דייטים ראשונים.

[Martin Rawls]

*לא איזה מוזרה... (זהו, חח, לא מתקן יותר)

 

[inbardaf]

אז ככה:

לגבי כל מה שכתבת על הודעות בתפוז - גם אני ככה ואני מבינה את זה ומצפה שגם אתה תבין את הרעיון הכללי. לגבי שיחות גברים: אני מהנדסת אלקטרוניקה. בצעירותי הייתי טוםבוי ואפילו הייתי בנבחרת הכדורגל של הכיתה שלי ביסודי (נבחרת של בנים. אז הפמינזם לא היה כזה מוכר..) מה אני מנסה לומר? שאני מכירה בנים/גברים מקרוב בדיוק כמו גבר. אני זוכה לקבל באופן תדיר, עוד מהילדות, את המשפט הבא: בנות/נשים הן.. חוץ ממך.. את לא נחשבת.. קיצר, הידידים הכי טובים שלי היו אז והיום - גברים. אני חיה ונושמת גברים מגיל 11.. מהצד הכי אוטנטי שלהם והכי הם. אין עוד נשים בצוות שלי בעבודה. רק גברים. הרבה! גברים... אז נראה לי שיש לך טעות במשפט הזה: "יצא לי לנהל שיחות של גברים איתם, מה שלך ולאף אישה לא יצא (היות ולכן אנחנו תמיד משקרים בגסות ואומרים את האמת רק אחד לשני)." לגבי מה שספרת על עצמך - לצערי הרב אתה שייך לזן הנדיר יותר של גברים. הסיפורים שלי נשמעים לך הזויים? אחד מהגברים האלה הוא מישהו מפורסם. כשספרתי באחד הפרומים על שיחת הטלפון המזעזעת שהיתה לי איתו, נתתי גם כמה פרטים קטנים על העיסוק שלו ומישהו ישר זיהה מי זה. אז למדתי לא להגיד כלום (למרות שאולי עדיף שכולם ידעו איזה מאניק הוא דווקא כי הוא מפורסם..) אני אספר לך על משהו שקרה לי עם מישהו מהעבודה: במסגרת העבודה שלי אני עובדת הרבה גם בחברות אחרות (אנחנו עושים פרוייקטים לחברות אחרות, בעיקר בתעשיה הביטחונית.) יוצא שאני עובדת מול אנשים באותם חברות די הרבה ונוצרים קשרים חבריים. אחד הגברים מאותם מקומות הזמין אותי 'לכוס קפה'. אוקי. נתתי את הטלפון האישי שלי. שנינו אנשים מאוד עסוקים ועמוסים וגם אני גרה בצפון ומגיע למרכז רק בשביל עבודה (והוא מהמרכז) אז קבענו פגישה במועד שהייתי צריכה להגיע למרכז (במקום לטרטר אותו סתם..) יצא שעבר כשבוע מהרגע שהוא הזמין אותי לצאת איתו ועד שיכולנו להפגש. במהלך הימים האלה דברנו הרבה בטלפון. בין השאר הוא דבר על מה נעשה בפגישה הראשונה. ואז הוא אמר שאח"כ אפשר לבוא לישון אצלו. אמרתי לו שאני לא מתכוונת לשכב איתו כבר בפגישה הראשונה. אז הוא אמר 'שרק נישן'. כמו שהחיים למדו אותי, אין ממש דבר כזה אצל גברים 'רק נישן'. אז עניתי שנראה ואני לא בטוחה (למה לפסול סתם בן-אדם. אולי הוא באמת מתכוון לזה..) ואז יום לפני הפגישה דברנו שוב. הוא דבר שוב על התוכניות שלנו לפגישה. עניתי לו שוב שלא נראה לי לישון אצלו. למען האמת, בשלב הזה היה ברור לי שאני לא הולכת לישון אצלו, כי משאר הדברים שהוא אמר בשיחות הטלפון שלנו, היה ברור שהוא לא רוצה 'רק לישון'. כשהוא הבין שאני לא הולכת לישון אצלו, הוא התעצבן וסגר את הטלפון. מיד אח"כ הוא שלח לי הודעה: 'תשכחי ממחר יצא לי כל החשק' זה אולי נשמע לך קיצוני אבל היה לי ספור עוד יותר גרוע. בכל מקרה, זה לא רחוק מהשאר. השאר פשוט לא דברו איתי יותר מידי בטלפון. יצאתי לכמה דייטים וכ-ו-ל-ם ניסו להשכיב אותי כבר בדייט הראשון! (טוב, חוץ מאחד שחיכה לשני..) בין אם הם נשארו אח"כ או לא, זה דוחה! וחסר התחשבות בעליל! הגדיל לעשות אחד הבחורים שכשדחיתי אותו (פיזית בנסיון שלו להשכיב אותי) הוא אמר לי: אני יודעת מה את חושבת עכשיו. שאם תשכבי איתי כבר בדייט הראשון אז את זונה. אבל אני לא אחשוב את זה. תודה באמת! חשבת על זה שאני לא רוצה לשכב איתך, כי אני בקושי מכירה אותך?? מיותר לציין שבזה נגמר הדייט.. ויש לי חברה בת גילי (בתולה) שהקושי הכי גדול שלה עם גברים הוא העובדה שהם רוצים לשכב לפני שהיא רוצה. וחברים וקרובים הסבירו לה, שאף גבר לא יחכה יותר מ-3 דייטים.. אז זה המצב היום. גברים הם חארות שמחפשים זיון אבל יודעים לדרוש ממך לשלם על הדייט... ואח"כ אתה אומר לי שאתם סובלים יותר מאיתנו? גם אישה ששוכבת עם מישהו, זה לרוב מתוך רצון לקשר ולא כדי שהוא יעלם למחרת...

 

[Martin Rawls]

חחחחח.....וואלה, לא יודע מה להגיד לך....

מה שכן אני בטוח במאה אחוז שזה רק החיים שלך והנסיון הפרטי שלך, ויש טונות של נשים שלא יסכימו איתך (גם בגילך). (אלוהים, לא נראה לי שיש תשובה פורומית יותר שחוקה מזאת, אבל תמיד מגיעים אליה בסוף, כי למעשה כל הדיונים פה שווים לתחת.....חחח) בקיצור, זה הנסיון שלך, והגברים שאת משום מה מושכת אלייך, או תקופה של מזל רע...או לא יודע מה ...או עוד כל מיני אי אילו פרטים אחרים...שאני או אף אחד אחר פה לא נוכל לשים עליהם ת'אצבע... בשביל לזהות בדיוק מה צריך כבר פסיכולוג. אף אחד לא חרא, הבעיה היא אצלך. עם כל הגועל נפש שעברתי גם אני עם נשים, וכמה שהן יכולות לפעמים להיות כלבות מסריחות וקשות, בתוך תוכי אני עדיין יודע שיש פה בעיה שצריך לדעת יותר טוב איך להתמודד איתה, ואם יהיה עוד קושי, אז ללמוד גם ממנו. בסופו של דבר המציאות זה דבר מאוד רחב... והעולם הוא גדול...והוא אמור להיות מסוגל לספק לנו מה שאנחנו צריכים... נראה לי שאצלך הבעיה יושבת עמוק, אם את לא מסוגלת לקחת אחריות וזורקת הכול על הגברים. תראי, אני לא כמו אחרים, אני ממש לא נעלב בשם המין הזה שאני במקרה משתייך אליו. ואני מוכן להודות שרובם אכן בהמות מסריחות (מה שמגעיל אותי אצלם זו הישירות והחנפנות, שזה מה שגורם לנשים השוות לזלזל בנו ובצדק, וזה עושה את החיים קשים לגברים כמוני שיודעים להחזיק את הקלפים קרוב לחזה ולתת פייט כמו שצריך לנשים) רק מה שכן, התבכיינות לחוד ומתוסבכות לחוד... אני יודע שלהתבכיין זה סבבה וכיף וזה מוציא קיטור ומשחרר לחץ וכל זה... אבל מי שבאמת מאמין לדברים שהוא אומר כשהוא מתבכיין, מצבו עגום. נ.ב. הסיפורים שלך אבל משעשעים, זה אני חייב לציין.....

 

[inbardaf]

אילו היו רק דוגמאות

יש לי כמה טובים יותר

אני גרושה. כשהייתי בת 22 הכרתי את מי שלימים התחתנתי איתו. הבהרתי לו כבר בהתחלה שהוא יכול לשכוח מזה 'עד החתונה' והוא עמד בזה יפה. לפניו היו כמה נסיונות שנגמרו ממש מהר, רובם 'שידוכים' שלא עברו בכל מקרה את שלב הבית קפה ושיחה. דווקא היה לי שם של 'קשה להשגה' ובצעירותי ממש לא שמתי על בנים ולא היה לי חשק לצאת עם אף אחד. (אפילו רצו לכתוב לי בעלון של תנועת הנוער בגיל 20: 'צאי מהקרח', אבל צינזרו אותם. לא שהבנתי למה, זה ממש לא פגע בי.) הנקודה היא שמאז שהתגרשתי כל מי שיצאתי איתו התנהג ככה. אני אישית מרגישה שזה קשור בעיקר לגיל (אחרי גיל 30 ושמעתי את זה מאוד מקומות, יש נורמה כזו של סקס כבר בהתחלה.. יענו אנחנו לא ילדים קטנים יותר

) דבר נוסף שנחספתי אליו בפורומים שונים לא בהקשר אלי, זו העובדה שלגרושות מתיחסים כאל כאלה שמחפשות סקס. למה? לא יודעת. אבל הבנתי שיש קטע כזה.. בכל מקרה, אני סיימתי עם הספור הזה. לשמחתי הכרתי מישהו שפוי. ואני חושבת שלהגיד שזה הכל אני, זו דרך טובה לסגור את הדיון. לצערי הרב אני שומעת על זה מעוד בנות סביבי. אלו שלא נותנות פשוט נשארות לבד. מה שהיה חשוב לי באמת לומר, הוא שאתה יכול לבקש מבחורה לשלם על עצמה בדייט תחת כותרת השיויון, אבל אז כדאי שתוודה קודם, שהיא אכן מרוויחה כמו גברים ושיש שיויון.. ואם אתה לא רואה בדייטים הראשונים מערכת יחסים, אז גם לא אמור להיות בהם סקס. (שוב, בהנחה שאנחנו לא מדברים על סטוצים.. כי אז כל הדיון הזה לא רלוונטי) אני לא זקוקה לשום פסיכולוג. זה שאני אלך לפסיכולוג לא ישנה את כל הגברים שסביבי. מאחר וחוץ מאותו אחד מהעבודה, את כולם לא ממש הכרתי קודם, אי אפשר להגיד לי 'שאני נמשכת דווקא לגברים כאלה'. חלק הכרתי דרך אתר הכרויות וחלק דרך חברים. והעובדה היא שאף אחד מהם לא נשאר אח"כ. אגב, מה שיפה אצל הגברים שהכי הדהימו אותי (אלו שכבר בטלפון ירדו נמוך כ"כ..) זו העובדה שהם מתקשרים אחרי יותר מחודש ומדברים איתך כאילו כלום ורוצים להתחיל מהתחלה. זה השלב שאני עושה להם שיחת מוסר על חוסר המוסר שלהם ושילכו לחפש... (ומזכירה לעצמי ~שלא~ מוחקים טלפונים של גברים כאלה, כי איכשהו הם תמיד חוזרים ואני לא יודעת עד שאני לא עונה..) אז מצבי לא עגום ושלך יהיה בהצלחה!

 

[Martin Rawls]

תראי, שוב - יכול להיות שאת צודקת

פשוט מה שאני אומר זה שאני לא יכול להיות בטוח, כי אין לי מספיק ידע. כל מה שיש לי זה ההודעות האלה, שזה קמצוץ קטן מהחיים שלך וממה שאת מדברת עליו. ואני בוחר להיות זהיר ולא להסיק עלייך מסקנות. לא אמרתי פסיכולוג חלילה כדי לרמוז משהו, אלא כדי להבהיר את הנקודה שכדי להבין סוגיה כזו לעומק צריך לדבר לעומק, ורצוי עם מישהו חיצוני שאיננו אתה. המציאות היא כמובן מורכבת, ומה שאת אומרת כמובן גם מבוסס עליה, אבל מצד שני יכול להיות שאם היית באמת בוחנת את העיניין מאוד לעומק, היית מגלה כמה דברים שלא שמת לב אליהם, רק מעצם העיסוק האקטיבי בנושא, שזה שונה מאוד מלחיות אותו רק בתוך הראש של עצמך. אני יודע את זה מהנסיון שלי. גם לי היתה פעם איזו פגישה עם פסיכולוג שפתאום העלתה לי תובנה שלא כל כך שמתי לב אליה קודם. אני אנסה להיות אובייקטיבי עכשיו, לגבי הגברים האלה שאת מתארת, הם נשמעים ממש מפגרים, ז"א, גם מפונקים באותו רגע ולא מוכנים לסחוב עוד 3,4 דייטים בשביל זיון, וגם לא שוכחים אותך אחרי חודש. כאילו, מה אתה מצפה שאחרי חודש היא תשכח ת'עלבון ? תתנהג מההתחלה כמו שצריך, תקבל מה שאתה רוצה. לא יודע, אולי בגלל שאת כזאת טום-בוי באופי כמו שאמרת, את נותנת צ'אנס גם למפגרים גסים שאין להם תחכום....חחח טוב, נו, העיקר שעכשיו יש לך מישהו ואת מרוצה.... תהני

 

[inbardaf]

אני מתבססת גם על ספורים של חברות

והודעות ובלוגים ברשת. שים לב שממש במקביל אלינו מתנהלת שיחה דומה ו-pain is MY love אומרת דברים דומים לשלי. אגב, לא רק שהם לא חשבו שאני אשכח את העלבון, הם בכלל לא חשבו שהיה עלבון

עד היום לא ברור לי מה הם חשבו.. כבר עברתי את הסרט של הפסיכולוגים. מציתי אותו ממש מהר.. יצאתי עם כמה תובנות. אבל נראה לי שהפסיכולוג שלי יצא עם יותר תובנות ממני

אם הייתה רואה את שיחות הטיפול שלי, הייתה בטוח צוחק. לפעמים זה ממש הרגיש לי כאילו המטפל שלי הוא המטופל

 

[Martin Rawls]

אם הם לא חשבו שהיה עלבון אז בכלל היה לך עסק

עם מקרים קשים ביותר. העיניין הוא - מאיפה לעזאזל גירדת אותם ? הרי אין מצב שכולם כאלה דפוקים, אני לא מוכן לקבל את זה בקלות כזאת לפי הטיעון של הגיל, הרי דוקא גברים בגיל יותר מתקדם אמור להיות יותר משופשפים ולדעת איך צריך להתנהג כדי לקבל מה שאתה רוצה. האמת, לגבי פסיכולוגים, את ממש מזכירה לי את עצמי... אני גם בגישה של "כבדהו וחשדהו" ויצא לי גם להתקוטט עם כמה מהם, ולפעמים זה היה מצחיק מאוד. למשל אחת מהם (זה עוד היה בהתחלה, וההורים שלי לקחו אותי אליה, ובאו יחד איתי) לא הסבירה לנו נכון איך להגיע אליה, ויצא שהתברברנו בדרך 10 דקות יותר, בגלל שהקליניקה שלה היתה באיזה רחוב פינתי מעפן. אז יצא שחלק לא מבוטל מהפגישה התווכחנו אני והיא (ההורים שלי שתקו חחח) אם היא צריכה להחזיר לנו את העשר דקות האלה או לא. (אה....רגע, עכשיו אני נזכר, זה היה אפילו יותר מגוחך מצידה : בהתחלה היא הבטיחה להחזיר ואחר כך חזרה בה

ואז בפגישה השניה, התווכחתי איתה..... וגם טענתי שהיא צריכה להחזיר לנו את הזמן של הויכוח, כי זה לא נקרא חלק מהטיפול....חחח (תכל'ס היא היתה די מטומטמת ועשיתי את זה רק בשביל הצחוק, לא מפני שבאמת הזמן איתה היה כל כך יקר לי....חחח) ובסוף כשיצאנו ממנה, אמא שלי אמרה לי "כל הכבוד, איך אני שמחה שעשית לה את זה, מגיע לה, זקנה חצופה" (לאמא שלי יש בעיה עם אסרטיביות, אז היא תמיד היתה גאה בי לנוכח הפגנות עוצמה שכאלה....חח) לפחות יצא בסוף שהיא כן קירבה בינינו.... חח

 

[inbardaf]

חחחחחחחחה ../images/Emo6.gif

קרעת אותי מצחוק! הספורים שלי טובים יותר

 

[inbardaf]

אגב, לגבי הגיל

הבחור מהעבודה שספרתי עליו, בן 24.. האמת שלא ידעתי שהוא כזה צעיר, חשבתי שהוא בן 30 וגיליתי את זה באחת השיחות שלנו. טוב, זו כבר בעיה אחרת שלי. אני נראת בקושי בת 20 והרבה ילדים קטנים מתחילים איתי. האמת, שגם החבר הנוכחי שלי קטן ממני ב-8 שנים... וכמובן שהוא נראה גדול ממני

 

[Martin Rawls]

אם הייתי כותב יומן, הייתי אומר שגנבת לי אותו

ואת מעתיקה

גם אצלי הקשרים הכי משמעותיים שלי היו עם נשים גדולות ממני בהרבה (לא נעים להגיד פה בפורום, אבל זה היה יותר מ-8 שנים

) שנה שעברה הכרתי מישהי שגם כמוך, חסרת גיל. וזה היה ממש מצחיק, כי היא היתה כזאת תמימה ומעופפת, וזה רק הוסיף לזה עוד יותר. הייתי בטוח שאין מצב שהיא בת יותר מ-22, בסוף יצא שהיא מבוגרת ממני בשנתיים חחח לא ויתרתי לה עד שראיתי תעודת זהות....

 

[inbardaf]

אוח - הקטע הזה עם התעודת זהות ../images/Emo3.gif

כל הזמן עושים לי אותו. פעם יצאתי עם עו"ד שהכרתי דרך אתר הכרויות באינטרנט. לפני שנפגשנו הזהרתי אותו שאני נראת צעירה לגילי. כשנפגשנו הוא התעקש לראות תעודת זהות ואמר שהוא אל רוצה שעוד יאשימו אותו 'בבעילת קטינה'

הקטע הטוב הוא עם מאבטחים. הם לוקחים את התעודה שלי ואז הם מקבלים פרצוף המום: את יותר גדולה ממני?

כשבאתי להצביע בבחירות האחרונות, אמרו לי: פעם ראשונה שלך? (בחיוך..)

וואי, יש לי מליון סיפורים מצחיקים על זה. ממש בלי סוף.

 

[Martin Rawls]

טוב, זה מתחיל באמת להדהים אותי, העיניין הזה

נראה שאת הגירסה הנשית של דוריאן גריי. ומה נסגר עם העו"ד ההוא ? גיל ההסכמה הוא 16(דבר שכל עו"ד די אמור לדעת), מה הוא חשב שאת יכולה להיות בת 15 ? נסחף קצת.... יש מצב שאני יכול לראות תמונה של התופעה המסקרנת הזאת ?

 

[inbardaf]

בבגד המתאים (טרנינג למשל..)

אני נראת גם בת 16.. בכל מקרה, הוא אמר שאני נראת ממש ממש צעירה והוא לא חשב שעד כדי כך ולכן רצה לראות תעודה. (הוא לא באמת חשב שאני בת 16 והוא ידע גם שיש לי שני ילדים) ולא מכרתי את נשמתי לאף אחד - זה בגנים

 

[Martin Rawls]

גם דוריאן גריי לא מכר את נשמתו

אבל היתה לו תמונה

 

[inbardaf]

יש לי תמונה

אפילו כאם בתפוז. היא אומנם מגיל 5, אבל התגובות בפייסבוק עליה היו שלא השתנתי

 

[LST1]

מנקודת מבטי הקצת שונה

אחרי שקראתי את רוב השרשור הזה, הרגשתי שחייבת תגובה אחרת, שונה משל שניכם. אני מסכים עם מרטין או איך שלא קוראים לו, כשבחור או בחורה רואה דפוס חוזר בסוג האנשים איתם הוא יוצא לדייטים, הוא חייב לשאול את עצמו מדוע זה קורה, אז קודם כל - לא זה לא בגלל שכל הגברים או הנשים הם כאלה, ממש לא. אבל כידוע יש דברים מסויימים שאנו עושים או משדרים שיכולים לגרום לייחס או התנהגות מסויימת כלפינו. לדעתי את משדרת מסר כלשהו, או נענת דווקא לגברים שמשדרים מסר מסויים שכל תגובה אליו היא מבחינתם דייט (זול?) שמטרתו היא ככל הנראה אחת ויחידה. זה קורה לכולם בשלב מסויים בחיים, ובדרך כלל משתנה כאשר מבינים לאיזה סוג אנשים פחות כדאי להמשך ולנסות ליצור אינטראקציה זוגית איתם. אני לדוגמא הייתי חובב בחורות מוחצנות, מטופחות וסנוביות תקופה ארוכה, וכתוצאה מכך נקלעתי לאותן בעיות עם כל בחורה כזאת שיצאתי איתה. כבר התחלתי לחשוב שכל בחורה שאצא איתה לעולם תתנהג באותה צורה ושבעיות האלו יחזרו בכל מערכת יחסים שתהיה לי. למזלי התברר לי שאני טועה, לאחר שינוי העדפות קטן ומושכל גיליתי שבחורות רבות אינן מתנהגות באופן דומה כלל, ואני מסתדר איתן הרבה יותר טוב. אבל יש דבר אחד שכולנו צריכים להבין, יש מערכת התנהגויות מסויימת בה אנו משתמשים בהתאם לסיטואציה בה אנחנו נמצאים, זאת אומרת שגם אם גבר רציני שמחפש בחורה רצינית לקשר ארוך טווח, יקלע לסיטואציה אפשרית לסטוץ, כנראה שהוא ינצל אותה. ופה את צריכה לשאול את עצמך, מדוע רוב הגברים שאני יוצאת איתם ישר חותרים לקשר מיני (בלבד?) האם אני מאותתת שזה רצוני או שמה אני פותחת פתח לאפשרות כזאת... גברים הם חארות, ונשים הן כלבות, כולם אבל כולם מונעים ממניעים אגואיסטים הנובעים מיצר השרדותי קדום, וכאן כמו בטבע יש טורף ויש נטרף, ואלו מתחלפים לעיתים קרובות אחד בשני...

 

[Lir האחת]

../images/Emo45.gif

 

[Lir האחת]

הוא שכח לציין

שזו הפרשנות *שלו* בנושא..

 

[אשה מרציפן]

תגדיר רחוק

מסתבר שיש תופעה כזאת שנפוצה בעיר בתל אביב, אם כי התפשטה גם לחלקים אחרים בגוש דן, במסגרתה אנשים מוכנים לנסוע לטווח מצומצם במיוחד, ולמשל המרחק של תל אביב-רמת גן או גבעתיים-פתח תקווה נראה לאנשים כמו משהו מטורף, לפחות כמו לנסוע לאזור חיוג אחר. בעוד בצפון ובדרום אנשים מוכנים לנסוע לערים אחרות גם אם זה דורש נסיעה של שעה, תל אביבים בלא מעט מקרים אפילו בתוך תל אביב טוענים שזה רחוק להם, שלא לדבר על מחוץ לת"א, למשל גבעתיים, למשל בת ים... מסתבר שלנסוע 20 דקות זה המון! ולא רק בתחום הדייטים, גם בהרבה תחומים אחרים כולל בחיפושי עבודה.

 

[Martin Rawls]

יכול להיות... ת"א יותר מפונקים מאחרים כי יש

להם יותר מבחר... מצד שני, אסור לזלזל בעיניין הזה של פקקים... קשר של בני זוג מרוחקים מצריך הרבה שעות פקקים אם נוסעים אחד לשני במשך היום ולא רק במשך הלילה. באופן כללי נראה לי שזה חלק מתופעה הרבה יותר רחבה של מגעילות כללית שקיימת בשנים האחרונות... יחסים בין בני אדם הפכו מנוכרים בצורה מבחילה מעבר לכל פרופורציה... על השטויות הכי קטנות ומפגרים אנשים מנתקים קשרים (לא רק בין בני זוג, גם בין חברים) קשרים בין אנשים הפכו למשהו מאוד מאוד שטחי וחסר עומק... אני זוכר מה היה לפני 15 שנים ו-20 שנה.... זה ממש לא היה ככה ! לקשר זוגי, נישואין, חברות היתה משמעות ! פעם למשל היו לאנשים יותר חברי-ילדות... היתה מין חמימות כזאת לקשרים של הרבה זמן... היום כשאנשים קצת משתנים... זה מתנתק.... נתקלתי גם בתופעה כזאת אצל אנשים שקשרים מתנתקים בלי שום סיבה בכלל.... הם אפילו לא יודעים להסביר למה.... סתם..... הסתמיות המפגרת הזאת יחד עם הניכור מצטרפים יחדיו למין טמטום חושים מבחיל שכזה שהוא לדעתי אחד המאפיינים הבולטים ביותר של התקופה האומללה הזאת שאני (ואולי עוד אחרים) נאלץ לחיות בה