שימו לב שעברנו לדרג ארבעה שחקנים בכל סיבוב.
שלי:
40. ארון גורדון- סביר להניח שלא היה מגיע למקום הזה בדירוג לולא יוקיץ' אבל פאק איט. היה סופר מרשים בהגנה על הכוכבים הגדולים ביותר (דוראנט, לברון, באטלר). מצא דרכים להיות אפקטיבי גם בהתקפה ברוב המקרים. העונה הרגילה הייתה הכי טובה בקריירה שלו לטעמי, הוא ממש למד להשתמש בגוף שלו to overpower שחקנים פחות פיזיים. לא הרבה שחקנים באיזורים האלה מסוגלים להיות צלע שלישית באלופה.
39. דז'ונטה מורי- אפשר לטעון שזה סנאב, גם בעונה שעברה לא עפתי עליו והסיבה היא החיבה המוגזמת שלו לזריקות מיד ריינג'. כמעט בלתי אפשרי להיות סקורר יעיל בכדורסל של היום מבלי להיות שלשיונר קטלני או שחקן שיודע להגיע לעונשין. לכן התקפית אני פחות מחזיק ממנו על אף מספרים יפים, הגנתית הוא אחד משומרי הPG היותר טובים בליגה ולכן העדפתי אותו על פני כמה שחקנים עם יותר אבק כוכבים (לאבין, לאמלו).
38. דריימונד גרין- תמיד wild card שקשה לדרג. לדעתי הוא עדיין שחקן הגנה טופ 5 בליגה כולל סטרצ'ים הגנתיים בפלייאוף שהזכירו את הפריים שלו. התקפית הוא די חור, הסיסטם של גולדן קצת מטשטשת את זה אבל רק קצת. האופי שלו הוא חרב פיפיות, מצד אחד יש בו מנהיגות ותחרותיות משוגעת ומצד שני הוא לא מצליח לשלוט בעצמו ועולה לקבוצה שלו בהרחקות וסקנדלים. כיום אני חושב שהוא משפיע על ניצחונות יותר מאשר רוב החבר'ה שדירגתי ב30-40 אבל זה נובע גם מהסיטואציה הייחודית שהוא נמצא בה.
37. דזמונד ביין- אחד הקלעים הטהורים הטובים בליגה שמעגל יפה את המשחק שלו עם יכולת כדרור ומסירה משופרים. אפשר לבנות לו קייס על פני מספר שמות שדירגתי מעליו, אלא שבסופו של דבר הוא לא מושך את שומרי הפרימטר המובילים של היריבה או שמירות כפולות כמו חבר'ה שיגיעו בסיבוב הבא.
שלי:
40. ארון גורדון- סביר להניח שלא היה מגיע למקום הזה בדירוג לולא יוקיץ' אבל פאק איט. היה סופר מרשים בהגנה על הכוכבים הגדולים ביותר (דוראנט, לברון, באטלר). מצא דרכים להיות אפקטיבי גם בהתקפה ברוב המקרים. העונה הרגילה הייתה הכי טובה בקריירה שלו לטעמי, הוא ממש למד להשתמש בגוף שלו to overpower שחקנים פחות פיזיים. לא הרבה שחקנים באיזורים האלה מסוגלים להיות צלע שלישית באלופה.
39. דז'ונטה מורי- אפשר לטעון שזה סנאב, גם בעונה שעברה לא עפתי עליו והסיבה היא החיבה המוגזמת שלו לזריקות מיד ריינג'. כמעט בלתי אפשרי להיות סקורר יעיל בכדורסל של היום מבלי להיות שלשיונר קטלני או שחקן שיודע להגיע לעונשין. לכן התקפית אני פחות מחזיק ממנו על אף מספרים יפים, הגנתית הוא אחד משומרי הPG היותר טובים בליגה ולכן העדפתי אותו על פני כמה שחקנים עם יותר אבק כוכבים (לאבין, לאמלו).
38. דריימונד גרין- תמיד wild card שקשה לדרג. לדעתי הוא עדיין שחקן הגנה טופ 5 בליגה כולל סטרצ'ים הגנתיים בפלייאוף שהזכירו את הפריים שלו. התקפית הוא די חור, הסיסטם של גולדן קצת מטשטשת את זה אבל רק קצת. האופי שלו הוא חרב פיפיות, מצד אחד יש בו מנהיגות ותחרותיות משוגעת ומצד שני הוא לא מצליח לשלוט בעצמו ועולה לקבוצה שלו בהרחקות וסקנדלים. כיום אני חושב שהוא משפיע על ניצחונות יותר מאשר רוב החבר'ה שדירגתי ב30-40 אבל זה נובע גם מהסיטואציה הייחודית שהוא נמצא בה.
37. דזמונד ביין- אחד הקלעים הטהורים הטובים בליגה שמעגל יפה את המשחק שלו עם יכולת כדרור ומסירה משופרים. אפשר לבנות לו קייס על פני מספר שמות שדירגתי מעליו, אלא שבסופו של דבר הוא לא מושך את שומרי הפרימטר המובילים של היריבה או שמירות כפולות כמו חבר'ה שיגיעו בסיבוב הבא.