר. אבל לא הזכירו, חבל.
טוב ניק מקווה שרשמת לך רשמים כי בטח שכחתי מלא דברים כי הסוף הרג אותי ואולי שכחתי כל מה שהיה קודם.