דילמות אנושיות .

vali9

New member
דילמות אנושיות .

אהובים ויקרים . חברה שלי נזקקה להשתלת כבד . בדרך עלו וצצו דילמות רבות ועל חלק רציתי לשתף ולשמוע את דעתכם. יש אנשים שבוחרים לצאת למאבק עיקש על חייהם , תרופות , טיפולים מורכבים - כל מה שניתן. יש אנשים שאומרים , עזבו אותי , אני בחרתי בדרך אחרת , בלי תרופות קונבנציונאליות בלי לאבד צלם אנוש - מה שלפעמים קורה בטיפולים אגרסיביים . כאשר מדובר באדם אהוב , מאד לא פשוט להתבונן בלי לומר מה אנחנו חושבים על זה , מה להגיד לו , הקונפליקט חי ובועט בנו עמוק ויש לנו חוות דעת על כל שלב וכל דרך שהוא בוחר מה שמעלה פה עניין אינטימי עם עצמנו לשאול : על מי אנחנו חושבים כשאנו נותנים עצות ? על טובת החולה ?! על טובתנו ??! דילמה אחרת כאשר מדובר בהשתלה ויש רשימת המתנה ארוכה של כמה שנים ואז לפתע מתגלה לך שהאיש שנמצא בקדימות לך הוא בכלל אלכוהוליסט שצריך השתלת כבד ... הדילמה והמחשבות שעולות הן , הבן אדם בחר לא לשמור על בריאותו ואני כן , אז למה הוא לפני ברשימה ?! דילמה שלישית , אנחנו כמטפלים בשיטות שונות תמיד מתלבטים אם להציע את הדרך שלנו לאהובים או שלא ?! יש לי פחות או יותר כיוון לתשובות אבל בודאי יש דברים שלא חשבתי עליהם ואשמח לשמוע מה דעתכם , מדהים איזה שיעור עובר לא רק החולה אלא כל מי שסביבו ....הזדמנות להבהיר כמה ענינים ביני לבין עצמי....(-: נמסטה. ואלי.
 

neophile

New member
לדעתי יש כאן שיעור שעדיין לא נלמד

את אומרת "מדהים איזה שיעור עובר לא רק החולה אלא כל מי שסביבו ....הזדמנות להבהיר כמה ענינים ביני לבין עצמי..." אז או שהחולה עובר שיעור או שמי שמסביבו אבל זה עדיין בגדר שיעור אישי , שכל אחד מהמעורבים עובר . זה כמו לומר שבמהלך מלחמה , כל אחד עובר שיעור . אבל האם אין כאן משהו נוסף ?
 

vali9

New member
ברור שיש עוד הרבה דברים נוספים.....

וזו הסיבה שטרחתי לכתוב על כך כי מה שרואים מפה , לא רואים משם וחשוב לי לשמוע מה אתה רואה כי ברגע שהלינק הזה נחשף לעיניך - אתה מעורב. השיעורים הם תמיד אישיים , ביני ובין עצמי , ומעניין יש אנשים שלא מתייחסים לזה בכלל , מבחינתם זה לא "בעייה" שלהם הם מנתקים מגע מפסיקים לצלצל ממשיכים הלאה .... לי זה מעמיד בסימן חקירה - בחירות שאדם מקבל והיכולת שלנו לקבל את הבחירות שלו כאשר אנו חושבים אחרת . מה אתה חושב ..?!
 

neophile

New member
השאלה אם זה באמת רק שיעור אישי

בינך לבין עצמך? האם זה שהלינק נחשף לעינייך זה מה שהופך אותך מעורבת ? האם את לא מעורבת גם בלי לראות את זה?
 

vali9

New member
אם כבר מדברים..

ברור שאינני מנותקת מדבר , אין למעשה שום דבר שהוא נפרד מכל מה שיש . אין לי ספק כי קיימת הדדיות בהשפעה שיש לי על היקום ולהשפעה של היקום עלי . גם אם אשב בחיבוק ידיים יקרו דברים (-: אני בוחרת להיות מודעת וכתוצאה מהרצון הזה נגלית לי הבנה לגבי ההתנהלות שלי ואני מבינה יותר את הבחירות שאני עושה , אין לי עניין להיות מעורבת "אוטומאטית" בלי להיות מודעת למי שאני , לבחירות שלי ולהשפעות שיש להן ...... שיעור לא יהיה שיעור ולא ילמד דבר ללא מודעות , כך לדעתי . אם לא אראה את החולה או הנזקק או הסובל - לא תתעורר בי חמלה , לא יעלו דילמות לא אבחן את אמונותי לא אוכל לעשות שינוי לא אהיה ערה . ואלי.
 

0 אור 0

New member
ולשיתוף יש ערך נוסף

כשאת חושבת על דברים בינך לבין עצמך , זו דרגה אחת. הכתיבה עליהם והשיחה עליהם בציבור, ולפעמים עצם הניסוח וההגדרה של הדברים אל הכתב אפילו בלי החשיפה, מביאים לדרגה שניה של מודעות, ואז פתאום יש תגובות של אנשים אחרים, שחושפים לעינייך נקודת מבט נוספת, לפעמים אחרת לחלוטין, ונוצרת דרגה חדשה של מודעות, לפעמים אפילו מתוך הדו שיח מגיעה תובנה אחרת לחלוטין, לפעמים אנשים אחרים שקוראים על התובנות והדילמות שלך, לומדים ממך שיעור, והנתינה שלך משביחה את העולם שסביבך, לכן זה כל כך נפלא
 

neophile

New member
לא צריך להסחף לקיצוניות

זה לא נכון לומר ש"אין שום דבר שהוא נפרד מכל מה שיש" או שזה נכון ברמה מסויימת , כי כן יש הפרדה . אני מזמין אותך להתבונן בדברים שאת אמרת בעצמך ... קודם לכן אמרת שכל השיעורים הם אישיים ועכשיו את אומרת שאין שום דבר שהוא נפרד מכל מה שיש ....אלו שני עמדות קיצוניות אחת מהשנייה . "אין לי עניין להיות מעורבת "אוטומאטית" בלי להיות מודעת למי שאני , לבחירות שלי ולהשפעות שיש להן ......" לדעתי זה אומר שאת לא באמת מקבלת את זה ש"אין שום דבר שהוא נפרד מכל מה שיש" אפשר להבין את עניין האי-נפרדות בכל מני רמות ולרוב וזה דורש כושר הבחנה כי יש כל מני רמות של אי-נפרדות . יש את הרמה הגבוה ביותר - הרמה של הקיום הטהור (מה שנקרא חומר ורוח) של כל היצורים בעלי התודעה יש רמה נמוכה יותר של כל היצורים החיים, הרמה של היצורים האורגניים הרמה של האנושות ( מה שנקרא "הלא מודע הקולקטיבי" על פי יואנג) למחשבה על זה שכל הדברים קשורים זה לזה באחדות חובקת כל ... זאת מחשבה כלכך מופשטת שכמעט ואין לה רלוונטיות על דילמות כמו שאת מעלה . אבל למחשבה על כך שכל בני האנוש קשורים זה לזה - כן יש תועלת בנוגע לבעיה זאת , והקשר כאן הוא לא מופשט אלה ברמה של המחשבות . העניין הוא שכמו שאת מתארת בעצמך , לא כל האנשים חושבים על הדברים האלה ...וזה בהחלט עניין של חשיבה לדעתי ולא של "רצון" או "הבנה" או "בחירה" ואז את שואלת איך את יכולה להשפיע על אחרים שכן יחשבו על הדברים האלה ? ובכן ... בגישה של "שיעורים אישיים" את לא יכולה להשפיע - יש בזה מלכוד שטני למדי בין אם בני אדם יודעים זאת או לא - לקבוצה יש כוח אבסולוטי על היחיד מבחינת מה שהוא חושב , מה שהוא מרגיש וכו' אני לא יודע אם את ואחרים כאן מקבלים את הדברים הללו אבל אם כן .. אז מה לדעתך אפשר לעשות ?
 

vali9

New member
דווקא צריך לעיתים להיסחף לקיצוניות...

כי דווקא במקום הקיצוני אתה רואה את הדברים בפרספקטיבה שונה ממה שאתה רגיל אליה שזה הדרך הטובה המוכרת והנוחה שלך
זו המחשבה של הבוקר נראה מה יהיה בערב ....
ואלי.
 

neophile

New member
יש קיצוניות ויש קיצוניות

יש קיצוניות שמאתגרת את השלמות שלנו (השלמות של המודעות) מורי הזן משתמשים בזה הרבה ויש קיצוניות שמביאה להזדהות עם אותו "אני" ושגורמת לשכחה עצמית , ששוברת את השלמות של המודעות . מתח פנימי יוצר חיכוך וחיכוך יוצר חום - השאלה היא אם את מכילה את התהליך , אם יש לך את הכדירה הפנימית או שאין לך ... וגם אם יש לך היא עלולה להסדק בגלל חום גבוה מדי . לכן גם צריך לצעוד לאט לאט ולהזהר מקיצוניות שאנחנו לא יכולים להתמודד איתה והתמודדות מנטאלית זה הדבר הראשון . לכן זה שאת רואה את הדברים בפרספקטיבה שונה ממה שאת רגילה אליה יכול להיות בגדר דמיון בלבד ... שבא וחולף ואחריו עוד אחד ועוד אחד וכל הזמן הזה שאת בשכחה עצמית השלמות הפנימית שלך נסדקת - זה כמו לשים סיר על האש ואז ללכת לראות טלוויזיה ולשכוח ממנו ...
 

vali9

New member
פלורליזם מחשבתי.

כתבת : "לכן גם צריך לצעוד לאט לאט ולהזהר מקיצוניות שאנחנו לא יכולים להתמודד איתה והתמודדות מנטאלית זה הדבר הראשון " וואו , אנחנו כל כך שונים , אתה כל כך מפחד ונזהר והולך לאט וחושב שלא תצליח ...מה נסגר איתך אהוב ?? למה בכלל להתמודד ??? לך עם זה ! תחבק את האתגר תאהב את הקיצוני למה שאתה מכיר כי רק אם תבוא בבטחון ובאהבה ובידיעה גדולה - תוכל (-: הבורות שהיא אי היכולת שלנו לראות את היופי והידיעה היא זו שמביאה לחיינו כאב , סבל ופחד..... זה לא חלק ממני , לא ממי שאני ולא מה שאני בוחרת - לכן אין בי פחד מקיצוניות ואדרבא ! השלמות הפנימית שלי מלאה וענקית ואין מצב שהיא תסדק , זו רק מחשבה (-: אפשר לשים סיר על האש ואפשר ללכת לראות טלויזיה אדם במודעות יודע - מתי לסגור את האש . וגם אם האש בוערת והסיר גולש - כך לומדים ומתרחבים כי אם לא יוצאים לא מגיעים לשום מקום..... אש היא שורפת - היא גם מפנה מקום לחדש היא מחממת אך גם מאירה הכל תלוי בך - במה תבחר . מתח פנימי ?! על מה ולמה ? אם יש רצון ויכולת ובחירה - יש אושר פנימי עמוק .... הדרך בה אתה מגדיר את התהליך מונעת ממך את הרצון להתנסות - וכמובן המשפט אינו מכוון אליך אישית אלא לכל מי שמגדיר את התנסותו בחיים האלה מתוך חוסר יכולתו לראות את פנימיותו הקורנת והיכולה כל (-: ואלי.
 

vali9

New member
אז מה ??! זה גם מי שאני ...לפעמים (-:

מי אמר שצריך להיות רציניים כל הזמן ? מי אמר שלהיות ילדותי זה רע ? מי אמר אני ולא קיבל ...?! חיוכים.......
 
עם כל הכבוד והענווה....

לא מבינה את התגובה הזו .
בדיון כמו כל דיון, יש דעות שונות לכל כיוון. תרבות השיחה מעודדת לחלוק בדעות השונות מתוך האפשרות לראות נקודות ראיה שונות, ואולי אף ללמוד מהן ולו משהו קטן ביותר ולהתרחב. (גם אם זה : יש דעה אחרת שאני לא מסכים עימה) הבחירה במילים שמביעות תקיפה ועלבון... לא מובנות לי בכל השתלשלות הדיון הזה
 

neophile

New member
אני חושב שהדעות שלי יותר מהותיות

קשה לי לייחס מהותיות לשצף רצף של סיסמאות .
 

0 אור 0

New member
ילדותית או מגרה למחשבה?

אני חושבת שואלי מנסה לעורר ספקות, שאלות, חשיבה חוזרת על *אמיתות ידועות* זה הסימן של מוח חושב ובוגר אני מאד אוהבת את סימני השאלה ואת האתגרים המחשבתיים שהיא מציגה
 

neophile

New member
במקום לגרות את המחשבה

- הפכתן את "גירוי המחשבה" לעוד אמת ידועה ובלתי מעורערת.
 

0 אור 0

New member
?????

אמנם בפורום ציבורי אפשר לכתוב כל מה שבא, ובאמת נכנסים לא מעט אנשים סתם בשביל לזרוק מילים וללכת, או לשפוך את מה שמציק להם בלב על אנשים שהם לא מכירים, אבל מנסיוני, אם מנסים להיות קשובים לאחר וללמוד ממנו, אז גם הפורום יכול להיות מקום של דיון אמיתי, של למידה ומכאן פתח להתפתחות ולמידה. המחסום האמיתי לתהליך כזה, הוא כניסה למקום של "שידור", של אי הקשבה, של הדבקת תויות על אנשים.כך יותר נוח לא לשמוע רעיונות נכונים שאולי הם מעלים, אולי גירוי מחשבתי שיאפשר שינוי כיוון, למקום שאולי לא היה אפשרי בעבר, או פחות נוח. לא יודעת עליך כלום, אבל הרושם הראשוני שלי היה של אדם שמתעניין ברוחניות ובתהליכים רוחניים. התגובות האחרונות השיפוטיות לא מתאימות לרושם הזה. חבל. אגב, בקשר ל"הפכתן" - אני אמנם אשמח להכיר את ואלי, אחרי שנחשפתי לכתיב שלה בפורומים וגיליתי אדם נפלא ואוהב, אבל הכרות אישית בחיים או וירטואלית אין בינינו , מעבר לשיחת חולין של כמה דקות באיזשהו כנס בעבר.
 

neophile

New member
אין ספק שאני אדם מלא ניגודים

אבל אני לא מתיימר לא להיות ככה . אנשים יכולים לדבר על "להיות חופשי " וכל מה שואלי דיברה עליו אבל בשבילי זה ריק מפני שזה בא מדמיון ... מהזדהות . זאת פנטזיה שאין לה תועלת . זאת פנטזיה מפני שהיא תלושה מהמציאות וגם אם יש איזה שהוא מימד שבו הפנטזיה הזאת היא מציאות - לדבר על זה לא ישנה את העולם הזה או את המצב שלי . אני אוהב את הפנטזיות האלה אבל ראיתי שרק לפנטז אותן זה לא משנה כלום ... ומהנסיון שלי ... ככל שאני מפנטז יותר ככה היכולת שלי לעשות משהו פוחתת . ואז נוצר מצב של דואליות של או לפנטז ולברוח מהעולם , או להיות שקוע בעולם ובכל מקרה אני שקוע ... ובורח מזה ..ורק שוקע עמוק יותר ויותר ומדי פעם אם אני יוצא מהפנטזיות אני מגלה לחרדתי וייאושי כמה אני שקוע ומהר מהר בורח שוב לפנטזיות ...זאת ספירלה אכזרית ביותר ... מכיוון שגמלתי בליבי להשתחרר מהבוץ - בחרתי להמנע מלפנטז וגם כשזה קורה - ואני לא עוצר את זה , אני מתבונן . אני לא מאלו שהפסיקו לפנטז והפכו ל"ריאליסטים" או משהו כזה ... דווקא בגלל שאני רוצה להפוך את הפנטזיה למציאות אני מוכן להכיר בכמה שהמציאות רחוקה מהפנטזיה .
 

0 אור 0

New member
דילמות כל כך מורכבות

שאין להם תשובה אחת, גם אצל אותו אדם התשובה תהיה אחרת בכל מקום בחיים - המקום שלו , המקום של מי שנזקק לעצתו, יש תיאוריה שאומרת שלא צריך לתת עצות. רק לתמוך ולתת לאנשים להגיע לבד. לי קשה לפעמים להסכים עם זה - אני רואה אנשים שזקוקים לעצה, ולי קשה שלא לחלוק מהידע והנסיון, קל לי יותר להיות פתוחה לגישות אחרות של טיפול, ולסייע באופן אוביקטיבי לבחור בשיטה שהיא לא דרכי, קל לי יותר לקבל את האדם כפי שהוא ועם בחירותיו כשהוא רחוק ממני, וקשה יותר כשהוא קרוב - אז המעורבות לפעמי נסחפת גם להתערבות , לעצה שלא התבקשה, לפעמים לנסיון שכנוע (המקום הכי חריף אצלי זה נסיון לשכנע אנשים להפסיק לעשן) צריכה לסיים ואולי יבוא המשך
 
למעלה