דיכאון קשה אתמול, ביטלתי את הראיון- לא תהיה עבודה

KateAusten

New member
שמחה שעזרתי


תמיד פה בשבילך ואם לא מתחשק לך לפרט בפורום אז ב

 

היי48

New member
היי מותק

אני חושבת שלמרות שמספרים זה דבר אין סופי, עדיין אין מספר מספיק גדול בשביל לתאר את מספר המקרים ששמעתי עליהם שבהם אנשים ביטלו ראיונות, החליפו קריירות, עזבו מקומות עבודה וכו'. במיוחד בשנות העשרים והשלושים. בלי קשר לבעיות נפשיות, זאת תקופה בחיים שהאדם לומד מיהו, מהו, מה נכון בשבילו ומה לא. אז כרגע העבודה הזו היא לא בשבילך. זה בסדר גמור ואין עם זה שום בעיה. אם זה לא זה-זה פשוט יהיה משהו אחר, מבטיחה!

לגבי האם לספר למשפחה או לא-הייתי אומרת שזה די תלוי במשפחה, קשה לומר בלי להכיר את הנפשות הפועלות. אבל אם את שוקלת את זה בגלל החגים הקרבים-אולי כדאי לחכות עוד קצת. יש עוד כמה שבועות עד אז, ויכול להיות שעד אז תמצאי עבודה ואז לא יהיה בזה צורך ולא תהיי צריכה להחליט אם לספר או לא.
ומזכירה לך שאנחנו כאן בשבילך, עדכני מה קורה!
 

TipTip2013

New member
תודה לכולם ולהיי המתוקונת. וכן באמת החלטתי לוותר על האאוטינג

פשוט אענה בקצרה למי ששואל שכרגע אין חדש ואני ממשיכה לחפש בקצב שלי. מי שיתחיל לתת לי עצות או טענות אסביר בעדינות שאני מעדיפה לא לדבר על זה ואם גם צריך אז לא בעדינות
 
למרות שאנחנו שונות בינתיים מרגישה

שהבעיה שלך הכי קרובה לשלי כלומר אני הכי מזדהה איתך בינתיים.
וכל הכבוד על ההחלטה לענות בכלליות או להדוף את השואלים בנימוס אסרטיבי
 
תגובה בכללי

לא יודעת מה להגיד לך. הייתי בסרט הזה כשהייתי בגילך ובא לי להזהיר אותך כמו שזקנים תמיד מזהירים צעירים - "אל תעשי את זה, אל תעשי את השגיאות שאני עשיתי בגילך, קחי את עצמך בידיים" - אבל מצד שני אולי זה לא מועיל. מצד שלישי - הנה - אמרתי את מה שהתלבטתי אם להגיד לך. התלבטות.
 
מצטערת

אבל אני חשה חובה לעצור אנשים צעירים שעושים את הטעויות שאני עשיתי. (חיבוק)
 
למעלה