דירוג הפורום: מקומות 11-12

Rapgamer

Well-known member
שלי:

12. לילארד- מבחינה אינדבידואלית זו הייתה עונת קריירה שלו בהרבה פרמטרים. אמנם הוא לא הצליח להוביל את פורטלנד לפלייאוף אבל זה בעיקר כי הם התרסקו בדקות שירד לנוח, עם הפער השני הכי גבוה בליגה ברייטינג התקפי בין הדקות שלו על המגרש לדקות שהוא על הספסל. הסברתי בפוסטים קודמים את האדג' שקיבל על המדורגים תחתיו, בעוד שהשחקנים שמדורגים מעליו משפיעים על המשחק ביותר דרכים ממנו.

(האמת שאפשר להעביר פה מיני טייר נוסף, אבל יש לי כבר מספיק כאלה אז פשוט נמשיך בדירוג).

11. לברון- יש לי חוק אצבע לפיו אתה מדורג מעל לברון רק אחרי שאתה מוכיח בבירור שאתה טוב ממנו. אלא שהחוק הזה מתחיל להישחק. הלייקרס התקרבו לעונת לוטרי שנייה ברציפות ולהתרשמותי יכולת מבריקה (ובריאה) של AD הצילה להם את העונה לקראת הסיום. בפלייאוף חיכיתי שיעלה הילוך אבל בגיל 38 כבר אין לו את הextra gear. ההגנה שלו בפלייאוף הרשימה אותי אבל מבחינה התקפית הוא התקשה להשתלט על משחקים ונחלש ברבעים רביעיים. בסופו של דבר אני חושב שדיוויס היה השחקן הכי טוב של הלייקרס העונה ועל כן דורג גבוה ממנו.
 

Krit123

Well-known member
12. SGA
אמרנו מספיק? מה שבלט אצל שיי מבחינתי היה הקלות/טבעיות. הגיע למספרים/אזורים שלו מבלי להכריח.

פה מתחיל אצלי טיר נוסף, אליו נכנסו כוכבים שמתויגים כסופרסטארים לכל דבר ומעבר לכל ספק. לא שהם חפים מחסרונות/סימני שאלה, פשוט הרוויחו את התווית ביושר, עם שילוב של סקיל ברמה הכי גבוהה שמגובה בקבלות בעבר ובהווה.

11. אנתוני דיוויס
יש לי תחושה ששניכם תקדמו אותו מעל לברון. אני מסכים עם הטענה שהוא היה השחקן הטוב בלייקרס העונה (בכללותה), פשוט לא חושב שמדובר במצב שהתקבע, אני חושד שאם נריץ אותה שוב מהתחלה נקבל תוצאות לכאן ולכאן. דיוויס התקמבק למעמד של אכבר סופרסטאר לאחר שנות דשדוש/האנגאובר מהבועה, רק שאין שם מספיק מה-trust factor בעייני, בגלל שהוא גולש גם לצדדים באופי ובסקיל לפעמים. בגילו המופלג מקצועית אפשר לומר דברים דומים על ברון (מינוס האופי), אמנם טיפה פחות.
 

fatnoam

Active member
12. ג׳ה מוראנט - דירוג גבוה מאוד בהתחשב בהיבט המנטלי, שבעיניי ממש שקול לקיירי צומת גילברט ארינאס. היכולת פשוט שם, הוא הרבה יותר טוב מלילארד בעיניי, האנרגיות, המנהיגות,הופך את האחרים לטובים יותר, ושיפר כל אספקט במשחק שלו.בשקט בשקט ג׳ה מפתח גם קצת היילייטס הגנתיים פה ושם, לפי המודל הלברוני של ״לא צריך לשמור רוב הזמן, אבל יש מהלכי הגנה שיכולים לשנות משחק״.
באמת שקלתי מה לעשות עם הרביעיה הזו (לילארד, מארי, מוראנט, שיי. טריי יאנג לא שייך לפה.), ולבסוף החלטתי שבכניסה לעונה אני בהחלט מעדיף את מוראנט/שיי, ולבסוף נתתי לג׳ה את הבכורה בדבוקה, באמת הוא מספר 1 וממפיס הצליחו יותר. אממה, ההתפרקות המנטלית שלו גרמה לי לחשוב אם באמת בכניסה לעונה הייתי מעדיף אותו על שיי. לא בטוח, זה ממש תיקו בעיני, אבל הלכתי עם האינסטינקט הראשוני של אדג׳ קטן לג׳ה.

11. ג׳ימי באטלר - אני חושב שריצת פלייאוף אובר אצ׳יברית שוב מעלה את באטלר מעל לסטרטוספרה שלו. ההיט היו מזעזעים בעונה הרגילה. באטלר היה מדהים בפלייאוף, באמת הגיע לפיק של הפיק ולכן הוא פה. שאתה בא לדרג שחקן לאיך הקבוצה תיראה בעונה הקרובה, הוא באמת יותר טוב מלברון? דייויס? sga? אז מפרגן לו מעל שיי ואלה שעוד חא עשו משהו כזה. אבל הוא לא בספירה של דוראנט/בוקר/טייטום בעיניי, וכן אני חושב שלברון ודייויס עדיפים עליו.
עוד משהו בקשר להצלחה של ההיט בפלייאוף, קשורה גם להם כארגון, ולספולסטרה בעיקר. ספו הוא המאמן הכי טוב בליגה. זה תמיד עושה diminish מסויים לשחקן, שרותמים את הצלחתו למאמן ולארגון. סטף עם סטיב קר, דאנקן ופופ, בראיינט ופיל ג׳קסון, אבל בסיטואציה בהיט זה מאוד מובהק.
 

Rapgamer

Well-known member
11. ג׳ימי באטלר - אני חושב שריצת פלייאוף אובר אצ׳יברית שוב מעלה את באטלר מעל לסטרטוספרה שלו. ההיט היו מזעזעים בעונה הרגילה. באטלר היה מדהים בפלייאוף, באמת הגיע לפיק של הפיק ולכן הוא פה. שאתה בא לדרג שחקן לאיך הקבוצה תיראה בעונה הקרובה, הוא באמת יותר טוב מלברון? דייויס? sga? אז מפרגן לו מעל שיי ואלה שעוד חא עשו משהו כזה. אבל הוא לא בספירה של דוראנט/בוקר/טייטום בעיניי, וכן אני חושב שלברון ודייויס עדיפים עליו.
עוד משהו בקשר להצלחה של ההיט בפלייאוף, קשורה גם להם כארגון, ולספולסטרה בעיקר. ספו הוא המאמן הכי טוב בליגה. זה תמיד עושה diminish מסויים לשחקן, שרותמים את הצלחתו למאמן ולארגון. סטף עם סטיב קר, דאנקן ופופ, בראיינט ופיל ג׳קסון, אבל בסיטואציה בהיט זה מאוד מובהק.
מגה סנאב בעיני.
ההיט לא היו מזעזעים בעונה הרגילה. הם ניצחו 44 משחקים- אותה כמות כמו גולדן, אחד יותר מאשר הלייקרס.

האם הוא באמת יותר טוב מלברון/דיוויס? בעיני התשובה היא כן, בקלות. היה טוב יותר מלברון בעונה הרגילה וטוב משניהם בפלייאוף.
בהשוואה מול לברון אני מעדיף את הסקורינג וההגנה של באטלר, בודאי בפלייאוף. מעדיף את הפליימייקינג של לברון. מול דיוויס ההשוואה יותר מסובכת אבל אני הרבה יותר סומך על ג'ימי להוביל קבוצה.

אתה חושב שהפיינלס של מיאמי העונה היה fluke? הם היו במרחק של זריקה בודדת מלעשות פיינלס גם בשנה שעברה. בזמן שהלייקרס מחזיקה בשני כוכבים שלכאורה כל אחד מהם טוב יותר מג'ימי לשיטתך, והם עומדים על מאזן שלילי בשנתיים האחרונות.

אה, ויש את הקטע שהוא הדיח את מילווקי singlehandedly עם אחת מסדרות הפלייאוף הכי טובות ששוחקו אי פעם.

דבר אחרון- אמרת שבאטלר לא בספירה של טייטום. הם נפגשו בפלייאוף 3 פעמים בשנים האחרונות. באטלר ניצח 2-1, עם קבוצה פחות מוכשרת, בזמן שהמצ'אפ הישיר היה ממש מאוזן. במדד הper החביב עליך ג'ימי מנצח את טייטום בכל עונה שתבחר. אם זה לא להיות בספירה של טייטום אני לא יודע מה כן.
 

Krit123

Well-known member
לגבי ג'ה: דירגנו דומה, מאוד קשה לדירוג. מסכים שהוא רבע לבל מעל חלק מהחבר'ה בדבוקה, רק שאני פחות רואה אצלו מנהיגות ושיפור בהגנה. יש לו ביטחון בשפע וחוסר פחד, וזה מה שסוחף את האחרים. ברגעים מורכבים בפלייאוף הוא פחות ידע להדביק אותם והם התערערו קולקטיבית.
ולגבי טריי שווה לציין, הם ניצחו את ההיט בפלייאין (במיאמי) וגרמו להם להיראות ordinary, ואז לקחו שתיים מבוסטון, הקבוצה ההיא שמובלת על ידי טייטום, שהוא בכלל בספרה אחרת.


הקייס לבאטלר
לא סיפור גדול שהם לא הבריקו בעונה הרגילה, הם הובילו את המזרח בזו שקדמה לה והגיעו לתוצאות דומות בלאו הכי. בוא נאמר שלא מעט קבוצות מנסות לנהל עומסים במחשבה שהן מסוכנות מכל מיקום כל עוד הכוכב טרי, וואלה רק באטלר וההיט מיישמים את המודל הזה בהצלחה (לאו דווקא בכוונה תחילה). גם את הריצה בבועה הם עשו מחוץ לטופ 4, כך שפחות מעניין אותי לאיזה מיקום טייטום הגיע לפני שהפסיד לו בשנית.

במקרה שלו ניתן להפריד מהצל של ספו, פשוט כי הוא משחק ברמה האישית הכי גבוהה, כזו שאפשר לתרגם לכל סיטואציה. לא מדובר באליפות המיתולוגית של הספרס או דטרויט בה עוגת הסקורינג/קרדיט התחלקה באופן די שווה, בדרך כלל הדברים נראים ככה - באטלר משחק כמו הבן האובד של מייקל, באם משחק ברמה סופר גבוהה, והחבר'ה מסביב מתעלים על עצמם, לרוב בגלל המעטפת.

נוסיף שהוא וספו מעצימים אחד את השני ופותחים אפשרויות (?enable) בפני האחר. ההישגיות שלהם מתבססת על אמונה בלתי מתפרשת ופייטריות, מי מחדיר יותר אמונה באנשים סביבו מג'ימי אחי? לא היה סוחב אם הוא לא היה חולה רוח. חלק מהסטנדרטים המקצועיים שנוגעים לעבודה קשה על הפרקט ומחוצה לו, אתה רוצה להגיד לי שהמסר היה עובר באותה הדרך לולא הכוכב היה ידוע במוסר העבודה שלו, ובכך שהוא מסיים משחקי פלייאוף מדדה? סימן היכר נוסף הוא חכמת המשחק והדקדקנות לפרטים, כמה שחקנים חכמים מבאטלר יש בליגה?
ספו לא היה מצליח להביא את יתרון האימון לידי ביטוי לולא באטלר היה מסוגל להתחקות אחר הכוכבים הגדולים ביותר בליגה, בין השאר בעקבות יכולת האימון של הראשון. היתרון בפן המנטלי מותאם לסביבת פלייאוף, ולכן הם לא תמיד מבריקים בעונה הרגילה, ברמה האישית והקבוצתית כאחד.
 

Krit123

Well-known member
וואי אין לך מושג כמה הייתי קרוב לדרג אותו מעל שחקן שהוא באמת לא היה אמור לעקוף.. בעצם אני עדיין לא סגור על זה
 
למעלה