דילמה

[amiros26]

דילמה

שלום לכולם,

אני נמצא בדילמה כבר הרבה הרבה זמן ולא מצליח להגיע להחלטה שאני אהיה שלם איתה.
אז ככה, אני גרוש בן כמעט 30, ללא ילדים. לפני כמעט שנתיים הכרתי בחורה, גרושה בת 37, עם 2 ילדים (5 ו -9). התאהבנו וזה הגיע למצב שכמעט כל השבוע אני בבית שלה עם הילדים, שבתות, סופי שבוע וכו'... כמה פעמים במהלך השנתיים שחלפו אמרתי לה שקשה לי (עם כל עניין הילדים) ואז היינו נפרדים לתקופה קצרה, שבסופה לא החזקתי מעמד וחזרתי אליה. בזמן האחרון כל הזמן ריחפה העננה של אי הוודאות וחוסר השלמות שלי לגבי הקשר הזה (למרות שאני מאוד מאוד אוהב אותה), חשוב לציין שגם המשפחה (ההורים) שלי ממש לא מרוצים מהעניין ואפילו הסתכסתי איתם, כי הם לא מוכנים להכיר בה. כעת זה הגיע למצב שהיא צריכה לעבור דירה והשאלה שמיד עלתה היא מה קורה איתי, האם אני איתה עד הסוף ועוברים לגור יחד, ואז כבר מחפשים דירה גדולה יותר או לא. על רקע העניין הזה שוב הרגשתי שקשה לי וחוסר השלמות שלי עם הצעד הזה חנק אותי ושוב נפרדנו.
כמובן שהיא כבר מיואשת ממני - ובצדק. ראוי לציין שהיא לא אחת כזו שלוחצת, וגם בעניין עם ההורים שלי היא הייתה אחלה. (בקיצור, לא אלאה אתכם יותר מדי בעוד ועוד פרטים עליה אבל לא מדובר פה במקרה של ביצ'ית שמחפשת תומך למי שזה עולה לו בראש).
ועכשיו - כמובן ששוב קשה לי מאוד בלעדיה. התחלתי לצאת עם אחרות, כדי לנסות להעביר את הכאב אבל שום דבר לא מעניין אותי ולא עוזר. אני חושב רק עליה.
אני באמת לא יודע מה לעשות, אני מרגיש ששיגעתי כבר אותה, ואת עצמי...
באמת שלא יודע מה לעשות. מפחד להחליט ללכת על זה ואז להתחרט, ומפחד להתחרט אח"כ שויתרתי על כזו אהבה ענקית למרות הקשיים שכרוכים בה.
תודה מראש לכל מי שיגיב

 

[AlabamaW0rley]

מה מפחיד אותך?

העובדה שיש ילדים בתמונה וצריך לקחת עליהם אחריות? או העובדה שהילדים לא שלך?

 

[amiros26]

זה שילוב של שני הדברים

מה שמפחיד הוא להיכנס לחיים כאלה לא "סטנדרטים". שמשהו ישתבש, שדברים לא יהיו טובים בעתיד בגלל כל הקשיים שיש בסיטואציה כזו.

 

[סאטוריס]

אני מציעה לך עזרה מקצועית

ברור שאתה לא מסוגל לקחת החלטה.
לך לטיפול פסיכולוגי
והמניעים הפנימיים שלך יובנו לך.

 

[amiros26]

הייתי

בעשרות פגישות עם פסיכולוג, הפסקתי כי זה לא ממש עזר

 

[סאטוריס]

יודע מה

תטלפן לתוכנית של אלון גל (או תשאיר לו הודעה בפייס עם הפון שלך והוא יחזור אליך)
יש לו ברדיו 103 , בימי שישי מ8:00 - 10:00
הוא מייעץ והוא מוכשר.

 

[קרן השמש2]

אלון גל אינו פסיכולוג,

הוא מאמן אישי לבניית תוכניות כלכליות אישיות.
הוא ממש לא פסיכולוג. הוא אומר לך מה שכל פיקח יוכל לומר לך.

 

[סאטוריס]

לא מסכימה

אכן הוא מאמן אישי - לאו דווקא לתחום הכלכלי..
והוא בהחלט ייחודי באיכות הייעוץ שלו.

 

[AlabamaW0rley]

אוקיי, אבל אני מניחה שעבור כל אדם

מגיע הרגע הזה בחיים שהוא צריך להתמודד עם משהו "לא סטנדרטי". זה ההבדל בין החיים לבין סרט.
על אף כל החששות ההגיוניים שיכולים לצוף לנוכח סיטואציה כזו, נשמע שהחשש קשור באיזה משהו מיסטי שאתה מאמין בו. כאילו שמי שלא עושה את הבחירות הסטנדרטיות ולא מתנהג כמו "ילד טוב" תהיה לו קארמה רעה. האמת היא שעל הרבה מהקשיים אתה יכול לקרא ולשמוע מאנשים אחרים ועם המידע הזה לעשות את הבחירה שלך. ה"לא ידוע" הוא לא כזה לא ידוע.

 

[פילוסוף רוחני3]

בחיים כל הזמן שינויים

זה היופי שבהם. חיי משפחה עם ילדים מכילים הרבה אהבה, וכולנו זקוקים להם. צריך להתמודד עם האתגרים שבחיים ולקבלם בשמחה וברצון. התכונן נפשית לחיים עם ילדים וזכור שהקשר עם חברתך ראוי להם.

 

[קרן השמש2]

ההורים/משפחה שלך מנצלת את חולשתך ביג טיים,

בחורה שעל פניו קיבלה ממך כזה "ניתוח" אופי עם סבלנות להוריך שאינם מקבלים אותה - אינה ראויה לא לך ולא להם.
הם נשמעים חולי שליטה. ועד שלא תשתחרר מכבליהם אתה תמשיך לסבול.
מסתבר שאם אותה בחרת והיא לא מזיקה/תזיק לך, הבעיה זו לא היא אלא הם. ולא אתה חשוב להם אלא הם עצמם והשליטה שלהם בך.
הם מנצלים את ההססנות שלך כלפיה ומסיתים אותך נגדה.
איכס.

היא לא ראויה לך. מגיע לה יותר.
עזוב אותה והמחיר שתשלם הוא התשובה שאתה מחפש.
כי אף אחד לא יוכל לנער אותך. ולהיות עם עמוד שידרה והחלטי לא נוכל ללמד אותך בפורום.

הורים כאלה לא היו מקבלים ממני אפילו גלויה.
רוע לב טהור.

 

[amiros26]

לא כל כך הבנתי

למה התכוונת כשאמרת "עזוב אותה והמחיר שתשלם הוא התשובה.."..
ד"א, בגדול בחיים שלי אני בן אדם מאוד חד והחלטי, הסיטואציה הזו קשה לי מאוד גם כי אף פעם לא הייתי בסיטואציה כזו. בכל צומת שהייתה לי בחיים תמיד הייתי מאוד החלטי, תמיד ידעתי מה אני רוצה ובד"כ גם השגתי אותו.
ד"א, בדיוק מחר יש יומולדת לאמא שלי, ואני ממש מתלבט אם להתקשר או לא (כבר יותר מחודש שאני לא מדבר איתה..)

 

[קרן השמש2]

אתה הרי אומר שאחרי

כל מה שתיארת לגביה אתה בדילמה.
כל בר דעת מבין מה כתבת ולא מבין על מה הדילמה.
לכן, אם בשלב זה אינך מבין ואינך יודע להחליט לגביה- עזוב אותה ואולי אז תפנים מה הפסדת ואיזה עוול אתה עושה לכולם (מלבד הוריך השתלטנים). אבל קח בחשבון שהיא לא תחזור.

אתה לא החלטי כי אתה לא מפותח רגשית. ההורים שלך דורשים לעשות לך את העבודה.
הבעייה היא שבשלב זה אתה מספיק מאוהב ואוהב שיכול מאוד ותסבול עוד יותר אם תיפרדו רק כי היית מספיק דביל כדי לתת לה ללכת.

אנשים לא באמת מוצאים היום אהבה ואתה זורק את הזהב שיש לך לשירותים.
טיפשות ממש.

 

[amiros26]

לגבי ההורים שלי

הבנתי שהם לא בסדר (אני משתמש בלשון עדינה יותר ממך) אני מבין שהם בסך הכל רוצים את הטוב ביותר בשבילי גם אם הם מאוד טועים בדרך שלהם. לכן הייתה תקופה שחילקתי את עצמי בינה לבינם. אבל כמו שכתבתי, התנתקתי מהם טוטאלית לפני חודש וחצי. אמרתי להם או שהם מקבלים אותי יחד איתה, או שאני לא אבוא יותר. אז הם אמרו "לא מקבלים" ושם זה נגמר.

ומה זה "לא מפותח רגשית" ?

 

[סאטוריס]

מה היה בעצם אצל הפסיכולוג?

 

[amiros26]

שום דבר

הייתי אצלו שנה שלמה, לא הרגשתי שזה קידם אותי בכלום.
לא יצאתי עם תובנות מסעירות

 

[סאטוריס]

דיברת איתו על הקשר הזה?

 

[FineSilverMan]

אי אפשר להחזיק את המקל בשתי הקצוות

או שאתה איתה ומקבל את הילדים
או שאתה ממשיך הלאה.

במצבי, לא הייתי נכנס לקשר עם מישהי בת 37 עם שני ילדים. עלי זה גדול.

 

[Survivor Man]

אני רק יכול להגיד לך שבפעמים שהתלבטתי

לגבי כניסה לקשר מסוים, כמעט תמיד בחרתי בסוף שלא לנסות. בד"כ זה אומר להתחיל על רגל שמאל, כי אתה בא עם חששות ודאגות לגבי העתיד וזה דבר שיכול להשפיע לרעה על היחסים.

העצה הכי טובה שאני יכול לתת לך היא שאם כן תבחר לנסות אז תהיה בטוח שאתה עושה את זה בלב שלם ובלי ספקות.

 

[מיצי קפיצי המדהימה]

אני נמצאת קצת מהצד השני שלך

אני בת37+2 ובן זוגי רווק בן 31.
לשנינו היו בהתחלה חששות ודאגות לגבי מערכת היחסים הזו. אני גם מאוד שמרתי שלא יעבור לגור איתי לפני שהוא סגור על עצמו. אני לא חושבת שהילדים שלי צריכים לסבול כל מיני בני זוג שלא בטוחים שהם רוצים את הקשר..

אני אתן לך כמה נקודות לחשוב עליהן:
1. האם אתה רוצה ילדים איתה? האם גם היא רוצה?
אם אתה רוצה והיא לא- אני בספק שהקשר הזה יכול להחזיק.
אם שניכם רוצים, אז במילא יהיו ילדים בבית. הילדים שלה רק עוזרים לך להבין איך זוגיות עם ילדים נראת. איך אתם מתפקדים יחד בתוך זה. האם אתם באמת "צוות" מעבר לאהבה.
2. למה התגרשת? מה ההורים שלך חשבו על הגירושים? כמה הם תומכים בך ובאושר שלך באופן כללי? האם תמיד יש להם ביקורת שאתה לא עושה מה שהם רוצים שתעשה?
3. הרבה אנשים אומרים דברים בסגנון "למה לך גרושה עם ילדים של מישהו אחר? תמצא מישהי רווקה ותתחיל מדף נקי". תכלס, היית שם והתגרשת. למה? מה שונה הפעם?
4. האם אתה מחפש מושלם?
במציאות אין מושלם, ובסופו של דבר להתבגר זה להבין את זה!