שלי:
36. בראדלי ביל- יש מצב שהדירוג הזה יראה מצחיק בעוד שנה כי ביל מגיע סופסוף לסיטואציה חדשה שכנראה תוליד איתה מוטיבציה מחודשת. בעונות האחרונות הוא השפיע מעט מאוד על ניצחונות, אני התרשמתי שוושינגטון לאו דוקא משחקת יותר טוב איתו מאשר בלעדיו. בכל זאת הוא שחקן התקפה סופר מוכשר וטכני ויש לו רקורד יפה של יכולת בפלייאוף (בהיסטוריה היותר רחוקה). בנוסף הכשירות הבעייתית שלו דוחקת אותו קצת למטה בדירוג.
35. קריס מידלטון- מגיע אחרי עונת שפל שהיה פצוע ברובה, אולי עדיף היה לשים אותו בצד השנה מבלי לדרג. הפלייאוף שלו שכנע אותי להכניס אותו בכל זאת. אני התרשמתי שהוא נראה יותר כבד, זה התבטא בהגנה פחות טובה מהרגיל. הוא כן נוטה להתעלות במשחקים חשובים, הוא שחקן ההתקפה השני הכי טוב של מילווקי גם בריצת האליפות וגם בסדרה האחרונה מול מיאמי. המניות שלו יחסית נמוכות עכשיו אבל בהשוואה לדזמונד ביין למשל אני לא חושב שאחד טוב בפער משמעותי מהשני, ולמידלטון יש את הchampionship pedigree שנותן אצלי דחיפה של 2-3 מקומות למעלה.
34. דמאר דרוזן- תמיד קשה לדירוג. הפלוסים- שחקן התקפה ממש טוב, בעל השפעה ברורה על הצלחה קבוצתית. המינוסים- לרוב הוא מרים את הקבוצה שלו לטווח של 40-45 ניצחונות ומזייף בפלייאוף. סגנונית לא הקאפ אוף טי שלי. ומה שהכי מקשה עלי בדירוג שלו זה שקשה להצמיד אותו לכוכבים אחרים. הוא יותר טוב מהשחקנים שסביבו בלסחוב קבוצה לפלייאוף, הוא פחות טוב מהם בתור אופציה שנייה-שלישית בהתקפה וההתלבטות היא למה לתת יותר משקל באיזור הזה בדירוג. אני תמיד מגיע איתו לפשרה שאני לא שלם איתה.
33. דריוס גארלנד- אוהב את המשחק שלו מבחינת איזון של סקורינג-פליימייקינג אבל הוא קצת מוגבל בהשוואה למדורגים מעליו. הוא גארד קטן עם יכולת אתלטית בינונית, זה פוגע ביכולת שלו לתפקד כיוצר מרכזי מול הגנות פוסטסיזן. סדרת הפלייאוף שלו העונה הייתה חלשה כמו כל הקאבס וגם בפליי אין בעונה שלפניה הוא התקשה וקליבלנד הפסידו פעמיים.
36. בראדלי ביל- יש מצב שהדירוג הזה יראה מצחיק בעוד שנה כי ביל מגיע סופסוף לסיטואציה חדשה שכנראה תוליד איתה מוטיבציה מחודשת. בעונות האחרונות הוא השפיע מעט מאוד על ניצחונות, אני התרשמתי שוושינגטון לאו דוקא משחקת יותר טוב איתו מאשר בלעדיו. בכל זאת הוא שחקן התקפה סופר מוכשר וטכני ויש לו רקורד יפה של יכולת בפלייאוף (בהיסטוריה היותר רחוקה). בנוסף הכשירות הבעייתית שלו דוחקת אותו קצת למטה בדירוג.
35. קריס מידלטון- מגיע אחרי עונת שפל שהיה פצוע ברובה, אולי עדיף היה לשים אותו בצד השנה מבלי לדרג. הפלייאוף שלו שכנע אותי להכניס אותו בכל זאת. אני התרשמתי שהוא נראה יותר כבד, זה התבטא בהגנה פחות טובה מהרגיל. הוא כן נוטה להתעלות במשחקים חשובים, הוא שחקן ההתקפה השני הכי טוב של מילווקי גם בריצת האליפות וגם בסדרה האחרונה מול מיאמי. המניות שלו יחסית נמוכות עכשיו אבל בהשוואה לדזמונד ביין למשל אני לא חושב שאחד טוב בפער משמעותי מהשני, ולמידלטון יש את הchampionship pedigree שנותן אצלי דחיפה של 2-3 מקומות למעלה.
34. דמאר דרוזן- תמיד קשה לדירוג. הפלוסים- שחקן התקפה ממש טוב, בעל השפעה ברורה על הצלחה קבוצתית. המינוסים- לרוב הוא מרים את הקבוצה שלו לטווח של 40-45 ניצחונות ומזייף בפלייאוף. סגנונית לא הקאפ אוף טי שלי. ומה שהכי מקשה עלי בדירוג שלו זה שקשה להצמיד אותו לכוכבים אחרים. הוא יותר טוב מהשחקנים שסביבו בלסחוב קבוצה לפלייאוף, הוא פחות טוב מהם בתור אופציה שנייה-שלישית בהתקפה וההתלבטות היא למה לתת יותר משקל באיזור הזה בדירוג. אני תמיד מגיע איתו לפשרה שאני לא שלם איתה.
33. דריוס גארלנד- אוהב את המשחק שלו מבחינת איזון של סקורינג-פליימייקינג אבל הוא קצת מוגבל בהשוואה למדורגים מעליו. הוא גארד קטן עם יכולת אתלטית בינונית, זה פוגע ביכולת שלו לתפקד כיוצר מרכזי מול הגנות פוסטסיזן. סדרת הפלייאוף שלו העונה הייתה חלשה כמו כל הקאבס וגם בפליי אין בעונה שלפניה הוא התקשה וקליבלנד הפסידו פעמיים.