דירוג האלבומים של פורום תפוז - שבוע 2

[B a z a]

דירוג האלבומים של פורום תפוז - שבוע 2

את החוקים להשתתפות בדירוג ניתן לקרוא כאן: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=503&msgid=106823535 את תוצאות השבוע הראשון ניתן לראות כאן: http://progalbumsratings.awardspace.com/ האלבומים של השבוע הם: Yes - Close to the Edge Jethro Tull - Thick as a Brick Camel - The Snow Goose

 

[B a z a]

הדירוג שלי

Yes - Close to the Edge האלבום הזה נחשב לדעת רבים כאלבום המייצג את הפרוג. אני מסכים עם זה, אבל הוא מייצג גם את הדברים הטובים וגם את הדברים הרעים שבפרוג. יש כאן הרכב של נגני-על, יש קטעים מוזיקליים מדהימים (בעיקר ביצירת הנושא), אבל לא כל הזמן זה עובד. הקטע הראשון מעולה, אבל יש חלקים בו שאני ממש לא אוהב (I get up, I get down), הקטע השני טוב מבחינה מוזיקלית, אבל השירה של אנדרסון ממש מעצבנת אותי, והקטע השלישי משעמם ברובו. בנוסף לזה אני ממש לא אוהב את וויקמן, אמנם הוא וירטואוז ואדם חביב אבל הוא די טמבל.

למעשה, מתוך 5 האלבומים הגדולים של יס בשנים 71-74, את האלבום הזה אני אוהב פחות מכל האחרים. וגם הליריקה של אנדרסון חסרת משמעות ומעצבנת. ציון: 3.2 Jethro Tull - Thick as a Brick לגבי האלבום הזה יש קונזנזוס נרחב כמעט כל חובבי הפרוג מסכימים שמדובר באלבום מצויין. אני רוצה לחלוק על זה - אמנם הנגינה ללא דופי, הקול של אנדרסון מצויין לעומת האנדרסון מ"יס", אבל אחרי 10 דקות ראשונות מעולות ואפילו מרגשות, יש ירידה מסוימת, והמוזיקה מתחילה לחזור קצת על עצמה. החלק השני פחות טוב מהקטע הראשון. בכל מקרה, מדובר כאן בבדיחה של אנדרסון והחברה, ומרגישים שזאת בדיחה, אני לא יכול להתייחס לאלבום הזה במלוא הרצינות. שמעתי את האלבום הזה עוד כמה פעמים לאחרונה, אהבתי אותו קצת יותר מפעם, כך שאולי בעתיד הציון שלי יעלה. ציון: 3.2 Camel - The Snow Goose קשה מאוד לעשות אלבום אינסטרומנטלי לא משעמם, וקאמל לא הצליחו במשימה כאן, לדעתי. אמנם Rhayader זאת קלאסיקה אמיתית, ואם מישהו רוצה לדעת מה זה פרוג ב-3 דקות, זה הקטע שאני אשמיע לו, אבל חוץ מזה אין הרבה דברים טובים באלבום הזה. הוא כ"כ משעמם אותי, שקשה לי מאוד לשמוע את כולו בלי לפרוש באמצע. 2 האלבומים הראשונים של קאמל הרבה יותר טובים, לדעתי. אולי אם הייתי קורא את הספר עליו מתבסס האלבום הייתי בדיעה שונה... ציון: 2.5 -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- הערה: אם אתם רואים קשקושים במקום עברית באתר הצנוע שבניתי, תעשו קליק ימני ו- encoding-->hebrew

 

[gunr7]

שלי:

Close to the edge - 3.7 פשוט אלבום לא משהו לדעתי, משעמעם, "חופר", ומציק. אחד האלבומים הכי אובררייטד ברוק המתקדם. Thick as a Brick - 4.8 אלבום מעולה, הניקוד יורד על ריפים נמרחים וחסרי פואנטה שלא חסרים במהלך ה40 דקות (שיכלו לרדת בכיף ל25-30 דקות, אבל לא נמכור לכם תקליט עם מקום פנוי נכון?) The Snow Goose - 5 יצירת מופת. האלבום מציג יומרות בינוניות, ועומד בהן עם אחת יצירות המוזיקה המיוחדות ברוק המתקדם.

 

[niska]

דירוג

שוב 3 קלאסיקות משובחות שלכמעט כולנו יש בבית close to the edge לדעתי האלבום הכי טוב של yes, יש הרבה שטוענים שהוא מסובך ומחונטרש מידי ולא כל כך מסתדר באוזן, אני לא מסכים עם זה לגבי האלבום למרות שהלהקה דווקא מצטיינת בשירים שכאלה באלבומים אחרים. האלבום עשוי למופת, מתוחכם וטכני מאוד. אין בו הברקות ברמה של 2 האלבומים האחרים אבל הוא עדיין אחד האלבומים היותר אהובים עלי. הציון: 4.7 jethro tull קראתי ביקורות שיש בו קטעים מיותרים, שהוא לא מגיע לשיא ועוד כל מיני דברים שאני לא ממש מבין. האלבום סוחף, טכני, מרגש, מלודי. הוא גם מאוד מורכב למרות שהוא כל כך קליט שלא שמים לב הציון: 5 camel - the snow goose אלבום מצויין בפני עצמו אבל המלודיות שמתחילות נהדר הופכות למאוסות בסופו של דבר והוא לא עומד בסטנדרטים של mirage. עדיין יצאו ממנו כמה פראזות של חליל מלהיבות שאני מוצא את עצמי מפזם לעיתים קרובות הציון: 4.5

 

[jonbirion]

התותחים לפנים

yes close to the edge יס לא היו אצלי מעולם מהטופ של להקות הפרוג עם כי יש לי הערכה רבה ללהקה. האלבום הזה גם לא נחשב אצלי מהטובים. קטע הנושא נחשב לאורים ותומים של להקות גם עכשוויות (flower kings) עדיין הייתי נותן לו 4.0 jethro tull thick as a brick קלאסיקה, אלבום מבריק מבוצע היטב. איאן אנדרסון במיטבו כמו גם שאר הלהקה. 4.8 camel the snow goose קלאסיקה, אלבום אינסטרומנטלי שמוכיח שלא חייבים לשיר כדי למשוך תשומת לב. לא משעמם לרגע. משרה אוירה מלנכולית אך אצילית. קטעי חליל וגיטרה משולבים ויחודיים. זה הצליל המיוחד של הלהקה. 4.8

 

[sixkiller2003]

אני רק אדרג בלי לנמק..

close 2 the edge - 4.5 Thick as a Brick - 4.4 Camel - The Snow Goose - 4.4

 

[מורנא007]

דירוגי שבוע שני

Yes - Close to the Edge - 4.7 אם רילייר הוא 5 (בלי נדר) איזה שהוא אלבום צריך לכייל את הסקאלה. כאן יס עדיין לא בשיא כוח היצירה, הצד הראשון טוב מהשני. לטעמי וויקמן היה נהדר עם הסטראבס נהדר (אם כי משתולל לפעמים יותר מידי) גם כאן אבל הגיע לשיאו בטורמטו וגואינג פור דה וואן. פעם הייתי נותן לו ציון יותר גבוה, הבעיה היא ששמעתי אלבומים אחרים שממש דורשים ציון מקסימאלי, וכאן זה קצת פחות. אבל הרמה לא פחות טובה מסיילינג אינגלנד ולכן הציון זהה. Jethro Tull - Thick as a Brick - 4.8 האלבום הטוב ביותר של ג'תרו לפי טעמי וזה רק לפי מה ששמעתי (לא שמעתי חלק ניכר מאלבומי הלהקה משנות ה-80 וה-90). כפי שציינו לפני, ניתן היה לקצר לשמור על אותה רמה ואולי לתת למאזין סוכרית שיר נוספת. Camel - The Snow Goose - 4.4 יש בעיה עם האלבום, שהלהקה לא תכננה/הלחינה את האלבום דיה, אלא חיברה קטע לקטע ויצא לה משהו טוב. זה אחלה שיצא משהו טוב (אפילו טוב מאוד). אבל כדי להיות מעולה ההגשה צריכה להיות בקו יותר אחיד בהחלט לא כאשר הסיגנון משתנה בכל קטע לאורך האלבום. האלבום מלנכולי ונוגע ללב, פחות מאתגר את הראש יחסית למקובל ברוק מתקדם.

 

[yonia3334]

שלי:

Yes - Close to the Edge - 4 Jethro Tull - Thick as a Brick - 4.8 4.2 - Camel - The Snow Goose

 

[FunkyMonk]

^_^

כן כן, בור וחלם שכמוני.. רק את קרוב לקצה אני מכיר כמו שצריך, את עבה כלבנה שמעתי כמה פעמים אבל להתרשמות כללית ולא יותר.. וקאמל לא שמעתי בכלל (אף לא אלבום אחד שלהם, כן כן..) כך שאצביע ואנמק רק לקרוב לקצה, לצערי. Close to the Edge יצירת הנושא היא קטע מרגש וסוחף, המורכב מכמה קטעים קטנים יותר. חברי להקת יס הוכיחו פה שהם יודעים לעשות מוסיקה כמו שצריך. לחלוטין אינה מונוטונית, ובכל זאת לאורך כל היצירה נשמר אותו גוון (אצלי זה ירוק משהו.. פסטורלי מאד). החבורה משוויצה ביכולותיה הוירטואוזיות, ומלחינה פה קטעים מורכבים וטכניים, ובכל זאת, מלודיים וערבים לאוזן. הקטע השני ממשיך כמעט לחלוטין את הקטע הראשון, ובכל זאת נשמע שונה לחלוטין. יש פה הרגשה כאילו מה שניתק את שני הקטעים הללו היה הכורח הפיסי של חלוקת התקליט. הקטע האחרון באלבום מתחיל בריף גיטרה מדהים, לטעמי, וממשיך בשיר שבו כל הכלים מחוברים בהרמוניה אחת ביחד. 4.6

 

[amit7349369]

שלי

Yes - Close to the Edge אני לא מתבייש לאמר שהאלבום הזה משיק לשלמות . תמיד צצה לי במוח ההשוואה המתבקשת ביינו לרילייר .קשה מאוד להשוות בין שני האלבומים , אני אישית חושב שקלוז עולה במקצת על רילייר וזאת למרות שלפי דעתי Gates of Delirium היא היצירה הכי מרשימה שלהם. אבל אסור בכלל לעשות השוואות כאלה - זה אף פעם לא נגמר טוב ותמיד אתה מרגיש אידיוט אחרי זה . (במיוחד כשאני חושב איפה פרגיל נכנס בהיררכיה) 5.0 Thick as a Brick קשה ,קשה , אלבום קונספט מבריק וללא ספק הכי טוב של גטרו. אולי בניגוד לשאר אלבומי המופת שאני מכיר בשמיעה האלף הוא כן מתחיל להמאס טיפה. אבל אין הרבה דברים רעים להגיד עליו. מה שבטוח שצריך הרבה תעוזה כדי להוציא אלבום בפורמט כזה. 4.8 Camel - The Snow Goose אני לא באמת מצליח להבין את ההתרגשות מהאלבום . אלבום נחמד לחנים ידידותיים לאוזן ומקצבים סימפתיים ומתחלפים לפעמים. חוץ מלהיות נחמד האלבום הז דיי מרדים אותי , הוא בהחלט טוב אבל אין מקום להשוואה בינו לבין הענקים לעיל. ידידותי לסביבה - והרבה יותר מידי רך ומצועצע לטעמי 2.9

 

[RamiSun]

הדירוג שלי :

Yes - Close to the Edge בית ספר למוזיקה, שיא השלמות מההתחלה עד הסוף, כולל הצד השני.... ובתור הזוי מצוי, אני מעריך מאוד כאן את הטקסטים, סידהארטה רולז. מבחינתי לא היה לא הווה וכנראה לא יהיה דבר שישתווה לזה כאלבום. (זה והחמישית של שוסטקוביץ , אבל זה כבר לא בשטח הפרוג ) אין סוף.5 Thick as a Brick יפה וגאוני, פרוג במיטבו 4.1 Camel - The Snow Goose לא מוצא בו הרבה ממש...חביב לא יותר 3.3

 

[the finisher]

יאללה,למה לא...

Yes - Close to the Edge אחד האלבומים שיותר השפיעו עליי. אלבום מדהים..נהנה ממנו כל פעם מחדש בעיקר מיצירת הנושא שיש לה את אחד הנושאים היותר מגניבים. הסאונד של הבס שם נהדר, וזה אחד הסאונדים האהובים עליי, הבס הקופצני הזה. 5.0 Jethro Tull - Thick as a Brick אלבום טוב...ג'טרו טול הם להקה מהנה ביותר, ו2 היצירות הגדולות באלבום הזה פשוט נהדרות. אין יותר מידי מה להוסיף חוץ מזה שהתאכזבתי לקרא שאיאן לא רוצה להגדיר את זה פרוג,ושהוא בעצם "שונא פרוג". 4.5 Camel - The Snow Goose אלבום פשוט אדיר! קרנבל קוסמי! קליל, נעים לאוזן בכל חלקיו...וכמה נושאים ממש ממש טובים. הראשון ששמעתי מהגמל, וכנראה שיהיה האהוב עליי מבחינת אלבום כיצירה אחת שלמה שלהם(למרות שבתור שיר-יצירה..זה ליידי פנטזי ממיראג') 4.8

 

[אסףTLV]

אני עכשיו!

Yes - Close to the Edge - 2 להקה לא ממש אהובה עלי...אלבום נחמד אבל אני מעדיף את שני הראשונים Jethro Tull - Thick as a Brick 2.5 להקה שאני כבר לא מסוגל לשמוע היום לצערי. אבל אם כבר אז את האלבומים הראשונים היותר בלוזים Camel -The Snow Goose -5 מבחינתי קלאסיקה אמיתית. פשטות גאונית. נגינה מלאת רגש כמו שקאמל יודעים לעשות. בלי התחכמויות מיותרות. אבן דרך ברוק המתקדם המשובח והלא מצועצע. הרמוניות נהדרות ומה לא? מושלם מושלם מושלם. אלבום לכל מצב וסיטואציה - סקס, ספונג'ה, אוטו, שמירות במילואים וכו', מה שאני לא יכול להגיד על מתחריו.

 

[פרוגיא]

אני! אני!

Yes - Close to the edge - 4.3 אני לא אוהב את היצירות הארוכות של יס. יש להם נטיה לפלצנות קלה (אנדרסון נסחף לעולם ההזיות שלו) ולקטעי מילוי שאפשר היה לחסוך אותם. השירים הקצרים שלהם יותר מהודקים וקולעים לטעמי. למרות זאת מבין האלבומים שמכילים יצירות ארוכות שלהם זה אחד הטובים שבהם, רמת הנגינה הוירטואוזית מספיקה כדי להחזיק ענין ויש כמה רגעים מלודיים מוצלחים מאוד. Jethro Tull - Thick As A Brick - 4.6 אלבום מצויין, ולטעמי הטוב ביותר של ג'טרו. מגוון מבחינה סיגנונית, משעשע ומבוצע היטב. הגדולה העקרית שלו היא גם חסרונו הגדול - הוא די קליט ונמאס יחסית מהר, אבל עדיין כיף לשמוע אותו מפעם לפעם. Camel - The snow goose - 4.0 אלבום מלודי להפליא ויש בו קטעים שיקסמו מאוד למאזין המתחיל הבעיה היא שהוא יותר מדי "נחמד" ופחות מדי בועט. בנוסף חלק מהקטעים ממחזרים מלודיות ונוסחאות מה שגורם לאלבום להשמע כאילו ניסו למרוח אותו על פרק זמן ארוך מדי.

 

[ehh]

מתי כבר נגיע לאלבומים מעניינים?

Yes - Close to the Edge - אלבום נחמד מאוד בסה"כ, אך לפעמים נמרח קצת יותר מדי. 4. רילייר טוב יותר. Jethro Tull - Thick as a Brick - גם אלבום די מוצלח, אבל גם הוא נמרח קצת יותר מדי לעתים. 4. (רילייר לא טוב יותר). Camel - The Snow Goose - יסלחו לי המעריצים, אבל האלבום הזה פשוט משעמם. שלושת הקטעים הראשונים דווקא נחמדים, אבל השאר פשוט מרדים אותי. 2

 

[RamiSun]

אנחנו מזמן שם...

 

[Rapid נאור]

והשבוע גם אני אשתתף.

יס - 3 יס, ללא ספק הסתמנו מהרגע שהתחלתי לשמוע אותם כאחת הלהקות האהובות עליי. ועד היום יש אלבומים שלהם שאני חורש, בין אם זה דה יס אלבום המעולה, פרג'ייל המדהים, רילייר, וכו', קרוב לקצה היה מעניין, אבל הטקסטים הלא קשורים של אנדרסון, והאווירה הכללית של האלבום, פשוט לא הייתה זה. ג'טרו טאל - 4.3 אני אוהב את היצירה הזאת, אבל בעיקר את החלק הראשון שלה, באמת, אני מסוגל לשמוע את החלק הראשון, שוב.. ושוב... ושוב. החלק השני לעומת זאת, מעניין רק ב7-8 דקות מתוך ה-20 וקצת שהוא באמת. אבל אנדרסון מדהים, הלהקה מדהימה, החליל מחלל ולשמוע חצי קיסריה צועק "בריק" בסוף השיר. אומר משהו. קאמל - 4.8 אם אהבתי את ג'טרו אז את האלבום הזה של קאמל אני ממש אוהב, אחד היצירות האינסטרומנטליות הכי טובות שיש, בין אם כמה כאן חושבים שזה אוברייטד, אני עדיין אוהב את זה, וזה האלבום הראשון שהכניס אותי לפרוג אז יש לו סוויט ספוט אצלי. הורדתי לו .02 נקודות מהסיבה הפשוטה... אני מעדיף את הביצוע שלהם ב"a live record" לדעתי הוא הרבה יותר חם וסוחף, בעיקר כל האילתורים הקטנים והלבלים השונים מהאלבום.

 

[eld453]

לדירוג שלי:

yes.... לקח לי קצת זמן להכנס כאן לעניינים ולהבין מה הולך. בהתחלה, האמת, מה ששמעתי היה בליל של צלילים ורעשים, ונסיון התפלספות מתמיד. לא התייאשית, ואט אט העננים התבהרו, וכן, סוף סוף ראו את השמש : 4.0 jethro tull: קניתי את האלבום הזה בארצות הברית, עם הכרות של של בנפיט ושל אקוואלנג. שמעתי את שורות הפתיחה המעצבנות, והכנסתי את האלבום למזוודה, למשך שש השנים הבאות. אף פעם לא הבנתי למה כולם כ"כ אוהבים את האלבום הזה, למה הדירוג שלו מעולה בכל מקום.. אז החלטתי לעשות מאמץ ולשמוע, גם מעבר לשורות הפתיחה המעצבנות. לא צריך להגיד יותר. 4.5 camel: כי חייבים את האלבום הזה בבית, בספריית הדיסקים. הוא נחמד, הוא נעים, הוא לעיתים מעורר אף שיאים. אבל, וחבל, הוא גם משעמם, הוא גם נמרח, ויותר מידי פעמים, זה רק כמעט עושה את זה.. 3.0

 

[Liorking]

הדירוג שלי

חבל שפספסתי את הדירוג הקודם (אם עדיין אפשר - דארק סייד 5, ג'נסיס 3.5, קינג קרימזון 3.9) יס - 3.5 אלבום משעמם, הקטע השני And You And I משמים נורא, זה פשוט 9 דקות מיותרות. יצירת הנושא פומפוזית ויומרנית מדי. זה לא שהיא לא טובה, אבל פשוט מרוחה מדי. עד שהתרגלתי לדיסהרמוניה בהתחלה, זה מגיע לקטע I get up i get down שלדעתי סתם מיותר. בכלל, יס לא ממש עושים לי את זה. אני מאוד אוהב את Fragile, אבל הקול של ג'ון אנדרסון די סתמי. הקטע השלישי הוא באמת טוב. וייקמן כרגיל תותח והאו מסתער בהרבה עוצמה על הגיטרה. לא ממש מפריע לי שהמלים מטופשות וחסרות משמעות, זה נשמע לא רע ואני לא מצפה לפילוסופיות ופניני חוכמה או לחילופין מלים אינפנטיליות על סקס, סמים ורוקנרול כשאני שומע את יס. ג'תרו טאל - 4.7 אין לי הרבה מה להוסיף על היצירה הגדולה. לא מרגישים בכלל שזה 46 דקות כי היצירה דינמית וכל הכלים (גיטרה, חליל, קלידים) משתלבים מצוין וזורמים. קאמל - 4 מוזיקה נחמדה, קלה לעיכול ואטמוספירית, אבל הצליל לא מפותח ובכלל האלבום ממש לא עושה לי את זה, עוד פחות מלהקות פרוג אחרות (יס, ג'תרו טאל).

 

[B a z a]

כל מי שפספס הצבעה

או רוצה לשנות את הציון ו/או הביקורת שלו מוזמן לשלוח לי הודעה אישית עם הפרטים הרלוונטיים.