דירוג הפורום: מקומות 37-40

Rapgamer

Well-known member
שימו לב שעברנו לדרג ארבעה שחקנים בכל סיבוב.

שלי:
40. ארון גורדון- סביר להניח שלא היה מגיע למקום הזה בדירוג לולא יוקיץ' אבל פאק איט. היה סופר מרשים בהגנה על הכוכבים הגדולים ביותר (דוראנט, לברון, באטלר). מצא דרכים להיות אפקטיבי גם בהתקפה ברוב המקרים. העונה הרגילה הייתה הכי טובה בקריירה שלו לטעמי, הוא ממש למד להשתמש בגוף שלו to overpower שחקנים פחות פיזיים. לא הרבה שחקנים באיזורים האלה מסוגלים להיות צלע שלישית באלופה.

39. דז'ונטה מורי- אפשר לטעון שזה סנאב, גם בעונה שעברה לא עפתי עליו והסיבה היא החיבה המוגזמת שלו לזריקות מיד ריינג'. כמעט בלתי אפשרי להיות סקורר יעיל בכדורסל של היום מבלי להיות שלשיונר קטלני או שחקן שיודע להגיע לעונשין. לכן התקפית אני פחות מחזיק ממנו על אף מספרים יפים, הגנתית הוא אחד משומרי הPG היותר טובים בליגה ולכן העדפתי אותו על פני כמה שחקנים עם יותר אבק כוכבים (לאבין, לאמלו).

38. דריימונד גרין- תמיד wild card שקשה לדרג. לדעתי הוא עדיין שחקן הגנה טופ 5 בליגה כולל סטרצ'ים הגנתיים בפלייאוף שהזכירו את הפריים שלו. התקפית הוא די חור, הסיסטם של גולדן קצת מטשטשת את זה אבל רק קצת. האופי שלו הוא חרב פיפיות, מצד אחד יש בו מנהיגות ותחרותיות משוגעת ומצד שני הוא לא מצליח לשלוט בעצמו ועולה לקבוצה שלו בהרחקות וסקנדלים. כיום אני חושב שהוא משפיע על ניצחונות יותר מאשר רוב החבר'ה שדירגתי ב30-40 אבל זה נובע גם מהסיטואציה הייחודית שהוא נמצא בה.

37. דזמונד ביין- אחד הקלעים הטהורים הטובים בליגה שמעגל יפה את המשחק שלו עם יכולת כדרור ומסירה משופרים. אפשר לבנות לו קייס על פני מספר שמות שדירגתי מעליו, אלא שבסופו של דבר הוא לא מושך את שומרי הפרימטר המובילים של היריבה או שמירות כפולות כמו חבר'ה שיגיעו בסיבוב הבא.
 

fatnoam

Active member
יאללה מגיב לפני טל
40. דריימונד גרין - חושב שבמצב הנוכחי של הלוחמים, גרין מביא יותר נזק מתועלת, אבל עדיין שומר מדהים, מנהיג מדהים, אכפת לו. ההיחלשות של קליי משפיעה גם עליו, כי זה פחות מטרה מטורפת to orchestrate for. לדעתי האגרוף לג׳ורדן פול הרס להם את העונה, האימפוטנציה של האחרון בפלייאוף בהחלט יכולה להיות מוסברת מחוסר נוחות כזה או אחר בחדר ההלבשה, וזה אחרי הצ׳יפ שוט לביצים של לברון שעלה להם באליפות וכו׳ - לכן אמרתי נזק. הווריירס הצליחו יחסית השנה, מן הסתם בעיקר בגלל סטף, והשיטה, אבל דריימונד הוא חלק אינטגרלי בזה ולכן טופ 50 בעיניי, אם פעם היה ספק אם הסקליסט שלו בכלל שווה טופ 50, היום כבר ברור שלא, אבל אי אפשר שלא לתגמל אותו על ההצלחה הקבוצתית היחסית.

39. ארון גורדון - עוד אחד שמתוגמל על ההצלחה הקבוצתית היחסית או על הסופרסטאר שאיתו ומרים אותו, אבל באמת שמגיע לו. גורדון היה נפלא בעונה הרגילה ובפלייאוף, כולל משחק או מחצית בפיינלס שהוכרעו בזכותו. הרבה פעמים הסתכלתי על דריימונד בתור אחד שסותם חורים לגולדן סטייט. אנשים הסתכלו על הפלייימייקינג, ולא ראו בזה סתימת חור, אבל כן בעיני, כשיש לך רכז כמו סטף ואתה משתמש בו בעיקר בשביל לקלוע ולמשוך את ההגנה החוצה, אתה לא יכול להשתמש בו כפליימייקר ודריימונד היה סותם את החור הזה נפלא. יוקיץ׳ הוא פליימייקר מדהים, אז הוא צריך סתימת חורים אחרים - קאטים, פינישים, קורנר ט׳ריז, עזרה בהגנה. ראיתי במהלך הפלייאוף כמה וידאוים על ההגנה של הנאגטס, ממש מזכיר את העזרה שהיו מביאים בשבילי החבר׳ה בשכונה (כי אני שומר איום ונורא, ומגיב לאט), ולראות איך הם לא רק שהתגבשו סביב העניין הזה אלא גם יצרו מערכת הגנתית פעילה מאוד שלקבוצות קשה להתמודד מולה. גורדון בעיני היה מספר 1 במערכת הזאת, שהביאה אליפות (allongside Jokic's brilliance אי אפשר שלא לציין זאת), ולכן מתוגמל במיקום הגבוה הזה. וכן היום הוא יותר טוב מדריימונד בעיניי והייתי לוקח אותו לפניו בלי למצמץ.

38. בראדלי ביל - אני לא מופתע שאנשים קצת ישנים על בראד ביל אבל עדיין מדובר בסקורר מעולה בליגה הזו. 23 למשחק מדורג רק 32 בליגה, אבל הוא לפני כל מיני שחקנים שמדורגים מעליו כמו דז׳אנטה מורי, האליברטון, טאונס, באם, הארדן, מיקאל ברידג׳ס, ג׳מאל מורי והרשימה נמשכת. כמו כן, לדעתי בשנתיים האחרונות מאז קבלת החוזה המטורף, ביל לקח צעד אחורה (שתי עונות אחרונות 23 וקצת למשחק, שתי עונות לפני זה 30+) בעיקר כדי לתת למערכת לצמוח לצידו, ובאמת ראינו פריחה של שחקני הוויזארדס (פורזינגיס וקוזמה comes to mind). אני גם חושב שהוא פליימייקר טוב יותר ממה שנראה בוויזארדס, שם יש פחות למי לתת, ובסאנס נראה את הפן הזה יותר. בכל אופן, מדובר בשחקן שקולע למשחק כמו ג׳ימי באטלר, וחצי נקודה פחות מקוואי ופול ג׳ורג׳ כולם נחשבים סקוררים טובים ממש.
יש שאלה למה ביל 38 ולאבין לא ב-50 אצלי, אני חושב שביל מביא איתו סדר ואחריות למגרש, לפחות ממה שאני ראיתי בוויזארדס (לא מעט השנה) בעוד שלאבין יותר מזכיר לי את ג׳ורדן קלארקסון, כזה עולה, מחורר רשתות, ולא משפיע על המשחק בכלום מעבר לזה.

37. דז׳אנטה מורי - שחקן טוב מורי, משחק בשני צידי המגרש, מביא שינוי כשצריך ויודע לקחת על הגב. האופי שם, הסקילס הרבה פחות, התקפית. אני חושב שהוא הביא רוח חיובית לאטלנטה אבל זה לא עובד עם טריי יאנג - לדעתי יותר באשמתו של יאנג שדווקא דירגתי גבוה יותר. אני בספק אם מורי טוב מספיק בשביל להיות צלע שניה בקונטנדרית, ולכן הדירוג פה יותר משקף את הערך שלו בעיניי.
 

Krit123

Well-known member
40. זאק לאבין
הייתי אומר לזכותו שהוא נותן את הגוף עבור הקבוצה, לא מפספס משחקים בגלל פציעות. בשנה שעברה דחה טיפול בפציעה בכף היד ולאורך העונה החולפת התלונן על הברכיים, לא מנע ממנו להתלבש 77 פעמים ולהשתפר תוך כדי תנועה בהתאם לשיפור המצב.
מעבר לכך מצטרף לסנטימנט של ייאוש מסוים סביבו. כאילו אפשר לדמיין סנאריו בו הוא פורח ככינור שני, אולם הגיע לשלב בו הוא צריך להרוויח את הקרדיט במקום לקבל אותו.

39. ג'רן ג'קסון ג'וניור
חשבתי לרגע שמדובר בהוט טייק, אמנם יש לי תאוריה קלושה - פירגנתם בהגזמה לגורדון ודריימונד שייך לאזור בלאו הכי, ובידיעה שג'קסון טוב מהם, הוא נדחק סיבוב נוסף (משער לעצמי).
אני מבין את הקייס שגורף כי מדובר בשחקן השני הכי טוב/חשוב בממפיס, אני פשוט לא מסכים שהוא הוכיח מספיק אמינות. עדיין מגביל את עצמו דקותית בפאולים, עדיין מחזיק ביחס אס'-איב' שלילי, והסקורינג המשופר תאווה לעיניים (כמעט תמיד היה פייבוריט שלי), אך במקרה שלו הייתי מחכה להמשכיות. משהו בשחרור הזריקה מועד לפורענות ולאורך הקריירה הפגין טאץ' מאוד חשוד בתוך הקשת. בקיצור הוא בדרך הנכונה, פשוט not quite there בשלב הזה.

38. לאמלו בול
לולא אי הבהירות לגבי הקרסוליים הייתי ממשיך לפרגן לו. מוסר ברמה הכי גבוהה שנדפק מהסביבה שלו כהוגן. מוקף בחבורה של אהבלים ברמות שעל הדרך מסרבים לשמור. רוזייר, אוברה, קיי ג'ונס (לייק), בוקנייט, מקגוונס (לייק), הרוקי וויליאמס (אחלה שחקן פשוט חסר ניסיון), ניק ריצ'ארדס, מדובר בים המלח של אינטלגנציית משחק.
לטעמי הפציעות החוזרות ונשנות מנעו ממנו להגיע לצבע במינון הרצוי, וההירו בול קשור גם לגיל. עכשיו, הדירוג לא עוסק בפרוג'קשן, אז נסביר שמבחינתי כבר עכשיו הוא מסוגל לשחק בצורה מפוקחת בהרבה (בדומה לעונות הקודמות), במידה והיה מוקף בגרם של מנהיגות או הבנת משחק.

37. קריס מידלטון
מודה שאין לי אומדן אמין לרמה הנוכחית שלו, עם כל הכבוד לסדרה המוצלחת סטטיסטית מול ההיט. איכשהו בכל פעם שיצא לי לראות את הבאקס הוא או לא שיחק או לא שיחק טוב.
 
נערך לאחרונה ב:

Krit123

Well-known member
טוב יש הרבה על מה לדבר

שאריות מסיבוב קודם
*מפתיע שאתה מעדיף את טרנר על קייפי, אני מקבל תחושה שפורזינגס מסוגל להתחקות אחר האפקט ההגנתי של מיילס מדי פעם, כך שההבדל בניהם הוא ביצירה יש מאין. הנוכחות של האלי מאוד הטיבה עם טרנר, בעיקר בכל מה שקשור ליעילות.

*הדירוג של מובלי לא מפריע (די סמוך למיקום שאני הענקתי) כמו העובדה שהוא כרוך באלן כמו תיאום סיאמי. אידיאלית אתה רוצה את מובלי בתור 4-5 שמזגזג בין העמדות לצד PF פיזי בזמן שהוא בעמדת עזרה. יסייע לו בשני צדי המגרש.

נוכחי
*AG
שווה לציין שגורדון מאוד אכזב בסדרה מול הווריורס בתור מספר 2 ובסדרה מול פיניקס בריצה לפני כן (בתור 2-3, כן צריך לומר שהוא נתן בראש מול פורטלנד).
היעילות ולעיתים החיוניות שלו בהתקפה תלויה ביוקיץ' ובריווח סביבו. במידה וקבוצות ממעטות להביא עזרה או לחלופין מציבות עליו שחקן גבוה, הוא מסוגל להיעלם.

*ביין
למרות שאני משוחד ואולי פרגנתי לו בהגזמה בדירוג, יש משהו במנהיגות השקטה שלו שמתפספס מעט. לא בכדי הם סוחבים ללא מוראנט ועם כמות לא מבוטלת של הדקייסס.
מחזיק ממנו כמספר 2-3 עדיף על חבר'ה שידורגו מעליו ויש בו מספיק לסחוב כיוצר ראשי לפרקים, זה לא שאחרים באזור מבריקים בתפקיד או יסחבו את הקבוצה להישגים ממשיים.

*דז'ונטה
וואלה אני לא מסכים שהאופי שם, קיבלתי רושם אחר. לא שחסר לטריי יאנג, פשוט הייתי אומר שמורי פחות האיש לאזן את העניין. יאנג כבר הגיע להישגים בניגוד לדז'ונטה והם אפילו גנבו אחד בחוץ מול בוסטון בהעדרו.
 

Rapgamer

Well-known member
מי אמר שאי אפשר הסכמות רחבות בין קואליציה לאופוזיציה?
דריימונד התמקם אצל כולנו 38-41, דז'ונטה 37-42.

* טרנר VS זינגר- אני לא חושב שיש ביניהם פער ממשי, רק מצביע על זה שהם באותו סל מבחינתי ונדמה שאחד מקבל פה יותר אהבה מהשני. יש בי חוסר אמון בסיסי בזינגר שגורם לי לתת את האדג' לכל מיני שחקנים על פניו, באופן אינטואיטיבי.

* גורדון- בעיקרון אני מסכים איתך אבל ממשיך את המגמה בה אני מקדם שחקנים בעלי אוריינטציה הגנתית קצת יותר ממך. וכן, האליפות של דנבר הוסיפה לו כמה מקומות אצלי בדירוג מעבר לסקילסט שלו.

* ביין וjjj- אז אני כאמור דירגתי הפוך ממך בסדר הפנימי. בעונה שעברה הצמדתי אותם זה לזה בדירוג, העונה הרגשתי שג'ארן ג'קסון משפיע יותר על ההצלחה הקבוצתית. ממפיס זו קבוצה שמנצחת קודם כל סביב ההגנה והריבאונד שלה, כאשר מבחינה התקפית הפוקוס של היריבה הוא כמובן איך מרחיקים את ג'ה מהטבעת. אני לא בא להוריד מביין, הוא גם מרכיב קריטי שלהם והתקדם השנה. פשוט העדפתי לתת את האדג' לשחקנים שהיריבות שמות עליהם את הפוקוס, אני חושב שביין היה מבריק פחות אם היה נתקל בהגנות שמתכוננות אליו כמו אל חבר'ה שיגיעו אצלי בקרוב.
ג'ארן ג'קסון לטעמי השתפר השנה בכל הקשור לבעיית עבירות, בסדרה נגד הלייקרס הוא הצליח להגיע לממוצע של 36-37 דקות מול קבוצה שחיה על העונשין.
 

fatnoam

Active member
מבין את הבחירה בלאבין, מתחרט שלא הכנסתי אותו בעשיריה הקודמת במקום בארנס.

אצלי לאמלו וביין צמודים אבל כמה מקומות קדימה, הבול פארק הגיוני.

את הבחירה בג׳ארן ג׳קסון ג׳וניור אני לא מבין בכלל, די ברור שחוץ מהפאול טראבל ואחת הזריקות המגעילות בהיסטוריה, הבנאדם הוא פלוס אול אראונד, טופ 5 שומרים בליגה, יכול לרווח וגם להיות לוב ט׳רט, ואפילו יודע לייצר לעצמו ברמה שמזכירה ביגס סבירים שיודעים לייצר לעצמם נקודות, כמו ווד או קייפי, ולא כמו אנשים שלא יודעים לעשות סל לא עושים פליימייק למענם כמו טרנר או קאפלה. מוקדם מאוד.
 

Rapgamer

Well-known member
הזכרת כמה פעמים שהיית עושה כמה שינויים ב41-50. אז יאללה לך על זה, תן פה את הדירוג המעודכן.

מסכים עם הפוסט שלך באופן כללי. אני יכול להבין שיהיה פער גדול באיזורים האלה בדירוג שלאו דוקא מבטאים פער גדול ביכולת. לדעתי יש המון שחקנים ברמה דומה שיהיה פה ביניהם הבדלים של 2-3 סיבובים אפילו.
 

Krit123

Well-known member
*למרות אי ההסכמה אין לי באמת תלונות בפרגון לטרנר, היה אנדרייטד תקופה.

*מסכים שהפערים המספריים משקרים פה. לא צריך ללכת רחוק, יש הפרדה בין ביין לטריפל ג'יי בדירוג אצלי שלא משקפת פער רמות בניהם.

*אז אני קצת מופתע מכך שאתם מתעדפים הגנה, בעיקר מנועם, ששנים זורק לנו ש"הגנות פחות חשובות היום". תחילה לא בדיוק הסכמתי לגבי המינון, היום לעומת זאת, לאחר שדנבר וגולדן זכו באליפות גב אל גב, אני מתיישר כלפי המסקנה. יש סיבה להתעכב על יחידי הסגולה שמאפשרים זאת בין השאר, אך הרוח עדיין נושבת לכיוון השני.
לגבי טריפל ג'יי באופן ישיר, עדיין הרבה לבצע עבירות מול הלייקרס, פשוט אזלו המחליפים אז הוא נשאר על הפרקט לזמן ממושך, ולמרות שידע לרסן את עצמו, גם ירד באפקטיביות. אני לא חושב שניתן להצביע על שיפור ממשי בעקבות הסדרה בידיעה שהיא מגיעה לאחר 5 עונות מהולות בבעיית עבירות. במידה והוא נכנס לטופ 35-30 (ובאופן כללי) הוא נכנס לשם עם ממוצע הנקודות הכי נמוך בפער. עדיין לא גירד 29 דקות למשחק בממוצע. הייתי מוסיף שהוא לא באמת איום לוב בפיקאנרול, לא שהוא לא אתלט טוב, פשוט מדובר בסקיל שהוא פחות ניחן בו.
אתם מצביעים על תכונות וכישרון אדיר שכולנו מודעים אליו (פתחתי פוסט לפני שנתיים שסימן אותו בתור האחראי לתקרה שלהם), פשוט ממלאים את החסר. הזריקה לא אמינה, הטאץ' פחות אמין, אז במהלך סדרה הוא מסוגל להתאדות פעמיים - בפאולים או בסקורינג חלש.
|
לגבי ביין, לטעמי בסדרה היפותטית בה שניהם מובילים את הקבוצה שלהם (מול ג'קסון), נכון להיום הוא לוקח. הוא שחקן הגנה טוב מביל ואחרים מלפניו משמעותית (סוג של סטופר שלישי ושני גבולי) כך שהעובדה שביל מושך דאבל'ס ולפעמים מקבל החלטות טובות כתוצאה מהן לא בדיוק רלוונטית, כי ביל לא מסוגל להוביל קבוצה לפלייאוף בתור אופציה ראשונה.
ביין נהנה מהגנה טובה אך די נדפק מכך שבכניסות לסל עדיף היה לו להרים את הקרן ולרוץ לנגוח, ממפיס נטולת ריווח ולכן ההגנות דווקא התמקדו בלקחת ממנו את הזריקה. מה גם שהוא מחזיק באחוז הניצחון הכי גבוה בהעדרו של ג'ה (טריפל ג'יי גבוה מאוד אף הוא), אז יש לו ניסיון לא מבוטל בתור שחקן ההתקפה הכי טוב של הקבוצה.
 

Rapgamer

Well-known member
תעדוף ההגנה הוא כמובן יחסי. אני חושב שגם אני שם יותר דגש על התקפה, אבל אולי זה 70-30 כשאצל אחרים זה 75-25 או 80-20. לדעתי כל השחקנים שפרגנתי להם ביחס אליכם הם two way.

טריפל J בודאי לא יכנס לשום מקום כממוצע הנקודות הכי נמוך בפער. הוא על 18.5 למשחק כשהרשימה עוד מלאה בשחקנים עם 19-20. וכמו שאמרת, זה 18.5 למשחק בדקות משחק יחסית קצובות. במבחן העין שלי הוא שחקן התקפה טוב, אמנם לא ברמה של רוב החבר'ה האחרים כאן. הגנתית הוא עולה עליהם בכמה רמות.
אני לא טוען שהוא פתר לגמרי את בעיית העבירות. אבל אם זה שחקן שבפלייאוף שעבר שיחק 24 דקות למשחק מול הוולבס ו31 מול הווריורס, לעלות ל37 מול קבוצה שמתמחה בללכת לעונשין זה התקדמות אמיתית. הפלייאוף הוא מדגם יחסית קטן אבל חשוב.

אין לי כוונה להיכנס לביל vs ביין כשאני לא חושב בעצמי שקיימים פערים של ממש. לשאלה של ג'ארן ג'קסון vs ביין הגעתי למסקנה שג'קסון חשוב יותר בהיררכיה התוך-ממפיסית, וגם בואקום אני חושב שהוא מעט עדיף. לא קונה את הטענה שיש לביין ניסיון ממשי בתור שחקן ההתקפה הכי טוב של קבוצה. אני רואה שהגנות היריבה לא מתייחסות אליו בתור אלפא.
 

Krit123

Well-known member
נקודות = דקות. טעיתי במילה בחלק הראשון.
אני קונה התקדמות, לא כזו שמבטיחה לי משהו. כולנו יוצאים מנקודת הנחה שהוא צפוי להסתבך בעבירות, כך שהשאלה האם יאלץ לרדת מהמגרש או באפקטיביות, בידיעה שהוא לא שיא האמינות בהתקפה, מציבה יותר מדי סימני שאלה בשבילי. אנחנו מתקרבים לאזור של שחקנים אשר הצליחו לסחוב סגלים לפלייאין/פלייאוף, קשה לדמיין את ג'קסון עושה דברים דומים בתור אלפא כשהוא יושב על 28 דקות למשחק, יש גבול להשפעה.

ביין בבירור היה שחקן ההתקפה הכי טוב שלהם בשעה שג'ה היה בחוץ. היכולת שלו להשפיע מבלי לכדרר המון היא חוזק בעייני, להגנה יהיה קשה להתמקד בו מסורתית כי הוא לא יכפה את עצמו, ובאותה מידה קל לפספס שהוא שחקן ההתקפה שממנו הם הכי מפחדים, כי הוא דווקא בעד קיבוציות ותזוזה. הם אפילו רמסו את הווריורס למשחק אחד בזמן שג'ה היה בחוץ. יש מעין טרנד בשנים האחרונות של שחקנים שאתה תוהה האם הם מסוגלים לשמש כיוצר מרכזי/משני בקבוצה, ואז בהינתן האשראי אתה מגלה שכן (משום מה רק ברידג'ס עולה לראש למרות שהיו עוד), לדעתי ביין הוא דוגמה מובהקת לכך. תן לו להוביל והוא בכיף מספק 23-25 עם 4-6 אסיסטים.
 

Rapgamer

Well-known member
אני חושב שג'קסון יכול לשחק יותר מ28 דקות בממוצע למשחק if needed. יש לו ממוצע של 3.6 עבירות בפרק הזמן הזה, נכון שזה הרבה, אבל זה עדיין לא מה שמגביל אותו במרבית המקרים. באמת ממוצע הדקות שלו עבר את ה30 כשאדאמס נפצע, ועלה ל36 בפלייאוף.
אתה צודק שעניין הדקות/עבירות הוא איזשהו חיסרון במכלול של טריפל j. אני פשוט לא נמצא במקום בו החיסרון הזה מדיח אותו, כשיש שחקנים שאני פחות אוהב את מה שהם מביאים איתם למגרש.

לגבי ביין- לא התכוונתי שהיה שחקן התקפה יותר טוב ממנו בממפיס בלי ג'ה, אלא שהדינמיקה לא הייתה של כוכב התקפי שהיריבות לוקחות במלוא הרצינות. יש מימד של התעלות/זלזול היריבה כשהכוכב הראשי פצוע, אנחנו מכירים את זה מהרבה מקרים. ממפיס היו legitimately טובים בלי מוראנט אבל הם השיגו את הניצחונות שלהם בעיקר דרך ההגנה (גם עם מוראנט אגב). לכן אני מייחס חשיבות רבה לאימפקט של ג'ארן.
אני גם חושב שביין יכול לתת את המספרים שציינת בתור אופציה ראשונה, לדעתי היעילות שלו תרד והקבוצה לא תבריק. שזה בערך מה שאפשר לומר על חבר'ה נוספים כאן שנמצאים אצלי על הבלוק.
 

Krit123

Well-known member
לא נגיע להסכמה פה אז מילת סיכום שלי - מודע לכך שהתקרה של ג'קסון גבוהה משל ביין, אמנם כרגע הוא עדיין בשלבי פיתוח, כך שאני מעדיף את מה שביין מציע. הייתי סומך עליו יותר בתור אופציה ראשונה/שנייה, שלישית כבר באמת תלוי בקומפוזיציה של הסגל. שווה להוסיף שמבחינתי הוא לגמרי culture guy ושהערך המוסף שלו מתפספס מעט.
מצפה לראות את ג'קסון עולה בממוצע הדקות באופן "נקי" ועקבי, לא כתוצאה מאילוץ של מחסור במחליפים וכמובן עם כל מה שכרוך בכך, בין השאר תשישות מנטלית ופיזית ואיך שהיא תשפיע על היעילות. כרגע הgive and take הזה (האם העבירות יפחיתו את האגרסיביות בהגנה/ריבאונד, איך יתפקד בתור יוצר מרכזי במידה ונדרש ממנו לשחק 40+ לאורך סדרה) עוצר אותו מלהתקדם אצלי, כך שרק נותר לצפות לדירוג שלכם. אם יודח בסיבובים הקרובים ניחא, רק שיצחיק אותי לראות התאמה בין הדירוג לממוצע הדקות.
 

fatnoam

Active member
טל אתה חזק על מבחן העין, אבל סטט׳ מתקדמות אוהבות את ג׳ארן ג׳קסון, מקום 26 בליגה ב-per (ביין 49) והוא באמת מעל בין בכמעט כל המדדים האחרים, כולל טרו שוטינג אגב.

ג׳קסון אפקטיבי בטירוף בדקות המעטות שמשחק והוא עושה הבדל. ביין מעולה, אבל הרבה יותר תחליפי כנראה. בקשר להגנה-התקפה, אין לי שחקנים שהם מומחי הגנה, כולם בשני הצדדים, אבל כאלה שיכולים להביא שינוי במשחק דרך ההגנה בוודאי ובוודאי מקבלים חיזוק.

אצלי הוא רחוק מ-37-40.

יובל, לקראת נקודת האמצע אני אעשה אירגון מחדש אולי
 
למעלה