דיסק מתנה למתנדב השנה

[glitter8]

דיסק מתנה למתנדב השנה../images/Emo220.gif../images/Emo47.gif

ברוכים הבאים לפעילות "אני למען הזולת" בפורום דיויד ברוזה. כידוע, האמן דיויד ברוזה תורם רבות מכשוריו, וזמנו לטובת הזולת. מספר דוגמאות למי שלא יודע- הופעות בהתנדבות בבתי חולים למען פצועים,

שירה במקלטים במלחמת לבנון השניה,

תמיכה בפעילות בישוב "נוה שלום"

יוזמה למשחק כדורגל בברצלונה בין נבחרת השלום הישראלית לבין ברצלונה,

ועוד דוגמאות רבות וטובות.

לפני שנה הופיע דיויד ברוזה במצדה, המופע צולם ושודר בכל בית אב בארצות הברית לפני מליוני צופים, אז נשא דיויד תפילה ש"יהיה טוב" ותרגם את דבריו לאנגלית.

המשימה

על מנת לזכות בדיסק, המשימה שלכם היא לכתוב על משהו שעשיתם למען הזולת, פעילות התנדבותית, מעשה חברי, כל דבר טוב שעשיתם למען האדם או הסביבה, בין המשתתפים יוגרלו שלושה!! דיסקים של מופע הזריחה במצדה. הקישור לתקנון ההשתתפות בהצלחה, ענבל, מנהלת הפורום.

 

[glitter8]

ההשתתפות עד 30 לאוקטובר (שבוע מהיום)

בהצלחה! (ועם עוד לא עשיתם מעשה טוב למען הזולת, אז זה הזמן לעשות

)

 

[speed22]

אני תמיד מפנה מקום ישיבה לנשים בהריון וזקנים

 

[alti26]

hi inbal

יש לי משהו לא יודע באם יחשב במסגרת עבודתי התקבל דיווח של העדרות מוגבל וחולהנפש שהיה זקוק לטיפול דחוף ממש חשש לחיו משימת האיתורהאיתור הוטלה עליי והנל אותר לאחר 4 ימים בריא ושלם חפשו בגוגל העדרות אדם באם אני זוכר טוב קראו לוודים באם זה מתאים לתקנון אז זהו הסיפור הוכחה לאמיתן של הדברים בבית שלי אלטמן דוד מודיעין

 

[alti26]

inbal

באם אזכה בפרס חלקו יתרם רשמית לבית חולים ענק במרכז הארץ בצורה מכובדת אלטמן

 

[handlessman]

למה הכוונה יוגרלו??

לכל מי שיכתוב יהיו סיכויים שווים לזכות, או שיש השפעה לאיכות של מה שייכתב? (כלומר יהיה שיפוט?)

 

[glitter8]

יהיה שיפוט.

 

[idanri]

אצלי יש 2 מקרים שזכורים לי לטובה:

1. בבריכה שאני עובד בה קלטתי ילד טובע במים(במים הרדודים!!) ישר בלי לחשוב קפצתי למים איך שאני(עם הבגדים והנעליים) והוצאתי את הילד מהמים רגע לפני שהוא ממש טבע. המזל הוא שלילד לא קרה שום דבר והמזל שלי הוא שקפצתי בלי הפלאפון

2. המקרה השני הוא שהתנדבתי למען הקהילה בבית תמחוי בדימונה. רוקנתי כ-200 פלפלים מהגרענים שבתוכם כדי שאני יוכל למלא אותם אחר כך בבשר ואורז ואז יבשלו אותם. בעקבות זאת קיבלתי תעודת הערכה והוקרה על תרומתי לקהילה.

מקווה לזכות בדיסק של דיוויד

 

[Orel ICE]

גם אני ../images/Emo9.gif

אני מנהל באתר אחר של פורום לדין דין אביב. לפני מספר שבועות רוקנו את המחסן של הד ארצי אז ביקשתי לשלוח לי את כל העודפים של דין דין, וחילקנו את כל העודפים וכמה לא עודפים למאושפזים בבית חולים. שיהנו מהם גם

לא רק של דין דין, גם של "קרוביה"

 

[o1236]

מעשה טוב שעשיתי

לפני זמן מה הלכתי לעזריאלי ובעודי מחכה לאוטובוס חזרה ראיתי ארנק בין השיחים מאחורי תחנת האוטובוס. בתחילה חשבתי להשאיר אותו שם, אבל אז החלטתי לפתוח ולראות מה יש בתוכו ואם אפשר גם להחזיר לבעליו. בארנק היה לפחות 500 ש"ח, כרטיסיות נוער. לא הייתה תעודת זהות, או פרט מזהה עם תמונה. במקרה באחד התאים ראיתי כרטיס של משהו עם השם. התקשרתי ל- 144 וביקשתי את המספר, היו כמה מספרים עם אותו השם. התקשרתי לאחד המספרים שהיו באיזור המרכז, ביקשתי לדבר עם בעלת השם שהיה רשום. סיפרתי לה על המקרה והיא לא האמינה לי, חשבה שאני אחת החברות שלה שרוצה להסתלבט עליה שהיא איבדה את הארנק. אחרי כמה דקות של שכנועים שאני לא חברה שלה, ושזה אמיתי היא החליטה להאמין לי. ואביה בא לקחת ממני את הארנק. מסתבר שהיא פחדה לספר להורים שלה שאיבדה. זה המעשה הטוב שלי

 

[handlessman]

דבר שקרה לא מזמן...

אני מתאמן החל מסוף שנה שעברה במסגרת של כושר קרבי, ולפני כמה זמן היה לנו מסע ניווטים והסוואה בחולות סידני-עלי. חולקנו לצוותים, ובצוות שלי היה בחור אחד שלא היה ממש בכושר ורמת המוטיבציה שלו הייתה נמוכה. לאחר שעברנו כרבע מהמסלול שמתי לב שלאותו בחור אין מים ושאלתי אותו למה, אז הוא ענה לי שלא היה לו נוח לסחוב את הבקבוק אז הוא זרק אותו יחסית בתחילת המסלול. כבר אפשר היה לראות עליו התחלה של סימני התייבשות, והצוות שלנו היה מבודד מכל ציביליזציה אפשרית. אמרתי לו מהר שיישתה מהמים שלי, ובלי להסס לרגע הפקדתי את התיק שלי בידי אחד מחברי הצוות שלי ופתחתי בריצה לתחילת המסלול כדי להביא לאותו בחור את המים שלו. המים נמצאו והדבקתי את הצוות שלי (שהמשיך להתקדם בינתיים) כחצי שעה לאחר שעזבתי אותם. הבחור קיבל את הבקבוק שלו, אך עדיין ההליכה הייתה לו מאוד קשה והוא שקל פשוט לנטוש את הצוות ולחכות לקבוצה אחרת שתעבור. בהיותי ראש הצוות כמובן שלא הסכמתי לו, ופצחתי איתו בשיחת מוטיבציה תוך כדי שאני דוחף אותו מאחורה ומקדם אותו, כמובן עם תמיכה של שאר הצוות. לאחר כשעתיים מייגעות, שרק בחלקן הקטן לא הייתי צמוד לאותו בחור, הגענו לסוף המסלול, ואפילו סיימנו בין הראשונים, וההרגשה הייתה נהדרת.

 

[handlessman]

ואם כבר מדברים על תרומה...

אני מכיתה ה' בצופים, והחל מכיתה י' אני גם בשכב"ג (השכבה הבוגרת). לא הדרכתי באף אחת מהשנים האלו, תמיד הייתי פעיל, אבל לא חשבתי אפילו לרגע על פרישה. אני מעביר בערך את מחצית הזמן הפנוי שלי בשבט בעשייה ובטיפוח שלו (עזבו את הפירוט, רק צריך לדעת שהכוונה היא למכלול של דברים, ולאו דווקא דברים אשר יחשבו בעיני אנשים מסוימים לסינג'ור). יהיו כאלו שיגידו: "מה הוא פראייר? מילא היו לו חניכים אז הייתי מבין, כי יש לו בשביל מה להתאמץ, אבל אין לו... במילא הוא יסיים את כיתה י"ב, יתגייס ולא יצא לו מזה שום דבר. הוא בן נוער שצריך לנצל את התקופה הכי יפה בחיים שלו, לא חבל על הזמן והמאמץ?" אז זהו, שלא. אני אוהב את השבט שלי ויש לי זיקה חזקה אליו שהתפתחה כבר מגיל צעיר, ושרק הולכת וגדלה עם הזמן. המחשבה עצמה בלבד על לחזור לשם בעוד כמה שנים ולראות מה יצא מהשבט מביאה לי סיפוק, אז כל שכן כשזה יקרה... אין יום שבו הייתי בשבט שלי ותרמתי לו שהצטערתי עליו. אני גם חושב על להמשיך לשנת שירות במסגרת התנועה. אם זה לא תרומה עצומה, אז מה כן???

 

[MADRI]

נכון, הנוער שהולך לתנועות נוער תורם רבות

לחברה ולפעמים לא כל כך מעריכים את זה. 3 הילדים שלי היו בתנועות נוער , הקטן שבכיתה יב' עדיין בצופים - הוא רכז. הבת שלי היתה בנוער העובד והלומד וגם שעשתה שנת שירות וגם זה האריך לה את זמן הצבא. בקיצור אתם עושים עבודה מדהימה והלוואי שכל ילד בישראל היה משתייך לתנועה ולא משנה איזו. העיקר שלא יסתובבו ברחובות וירגישו שעושים משהו למען. יישר כוח לך ולכל תנועות הנוער. אדריאנה

 

[sarita4]

המעשה הטוב שלי

כאשר עבדתי בקולנוע, היו אירועי חברה שבה הוגש כיבוד קל (כמו: כריכים, בורקסים וכו') תמיד היה נשאר מגשים שלמים של אוכל אז החלטתי שבמקום שהאוכל יזרק אני אתן אותו לנזקקים. חשבתי למי ועלו במוחי כמה מקומות עד שנזכרתי שישנו בית חם לילדים ונוער בדרום ת"א שנקרא "בית השנטי", שבעל ואישה שמקבלים לתוכו ילדים ונוער שאין להם אפשרות להגיע למוטב במשפחות שהם חיות בהם ובבית הנ"ל משקמים את הילדים ועוזרים להם להגיע לדרך הישר וכל מה שיש בבית הוא תרומה מאנשים. התקשרתי למקום שאלתי אם אפשר לבוא ונענתי בחיוב. לאחר העבודה שזה בערך בחצות העמסתי את הרכב בכיבוד ונסעתי לת"א להביא להם את המגשים. ואת התרומה הקטנה הזו עשיתי כמה וכמה פעמים חוץ מזה שקיבלו אותי בשמחה והסבירו לי על המקום ואף עשיתי סיור קל במקום ההרגשה לתת להם זו היתה הרגשה נפלאה. ואפילו פעם אחת בזכות זה שבאתי להם כריכים היה לילדים אוכל לבוקר כי באותו היום נגמר להם כל האוכל ופה באמת התמאלתי אושר. זהו סיפורי מקווה שנהנתם

 

[קרוב של מאיר אריאל]

מעשה טוב שעשיתי שהוא גם סיפור חיי. שנת השירות

ככה זה קצת ארוך אבל זה שווה כל קריאה על מנת ללמוד מזה ולהפיק מזה כמה שיותר! באוגוסט 2005 יצאתי לשנת שירות. המטרה הייתה להיות גרעינר בתנועת בני המושבים באחד המושבים במועצות האזוריות בארץ. אבל התנועה חשבה אחרת ופתחה גרעין חדש בעיר רמלה! ובמועצה אוזרית ברנר. ברמלה העבודה הייתה לעבוד עם נוער בסיכון שבא ממשפחות מצוקה ברמלה ומרק סביבתי קשה. שיבצו אותי לעבוד בבית נוער בעיר אליו מגיעים ילדים מכתה ו'-ט'. אני הדרכתי כתה ז' עבדתי שם עם הילדים בעבודה מאוד מיוחדת ומעניינת. העבודה הייתה ללוות את הילדים לבה"ס ולעבור איתם ימי לימודים ולעזור להם בלימודים. אח"כ היו הילדים באים לבית הנוער ושם היינו מגישים להם ארוחה חמה. ב-15:00 הם היו נכנסים לשעת למידה שבה היינו עושים איתם את שיעורי הבית ומי שלא היה לו אז היינו מביאים לו דפי עבודה בעברית ואנגלית שיתרגל. לאחר מכן היו להם פעילויות שנעו לפי נושא שבועי, למשל בשבוע נגד אלימות הם עברו פעילויות בנושא נגד אלימות. אני בנוסף גם העברתי שם חוג דרמה. זאת הייתה שנה מדהימה שלא אשכח! ולמה לא אשכח? מפני שבשבנה כזאת כמו שנת שירות אתה מקבל משהו מדהים. זה כמו שאומרים ששנה אחת של בנאדם זה כמו שבע שנים של כלב! זה מה שעובר על מי שעשה שנת שירות אתה מקבל המון לצד נתינה עצומה!. היו לי ילדים שהתחילו את השנה עם ציונים מאוד נמוכים! וסיימו עם ציונים גדולים בזכות המון עזרה של הקומונה שלי לאותם ילדים מבתים קשים ברמלה. אני הייתי מכין להם דפי עבודה בעברית! אבל לא סתם דפים אלא דפים עם שירים של מאיר אריאל, שלום חנוך, שלמה ארצי ודיוויד ברוזה!. דפים שהיו הילדים צריכים לנחש למה הזמר מתכוון בשירים שלו. לאט לאט התחילו הילדים לקבל השראה מהמוזיקה שהייתי משמיע להם בעיר של שלמה ארצי. בל היה לי ילד שממש אהב את השירים של דיוויד ברוזה והיה מאזין הרבה לשיר "יהיה טוב" שיר שהיה לו כמו מורה רך בגלל שאותו ילד בא מבית קשה ולכן התחבר לשיר הזה מאוד ותמיד ביקש ממני להשמיע לו אותו וזה גרר את הילד לעשייה ורצון לטפס על הר גבוה ולהנות מהעליה בדרך לפסגה. למרות שזה שיר של יהונתן גפן אם אני לא טועה הוא אהב מאוד את הקול של דיוויד כי זה הרגיע אותו. היה לי רגע ששאלתי אותו למה הוא אוהב לשמוע את דיוויד? אז הוא ענה לי "כי זה קול של מלאך שמנגן בנבל" הוא לא ידע שזאת בעצם גיטרה אבל תשובה יפה הוא נתן לי חחח. סיימתי את השנת שירות בגאווה על מה שעשיתי בגלל שזה לתת מצד אחד ולקבל משהו מצד שני ולא כסף! לא לא כסף! אלא סיפוק! שזה הכי חשוב! למדתי שכסף זאת רק חתיכת נייר ושיש דברים יותר חשובים כמו כישרון ומשפחה וגם סיפוק. אני היום לא מחפש את הכסף אלא את הסיפוק מכל תרומה שאני עושה. אני מאחל לצעירים של הפורום שיעשו שנת שירות גם כן כי זה תורם חבל"ז! ולמבוגרים שילמדו מזה כמה שיותר! כל הכבוד על המבצע הזה הוא מאוד מיוחד!. מעריך את זה. אני מאוד אוהב את דיוויד ולומד ממנו רבות על התרומה לקהילה ואם כבר תפוז אז אני מנהל פורום לג'קו אייזנברג שעושה תרומות רבות לקהילה! ואני שמח להיות מנהל הפורום של זמר כזה!. מצרף את התעודה שלי מהשנת שירות

 

[glitter8]

"קול של מלאך שמנגן בנבל"

אני עם דמעות בעיניים, יש לך אפשרות ליצור קשר עם הבחור הזה? אני רוצה לעשות לו הפתעה קטנה... דבר איתי במסרים..

 

[קרוב של מאיר אריאל]

זאת קצת בעיה.

זה היה לפני 3 שנים והיום כבר אין כל כך קשר עם הילד שעזב קצת לפני שסיימתי תשנת שירות ועזב את הפנימייה הזאת אחרי שעזבתי אותה והיום הוא כבר בכתה י' אז לא ידוע כמה הוא שומע דיוויד..... רק שלא יתדרדר לי.... אני ניסיתי ללמד אותו ממיטב מוצרים שחונכתי עליהם. אני לא יודע אם אפשרי למצוא אותו היום.

 

[זאבי הגבר]

הייתי בטיול ופגשנו שם איזה ארגון. .

לחולי סרטן. והם ביקשו ממני עזרה. עד סוף יום הלכתי אם ילד. והפסדתי חלק מהטיול.. . . . (היו לו חוץ מסרטן עוד כמה בעיות )

 

[קרן117]

מתנדבת השנה

אני התנדבתי שבוע שלם בגן של ילדים עם פיגור שכלי הם היו צריכים עזרה ואני לקחתי שבוע חופש מהעבודה ורצתי לעזור היה ממש כייףףף ומספק.... ממליצה בחום הם מקסימים

 

[gilava]

פורים שמח

כידוע לכם פורים הוא החג שהילדים הכי אוהבים. לכן אני ואחותי עשינו לנו מנהג ובכל פורים אנחנו מגיעות למחלקות ילדים בבתי חולים לבושות בתחפושות ענק של דובי ונמר ומחלקות מתנות לילדים. אמנם מדובר במתנות של עד 5 ש"ח אבל תשומת הלב והאווירה משמחת את הילדים החולים. סיפור מרגש במיוחד שקרה לנו זה כשנכנסו לאשפוז יום לילדים שמקבלים כימותרפיה והיתה שם ילדה שבכתה וסירבה לקבל טיפול, אמא שלה כל כך שמחה כשנכנסנו, שימחנו את הילדה ונתנו לה מתנות והיא היתה מאושרת וקיבלה את הטיפול. אני חושבת שבמקרים כאלה אתה מקבל יותר ממה שאתה נותן.