דילמה

[amiros26]

שנינו רוצים ילדים

מעניין אותי מה קרה בסוף עם הרווק שלך ? עברתם לגור יחד ?

 

[מיצי קפיצי המדהימה]

כן

אנחנו מסתדרים מעולה למרות החששות שהיו!

ואם אתם רוצים ילדים אז מה החשש הגדול שלך?
נראה לי שאתה קצת צריך לפרק את החששות שלך לדברים קונקרטיים ולראות האם אתה יכול לפתור כל דבר בנפרד.
להגיד "אני מפחד שיהיה לא טוב" אפשר להגיד על כל דבר.
האם זה משהו שאתה סוחב איתך מאז הגירושים?

 

[ורדה מביטוח לאומי]

לא מפותח רגשית זה תיאור עדין מידי

אתה יענו רוצה חוזה בתור הילד השלישי שלה?
אם היא עדיין מדברת איתך אולי גם היא בקטע...

אתה אוהב את הילדים?כי אתה הולך לחיות איתם הרבה זמן...
לא אוהב אותם?תלוי עד כמה אתה מוכן להתפשר הם לא הולכים לשום מקום

ואלא אם אתם חמולה בדואית שגרה כולה באותו אוהל,ההורים שלך לא צריכים להכיר בשום דבר
אתה יכול גם לגדל קרנים וזנב בלילות ירח מלא ,זה לא העסק שלהם
אבל כנראה שגם הם מודעים לעובדה שאתה מנטלית בן 5,ומשחקים על זה

ושום אדם בוגר ומיושב בדעתו לא מקיים קשר זוגי אם אשה אחת (או מספר נשים) כשהוא מתעסק באחרת
זה מעיד על תפיסה אינפנטילית וחוסר כבוד בסיסי לבן אדם שמולך

 

[DeMitri]

זה מאוד פשוט

כאשר משהו שהוא שלך ואתה יודע את זה בוודאות אתה לא צריך שום שיכנוע ושום עזרה מאף אחד ושום חשיבה הגיונית בשביל לדעת את זה.
כאשר אתה מתלבט אפילו טיפה, זה לא שלך.

 

[amiros26]

אני מבין מה אתה אומר..

אני אומר לעצמי לפעמים דבר דומה - כשאתה "לא יודע", זה פשוט לא.
אבל לעניינו - זה לא עוזר

 

[ברטה הגדולה]

אני בהחלט מבינה את הדילמה שלך

וחושבת שחשוב להתלבט ולחשוב על הדברים ולא לפעול רק מתוך רגש, כי אהבה לא מנצחת הכל.

אבל מה בעצם מפריע לך לנסות לגור איתה?
כל עוד אתה לא עושה צעדים גדולים/בלתי הפיכים כרגע כמו חתונה וילדים נוספים של שניכם - לגור ביחד יכול להיות נסיון שיבהיר את התמונה ויטה אותה באופן סופי לכאן או לכאן, ולא רק מבחינת הילדים אלא גם של שניכם יחד. בשנתיים שלכם יחד היית על תקן של אורח אצלה ואתם לא באמת יודעים מה זה אומר לגור יחד ולנהל בית משותף. אולי תגלה כאן דברים לגמרי חדשים שאתה בכלל לא מעלה על דעתך.

אם תעבוד על שינוי פאזה אצלך ותצליח לחשוב גם על הדברים החיוביים בילדים ולגרום לזה לעבוד מהצד שלך (אבל לעשות ניסיון אמיתי!), אולי גם תהנה בסופו של דבר מהחבילה כולה.
ואם לא, תדע שניסית כל מה שאפשר ואולי תקבל בסופו של דבר את ה"שובר שיוויון" שכ"כ חסר לך ולמעשה מפריע לך להמשיך הלאה. כרגע היא תקועה לך בראש כמשהו אידיאלי ואין פלא שאתה לא מצליח להתעניין באחרות.

 

[אנה לנקין]

אני לא מבינה,

אתה מעדיף לוותר עכשיו בגלל הסיכוי שזה לא יעבוד בהמשך?

אתה מספר שאתה גרוש בן 30, בלי ילדים.
הקשר עם גרושתך היה סטנדארטי? היו לכם קשיים מיוחדים שהובילו לפירוק?

אני חושבת שקשיים ידועים מראש הם לא בהכרח מתכון לאסון, ולהיפך-
לא כל קשר "נורמאלי" נועד להצליח.