דילמה... אשמח לעצתכם

[אין לי אחות]

דילמה... אשמח לעצתכם

שלום לכם אני מנהלת מש"א בארגון שכמו כולם סובל השנה מהמיתון אנחנו לא נסיים את השנה בהפסד אבל הרווח יקטן משמעותית עשינו הרבה פעולות התייעלות וחיסכון, בין היתר גם לא חילקנו בונוס ארגוני שאנחנו מחלקים בשנים טובות, עשינו הפחתות שכר (בהסכמת העובדים) ועוד לפי החלטות ההנהלה, בונוסים שנובעים מכורח הסכמי שכר יש לתת. אני הייתי אמורה לקבל בונוס על 2008 בינואר וגם העלאת שכר. דחיתי את זה עד עכשיו עכשיו קיבלתי רק את הבונוס, את העלאת השכר ביקשתי לדחות לשנה הבאה כי יש החלטה על הקפאת שכר. הענין הוא שאני אוכלת את עצמי על זה כי יש עובדים במשכורות נמוכות יותר שמופחת להם שכר וכו'... (כמובן שגם השכר שלי מופחת מדי חודש) מצד שני כל מי שהיה זכאי לכך קיבל, ברובם בונוסים הרבה יותר גדולים ממני. עובדים במשכורות הנמוכות שהיו זכאים מכורח הסכמים למשכורות 13 קיבלו בתחילת השנה... מה נראה לכם? האם זה לא מוסרי לקבל את הבונוס (שכמובן לא אני חילקתי לעצמי) או שאני אהיה באמת טמבלית אם לא אקח אותו?

 

[תמר לרום]

בונוס או לא בונוס- זאת השאלה

שלום לך, מדברייך נראה שמוסריות והתחשבות בזולת הם שני ערכים חשובים לך מאד. ואין ספק כי הם מנחים אותך בקבלת ההחלטות. את כותבת ש"לפי החלטות ההנהלה, בונוסים שנובעים מכורח הסכמי שכר יש לתת"- אם הבונוס שלך הוא מכורח הסכמי שכר- הרי זכותך המלאה לקבלו. אם כולם קבלו- מדוע שאת תקפחי את עצמך? בעקר כשהמשכורת שלך יורדת מדי חודש. את בודאי לא הולכת בניגוד לערכים שלך. אם לא תקחי- את תלכי בעקבות ערכים שהשתבשו- כלומר, כשאדם מעצים את הערך מעבר להגיון הבריא- הוא הופך לערך מעוות- ואסור שהוא ינחה אותך. (זה כמו: "להיות יותר קדוש מהאפיפיור"- שזה מוגזם ומוקצן-זה כבר לא ערך מנחה). הצעתי לך, הפסיקי "לאכול את עצמך"- וקחי את הבונוס באהבה ובשמחה- את ראוייה לו!!!!