אבי בן 1231
Well-known member
מפליא אותי שאתה שואל שאלה כזו!!מה שהזוי שמי שמשרת במשטרה למשל, פטור ממילואים.
השאלה, למה שוטר תנועה צריך להיות פטור ממילואים ומנהל מחלקה בבי"ח לא?
מפליא אותי שאתה שואל שאלה כזו!!מה שהזוי שמי שמשרת במשטרה למשל, פטור ממילואים.
השאלה, למה שוטר תנועה צריך להיות פטור ממילואים ומנהל מחלקה בבי"ח לא?
רופאי שטח מעניקים עזרה ראשונה בלבד ואת המשך הטיפול מקבלים בבי"ח, לרוב נילקחים לשם ע"י מסוק.
לא ברור לי, איזו מומחיות מיוחדת צריך לשטח?
אני סמוך ובטוח ש-nothing but the truth יידע להשיב על השאלה הזאת וישכיל אותנו.
אני מניח שרופא צעיר, לרבות רופא עור צעיר יתרום יותר מאשר פרופ' לעור.רופאי שטח אכן מעניקים טיפול ראשוני , אבל לא כל רופא יודע להעניק את הטיפול הראשוני הזה. הטיפולים העיקרי זה אינטובציה (ומקרים חמורים יותר קוניוטומיה), הכנסת נקז חזה ועצירת שטפי דם. לכן ליחידה כגון 669 תהיה עדיפות לכירורגים כלליים ומרדימים (גם כירורג חזה/לב יהיה בסדר גמור). לא היית רוצה שם פסיכיאטר או רופא עור.
אין ספק שכירורגים הם בעלי העדיפות הגבוהה ביותר לשטח וגם שם, אני מניח שכירורג צעיר יתרום יותר מאשר פרופ', כי מהירות ואילתורים יותר חזקים בצעירים מאשר במבוגרים ובמיוחד שהם לרוב על תקן משגיחים בחדר מיון ולא המבצעים בפועל למעט בניתוחים מסובכים.תיאורטית (ואולי גם מעשית) בהחלט ייתכן שיש כירורג כללי, שעשה fellowship בכירורגית כלי דם למשל, ועוד השתלמות בסוג ניתוחים ספציפי (שאין הרבה שיודעים) ומבצע עדיין מילואים. הערך המוסף שלו כירורג מומחה בכלי דם זניח בטיפול בפצועים בשטח מול כירורג כללי רגיל. כך שיש היגיון לפטור כאלה ממילואים ולהחליפם באנשים שאין להם מומחיות בנישה מאוד ספציפית.
אולי בזמן מלחמה, לתת להם צו איסור יציאה מהארץ.אבל אתה יודע, אין לזה סוף, אותו מומחה ספציפי יכול גם להגר לחו"ל
אני מניח שרופא צעיר, לרבות רופא עור צעיר יתרום יותר מאשר פרופ' לעור.
אין ספק שכירורגים הם בעלי העדיפות הגבוהה ביותר לשטח וגם שם, אני מניח שכירורג צעיר יתרום יותר מאשר פרופ', כי מהירות ואילתורים יותר חזקים בצעירים מאשר במבוגרים ובמיוחד שהם לרוב על תקן משגיחים בחדר מיון ולא המבצעים בפועל למעט בניתוחים מסובכים.
לדוג', בהייטק אחת הטעויות שהרבה חברות עושות, זה לשלוח מנהלים להדגים את המוצר וכאשר יש בעיה, הם לרוב עושים במכנסיים ומנסים לאתר את המפתחים.
אולי בזמן מלחמה, לתת להם צו איסור יציאה מהארץ.
בכל זאת, צעיר יש לו יכולת למידה מהירה יותר.אם זה רופא עתודאי - אולי , כי בעתודה עובדים איתם על רפואת חירום במתאר צבאי. בעבר היו מחייבים עתודאים לבצע במהלך הסטאז' חודש בהרדמה וטיפול נמרץ (לדעתי היום זה אצל כולם).
אם מדובר ברופא שאינו עתודאי - זה לא משנה כל כך אם הוא רופא עור צעיר או פרופסור. שניהם לא יכולים לתרום הרבה. ההכשרה שהם עוברים במילואים זו גרסה צבאית של ATLS (שנקראת MTLS) בת חמישה ימים, בה עושים אינטובציה לבובה, ואת התרגול של הכנסת נקז חזה עושים לחזיר מורדם. כ 10-12 מילואימניקים מפנצ'רים את החזיר (חצי מכל צד) , עד שכבר מפסיקים לשמוע את קולות הפנצ'ור
מדובר, כמובן, על מי שמחויב לשרת, אם זה בשל גילו או בשל חתימתו על התנדבות שהיא שקולה למחויב לשרת, לרוב זה מוגבל לשנתיים ואפשר לחדש כל פעם לעוד שנתיים.אם זה פרופ' מבוגר לא בטוח שיקראו לו למילואים אלא אם הוא מתנדב (ברפואה לרוב מקבלים פרופסורה בגילאים מבוגרים). אם הוא פרופסור צעיר יחסית (כלומר מתחת לגיל 50) לא בטוח שיהיה פחות טוב מכירורג צעיר (שזה אומר מישהו בן 36 בערך) - ומול יכולת אילתור יש את הניסיון.
למה לא?אתה באמת רואה את זה קורה?
אתה מתייחס ללמידה וליכולת אלתור אותו הדבר, הם לא. כלל לא בטוח שלצעיר יש יתרון על המבוגר או להיפך.בכל זאת, צעיר יש לו יכולת למידה מהירה יותר.
מדובר, כמובן, על מי שמחויב לשרת, אם זה בשל גילו או בשל חתימתו על התנדבות שהיא שקולה למחויב לשרת, לרוב זה מוגבל לשנתיים ואפשר לחדש כל פעם לעוד שנתיים.
למה לא?
אם אפשר לקרוא לך למילואים בכל עת, למה שלא יהיה אפשר לעשות את זה?
אין מה לעשות לגיל יש פקטור משמעותי בקליטת חומר חדש,אתה מתייחס ללמידה וליכולת אלתור אותו הדבר, הם לא. כלל לא בטוח שלצעיר יש יתרון על המבוגר או להיפך.
לא, ברגע שחתמת, דינך כשל מי שחובת הגיוס חלה עליו עד שיפוג תאריך החתימה.בכל זאת יש הבדל בין מי שמחויב לשרת בשל גילו לבין מי שחתם על התנדבות, ומה לעשות, עבור אלה שמתנדבים יש יותר ביורוקרטיה.
כשם שחייל צריך להוציא אישור מהצבא בכדי לצאת מהארץ, כך שגם בזמן מלחמה, ניתן להתנות אישור יציאה מהארץ באישור הצבא למי שהצבא חושב שחיוני.ברור לך שצו עיכוב יציאה מהארץ יכול לתת רק בית משפט ורק נגד מי שמתנהל נגדו הליך תביעה? מה הקשר בין צו מילואים לבין צו עיכוב יציאה מהארץ? אין כזה, הוא לא קיים, והוא אף לא יעלה על הדעת.
התעלמת מהעובדה שרק בית משפט יכול להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ, לצה"ל אין סמכות לעשות זאת.אין מה לעשות לגיל יש פקטור משמעותי בקליטת חומר חדש,
לא סתם למבוגרים קשה להסתגל לטכנולוגיות חדשות ולרכישת שפות חדשות כפי שאפשר לראות ממי שעלה לארץ בגיל מבוגר ועדיין בקושי מדבר עברית, גם כאשר בארץ כבר מס' שנים.
לא, ברגע שחתמת, דינך כשל מי שחובת הגיוס חלה עליו עד שיפוג תאריך החתימה.
כשם שחייל צריך להוציא אישור מהצבא בכדי לצאת מהארץ, כך שגם בזמן מלחמה, ניתן להתנות אישור יציאה מהארץ באישור הצבא למי שהצבא חושב שחיוני.
אם יכול לעשות את זה לחייל, אין כל סיבה שלא יוכל לעשות זאת לחייל מילואים פוטנציאלי.התעלמת מהעובדה שרק בית משפט יכול להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ, לצה"ל אין סמכות לעשות זאת.
שאלה מרתקת העלית. האם נכון לשחרר משירות מילואים פעיל (בתקופות/אזורים מסוכנים) תושבים שחשיבותם לחברה האזרחית גדולה מתרומתם הצבאית... אמנם ההתייחסות לפגיעה ברופאים כאלו קצת פחות ברורה לי. הרי אם הם כל כך חשובים לחברה (באזרחות), עצם השירות שלהם פוגע בחברה (מתוקף היעדרותם מהשירות האזרחי שהם מעניקים לחברה). כלומר גם אם לא ייפגעו ואם תיאורטית ניתן היה להעריך מראש שסיכוייהם להיפגע נמוכים, עדיין אולי היה עדיף לשחרר אותם משירות צבאי. מצד שני, מי ייקבע איזה אזרח (תושב ליתר דיוק) חשוב מחברו? בתחום הרפואה קל לכאורה לומר זאת והציבור יודע להבין אמירה כזאת. אולם האם, אם איש מקצוע טכני יצהיר כעת שהעובד שלו הוא המומחה הבלעדי במרחב לתיקון גגות רעפים מסוג מסוים, האם גם אז נמהר לקבל את הדברים ונטען שיש לשחרר את האיש על אף שתחום המומחיות שלו אינה זוהרת כמו זו של 'רופא שאין רבים כמותו'?הרפואית ושל רופאים בעלי התמחות שרק מעטים אוחזים בה:
האם שירות המילואים של רופאים בעלי התמחות שרק מעטים אוחזים נכונה בשטחי לחימה, שמעמיד אותם בסכנת פציעה חמורה ואף מוות, הוא לא סיכון גדול מדי.
יודעת על מנהלי מחלקות שביקשו מרופאים כאלה לשקול את החלטתם האם להצטרף ללחימה או לא .....
לפני כמה חודשים גם נהרג רופא כזה.
אתמול ע' היה על המסוק שהתרסק. שבעה נפצעו קשה, ע' נפצע קל-בינוני (בעיקר שברים). פיזית הוא יחלים,
נפשית הוא יצטרך להתמודד עם שני חברים שמתו מולו וקצרה ידו מלהושיע.
הדילמה בעינה עומדת.
בעיה ללא פתרון כל עוד יש מחסור הרופאים.הרפואית ושל רופאים בעלי התמחות שרק מעטים אוחזים בה:
האם שירות המילואים של רופאים בעלי התמחות שרק מעטים אוחזים נכונה בשטחי לחימה, שמעמיד אותם בסכנת פציעה חמורה ואף מוות, הוא לא סיכון גדול מדי.
יודעת על מנהלי מחלקות שביקשו מרופאים כאלה לשקול את החלטתם האם להצטרף ללחימה או לא .....
לפני כמה חודשים גם נהרג רופא כזה.
אתמול ע' היה על המסוק שהתרסק. שבעה נפצעו קשה, ע' נפצע קל-בינוני (בעיקר שברים). פיזית הוא יחלים,
נפשית הוא יצטרך להתמודד עם שני חברים שמתו מולו וקצרה ידו מלהושיע.
הדילמה בעינה עומדת.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.